מדינת ישראל נכנסה למשבר הקורונה עם כלכלה חזקה מאי פעם - 2019 הייתה שנת שיא בייצוא בהיקפים של 116 מיליארד דולר, ההייטק והחדשנות המשיכו למצב את ישראל בתור אומת הסטארט אפ, שוק העבודה ערב הקורונה עמד איתן עם רמות אבטלה נמוכות של 3.8%, ורמת הצריכה הפרטית הגבוהה הובילה את המשק לשגשוג.
ביום ראשון הקרוב (17.1) תתקיים "אסטרטגיית יציאה", ועידת הכלכלה של ynet וידיעות אחרונות בחסות משרד הכלכלה והתעשייה, משרד העבודה, הרווחה השירותים החברתיים, הסתדרות העובדים החדשה, התאחדות התעשיינים ונשיאות המגזר העסקי. הוועידה תעסוק כיצד מניעים התאוששות מהירה מהמשבר? האם תוכניות ההבראה שמגבשת הממשלה הן יעילות, וכיצד תיראה הכלכלה הישראלית ביום שאחרי הקורונה?
3 צפייה בגלריה
"מתעסוקה כמעט מלאה - הגענו לאבטלה שנושקת ל-15%". חנויות סגורות בבת ים
(צילום: אסף קמר)
"הורדת העלויות השקליות תביא לתחרותיות"
"הגענו לקורונה עם כלכלה חזקה, וזה בהחלט עוזר לנו לעבור את המשבר, אבל אנחנו יוצאים ממנו עניים יותר", אומר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים בישראל, שיתארח בוועידת הכלכלה ביום א' הקרוב. "הצמיחה השלילית הולכת וגדלה, היכולת שלנו לסגור את הפער חלשה יותר, והצריכה הפרטית לא תחזור למה שהייתה לפני הקורונה".
תומר מאמין כי הדרך לצאת מהמשבר העמוק, היא אך ורק על ידי תהליכים ארוכי טווח, "אבל אנחנו צריכים ממשלה יציבה שחושבת לטווח הארוך, לא כזאת שמנהלת כל כמה חודשים מערכת בחירות, ומפזרת כסף כל חודשיים-שלושה כדי לרצות את הציבור".
יצירת מקומות עבודה על ידי הכשרות איכותיות שינוהלו על ידי המעסיקים, ויצירת ביקושים על ידי רכש ציבורי תוצרת הארץ, הם שני הפתרונות המרכזיים שיוציאו את ישראל מהמשבר, סבור תומר. "חשוב לנצל את ההשקעה במשק נכון כדי לצאת מהמשבר בצורה נכונה וחזקה. כשנעשה את זה, האזרחים יהיו עשירים יותר והצריכה והשירותים יגדלו. הממשלה לצערי כרגע עדיין לא שם".
בעיה נוספת הניצבת בימים אלו בפתחו של המשק הישראלי, היא הדולר הנחלש. "במצב הזה, צריך להוריד את העלויות השקליות", פוסק תומר. "אני לא מבקש להוריד שכר לעובדים שלי, אבל את העלויות הנוספות על השכר, כמו תשלום ביטוח לאומי לעובדים, אני מצפה שמדינת ישראל תממן מקופת הדולר הנחלש. אין ספק שהורדת העלויות השקליות תביא לתחרותיות, שהמשק כה זקוק לה. הסיבה לחוסר התחרותיות היא שיקר מאוד לייצר פה. ואני לא מדבר רק על תעשיות מסורתיות, גם בהייטק אני שומע את זעקות השבר".
האם תעשיית ההייטק היא הראשונה להתאושש?
רבים תולים תקוות על ההייטק הישראלי, הסקטור שנדמה כי נפגע הכי פחות מהמשבר. "בשלבים הראשונים של המשבר, ההייטק דווקא כן נפגע", מבקש ד"ר עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות והמדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה, לתקן. "בתחילת המשבר, סטארט אפים וחברות טכנולוגיה בינוניות וגדולות התקשו לשווק ולמכור את המוצרים שלהם בגלל איסור הנסיעות. ומשקיעים של סטארט אפים שעדיין לא מוכרים, התיישבו על הגדר בגלל חוסר הבהירות, והתוצאה היא - ירידה דרסטית בהשקעות".
אפלבום מאמין כי התערבות הממשלה ורשות החדשנות, הגוף שאמון על מחקר ופיתוח בתעשיות ההייטק, הביאה למספר מהלכים שגרמו לכך שהפעילות תוכל להישמר. "כתוצאה מזה אנחנו מתחילים לראות התאוששות".
בין תוכניות ההבראה ומסלולי ההטבה שקודמו בחודשים האחרונים: קול קורא לחברות לפיתוח מהיר או להסבת מוצרים מותאמים להתמודדות עם הקורונה; הקמת מסלול מהיר לתמיכות בפיתוח; מימון בטחונות להשקעות לחברות; מימון יכולות אנליסטיות של גופי השקעה מוסדיים; וממש לאחרונה - "מסלול הסיד", סיוע של עד 3 מיליון שקלים וחצי לסטארט אפים בתחילת דרכם, המתקשים למצוא אפיקי השקעה ומימון.
