רק 62% מתקציב תוכנית החומש האחרונה להשקעה כלכלית במגזר הערבי בוצע עד היום. כך עלה מדיון של הוועדה המיוחדת לענייני החברה הערבית שהתקיים היום (ב') בראשות ח"כ מנסור עבאס.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
במסגרת הדיון, הוועדה קיבלה סקירה על אודות יישום החלטת הממשלה 922, במסגרתה הוחלט להשקיע 10.7 מיליארד שקל לפיתוח כלכלי בחברה הערבית בין השנים 2016-2020. לפי העולה מהדיון, כ-90% מהכסף - 9.7 מיליארד שקל בלבד, אכן הוקצו למטרה זו ורק קצת יותר מ-6 מיליארד שקל שולמו בפועל.
היו"ר עבאס אמר בפתח הישיבה כי בחינת הנעשה בעבר חשובה גם כדי לדעת מה נעשה, אך גם כדי לאפשר הסתכלות צופה פני העתיד בגיבוש תוכנית כלכלית חדשה, שתטפל בבעיות העומק של החברה הערבית.
עלות אי-השילוב של הערבים: 40 מיליארד שקל בשנה
השרה לשוויון חברתי, ח"כ מירב כהן, אמרה כי לפי ההערכות, מחיר אי-השילוב של האוכלוסייה הערבית נאמד בכ-40 מיליארד שקל בשנה ולכן צמצום הפערים הוא אינטרס של כל אחד במדינה. לדבריה, האתגר הוא לגבש את התוכנית הבאה בנושא, המכונה תוכנית 923, ולהיכנס לתחומים שלא טופלו, ביניהם בריאות, רווחה, אלימות נגד נשים ועוד. "מקווה שזה יפתח דף חדש עם הציבור הערבי בישראל ושנצליח לצמצם את הפערים", אמרה כהן.
במסגרת הדיון, נציג מחלקת המחקר והמידע של הכנסת, לירן קוסמן, סקר בפני הוועדה את המצב בחברה הערבית ואמר כי החסמים העיקריים ביישום התוכנית נוגעים בעיקר לקשיים בממשקים בין הרשויות המקומיות לממשלה. לדבריו, קיים מחסור בקרקעות ציבוריות ברשויות המקומיות וישנם חסמי ביצוע בכל הנוגע לתכנון ובנייה.
ירידה בשיעור הגברים המועסקים; עלייה בפשיעה
ראש הרשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית, חסאן טואפרה, הציג בפני הוועדה נתונים ואמר כי בשנים האחרונות התuכניות הממשלתיות התמקדו בעיקר בנשים, וכפועל יוצא מכך 70% מהסטודנטיות במגזר הן נשים. עוד עלה מהנתונים כי אחוז הגברים המועסקים בחברה הערבית נמצא במגמת ירידה ונתוני הפשיעה במגמת עלייה.
באשר לתקציב תוכנית 922, אמר טואפרה כי רוב התקציב הוקצה לפיתוח תשתיות פיזיות, כמו כבישים. הוא הוסיף כי במשך הזמן הופקו לקחים והוסרו חסמים באופן שנועד לאפשר לרשויות לקבל תקצוב בצורה טובה יותר. עם זאת, טואפרה ציין גם כי רוב התוכניות הממשלתיות דורשות מהרשות להשקיע כסף משל עצמן במקביל (מצ'ינג), והרשויות לא מסוגלות לעמוד בכך.
נציגת משרד האוצר, מעיין ספיבק, הסבירה כי הרשויות המקומיות הערביות לא היו רגילות לקבל תקציבי פיתוח ולכן לא ידעו כיצד לנצל את התקציבים. לדבריה, יש רשויות שלא מנצלות עשרות מיליוני שקלים לפרויקטים. כדי להתמודד עם החסם הזה, הוקצו אנשי קשר לרשויות על מנת לסייע למצות את המשאבים.
היו"ר עבאס ביקש לדעת כיצד ישתקף הסיוע ההמשכי בתקציב המדינה. ספיבק השיבה כי החלטת הממשלה בעניין צריכה להיות מאושרת עד ההצבעה על התקציב בכנסת, בין ה-5 באוגוסט ועד ה-6 בנובמבר. היא הוסיפה כי מומלץ שההחלטה המפורטת תגיע לממשלה עם הנחת התקציב על שולחן הכנסת. טואפרה הוסיף כי צריך לוודא שהמסגרת התקציבית מוקצת, ובאשר לפירוט אפשר להמתין עד אישור התקציב בכנסת.
