הבוקר (ראשון) חנויות הרחוב נפתחו, אולם הסגר השני והגזירה הכלכלית הקשה שהביא איתו, הצליחו להכניע עסקים רבים שכבר לא יזכו לראות את הפתיחה המחודשת. "שני הסגרים האחרונים גמרו אותנו סופית. בשבוע שארזתי את החנות בכל יום בכיתי עם לקוחה אחרת", מספרת ליזה פרג', אשר יחד עם בעלה מאיר, ניהלו זכיינות של חנות העין השלישית ברעננה.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
"אנחנו חנות רחוב שבחורף כמעט ולא עובדת ומהפרנסה של הקיץ אנחנו שורדים. סגרו אותנו גם בפסח וגם בראש השנה, מהם אנחנו מתקיימים כל החורף. גם כשפתחו אותנו עם התו הסגול, החנות שלנו היא 29 מטר, זאת אומרת 3-2 לקוחות בכל פעם. אף לקוחה לא תחכה בחוץ בשביל בגד, זה לא בית קפה", אומרת ליזה.
ומה לגבי הפיצויים שקיבלתם?
"זה יכול לכסות 30% מההוצאות, לא יותר. רק השכירות של החנות זה 25 אלף שקל, אז אם אני מקבל 7,000 או 10,000 שקל, תעשי את החשבון", אומר מאיר.
"אני לא מבינה עד היום למה לא פתחו את חנויות הרחוב במסגרת התו הסגול. זה הרבה יותר בטוח מאשר להסתובב בסופרים ובמקס סטוק", מוסיפה ליזה.
אז בעצם מה שהכריע אתכם זה הסגר השני?
"הסגר וההגבלות על כמות הלקוחות. לפחות שהיו נותנים לפתוח עם התו הסגול ולכסות חלק מההוצאות, גם אם לא להרוויח בתקופה הזו", אומרת ליזה.
ליזה מספרת על הרקע שהביא אותם לפתוח את העסק ועל התחושות הקשות כעת שהם נאלצים לסגור. "נאלצתי לצאת לפנסיה מוקדמת ממשרד החינוך בשל מחלה של הבן. פנסיה מוקדמת זה 4,300 שקל, אף אחד לא יכול להתפרנס מזה. הייתי צריכה את החנות בשביל השלמת הכנסה.
"האמת שאני עוד לא מעכלת. אני בתוך הסידורים של בזק, ארנונה וכד'. הלקוחות היו דופקות לי על הדלת, אחת ביקשה אפילו סליחה, אמרתי לה 'את לא אשמה, את לא יכולה לפרנס אותי לבד'. רק כשסגרנו ראיתי כמה לקוחות אנחנו מפסידים. הרבה לקוחות קבועות, לא רק מזדמנות", מוסיפה ליזה.
"מרגיש כאילו שחררו אותי ממעצר"
ובצל זאת, עסקים שכן הצליחו לשרוד את התקופה הקשה, פתחו הבוקר ונשמו מעט לרווחה. "אין מאושר כמוני. אני מרגיש כאילו שחררו אותי ממעצר", אומר אלי דאנה, בעל חנות תכשיטים בשוק בצלאל בתל אביב, שפתח את העסק הבוקר בעקבות ההקלות.
"לראות את האנשים האלה נכנסים ויוצאים, זה משמח. מעבר לעניין הכספי, גם הנושא הנפשי והדיכאונות של האנשים, אני בטוח שחצי מהם היו בחרדות מהמצב ומהעתיד", אומר אלי.
כמה זמן אתה מחכה לפתוח?
"כמעט חודשיים. זה המון זמן".
ואנשים עדיין פוחדים לצאת?
"הפחד תמיד יהיה", מוסיף אלי. "אבל אם אנשים יקפידו וישמשו דוגמה לדור הצעיר ויגידו 'הקורונה עוד פה, אם אתם לא רוצים עוד סגר שימו מסכות'. ברגע שכל אחד אחראי לעצמו, אתה שם מסכה והלקוחות גם, אנשים יתרגלו לזה".
גם יעקב, אף הוא בעל חנות בשוק בצלאל, מצטרף לתחושות שמתאר אלי: "איזו שמחה, איזה אושר. התקופה בבית הייתה מאסר בשבילי".