בשיא משבר הקורונה, ננעלו דלתותיהן של רוב החנויות בישראל. זו היתה לכאורה מכת מוות עבור עסקים רבים, אבל הצרכנים לא הפסיקו לקנות. להיפך, הם ישבו בבית וחיפשו לרכוש לא רק מזון, אלא גם תזונה לנפש: צעצועים, תכשיטים, משחקי חשיבה. כשגם הקניות מחו"ל צומקו מאוד, זו היתה הזדמנות עבור הקונים בארץ לתמוך בחקלאות מקומית ובעסקים ישראלים.
מהגדולים עד הקטנים: האתר הפך למקור חמצן לעסק ולצרכנים
חלק מעסקי ה-B2C) business to costumer) - עסקים שמוכרים ישירות לצרכנים, הקדישו את זמן המכירות האבוד הזה, להקמה זריזה של אתר אינטרנט. האתר הזה, הפך עבורם לקשית שהזרימה חמצן לעסק, בימים בהם הוא דשדש, קפא ושקע. קשית דקיקה אמנם, אך מצילת חיים בתקופה בה העולם עצר מלכת.
אנשי שיווק שיסכמו את אופני ההתמודדות והיציאה של עסקי B2C בתקופת הקורונה, יקדישו ודאי פרוסה נדיבה לקניות אונליין, בתרשים הפאי שיציגו. לצד עוגני הצלה כמו: הוצאת עובדים לחל"ת, הקפאת שכירות ומענקים ופיצוי מהמדינה - המכירות באינטרנט מקבלות מקום של כבוד. גם מכירות טלפוניות ומשלוחים סייעו מאוד לעסקים שהמשיכו לעבוד, אבל האינטרנט העיף עסקים גבוה.
עסקים שכבר היה להם אתר אינטרנט מבוסס, ריבעו וחימשו את המכירות. חלקם, כמו רשתות חשמל ופריטים לבית – לא עמדו בעומס וכשלו במבחן שירות הלקוחות. אחרים, כמו רשתות אופנה – עמדו יפה במטלה, גם אם היא לא בהכרח פיצתה על מלוא הנזק שנגרם להן.
לצד שחקנים גדולים כמו תכשיטי צבאן, מיניסו ועידן 2000, שהשיקו אתר בתקופת הקורונה, צצו מאות אתרי אינטרנט של עסקים קטנים ובינוניים שכדאי לכם לשים לב אליהם. האתרים שהשיקו היו כמו נווה מדבר לצרכנים שמשתוקקים לקניות הכרחיות, אבל הם גם פה להישאר, בתקווה שהמשק יתאושש ושיעור האבטלה יקטן. הנה כמה מאלו שהצליחו לעשות את המעבר הזה.
צעצועי טויסים: "להעביר את הקסם מהחנות לדיגיטל"
שבוע לפני שנפתחו מחדש חנויות הרחוב, "טויסים", חנות הצעצועים הזעירה, העמוסה והקסומה בקינג ג'ורג'-זמנהוף בת"א, השיקה לראשונה אתר אינטרנט. לדברי הבעלים צוף סולומון, האתר נולד בחיפזון, אבל צרכן שיזדמן אליו - לא יבחין בכך.
המחירים פה לא נמוכים: פאזל 1,000 חלקים של מסיבת התה של אליס נמכר ב-100 שקל, משאית זבל ב-150 שקל ובובות פרווה של וילברי וג'לי קט ב-249 שקל. אבל הקסם והבחירה המדויקת, ניכרים בכל פריט.
כשדלתות החנות נסגרו, הבין דורון שאם לא יזרז את התוכניות לפתיחת האתר, לא בטוח שהחנות שהקימה אמו אתי ז"ל ב-1992, תשרוד את המשבר.
