תזכורת: החשב הכללי מתייחס לתוכנית הסיוע
(גיל יוחנן)
עוד עתירה לבג"ץ של העצמאים נגד הממשלה. ארגוני העצמאים דורשים צו על תנאי שיורה למדינה ולשר האוצר להתקין תקנות שיאשרו, באישור ועדת הכספים, מתווה פיצוי לעסקים שנפגעו ממשבר הקורונה. לטענתם, המדינה חייבת לכונן מנגנון פיצוי או קרן תשלומים/פיצויים עבורם. במקביל, שכירים בעלי שליטה בחברות מבקשים לקבל דמי אבטלה. במכתב ששלחו למנכ"ל האוצר שי באב"ד טוענים אותם בעלי חברות כי יש לראות בהם "שכירים מן המניין הזכאים לחל"ת".
את העתירה הגישו בין היתר לשכת עורכי הדין, לשכת יועצי המס, להב לשכת ארגוני העצמאים והעסקים, התאחדות בעלי האולמות, התאחדות משרדי הנסיעות, לשכת המסחר, ועמותת מסעדנים חזקים ביחד. העתירה הוגשה על ידי נשיאות הארגונים העסקיים, הכוללת בין היתר איגודי מלאכה ותעשייה, איכרים, קבלנים, סוחרים, בנקים, יהלומנים, מלונאים, וכן גופי קולנוע, ביטוח חיים, ניקיון ואבטחה.
עתירה קודמת שהגישו חלק מהעותרים ב-22 במרץ, נדחתה, וביהמ"ש הורה לעותרים לחכות לפרסום התוכנית הכלכלית, כיוון שלא נתנו למשיבים די זמן לגיבוש מענה לטענות בעתירה. אחרי פרסום התוכנית ב-30 במרץ, ומשלא נענתה בקשתם להקים קרן פיצוי לעסקים, הם עתרו שנית, יחד עם נשיאות ארגוני העצמאים ולהב, באמצעות משרד עוה"ד דורון טיקוצקי קנטור גוטמן נס עמית גרוס.
העותרים מבקשים דיון דחוף בעתירה, נוכח הנזקים ההרסניים לעסקים רבים וסימנים לקריסה של רבים. לטענתם, המדינה לא התמודדה בעבר עם משבר כה גדול, "שדורש הקצאה מיידית של כל 'כלי הביטוח הקיימים' כדי להפחית השפעות על המשק".
נטען כי הסגר ודילול פעילות המשק יוצרים מפולת כלכלית, שטופלה חלקית, ואולם, האוצר נמנע משימוש בסמכותו בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, כדי להתקין תקנות שיאשרו פיצוי הולם לעסקים, ו"מפעיל תוכנית שבה עם כל הכבוד, לגבי המגזר העסקי, הפתרונות דלים ובבחינת לעג לרש. מכך עולה עמדת המשיבים כי הם דוחים את פניית המבקשים", נכתב בעתירה.
כפי שלממשלה יש חובה "להנשים" חולים שנפגעו מהנגיף בגופם, נטען, עליה "להנשים" עסקים שנפגעו ממנו בפרנסתם. כן צוין כי בזמן מלחמת לבנון השנייה ומבצע צוק איתן פיצתה המדינה בעלי עסקים תוך 30 יום מפרוץ הארועים.
לדברי עו"ד גרוס, "המדינה מתעללת בעסקים. חיכינו לסיוע למסעדות ועסקים קטנים, שלא קיבלו מענה בתוכנית ההזויה שהוצגה, שכולה הלוואות, ואותן צריך להחזיר. אנחנו מבקשים גם הלוואות וגם מענקים. זו מלחמה ביולוגית, וכשמדובר במלחמה, המדינה צריכה להכניס את היד לכיס ולעזור לעסקים הקטנים".
"תגדירו אותנו כשכירים"
בתוך כך שכירים שהם בעלי שליטה בחברות מבקשים לקבל דמי אבטלה: כתבו למנכ"ל האוצר שי באב"ד כי יש לראות בהם "שכירים מן המניין הזכאים לחל"ת". זאת, אחרי שהבינו שלא יקבלו בפעימה הראשונה מענק לעצמאים (שיהיה עד 6,000 שקל). היקף הפיצוי, לטענתם - 300 מיליון שקל בחודש. ההערכות הן כי יקבלו מענק עצמאים לאחר שייקבע מנגנון לכך.
במכתב לבאב"ד, דרש איגוד שכירים בעלי שליטה "להחליט מיידית, דרך תקנות לשעת חירום שבסמכות האוצר, להגדירנו לתקופת המשבר כשכירים".
שכירים בעלי שליטה הם עצמאים שהקימו חברה ודרכה מעסיקים את עצמם. הדבר מקל מבחינת מיסוי - בעוד שעצמאי משלם מס על כל הכנסותיו, בעל חברה יכול לצבור בה רווחים ולמשוך שכר מצומצם, עליו הוא משלם מס. רשות המסים והאוצר אמרו שלא יוכלו כרגע לתת להם את הפעימה הראשונה לעצמאים, שעומדת בממוצע על 4,000 שקל עבור מרץ, אך בכוונתם להכניסם לפעימה השנייה שתהיה עד 8,000 שקל. הסיבה: זו אוכלוסייה שברוב המקרים לא צריכה סיוע, במיוחד שכירים שהחברות שבבעלותם אגרו מיליוני שקלים שלא נמשכו כמשכורת ולא שולם עליהם מס.
באיגוד טוענים שלפי שיחות שקיימו עם מנכ"ל הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר, יש כ-80 אלף בעלי שליטה, בהם כאלו שעברו את גיל 67 ולא זכאים, ובהם גם כ-37 אלף איש ששכרם גבוה יחסית ולא ממש יצטרכו את החל"ת, כך שנותרנו עם כ-43 אלף איש, שמתוכם בעלי שליטה מענף המזון והמחשבים שעושים חיל בתקופה זו וגם הם אינם זכאים".
עוד נכתב: "התקרה לזכאות היא 10,554 שקל, אם כולם במדרגת השכר הכי גבוהה (מה שלא הגיוני) - כך שמדובר במקרה הגרוע בעלות של כ-300 מיליון שקל לחודש. אם המשבר יימשך 3-4 חודשים, היא תגיע ל-2.1 מיליארד שקל".
הממשלה מעריכה שלמרות הדרישות לדמי אבטלה (המטיבים יותר), אותם שכירים בעלי שליטה - יותר עצמאים משכירים בפועל - יזכו למענקים של רשות המיסים, אולם רק לאחר שיימצא מנגנון מתאים לכך.
