אילן שטרן, מנהל משאבי אנוש בחברת גארדיקור, נחשב ליוצא דופן בתחום עיסוקו, שנשלט ברובו על ידי נשים. "באחרונה", הוא אומר, "ערכנו ישיבת דירקטוריון ודיברנו על אחוז הנשים בחברה כשמישהו אמר לי, 'אצלכם, אפילו בהנהלה תפסת את המקום של התפקיד הנשי המקובל". הוא השיב, "נכון, אבל יש לנו סמנכ"לית פיתוח אסטרטגיה, תפקיד שלרוב לא רואים בו נשים".
- יום האישה 2020: מנהלות לא יודעות לדרוש את השכר המגיע להן
הרמת הגבה שקיבל שטרן משקפת את המציאות של 2020. למרות כברת הדרך שעשו נשים בשוק התעסוקה, ביום האישה הפערים בין המינים עדיין גדולים. אלה מתבטאים בתחומי עיסוק נבדלים, בהידלדלות מספר הנשים ככל שמטפסים בהיררכיה ובפערי השכר.
רבים נוטים לסווג את תחום משאבי האנוש כנשי ואת המשרות באגפי הכספים כגבריות. התמונה הזאת חלקית. מבדיקה שערכה ל-ynet ו"ממון" חברת ההשמה חבר הון אנושי עולה כי בתחום משאבי האנוש, זוטרים ובכירים כאחד, יש רוב מוחץ לנשים עם 96% ויותר מהמועמדים שמוינו לתפקידים אלה על ידי החברה ב-2018-2019.
בתחום הכספים היה שינוי: יותר מ-85% מהפניות לתפקידי ניהול חשבונות היו של נשים. בהצגת מועמדות לחשב שכר היה יתרון לנשים, בעוד בתפקידי כלכלנים וחשבים נמצאה נטייה לאיזון מגדרי. עם זאת, שיעור הנשים צונח ככל שמטפסים במעלה ההיררכיה: בתפקידי ניהול כספים התמונה התהפכה עם 80% מועמדים גברים לעומת 20% נשים. לעומת זאת, במשרות של מהנדסים נמצא רוב בולט לגברים, וכך גם בתעשייה.
מנתוני הלמ"ס עולה כי ב-2019 הייתה הרעה בשיעור הנשים המועסקות בדרגים הבכירים. חלקן של המנהלות מכלל המנהלים ירד מ-33.8% ב-2018 ל-30.3% ב-2019. חלקן של הנשים המועסקות בקרב בעלי משלח יד אקדמי נותר כמעט ללא שינוי, 56.4%, ואילו חלקן בהייטק טיפס לכ-35.2% מהמועסקים לעומת 34% בשנת 2018.
ההכנסה הגבוהה ביותר של גברים ונשים בקרב העוסקים בענפי טכנולוגיות המידע (ICT), הייתה 24,658 שקל לשכיר ו-16,594 שקל לשכירה. ההכנסה החודשית הממוצעת ברוטו הנמוכה ביותר הייתה בהוראה (9,923 שקל), שבה רוב המועסקים הן נשים (76.1%) עם הכנסה חודשית ממוצעת ברוטו של 9,483 שקל.
מחקר של מרכז אדוה מלמד כי פערי השכר המגדריים הצטמצמו בין 2005 ל-2018 ל-31.6%, אבל בבחינת השכר השעתי (לאחר נטרול של חלקיות משרות) לא נמצא שיפור, עם פער של 16%. השכלה לא משפרת את המצב. בקרב אקדמאים נמצא פער של 38% ובקרב מנהלים 22%. בקרב עובדי מכירות ושירותים, שבהם נשים הן 60% מהעוסקים בתחום, הפער היה 42%.
עובדות פחות שעות
"צריך לשאול למה נשים עובדות פחות שעות או בתחומים פחות מתגמלים", אומר פרופ' אבי וייס ממרכז טאוב. "זה מתחיל בבית הספר. בנות לומדות פחות מתמטיקה ומדעים, והמשמעות היא שכר נמוך יותר. השאלה היא איך אפשר למקד את הבנות מגיל צעיר לכיוונים הללו. אם הבחירה נובעת ממשהו בבית הספר שגורם להן להתרחק ממתמטיקה, צריך לראות מהי הבעיה ולטפל בזה".
עו"ד אורי טורקיה-שלס, מנהלת מערך הסיוע המשפטי של ויצו ישראל, גורסת כי "נשים מוסללות לתפקידים מסוימים, וזה מתבטא בגישה של כל הסביבה, מהאמהות והגננות עד הגברים שסובבים אותנו, תוכניות הטלוויזיה והתרבות הפופולרית".