"הקדמנו את פתיחת האתר בחודשים", הוא מספר. "אמא שלי יזמה את בנייתו. היא נפטרה ב-2018 ואני לקחתי את הפיקוד על החנות. פתאום אתה נורא עסוק ביומיום, אתה עובד בלחזק את הקיים והקמת האתר נדחקה לתחתית סדר העדיפויות, כי אתה לא מספיק מבין את האימפקט והערך המוסף של אתר אינטרנט, שזה בעצם לפתוח עוד סניף שפועל 24-7.
"כיוון שאנחנו עסק ותיק של הרבה מאוד שנים, רציתי שכשאתר האינטרנט יעלה לאוויר, זה יהיה בסטנדרטים שאני רוצה, ברמה של החנות שלנו. רציתי להעביר את הקסם מהחנות לדיגיטל. זו משימה לא פשוטה להעביר קסם למרחב הדיגיטלי".
ואז הגיעה הקורונה וסולומון מצא עצמו עובר מהתמודדות עם דחיינות למלחמה על החיים. על החנות. "אתה פתאום מבין שזה חייב להיעשות עכשיו", הוא מספר. "שאין ברירה ושאי אפשר לדחות יותר דברים ושגם אם האתר עולה והוא לא מושלם ולא בדיוק כפי שאני רוצה שיעלה, הוא ייתן שירות לאנשים ויאפשר לנו להמשיך לנשום בתקופה כה מאתגרת. אז הקורונה פשוט נתנה את הפוש".
לטויסים יש מתחרים בנישת הפרימיום של צעצועי הילדים, כמו רשת שוקה שהחזיקה אתר פעיל הרבה לפני הקורונה וטומי ואניקה, שתשיק אתר בקרוב ומכרה בתקופת הקורונה דרך הטלפון והפייסבוק. הייחודיות של טויסים מתבטאת, לטענת סולומון, לא רק בבחירת הצעצועים המדוקדקת, אלא גם במשלוח המהיר.
בקנייה מעל 300 שקל לא תשלמו על משלוח. מתחת לזה תשלמו 25 שקל בתוך תל אביב, 19 שקל מחוץ לתל אביב - כי בתוך העיר הרכישה תגיע אליכם תוך כמה שעות. "כבר כינו אותנו וולט של הצעצועים. שעה שעתיים זה אצלך בבית", הוא צוחק.
"אנחנו שמים דגש על הרעיון של אספקה מהירה. עשינו שירות אקספרס גם לגבעתיים, רמת גן, ראשון לציון וחולון. שפר מזלנו ויצאנו על הצד הטוב של המטבע, עסקי צעצועים עשו עסקים טובים בקורונה. עזרנו להורים שחיפשו תעסוקה לילדים וגם למבוגרים שחיפשו חוברות יצירה ופאזלים של 1,000 חלקים, שהיה אחד המוצרים הכי נמכרים בתקופה הזאת. אנשים חיפשו תרפיה".
איך המכירות באתר לעומת החנות?
"מכרנו בלעדית באתר שבוע. ואז נפתחה החנות מחדש. בהשקה – האתר התפוצץ, היו לנו המון מכירות. אחר כך ירד האטרף ונכנסנו לתלם. היינו מאוד פעילים באינטסגרם ופייסבוק וגם לפני כן עשינו משלוחים. האתר נתן עוד מקפצה כי לפני כן מכרנו בוואטסאפים וטלפונים.
"להפעיל אתר אינטרנט זה מצד אחד עבודה סביב השעון - צריך להעסיק אדם במשרה חלקית או מלאה עבור התחזוק: כתיבת תוכן, העלאת תמונות, זמינות של מלאים, מענה ללקוחות. מצד שני, זה כמעט ערוץ של הכנסה פאסיבית. אני מסתכל על זה כ'בוסט' חיובי למחזור, מעבר לעבודה השוטפת בה עבדנו. אתה מסתכל על הקופה בחנות ואז אתה נזכר שיש לך עוד כסף מהאתר".
זה הרחיב את הקהל שלכם?
