משבר הקורונה פרץ לפתע לחיינו, ללא אזהרה מוקדמת, בחודש פברואר אשתקד. כן, עוד מעט תמלא שנה למשבר העולמי, שזעזע את חיי כל תושבי העולם ובהם גם הישראלים. לפתע ציוו ממשלות על האזרחים להישאר בבית, לחבוש מסכות, לשמור מרחק מאנשים אחרים, להימנע מהתקהלויות. אחת הזירות העיקריות שנפגעו מהמצב החדש ומהנחיות הממשלה היו מקומות העבודה.
לפתע מיליוני עובדים לא היו יכולים להגיע מבתיהם למקום העבודה. חלק מהם קיבלו את הבשורה העצובה, שלא יהיה להם כלל לאן לחזור. רבים פוטרו, והיו גם מי שלא היה להם לאן לחזור, כי בית העסק או החנות פשוט נסגרו לצמיתות. בעליהם לא הצליחו לקיים את העסק בתנאים החדשים, הבלתי אפשריים, שנכפו עליהם. והיו גם מאות אלפים שפשוט הוצאו למה שמכונה "חופשות ללא תשלום".
פתאום נוצר מצב חדש, שבו הציע המעסיק לעובד שלו להמשיך לעבוד, אם באופן מלא ואם בחלקיות משרה, אבל מהבית. ברור שבמקצועות רבים לא ניתן לעבוד מהבית: מציל בים לא יכול לעבוד מהבית. גם עובד חברת החשמל, האמור לטפל בכבל חשמלי שנקרע ברחוב, חייב להגיע לשם.
המצב החדש הזה נוח לעיתים יותר ולעיתים פחות למעסיק ולעובד. מחד המעסיק לא מאבד את העובד, אפילו בימי סגר, ויכול להמשיך ולהפעיל את העסק, גם אם מרחוק. והעובד לא מפוטר או נשלח לחופשה, אלא יכול לבצע את העבודה שדורש ממנו המעסיק, לפחות את רובה, מהבית. הוא גם לא יבזבז את זמנו בפקקים.
אולם יש כמובן גם חסרונות בעבודה מהבית. למעסיק אין ביקורת ממשית על העובד במשך, למשל, 8 שעות העבודה שעליו לבצע בבית. אולי העובד דווקא נח בחדר השינה, או משחק עם הילד שלא הלך לגן. ומנגד, העובד מתקשה להתרכז בבית, שכרו כנראה יהיה נמוך יותר, למשל באין שעות נוספות או החזר הוצאות.
ומעבר לכך, לא לכל עובד יש חדר עבודה או פינה בבית שבה יוכל לבצע את עבודתו. לעיתים אין לו ריהוט מתאים, מחשב משוכלל ומהיר, שולחן וכיסא עבודה נוחים, מדפסת, סורק, מכונת צילום וכך הלאה. וכל זאת, כאשר לא אחת הילדים מתרוצצים סביב העובד בבית, ויכולת הריכוז שלו בעבודה נמוכה בהרבה מאשר במקום עבודתו.
לעבודה מהבית יש היבטים צרכניים רבים, הן בתחום רכש הציוד הנדרש לעובד, והן מבחינת ההוצאות העודפות וגם מיסים שחלים לפתע על העובד בעת היותו בבית. עובד במעמד עצמאי מזדכה או מכירים לו בהוצאות נדל"ן, ארנונה, חשמל ומים, אולם לעובד שכיר ההוצאות יעלו – משימוש בחשמל ועד לארוחות בבית במקום בקפיטריה המסובסדת.
משבר הקורונה הוביל למעשה בחודשים האחרונים עשרות אלפי עסקים בישראל לוותר על משרדים ולפעול מהבית. המצב החדש חוסך הוצאות שכירות למשרד, דלק, זמן עמידה בפקקים וגם יכול להקנות לבעל העסק החזרי מס. יועץ המס ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס, ענה על שאלות אחדות שהצגנו לו:
- מהם יתרונות העבודה מהבית?