ח"כ ג'ידא רינאווי זועבי הוסיפה כי כמעט ואין ברשויות הערביות אזורי תעשייה ותעסוקה ומשרדי ממשלה שמביאים הכנסות מניבות. היא הוסיפה כי צריך לעודד הכנסה מניבה וכן גיוס משאבים מחו"ל, בדגש על בריתות עם ערים תאומות.
עוד אמרה רינאווי זועבי, כי צריך תקציב להסכמי גג. בתגובה לכך, ציין היו"ר עבאס, כי בהסכם הקואליציוני יש הבטחה לחמישה הסכמי גג לפחות. טואפרה הוסיף כי הסכם הגג הראשון במגזר הערבי הולך להיחתם בקרוב באום אל-פאחם. עם זאת, הוא שב וציין כי הבעיה היא מחסור בעתודות קרקע מדינה.
ח"כ מופיד מרעי אמר כי צריך להתחיל "לחפש את הגרוש לא מתחת לפנס", אלא איפה שבאמת הלך לאיבוד. לדבריו, ללא תכנון רוחבי, בכל התחומים, לא ניתן יהיה להתקדם. "כל עוד אין לך תוכנית לא תוכל לנצל את הכסף. ניצול של 60% זה תעודת עניות, לא תעודת הוקרה", אמר. הוא הוסיף כי תוכנית 923 צריכה לכלול כסף "צבוע בתקציב המדינה".
ח"כ רות וסרמן לנדה הסכימה כי תכנון זה הבסיס והוסיפה כי צריך לעודד אנשי מקצוע איכותיים לעבוד כמהנדסים ברשויות המקומיות. לדבריה, כיום הדבר לא משתלם להם כלכלית, ולכן הם עובדים בשוק הפרטי. עוד ציינה ח"כ וסרמן לנדה, כי צריך ללוות את הרשויות המקומיות באופן צמוד, לפחות בשלבים הראשונים של ביצוע התוכנית, כדי ליישם תוכניות ולהחזיר את האמון של האדם ברחוב בתהליך המוניציפאלי.
ח"כ לשעבר אימאן חטיב יאסין אמרה כי יש מספיק אנשי מקצוע ראויים בחברה הערבית, שבהחלט צריך אותם ברשויות המקומיות, אך צריך לתת להם תשתית ראויה להצלחה. לדבריה, "אם רוצים לדבר על פיתוח החברה הערבית ולהקצות משאבים צריך גם להסיר חסמים, כדי שתוכניות יצאו לפועל גם בתוך החברה הרשויות המקומיות ומשרדי הממשלה".
היו"ר עבאס סיכם את הדיון ואמר כי בכוונת הוועדה להמשיך לעקוב הן אחר יישום החלטה 922 והן אחר קידום תוכנית ההמשך 923.
מרבית התוכניות שהיו עד כה נגנזו או נותרו על הנייר
בתוך כך, יצוין כי תוכניות רבות שהובטחו למגזר הערבי לא קויימו או שבוצעו רק בחלקן. בשנת 2001, ערב הבחירות, הבטיח ראש הממשלה דאז, אהוד ברק, תוכנית סיוע בשלבים בהיקף של ארבעה מיליארד שקל למגזר הערבי. לאחר הבחירות, כאשר ברק חדל להיות ראש הממשלה, התוכנית נגנזה.
במקום התוכנית הזאת גובשה אז תוכנית סיוע חדשה לבניית דירות ותשתיות, בעיקרן כבישים, במגזר הערבי בהיקף של יותר משני מיליארד שקל. רק חלקה יושם בשטח.
גם בימי ראש הממשלה אהוד אולמרט הובטח סיוע רחב היקף למגזר הערבי, שלו דאגה בין השאר השרה ציפי לבני, וגם הסיוע הזה ניתן רק בחלקו.
בשנים האחרונות בוצעו השקעות גדולות יחסית במגזר הערבי, אולם חלק מהבטחות ממשלות נתניהו נותרו גם הן על הנייר וחלקן כאמור בוצעו רק בהיקף של כ-60% מהמובטח.
כלכלנים ציינו בשנים האחרונות כי יש להזרים מיליארדי שקלים בשנה למגזר המונה כשני מיליון אזרחים כדי לקדם השוואת תנאי המחיה ותשתיות במגזר הערבי לאלה שבמגזר היהודי.