"לאורך השנים נוצר קהל שהוא מעבר לשכונתי, התל אביבי. אנשים שלא גרים באזור ורוצים שנגיע אליהם, גם אם הם גרים במצפה רמון או בקרית שמונה. והיו באתר הזמנות גם מהמקומות האלה. בנוסף, זה נותן לנו הזדמנות למכור באתר מוצרים גדולים שאי אפשר להחזיק בחנות הפיזית ולפרוס קטלוג מוצרים רחב יותר".
בית אופנה KARINA: "האתר הציל לי את החיים"
קרין לאופר דיין, שמפעילה קהילת נשים שחגה סביב החנות שלה בכפר אז"ר ברמת גן, לא רצתה להקים אתר אינטרנט. היא מוכרת בחנות אופנה ואמנות כחול לבן וההתנתקות מהמגע הפיזי הפחידה אותה.
"נורא פחדתי לצאת לאונליין, כי כל הסיפור שלי זה החברויות, הקשרים", היא מספרת. "למרות זאת, חודש לפני שהקורונה הגיעה לארץ, ב-14 בפברואר, אני עולה עם אתר וזה הציל לי את החיים. סגרתי את החנות, הוצאתי עובדת לחל"ת והייתי גמורה מזה ואז הגיע האתר והרגשתי שיש עלי שמירה משוגעת, כלומר, אני לא מאמינה שאני מתפרנסת מאתר אינטרנט".
לאופר דיין משתפת, כי בשבוע הראשון התביישה לקדם אתר של מוצרי לייף סטייל, כשכל העולם מתעסק בנייר טואלט ואחרי זה בביצים. "אחרי שבוע, כשהבנו שזאת השגרה של חיינו עכשיו, התחלתי להעלות לפייסבוק ולאינסטגרם פוסטים על האתר ומאז זה לא נורמלי", היא אומרת.
"אני כל יום מגיעה בבוקר לחנות ואורזת, אורזת, אורזת. לפני פסח, הרגשתי כאילו החנות פתוחה. טלפונים על גבי טלפונים. אפילו סבתא בת 89 התקשרה. היא קנתה דרך האתר מתנות לנכדות שלה שהיא לא יכולה לראות בגלל הקורונה. פתאום אני מוצאת את עצמי שולחת לנשר וחיפה. אנחנו ממשיכים לשלם פה שכירויות בזמן הקורונה ואת אומרת איזה מזל שיש אתר".
כל זה גרם ללאופר דיין להרגיש שמשהו בשוק השתנה. "אם אישה בת 80 פלוס נכנסת לאונליין לקנות לנכדותיה מתנה, אז את מבינה שהעולם השתנה, יש קהל חדש לדיגיטל ובמה חדשה שחייבים להבין ולפתח ולא לפחד ממנה", היא אומרת. "אני מדליקה נרות כל שישי כדי להגיד תודה על זה. הגיע אלי שליח לקחת חבילות מהחנות והוא אמר לי: 'מה זה, כמה?' ואני צורחת. הייתי חודש באוויר. זה משוגע.
"הרגשתי שנמנמתי. 8 שנים יש לי חנות ולא הייתי באינטרנט. פחדתי, כי זו לא רכישה שאני מחבקת אותה ואומרת לה בוקר טוב ומסתכלת לה בעיניים. אני נכנסת בחצות ורואה שיש לי עשר נשים באתר. אלה חוקים חדשים של צריכה. גם עכשיו, ביום שאחרי, אני נותנת גז בענק באתר. אני לא מפחדת מזה יותר".
קארין לאופר דיין: "8 שנים יש לי חנות ולא הייתי באינטרנט. פחדתי. עכשיו אני נותנת גז בענק באתר. אני לא מפחדת מזה יותר"
עם זאת, לדבריה, כל זה לא פשוט עבורה. "סגרתי את הדלתות של חנות שיש בה גם הרצאות שגדלו מ-30-20 נשים ל-1,900 נשים", היא מספרת. "הרצו אצלי רונה רמון, ליהי לפיד וצופית גרנט ולאחר מכן התחלתי גם ליצור תכנים לבד. ככה נוצרה קהילת הנשים של קרינה: גם שופינג וגם תוכן. זה ממש מפעל".
