"תמיד אמרו שתנאי הכרחי לקיום המדינה הוא שיהיה לישראל צבא חזק. מה שבטוח היום הוא שכדי שנבטיח את קיומנו ונהיה תלויים רק בעצמנו, צריך לא רק צבא חזק, אלא גם שתהיה לנו תעשייה חזקה. עצמאות יצרנית של מדינת ישראל היא נכס אסטרטגי חשוב ביותר ובוודאי לא פחות מאשר שיהיה לנו צבא חזק וטוב".
את הדברים האלה אמר לנו, בריאיון מיוחד למוסף, ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים, שמשוכנע שהגיע הזמן שממשלות ישראל יפנימו שתעשייה חזקה ועצמאית היא בסיס לקיום איתן ובטוח של מדינת ישראל היום ולדורות הבאים.
ד"ר תומר (54) הוא תעשיין ישראלי ותיק, שנוסף על היותו נשיא התאחדות התעשיינים, הוא גם יו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים בישראל, בעלים ומנכ"ל משותף של חברת התרופות אוניפארם וחבר מועצת המנהלים של מכון הייצוא. תומר לא מרבה להתראיין, אך כאשר העניק לנו ריאיון מיוחד למוסף זה, הוא דיבר בפתיחות רבה על כל מה שקשור לתעשייה הישראלית ומה שהממשלה חייבת לעשות כדי לחזק אותה, "לטובת האיתנות של מדינת ישראל".
מדוע אתה משווה את הצורך בתעשייה חזקה ועצמאית לצורך, שכל אחד בארץ הזאת מבין ויודע, בצבא חזק ומנצח?
"הנה אנחנו בעיצומו של משבר הקורונה עכשיו. ובמה הממשלה עוסקת? שולחים לכל העולם שליחים כדי להביא ציוד רפואי וחיסונים לקורונה. התעשייה הישראלית הוכיחה את הצורך בעצמאות יצרנית של מדינת ישראל. המצב צריך להיות שנייצר בעצמנו ולא נצטרך סוכני מוסד שיטוסו לכל מיני מקומות עלומים כדי להביא מוצרים, שחלקם התבררו גם כלא מתאימים".
אז מה כן היה צריך לעשות במקרה הזה?
"למשל, צריך להקים מפעל שיעסוק בקביעות, לא רק במשבר הקורונה, בייצור חיסונים בישראל. זה לא רק פיתוח ידע במדינה. תעשייה כזאת ואחרת תביא גם לפיתוח הפריפריה. יותר ייצור בישראל פירושו גם יותר מיסים שמשולמים כאן לממשלה. זה גם חלק מהחוסן".
אתה נשמע כעוס. אז מה המצב בעצם היום, כאשר אין ייצור מסוים בישראל?
"אני אומר את זה במילים הברורות ביותר. הולכים לקושש ולחפש מוצרים במדינות אחרות, לא כולן בדיוק תומכות במדינת ישראל. למשל, התמכרנו לטורקיה. במקום לייצר בישראל, בעזרת הממשלה, במחירים נורמליים, אנחנו מייבאים פלדה, זכוכית, מלט, אלומיניום ופלסטיק מטורקיה".
למה בעצם?
"העניין פשוט מאוד. כי שם השכר הממוצע הוא פחות משליש מישראל. לא משלמים שם על איכות הסביבה ולא ארנונה ולא עוד ועוד היטלים שגובות אצלנו הרשויות. ארדואן, שאינו נמנה בדיוק עם אוהבינו, ממש מרוצה מזה שישראל תלויה בהרבה ייבוא מטורקיה. הוא נותן ליצרנים בארצו סובסידיות והוא נהנה לראות איך ישראל הולכת ומתמכרת לטורקים. והם די קרובים ומהווים למעשה איום על ישראל. זאת לא מדינת ידיד. לכן עצמאות התעשייה לא פחות חשובה מחיל האוויר".
אז ממשלות ישראל לדורותיהן לא הבינו את הצורך בתמיכה נרחבת בתעשייה?
"לצערי, נראה שלא. אנחנו לא מבינים מה שטראמפ וביידן הבינו כבר מזמן. צריך לחזק את התעשייה במדינה. לא מוותרים לא על לואוטק ולא על הייטק, אחרת אין לנו זכות חיים עצמאית. להגדלת החוסן של ישראל צריך לא רק להצטייד במטוסי אף־35, צריך גם להגדיל את הפריון ולהשקיע עוד ועוד בתעשייה".
למשל?
"על כל מכרז ממשלתי תהיה 15% העדפה למפעל ישראלי. זה עובד יפה במשרד הביטחון. כך מעסיקים עובדים. העובדים משלמים פה מס הכנסה. הידע נשאר פה. גם אם שילמנו מעט יותר בכסף הציבורי שלנו, כי ייתכן שהמחיר של המוצרים יהיה יקר יותר. התועלת היא משמעותית הרבה יותר מהעלות".