תזכורת: פערי שכר בין רופאים לרופאות בישראל
בדיקת פערי שכר שערכה מחלקת המחקר של AllJobs מצאה פערים בין גברים לנשים בתפקידים זהים. שכרו של גבר בתפקיד מנהל משאבי אנוש הוא כ-14.5 אלף שקל לעומת 13.3 אלף שקל לאישה. שכרו הממוצע של מנהל מוצר הוא כ-17.1 אלף שקל לעומת 13.8 אלף שקל לאישה, מנהל שיווק משתכר 15.4 אלף שקל לעומת 13 אלף שקל לאישה, וסמנכ"ל שיווק מקבל 26.8 אלף שקל לגבר לעומת 23.3 אלף שקל שמקבלת אישה. בניהול חשבונות, ראיית חשבון וחשבי שכר נמצאו פערים קטנים של מאות שקלים, אבל בתפקיד מנהל כספים הפער מאמיר ל-3,000 שקל, ובתפקיד סמנכ"ל כספים מטפס ל-5,000 שקל.
לדברי עו"ד נגה דגן-בוזגלו, מנכ"ל מרכז אדוה, "ברגע שמקצועות הטיפול, הוראה, עבודה סוציאלית וטיפול באנשים הפכו לנשיים נפגעה רמת השכר והיוקרה שלהם. נשים מרוכזות במקצועות שמאפשרים תגמול נמוך ושהופכים ליותר נשיים. יש יותר נשים שלומדות מקצועות טכנולוגיים ופיננסיים, אבל הן מחפשות מקצועות שיאפשרו לשלב איתם משפחה ולכן מתקדמות פחות. גם שוק העבודה לא סובלני להורים. המעסיקים עושים פרצופים כשילדים חולים".
מדד הגיוון של נציבות שוויון הזדמנויות במשרד העבודה והרווחה מגלה כי יש ענפים שבהם הפערים מגיעים גם ל-50% ויותר. נציבת שוויון הזדמנויות, מרים כבהא אומרת כי "תפיסת המעסיקים היא שהאישה מביאה משכורת שנייה, שהיא צריכה לצאת מוקדם והיא לא יכולה להישאר שעות נוספות, ושוק העבודה שלנו מתגמל בשכר גבוה רק עובדים שנמצאים פיזית במקום העבודה שעות מרובות, ללא קשר לתפוקה. על המעסיקים למצוא שיטות שיאפשרו למדוד לא רק נוכחות פיזית אלא תפוקה".
כבהא סבורה כי חלק מהפער טמון בכישורי ניהול מו"מ. "מחקרים מלמדים על פערי מיקוח: נשים לא עושות מחקר, לא מבקשות שכר גבוה ומודות על הזדמנות להעסיק אותן, בעוד גבר ידרוש את השכר הכי גבוה", הסבירה.
טורקיה-שלס מוסיפה, כי "אני לא אוהבת את ההסבר שנשים לא יודעות לדרוש, כי נוח להאשים את מי שמופלה. השיח על הדרך שבה תופסים נשים וגברים ועל אילו תכונות מתגמלים בשכר חייב להיכנס לארגונים ולחברות עסקיות".
מנכ"לית חבר הון אנושי, איריס סולנצ'יק-כהן, שצמחה בתחום משאבי האנוש, סבורה כי הפערים כוללים שילוב של חסמים, למשל סטריאוטיפים שמזהים מקצועות נשיים עם טיפוח וטיפול, לעומת מקצועות פיננסיים, עסקיים ובתחום המחשבים שנתפסים כגבריים ושנשים צריכות להראות כשירות גבוהה יותר כדי להתקבל אליהם.
הפערים בהייטק
בסקר שערכה חטיבת המחקר של קבוצת אנשים ומחשבים בקרב 145 עובדי ומנהלי הייטק השיבו כמחציתם כי שיעור הנשים בתפקידים הטכנולוגיים הוא פחות מרבע, וכ-40% נוספים ציינו פחות ממחצית. בשאלה מהו שיעור המנהלות, 71% השיבו פחות מרבע, וכ-25% השיבו בין רבע למחצית. עוד מגלים הממצאים כי רוב הנשאלים סבורים שיש אפליה בהייטק בהיבטים של שכר ושל קידום מקצועי, אם כי כ-77% ציינו שיש התקדמות בתחומים הללו בשנים האחרונות.
לשאלה למה הנשים לא סודקות את תקרת הזכוכית בענף, כ-30% ציינו שהארגון לא נותן לנשים הזדמנות שווה, בין השאר בשל שעות עבודה מאוחרות, אפליה בשכר ועוד, כ-32% אמרו שהנשים לא מעוניינות בתפקידי ניהול טכנולוגיים ומעדיפות מקצועות שיווק, מכירות וניהול, וכ-38% הפנו אצבע מאשימה לחברה ולצבא שלא מעודדים שוויון.
לדברי רחלי לבני-מרדכי, מנהלת גיוון והכלה באינטל ישראל, "צריך להפסיק לדבר על איזון בית-עבודה, ולהתחיל לדבר על איך נשים לוקחות את ניהול הקריירה בידיים ולומדות מאחרות שעושות זאת, למשל מערך תמיכה של הסביבה. לדבר על איזון בית-עבודה ב-2020 זה ללכת אחורה".