מחזור המכירות של האתר היה כמו של החנות?
"חד משמעית הקנייה דרך האונליין מגלגלת יותר מהחנות. האתר מנצח בגדול. בשורה התחתונה יש פה פוטנציאל יותר מחנות פיזית. כולל משלוח לחו"ל. אם כי הקניות נהיו אחרות, יותר קניות רגשיות לבית. פחות בגדים. יותר תכשיטים. ביוטי, ספרי לייף סטייל. קנייה יותר קטנה. הרבה פיצ'פקס קטנים שאקנה כדי לפנק את עצמי, או את החמות. בשביל מה אקנה שמלה, אם אין לי לאן לצאת כרגע? כן אקנה בגדי יוגה נוחים לבית".
כמה עולה להקים אתר?
"בין 15 ל-30 אלף שקל, אבל אנחנו הגענו ל-70 אלף שקל. עבדנו עליו כשנה. יש בו גם מידע על ירידים שאני עורכת, הרבה דברים שלא קשורים ישירות למכירה. ולוקח שנה להחזיר את ההשקעה, אבל הוא עובד מדהים, ללא הוצאות בשוטף ועם אפס השקעה בשיווק, כשפרסום ברשת עולה כ-5,000 שקל ומעלה. אני ובעלי עובדים לבד, הוא עושה קידומים ברשת. כשהיו עיכובים בגלל הסגר - בעלי הוא זה שחילק את החבילות. התחייבנו למשלוח תוך 3 ימים, חינם בקנייה מעל 150 שקל. האתגר הוא ליצור את הביחד של הקהילה, דרך הדיגיטל. זה משהו שלא פשוט להעביר אותו".
אומני החשיבה: "אנחנו לא יכולים לעבוד בזום"
אופנה קל למכור באינטרנט. קורסים ומשחקי חשיבה – זה קצת יותר מאתגר. ובכל זאת, טל זוהר, אחד הבעלים של חברת "אומני החשיבה", שמוכרת קורסים לבתי ספר ומסגרות חינוכיות, באישור משרד החינוך, מספר שהוא ואחיו שמנהלים את החברה החליטו להמר על האינטרנט.
"זה עבד. הגענו ל-450 הזמנות בחודש. מאפס. היו לנו ימים של 80 הזמנות ביום. ובכל זאת זה רק 20% מהמחזור הרגיל שלנו", הוא מספר. "הקמנו חנות אונליין מאוד פשוטה, כי אפקט הזמן הוא קריטי. לא היה לנו זמן להרים פלטפורמה שלמה. אז הקמנו אותה על פלטפורמה קיימת, דף נחיתה פשוט, עליו הלבשנו את סל המוצרים שלנו. בחרנו חברת שילוח קטנה, כי הבנו שחברות השילוח הגדולות מתרסקות כרגע. חודש אחרי היינו כבר עם הזמנות מדן ועד אילת וזה לא מוצר שעולה 30-20 שקל. יש לנו ערכות ב-800-100 שקל".
טל זוהר: "הגענו ל-450 הזמנות בחודש. מאפס. היו לנו ימים של 80 הזמנות ביום. חודש אחרי היינו כבר עם הזמנות מדן ועד אילת"
לדבריו, מהר מאוד הם החליטו להקים אתר מסחר גדול יותר, במקביל לפלטפורמה הזמנית שלהם. "לאחרונה עלינו עם האתר המקצועי שלנו. עבדנו עליו כיוון שאנחנו עדיין לא יודעים מה יהיה בתחום שלנו, אנחנו צריכים לראות שבתי הספר והצהרונים יחזרו למתכונת רגילה", הוא מסביר.
לא מכרתם לפני כן באונליין?