אתה מקנא במדינות אחרות?
"אני מסתכל מה עושים בהן. במקום לסייע לתעשייה הישראלית, אנחנו מחלצים את ארדואן מהמשבר בטורקיה. במצב הזה הפער הטכנולוגי הולך וגדל. אני בהחלט מבין שצריך להשקיע הרבה כסף בחיל האוויר ובסייבר, אבל צריך להבין שיש ערך עצום בצורך להשקיע גם בתעשייה. למשל, דבר ידוע הוא שההודים קונים אצלנו הרבה נשק, אבל הם התנו את הרכש בכך שנעביר את המפעלים אליהם. כך בדיוק אנחנו צרכים לנהוג".
אבל מהיכן יבוא הכסף לסייע כעת במיליארדים לתעשייה? גם כך מצב קופת המדינה הוא בכי רע בימים אלה.
"זה לא יעלה כל כך הרבה לממשלה. ויותר מכך - ההחזר יהיה גדול הרבה יותר. תהיה גם הכנסה גבוהה מהמיסים שייגבו בארץ. זה הרבה פחות ממה שבזבזנו על מוצרים שנקנו ביוקר וגם מההוצאות הגבוהות של הממשלה עקב הצורך לטפל במשבר הקורונה".
בכמה כסף מדובר?
"אין צורך במיליארדים. הממשלה תוציא כמה מאות מיליוני שקלים בשנה. לצערי, באגף החשב הכללי במשרד האוצר דאגו לנטרל את כל ההצעות לרכש גומלין. כל מדינה שפויה דורשת רכש גומלין. זה ישנו בחוק. אבל לאורך השנים משרד האוצר הכשיל את זה. אנחנו נאבקים בעניין הזה גם בעצם הימים האלה, כולל בפגישות עם ראש הממשלה. זאת תפיסת הציונות שלי. זאת מדינה חזקה ומתפתחת, שדואגת שלתעשייה שלה ולאזרחיה תהיה עבודה ותוצרת הארץ".
עד כמה נפגע הייצוא הישראלי בעת משבר הקורונה?
"על פי הנתונים שמצויים בידינו בחודש נובמבר, הייצוא נפגע בקורונה ב־14% והפגיעה אף תתגבר עוד לצערנו, למשל לאור התחזיות הקשות שאינטל פרסמה לאחרונה וכך גם חברות אחרות. יש כעת האטה כלכלית בעולם, ואנחנו צריכים להיערך לכך. הפרוטקציוניזם מבוצע במדינות אחרות. שם הבינו שצריך להציל את התעשייה המקומית. מנכ"ל של חברת אלקטרוניקה גדולה בארץ דיווח לי שהייתה לו ירידה במחזור של 20%, רק כי הממשלה בארצות הברית לא רצתה לפגוע בספקים האמריקאים".
איך נערכה התעשייה לעבוד בעת משבר הקורונה?
"אני גאה בכך שהיינו בעצם הראשונים שמיהרו להגיב בראשית המשבר. כבר מתחילת חודש מרץ ישבנו עם אנשי משרדי הבריאות והכלכלה והכנו מיד נוהל לקורונה".
מה למשל?
"נערכנו מייד לעבור לעבודה במשמרות קבועות. דרשנו סגירת קפיטריות. ארגנו במפעלים קבוצות אכילה והסעות נפרדות. ההסעות עברו מאוטובוסים למיניבוסים. התחילו במפעלים בתשאול עובדים, שחלילה לא יגיעו לעבודה מבית עם חולה קורונה. הכנו עוד לפני שמונה חודשים נוהל של 'מגן בתעשייה'. ביצענו די ראשונים חקירה אפידמיולוגית. דאגנו להרחיק עובדים זה מזה. הובלנו את המחנה. תוך שבועיים קיבלנו בקשות ממפעלים בחו"ל ליישם את התוכנית שלנו בחברות במדינות אחרות".
והיו לפעולות שביצעתם באמת תוצאות בשטח?
"ועוד איך. היו לנו ויש לנו גם עכשיו פחות שני שליש הדבקות בתעשייה מאשר בכלל המדינה. זה מראה כמה שומרים אצלנו באדיקות מפני הקורונה. אבל חייבים לומר מייד, שכל הפעולות הללו גרמו לעלות גבוהה יותר ופחות פריון. להסיע עובדים בשני מיניבוסים במקום באוטובוס אחד כמובן עולה יותר כסף".
בשל המשבר התגברו עוד יותר הזמנות אזרחים ישראלים לייבוא מוצרים בדואר מחו"ל. מה אתה יכול לומר בעניין הזה, שמפחית את הייצור בארץ?
