בשיתוף חברת נמלי ישראל
בספטמבר 2014 יצאה לדרך בנייתו של אחד מהפרויקטים המורכבים שנעשו בישראל - נמל הדרום, שבנייתו מסתיימת בימים אלו - מוקדם מהצפוי. הוא עתיד, ביחד עם נמל המפרץ בחיפה, לשפר את המסחר הימי, להגביר את התחרות ולהוזיל את יוקר המחייה בישראל.
הנמל משתרע על שטח של 630 דונם, והוא כולל 2.1 קילומטרים של שוברי גלים בעומק של 24 מטרים, 2.1 קילומטרים של רציפים, מתוכם 500 מטרים של רציף פתוח. עבודת הבנייה כללה 9 מיליון טונות של אבנים, 100 אלף קוב של בטון ו-45 קילומטרים של פלדה.
"בניית נמל דרום היא ייחודית, כי היא נבנתה בים פתוח מול הגלים, במקביל להקמת שובר הגלים הראשי", הסביר בני שירזי, ראש אגף ביצוע במנהלת הפיתוח של חברת נמלי ישראל (חנ"י), האחראית על פיתוח ואחזקת הנמלים בישראל.
הבנייה בים פתוח, מסביר שירזי, שונה גם במונחים הנדסיים וגם בכל מה שקשור לסביבת העבודה. "בימי החורף מזג האוויר לא יציב - משקעים ורמות, כיווני רוח משתנים וים סוער עם גלים גבוהים מאלצים אותנו לעבוד רק שמונה חודשים בשנה. לקראת החורף, אנחנו מתאימים ציוד לסביבת העבודה במזג אוויר סוער, ומבצעים הגנת חורף על העבודות שכבר בוצעו".
שירזי מדגיש כי עבודה בים הפתוח מצריכה מיומנויות ויכולות גבוהות. "אי אפשר לעשות טעויות, ולכן חשוב להיות מדויקים. אנחנו משתמשים בכל האמצעים והכלים האפשריים ופיתחנו גם אמצעים חדשים. הקמנו מערך של צוללנים שבדקו ופיקחו על העבודות מתחת למפלס גובה הים. השתמשנו גם ברחפנים ובסירת מדידה, שעובדת בשיטה סונארית, ועוקבת אחר התקדמות העבודה מתחת למפלס המים".
גם מיקומו של נמל הדרום הוא יוצא דופן, אומר שירזי. "בכל העולם, רוב הנמלים נבנים בכניסה לנהרות או באזורים מוגנים כמו מפרצים. אלו אזורים שהגלים לא מגיעים אליהם ולכן לא מפריעים להתקדמות העבודה. במדינת ישראל יש רק מפרץ אחד בחיפה, שאר החופים נמצאים בקו ישר אחד".
לשבור את הגלים
בניית הנמל החדש הייתה כרוכה בין היתר בהקמת שובר הגלים. "מדובר בשובר גלים בעומק של 24 מטרים, ויש לזה משמעות מבחינת הבנייה. מטרתו של שובר הגלים הוא לא לעצור גל כמו קיר, אלא לפזר את האנרגיה של הגל. חשוב שאוניות יכנסו לנמל בלי תנועה של מים, כמו בריכה שקטה".
אחרי שהחלה העבודה על הארכת שובר הגלים הקיים ב-600 מטרים נוספים, התגלה כי תחתית הקרקע עשויה מחרסית. "לחרסית יש נטייה להידחס כשמפעילים עליה עומס", מסביר שירזי.
לשם כך, פותחה במיוחד בעבור הפרויקט פלטפורמת ענק, שבאמצעותה הוחדרו עשרות אלפי עמודות של חצץ בתוואי שובר הגלים הראשי ושובר הגלים המשני. "עמודות החצץ משמשות לטיוב קרקעית הים ולשיפור חוזק הקרקע. הפלטפורמה דורשת כוח אדם מיומן שמכיר את העבודה. לא ניתן לתקן עבודה שנעשתה בים, ולכן צריך להיות מדויקים ומיומנים מאוד".
על העבודה ביבשה, מספר שירזי. "בנמל יש שלושה רציפים. אחד מהם - רציף 28 - הוא רציף פתוח, שהגלים שמגיעים אליו מכיוון צפון מערב, מתנפצים ועולים על הרציף, וזה יכול להפריע לתפעול הנמל".
הפתרון שנהגה לבעיה היה יוצא דופן, ועורר עניין רב - הוקמו מבני בטון עצומים לצד מאות עמודי פלדה, ואלפי טונות של אבן שמונחות בין הצינורות. "בפועל רואים שהגלים ממשיכים את תנועתם מתחת לרציף, ונעצרים באופן מווסת בלי להתנפץ על הרציף".
לא כל יום נבנה נמל חדש בישראל. האם ישראל ערוכה לבניית פרויקט מורכב כמו נמל דרום?
שירזי: "לבנות נמל שכזה כרוך בשיתוף פעולה עם הרבה גורמים. היה לנו מאוד חשוב לשמור את הידע בארץ, אבל כמובן שכשהיה צריך - יצאנו לחו"ל, אם זה עבודה עם חברת תכנון אמריקאית וקבלת חוות דעת מחברה אירופית גדולה. בניית נמלים בים פתוח היא ידע שעובר מדור לדור. חברות כמו חנ"י, שיש להן ניסיון של שנים בבניית נמלים, הן אלו שמשמרות את היכולות. אנחנו לקראת סיום נמל דרום, ואנחנו עם הפנים קדימה. אנחנו מסתכלים על הפרויקט הבא שלנו, וערוכים לעבודה בשיטות ובטכנולוגיות חדשות".
רגע היסטורי
עוזי יצחקי , יו"ר חברת נמלי ישראל, התייחס גם הוא לסיום העבודה להקמת הנמל: "פתיחת הנמלים החדשים תביא בשורה אדירה למשק הישראלי ובעיקר לצרכנים. התחרות, ההתייעלות ושיפור השירות יציבו את ישראל בשורה ראשונה עם מדינת נמל מתקדמות ותחסוך לתושבי ישראל זמן וכסף ותחזיר את האמון בסחר הימי של מדינת ישראל".
איציק בלומנטל, מנכ"ל חברת נמלי ישראל, הוסיף: "תוך שש שנים בלבד הצליחה חברת נמלי ישראל להוביל ולקדם את הקמתם של שני נמלים חדשים ומתקדמים שצפויים לשנות את פני סחר החוץ של מדינת ישראל ולהביא בשורה אדירה ליבואנים, לסוחרים, ליצואנים ועוד. בזכות הקמת הנמלים, חנ"י קידמה את עבודות תשתית חיבור לנמלים ושדרוג האזור כולו, הכוללת מערכת דרכים חדשה, מסילות רכבת חיבורי תשתית בטכנולוגיות חדשניות, בטיחותיות וירוקות, כל אלה ישרתו לא רק את הנמל, אלא גם יחסכו פקקים וזיהום לתושבים והעובדים".
בשיתוף חברת נמלי ישראל