"לא היינו בכיוון בכלל. אנחנו חברה שלא קשורה לעולם האיקומרס בכלל. אנחנו קיימים 17 שנה ומפעילים תוכניות העשרה לילדים במוסדות חינוך. אנחנו עובדים גם בחינוך הפורמלי וגם בבלתי פורמלי. יש לנו קורסים למשחקי חשיבה. יש לנו תוכנית שנקראת האקדמיה למדע. למידת כימיה, פיזיקה וביולוגיה באמצעות ניסויים חווייתיים. יש לנו שלוש תוכניות בתחום ההנדסה, מכניקה ורובוטיקה - לומדים באמצעות בנייה של דגמים ממונעים. יש לנו תוכנית בישול חווייתית לילדים, תוכנית מבוא לאמנות ותוכנית שחמט. אנחנו מעסיקים צוות של מורים שמלמדים בכל הארץ במתנ"סים, חוגים, מרכזי למידה, מרכזי מחוננים. בשיא אנחנו מעסיקים 400 עובדים. זה קורה בקיץ, כשיש קייטנות. לא ברור מה יקרה עם זה השנה".
מי יזם את המכירה אונליין?
"אנחנו לא יכולים לעבוד בזום, כי אתה צריך את ערכת הרובוטיקה או המדע איתך. בנוסף, המחזור ירד לאפס ואנחנו עדיין משלמים שכירות על המשרדים והמחסנים שלנו ברחובות. לכן החלטנו להקים חנות אונליין. לא כדי להרוויח, אלא כדי למזער נזקים".
זוהר מסביר, כי הדרישה הגיעה גם מלקוחות שביקשו שישלחו להם ערכה של פריטים כדי שהם יערכו את הניסויים בבית. "הרמנו את הכפפה. חלק מהמוצרים אפילו התחלנו למכור בתוך אריזה שאנחנו מייצרים בעצמנו. אין באף מקום בעולם ערכת רובוטיקה כמו שלנו, כי זו ערכה שאנחנו מייצרים. לעומת זאת, בתוכנית משחקי החשיבה אנחנו בונים מערכי שיעור לימודיים שמבוססים על משחקים לא שלנו, משחקים שקיימים בשוק.
"עכשיו כשנחשפנו לעולם הזה, אנחנו רואים את הצורך הזה. זה לא יציל אותנו, אבל בהסתכלות חצי שנה קדימה זה או לקחת הלוואות, או לסגור את הבסטה וללכת הביתה. בזכות האתר נוכל לדחות את נקודת האל חזור, כי הוא מזרים תזרים שיכול לעזור להתגבר. כרגע אני ואחי מפעילים את האתר. כל העובדים יצאו לחל"ת. אין ספק שפיזית, הרבה יותר פשוט לשבת רגל על רגל ולהתבכיין שהמצב קשה. מבחינה נפשית זה יותר קל לעבוד. אני עובד מאוד קשה. מאפריל אני עובד מ-06:00 עד 23:00. אין ספק שהמציאות מורכבת, אבל כשאתה רואה תוצאות לעשייה שלך אז אתה מקבל זריקת עידוד שמה שעשית – הצליח".
משתלות דרויאן: "היינו על אפס הכנסות"
גם עציצים אפשר למכור אונליין. זה מה שגילתה ענבר דרויאן, שלקחה הפסקה מלימודי המשפטים והתקשורת שלה באוניברסיטה העברית, כדי לעזור לאבא שלה ארז, למכור דרך האינטרנט עציצי נוי: פיקוסים, ביגוניות, בשמת, סוקולנטים. "בשוטף, אנחנו לא מוכרים לצרכנים פרטיים. לא היה לנו מחירון, לא תמונות, מכרנו רק למשתלות. באה הקורונה וההזמנות ירדו לאפס. היינו על אפס הכנסות", היא מספרת.