לשאלה אם אין בכל זאת מחירים, היא משיבה: "מישהי בחופשת לידה התקשרה להתייעץ איתי, ולי יש משנה סדורה, כיוון אחד בחיים - איך להצליח. לא לוקחים עכשיו 4 שנים הפסקה לחופשת לידה, אני לא יודעת להיות אמפתית לחלקים הללו. אני יודעת לעזור ולתת את הכוח. נכון שלא תמיד הביטחון שלנו גבוה, ואף שיש לנו יכולות תקשורת מדהימות, כשאת בישיבה רבת-משתתפים הקול שלנו לא נשמע. אבל אני מתייחסת אל עצמי כאל מנהלת קריירה. אני צריכה למצוא את הנשים עם הרצון להתקדם".
דגן־בוזגלו: "השיח של איזון בית-עבודה הוא לא רק של נשים, הוא שיח על איך נראה שוק העבודה. השיח של 'הקריירה מעל הכל' עדיין גברי ולא פותר כלום".
מחקר מכון ברוקדייל למשרד העבודה והרווחה ליום האישה מלמד כי במשך השנים הייתה עלייה מתמדת בשיעורי התעסוקה של נשים, אבל גם פערי שכר. בין הסיבות לפערים: הבדלים בסוגי המקצועות של גברים לעומת נשים ובמספר שעות עבודה. שיעורי התעסוקה של נשים עמדו אשתקד על 74.5% בגילי העבודה העיקריים (25-64) לעומת 65% עשור קודם לכן, שיעור תעסוקה הגבוה ב-7.5% מממוצע מדינות ה-OECD. בקרב נשים יהודיות חילוניות נרשמה עלייה מ-73.8% ל-83.7%, בקרב חרדיות מ-59.1% ל-77.4%, ואצל נשים ערביות מ-25.4% ל-27.4%.
במשרד מפעילים תוכניות לשילוב נשים בתעסוקה איכותית בהתאם ליעדים שהציבה הוועדה לקביעת יעדי תעסוקה ל-2030 הפועלת תחתיו, הכוללים עלייה של 43% בשכר הנשים בין 2016 ל-2030, לכ-11.6 אלף שקל בחודש. המשרד מתמקד בעובדות ברמת שכר בחציון התחתון, בדגש על המגזרים החרדי והערבי. בין אלה כלול מיזם לימודי הנדסאות לאוכלוסיות בתת-תעסוקה, שמופעל על ידי המכון הממשלתי לטכנולוגיה (מה"ט) שבפיקוח המשרד. בוגרות המיזם החרדיות עובדות בשיעורים גבוהים יותר לעומת כלל החרדיות ושכרן זינק ב-27% בשנים 2015-2016 לעומת 2013-2014 ל-11,390 שקל בחודש למשרה מלאה, לעומת עלייה של 9.5% בכלל המשק.
שילוב ערביות וחרדיות
שר העבודה והרווחה, אופיר אקוניס, אומר כי "ההשתלבות בעבודה היא אתגר מורכב, לצד שיפור איכות התעסוקה והשכר הנדרשים בכל המגזרים. אני שמח על שפעילות משרד העבודה והרווחה מוכיחה את עצמה ומביאה לכך שיותר נשים, ובמיוחד בשכבות המוחלשות, יוצאות ממעגל הקצבאות ונכנסות לעולם התעסוקה".
לדברי ראש שירות התעסוקה, רמי גראור, "למרות ההתקדמות של נשים בשוק העבודה, אנו מזהים מגמות בעייתיות בשילובן בתעסוקה מלאה. לאחרונה יצאנו בפיילוט שמתמודד עם העלייה במספר תובעי ותובעות העבודה".
על פי דו"ח שהוכן בשירות ליום האישה יש יותר נשים מובטלות, והן גם מתפטרות יותר מגברים. ברשות מעריכים כי הסיבה היא כנראה רצון להאריך את חופשת הלידה. עם זאת, שיעור תובעות האבטלה של הישראליות נמצא מתחת לממוצע של המדינות המפותחות.
מכלל 278,864 תובעי דמי האבטלה ב-2019, נשים יהודיות הן כמחצית, ובשיעור גבוה יותר מחלקן באוכלוסייה. בצד החיובי, שיעורי תובעות האבטלה של הנשים הישראליות נמצאים מתחת לממוצע של המדינות המפותחות. עם זאת, בשנה וחצי האחרונות חלה עלייה קלה בשיעור דורשי האבטלה. שינוי משמעותי נרשם בקרב שיעור האקדמאים תובעי אבטלה, שטיפס בשנתיים האחרונות ל-23% מהמובטלים. שיעור האקדמאיות היה גבוה לעומת האקדמאים ועמד על כ-61%.
מסכמת דגן-בוזגלו: "שוק העבודה עדיין ממוגדר. צריך יותר חופש וגמישות, ופחות תבנית מגדרית שמייצרת מסלולים קבועים בשוק העבודה. המטרה - שוק עבודה גמיש ומגוון".