"זה באמת מצער אותנו. צריך גם קצת ציונות. לא הכול זה כסף. מהמדינה אני דורש לתת העדפה לתוצרת הארץ, אז ודאי שאנחנו נבקש מהאזרחים לקנות רק בארץ ולא בחו"ל, באמצעות קבלת מוצרים שמייצרים גם כאן, בחבילות בדואר. ויש בזה גם היגיון כלכלי: אם אתה קונה בארץ, אתה עוזר גם לשכן שלך שעובד במפעל שייצר יותר. כיום המשכורות בתעשייה הישראלית גבוהות יחסית והן עומדות על כ־12,000 שקל לחודש בממוצע, הרבה יותר מממוצע השכר בארץ, שהוא כ־10,500 שקל. וזה קורה בעיקר בפריפריה. כל מוצר שאתם קונים בחו"ל - זה מוצר ישראלי פחות, מה שאומר פחות עבודה ופחות עובדים בישראל. מי שמזמין מוצרים בחו"ל, בעיקר בימי המבצעים כעת, צריך לחשוב גם על ההיבט הזה".
אנחנו אולי לקראת סגר שלישי. מה אתה חושב על הסגרים שנכפו עלינו כבר?
"כמי שמנהיג את הסקטור התעשייתי, אני חייב לעשות הכול למנוע את שיטת הסגרים. התעשייה עובדת כמעט מלא גם בסגרים. אולם הסגרים מורידים כמובן את הביקושים לתוצרת. צריך להבין שסגר הוא לא האלטרנטיבה הרצויה כעת".
איך אתה רואה את התעשייה הישראלית בעשור הקרוב?
"תוצרת כחול לבן חייבת להוביל כאן בעשור הבא. צריך לקחת תעשיות מהלואוטק להייטק ולגרום להן להגדיל את הפריון. צריך שיהיו פה יותר טכנולוגיה, פחות כוח אדם. כך חוסכים עבודת כפיים יקרה, שלא תאפשר לנו להתחרות בעולם. התעשיינים חייבים להפעיל מכונות ממוחשבות, זה הרבה יותר כדאי. יכול להיות שלא יהיה יותר טעם להמשיך לייצר פה טקסטיל, אבל צריך להמשיך ולייצר לפחות מעט טקסטיל, בעיקר למען הדרוזים, למשל, שזקוקים למוצרים האלה, ואי אפשר להזמינם בסין. התעשייה צריכה ללכת לכיוון הטכנולוגיה".
ומה ציפיותיך מהממשלה לשנים הבאות?
"מדינה חפצת חיים חייבת לחזק את התעשייה. יקר לייצר בישראל, לכן תוצרת הארץ יקרה, ולכן קונים בסין ומזמינים חבילות מחו"ל. הממשלה יכולה להועיל כאן מאוד. למשל, הארנונה יקרה יותר מאשר ברוב מדינות העולם. המים מתייקרים עוד ועוד והתעשייה מממנת את המים לחקלאות ולאזרחים. החשמל יקר פה משמעותית מאשר במדינות אחרות. אם ממשלת ישראל לא תשכיל לא לסבסד את החקלאות והאזרחים במקום את התעשייה, זאת תהיה בכייה לדורות".
ולשכבות החלשות לא צריך לעזור, למשל במחירי המים?
"ברור שאפשר וצריך לעזור לאזרחים שמצבם הכלכלי לא טוב, אבל לא על חשבון התעשייה. אנחנו כאן פרה חולבת ובסוף אם לא יורידו עלויות והשקעה, למשל בהכשרות של עובדים, התעשייה תינזק מכך מאוד. צריך גם שהממשלה תירתם לקדם את רשות החדשנות. תנו לה את התמריצים, והמדינה רק תרוויח מזה. עיקר הצמיחה בישראל בשנים האחרונות נבע מעלייה גדולה בצריכה הפרטית. צריך שהתעשייה תוביל את הצמיחה ואז גם הצריכה תעלה, ולא שרק שהצריכה הפרטית תוביל. זאת לא באמת צמיחה שהיינו רוצים לראות".
ד"ר תומר, יש לנו מה ללמוד מהתמיכה בתעשיות בחו"ל?
"ברור. הדרך היחידה שיש לנו היא ליצור כאן תעשייה חזקה ומובילה. המנהיגים טראמפ, ג'ונסון, מרקל וארדואן כבר הבינו מזמן, שהתעשייה צריכה להוביל את המשק. התעשייה היא העתיד של כל משק. כדי לשרוד במזרח התיכון צריך צבא חזק ותעשייה חזקה גם יחד, אחרת לא נשרוד כאן וגם החברה תהיה חלשה. כל ממשלה שתקום כאן בשנים הבאות תצטרך לשים את התעשייה בראש".