"אבא שלי חקלאי 40 שנה והיה מאוד קשה לשכנע אותו לעשות שינוי", היא מוסיפה. "הוא יודע לייצר עציצים. שיווק עצמי זה דבר שמאוד רחוק ממנו. הוא מוכר למשתלות לא לצרכנים. בהתחלה, עברנו לשיווק ישיר ללקוחות. היתה המון סחורה שהוא גידל בכמויות לפסח. מכרנו דרך הטלפון והיה טירוף. ואז פנה אלינו זוג צעיר שהחליט לעזור לחקלאים בימי הקורונה. הם הגיעו אלי דרך חבר טוב שפשוט התקשרתי להציע לו את הסחורה. הזוג, עופרי כהן שמחי ויוני ברונשטיין. הקימו אתר: 'הישר מהחקלאי'. אנחנו היינו הפיילוט. חודש וחצי אחרי, יש שם למעלה מ-60 עסקים".
איך ניהלתם את המשלוחים?
"אח שלי צילם את העציצים ותוך יום היה לנו אתר. התשלום מתבצע לא באשראי, אלא במזומן או בביט. כשיש מספיק הזמנות מאזור מסוים, אנחנו מגיעים עם העציצים, כולל בתקופת החג והסגר – יצאנו למשלוחים כל יום. זה מבוסס על אמון, אחרי שהעציץ מונח בפתח הבית, הצרכנים מאשרים קבלה ומשלמים במזומן או בביט. לא היו החזרות, כי כל התמונות ממחישות היטב איך נראה הפריט: הגובה, הנפח שלו".
ענבר: "בתקופת החג והסגר – יצאנו למשלוחים כל יום. זה מבוסס על אמון, אחרי שהעציץ מונח בפתח הבית, הצרכנים מאשרים קבלה ומשלמים במזומן או בביט"
דמי המשלוח קבועים לכל אזור: 20 שקל פר משלוח. טווח המחירים: 190-15 שקל, כשהרוב נע בין 15 ל-100 שקל. "עכשיו, הם עובדים באתר על שירות משלוחים לכל החקלאים, כי כרגע אנחנו מסיעים את העציצים. בסוף אבא לא יכול להתעסק בזה כל היום הוא צריך לגדל את הדור הבא, הוא עדיין לא הנביט תוצרת חדשה.
"אבא כמובן ימשיך לעבוד עם המשתלות, אבל אנחנו גם ממשיכים במכירה לצרכנים, יש לנו כבר המון לקוחות חוזרים. אני מאמינה שהוא ישלב בין שני הדברים. בעיקר – זה עזר לו לעבור את הקורונה. האתר הזה ממש הציל אותנו. לא היינו עוברים את התקופה בלעדיו".
ביר בזאר: "ההזמנות באתר עלו פי 20"
רשת ביר בזאר (BEER BAZAAR), שמוכרת כ-100 סוגי בישראל ישראלית בשש חנויות, השיקה אתר כבר בפברואר. הקורונה תפסה את חמשת השותפים, כשהאתר עדיין בהרצה.
אחד הבעלים, אבי מוסקוביץ, סטראטאפיסט יזם ומנטור שעלה לארץ מניו יורק, הבין שיש פה הזדמנות. "ב-15 במרץ נסגרו כל החנויות שלנו וגם סגרנו את המבשלה שלנו בקרית גת", הוא מספר. "החנויות שלנו הן הלקוח הכי גדול של המבשלה. כל הצוות שלנו הלך לחל"ת ואז שמנו לב לתופעה: ההזמנות באתר החדש שלנו, עלו פי 2 ואז פי 5 ואז פי 20. זה קרה מהר מאוד".
"התחלנו להשקיע באתר", ממשיך מוסקוביץ. "עשינו משמרות כדי לתחזק אותו, שכרנו עובדים זמניים. לכל משלוח צירפנו אלכוג'ל, מסכות, פותחנים, תחתיות לבירה וגם ברכה למי ששולח משלוח כמתנה לחברים. רצינו שזו תהיה חוויה. התחלנו להציע מארזים: שמונה בירות לבחירתך ב-99 שקל כולל משלוח עד הבית, או 12 ב-129 שקל, כולל משלוח עד הבית. פנו אלינו חברות הייטק שביקשו לשלוח בירה הביתה לעובדים שלהן. הוצאנו אלפי מארזים לחברות האלה. הצענו גם בירות לבידוד ומארזים ליום העצמאות כולל דגל וגרעינים, כי כל הבירות הן מתוצרת הארץ.