למה חשוב שהמדינה תתערב בשוק ההייטק, למה לא לתת לו להתנהל מעצמו כשוק חופשי?
"הסקטור הפרטי עובד כסקטור פרטי, וטוב שכך. אנחנו מעודדים אותו להישאר כזה ולעשות שיקולי רווח והפסד. זה מוביל להרבה חדשנות טכנולוגית, אבל יש כשלי שוק בתהליכים האלו, ואחד מהם קורה עכשיו בתקופת הקורונה. אנחנו לא נמצאים כרגע בשוק חופשי, אנחנו לא יכולים למשל לנסוע ולנוע רגיל בגלל הקורונה. יש גם כשלי שוק אחרים שבהם יש תחומים פחות אטרקטיביים, וצריך לחשוב איך המדינה מסייעת. לשם אנחנו נכנסים – ברגע שכשל השוק מסתיים או שמתגברים עליו, אנחנו לא נשארים".
מה הלאה - איך שוק ההייטק והחדשנות ייראה בעידן שאחרי הקורונה?
"המטרה שלנו היא, שישראל תגיע לנקודת יציאה גבוהה יותר מהמקום שאליו היא נכנסה למשבר. זה אפשרי וזה קורה, כי העולם משתנה, הרגלי הצריכה והעבודה השתנו, ויש הרבה יותר צורך בדיגיטציה. יש לדעתי שני תחומים שאנחנו נמשיך להיות בהם מובילים ברמה הגלובלית: שילוב תחומים או שיטות ההנדסיות, מה שנקרא ביו קונברג'נס, ותחומי הבינה המלאכותית ומדעי הנתונים".
כך ניצל ענף הייצוא מהמשבר הכלכלי
לענף הייצוא ניבאו בתחילת המשבר צניחה חסרת תקדים של 10%. "צריך לזכור שחלק גדול מערך הסחר, כמו התרופות, הרכיבים האלקטרוניים והיהלומים, מגיעים במטוסים ולא באוניות", אומר אוהד כהן, מנהל מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה.
וכך קרה, שעם פרוץ הנגיף והסגר הראשון בחודש מרץ, היה חשש גדול מאוד לקיפאון בענף הייצוא. אבל למרבה ההפתעה, הירידה הסתכמה נכון לדצמבר 2020 ב-3% בלבד. "הממשלה השכילה להבין כבר מההתחלה שחייבים לשמר את הסחר", מסביר כהן את הנתון המעודד יחסית, ומונה שני מסלולים עיקריים שהצילו את תעשיית הייצוא, המהווה כ-30% מהתל"ג בישראל. "דבר ראשון, בנינו מתווה לחברות תעופה, שהסבו את מטוסי הנוסעים להסעות מטען. באופן זה, הבטחנו את רציפות הייבוא והייצוא".
3 צפייה בגלריה
המשבר גרם לאנשים להבין שאין צורך לעלות על מטוסים ולבזבז ימים של עבודה.
(צילום: shutterstock)
מסלול ההבראה השני הגיע ממקום לא צפוי – 44 הנספחים הכלכליים הפזורים ברחבי העולם. בימים כתיקונם, תפקידם של הנספחים הכלכליים הוא לקדם ייצוא והשקעות זרות, בייחוד באמצעות השתתפות במשלחות ובתערוכות.
"ברגע שחברות תעופה כבר לא יכלו לטוס, היינו צריכים מישהו על הקרקע שיעזור בשטח במקומות מורכבים כמו בסין. הנספחים הכלכליים הפיקו המון מידע לתעשייה על מה קורה בשווקים. חשוב להבין שהיכולת לקבל מידע מהימן הוא מוגבל", מדגיש כהן.
איך יראה ענף הייצוא בעידן הפוסט קורונה?
"אני מאמין שחלק גדול מהדברים יישארו איתנו. התחום יעבור בחלקו הגדול לעולם הווירטואלי. הנספחים הכלכליים יתפקדו במודל היברידי. המשבר גרם לאנשים להבין שאין צורך לעלות על מטוסים ולבזבז ימים של עבודה. אני מקווה שההתאוששות תהיה מהירה ושהתעופה תחזור בקרוב, כי כשיש טיסות מסחריות, עלות התובלה יורדת ויש יותר תחרות. נושא התחרותיות הוא מאוד מאתגר בתקופה הזו. בסופו של דבר, הייצוא הישראלי אכן מפגין חוסן וזו סיבה לגאווה, אבל העובדה שהוא לא גדל, מטרידה את מנוחתנו. חשוב מאוד שהייצוא יגדל כדי שהתמ"ג יגדל בהתאם".