"אנחנו כרגע מוכרים באתר כ-15 סוגי בירה, כולל בירות עונתיות למשל בירה עם אננס או בירה קנברו, עם תוצר קנביס, יש לנו בירות מיוחדות עם דבש וליים. זה היתרון בבירת בוטיק, אנשים מחכים לבירה הבאה שלנו ובעתיד נמכור באתר גם את שאר הסוגים שנמכרים בחנויות".
מוסקוביץ אומר כי המזל שיחק להם כשהחליטו לפתוח רגע לפני הקורונה. "בנינו וחיזקנו את הקהל שלנו בחודשיים האלה. אפשר לראות את זה בעמוד הפייסבוק שלנו beer is on my mind. זה לא הזיק שאנחנו מוכרים את הבירות בשיטה האמריקנית. כלומר לקוחות יכולים להתקשר ולשאול אותנו: 'אם אנחנו אוהבים גולדסטאר, איזו בירה מתאימה לנו?' והצוות שלנו ייתן להם עצות בסבלנות. פעם לא הבינו פה בסוגי קפה, המטרה שלנו היא שיבינו בבירה ולשווק בירות ישראליות. רצינו לבנות פלטפורמה למכירה של כל בירות הבוטיק בארץ".
סיורי מקצועות: "לספר את הסיפור של בעלי המלאכה"
גם סיורים אפשר להעביר לאונליין, אם החשיבה של המארגנת יצירתית מספיק. מיטל כץ היא יזמית של סיורים בקרב אומני "המקצועות שנעלמים מהעולם". בין היתר: בית מלאכה לייצור מטקות ולוחות שש בש, בתי מלאכה לייצור מרצפות מצוירות וצעצועי עץ וגם: כורכי ספרים, מפחלץ חיות, בונה סירות לקטנועים ונפח ברזל.
"אלה סיורים שמשלבים ביקורים אצל בעלי מלאכות שהולכות ונעלמות ומהעולם. אנשים רואים איך הם מתמודדים עם שינויים, זה מיזם שעוזר להרבה מאוד בעלי מקצועות להתמודד עם הקשיים שהם חווים", היא מסבירה. "הם חווים קושי שהוא לא רק כלכלי, אלא גם נפשי בעיקר. הם לא יודעים איך להתמודד עם הטכנולוגיה והשינויים העולמיים. בשנים שהמיזם קיים, עשרות אלפי אנשים חוו את החוויה ואף רכשו מוצרים מבעלי המלאכה".
איך מעבירים דבר כזה לאינטרנט?
"בזמן הקורונה, הסיורים כמובן הופסקו והמצב של בעלי המקצועות החמיר. החלטתי לאפשר תמיכה במיזם באונליין. לתת אפשרות לרכוש כרטיסים למיזם, בלי שיש תאריך קבוע. לרכוש עם הנחה ואחר כך, בתום המשבר, לבחור איזה תאריך שבא לך. הכרטיס עולה 230 שקל ויש 20% לרכישה בימי קורונה. 345 שקל עם מסעדה.
"בנוסף, הרבה לפני הקורונה כבר רכשתי את הידע על הצורך להמציא את עצמך מחדש, כדי להתאים עצמך לעידן משתנה, אבל הקורונה גרמה לזה הלכה למעשה. כלומר, היום לא רק בעלי המקצועות זקוקים לזה, אלא כולם. הבנתי שאני טובה ביחסי ציבור. אני מצליחה לעורר הרבה פרסום ועניין בסיורים, אני יוזמת מרצ'נדייז שמספרים את הסיפור של הסיורים והתחלתי לכתוב ספר ילדים שיספר את סיפורי בעלי המלאכה לילדים. לכן החלטתי להרחיב את המיזם למתן שירות לעסקים – איך לפרסם בלי לשלם עשרות אלפי שקלים בשנה. בזכות הקורונה".
פורסם לראשונה: 08:29, 16.05.20