"היתרונות יכולים להיות רבים: אין צורך לבזבז זמן בפקקים, להוציא כסף על דלק, לשכור משרדים, לשלם ארנונה במשרד. זה נוח, יעיל וחוסך בעלויות".
- אלו הוצאות מוכרות לעצמאי שעובד מהבית?
"למי שעובד מהבית יש למעשה הוצאות עסקיות בדיוק כמו לכל עסק אחר, וניתן לדרוש להכיר בהן על מנת להקטין את ההכנסה החייבת במס. זאת מכיוון שפקודת מס הכנסה מאפשרת לדרוש כהוצאה מוכרת כל הוצאה שהיא הכרחית למען ייצור ההכנסה".
- איך יודעים כמה מהוצאות הבית הוצאו כדי להפעיל את העסק?
"ברוב המקרים עבודה מהבית מתבצעת מחדר עבודה אשר הוקצה לכך, ולכן שיעור ההוצאות המוכרות בבית, בן ארבעה חדרים, יהיה 25% מהוצאות הבית. בדירה בת שלושה חדרים ההוצאות שיוכרו יהיו אפילו בשיעור של 33% מהוצאות הארנונה, חשמל, ועד הבית, ביטוח, שכר הדירה או אפילו ריבית המשכנתה, במקרה של בעלות על הנכס".
- ויהיו גם הוצאות שיוכרו במלואן?
"ההוצאות הישירות של העסק בגין ציוד משרדי ותקשורת יוכרו במלואן. חשוב להדגיש שגם הוצאות התאמת החדר למשרד, כגון שיפוץ ורכישת ריהוט ומחשוב יוכרו בהתאם לחוק".
לעבודה מהבית יש גם סוגיות משפטיות רבות. עו"ד אורלי אבירם, שותפה מנהלת בנ. פינברג ושות', מומחית בדיני עבודה, השיבה עבורנו על מספר שאלות בתחום הרגיש הזה:
- מעסיק שמבצע מהלכי סיוע לעובדים מהבית, האם עליו לעגן זאת בהסכמי העבודה? לדוגמה, האם יש להוסיף להסכמי העבודה נספח לפיו מפורטים ומוסכמים התנאים לשימוש בציוד או במשאבים שהוא מעניק? האם עליהם לחתום או שדי במתן המשאבים ושליחת הצהרה ותנאי שימוש?
"לעבודה מהבית מספר היבטים הן ביחס לשעות העבודה ושעות נוספות וגם ביחס לציוד. רצוי תמיד לעגן במסמך בכתב את הדברים כדי למנוע אי בהירויות. לדוגמה, מידת הפיקוח, בדרך כלל, של המעביד על העובד היא מוגבלת, ולכן לעיתים מסכמים שביום עבודה מהבית לא ייעשו למשל שעות נוספות".
- ייתכן שהמעסיק מעביר לבית העובד רהיטים מהמשרד ולפעמים אף קונה עבורו כיסא, שולחן או מחשב חדשים. האם עליו להצהיר כי יבקש ריהוט זה בחזרה כשהשגרה תשוב?
"אם המעביד מתכנן לקחת בחזרה את הציוד, רצוי שיבהיר זאת לעובד. כמו כן רצוי להבהיר בהקשר לכל ציוד שהוא, מי בעליו".
- מה הדין לגבי משאבים, כגון השתתפות בהוצאות בייביסיטר או תשלום עבור הדרכות שהעובד נרשם אליהן, כדי שיידע טוב יותר להשתמש בזום/גוגל וכדומה?
"הכל צריך להיות מסוכם בכתב בין העובד למעסיק. לגבי הדרכות בזום, הרי שמדובר בזמן עבודה שעליו העובד זכאי לתשלום לפי מספר השעות שהקדיש לכך".
- לגבי תנאים שסוכמו בהסכמי עבודה, כגון מזון, ארוחות צהריים, כיבוד, ארוחות לעובדים לאחר השעה שמונה בערב. כיצד יתמודד מעסיק שעובדיו מבקשים את התנאים האלה גם בחודשי העבודה מהבית?
"יש להסכים עם העובד מה גורל הטבות אלה כאשר עובדים מהבית. ברור שאין מדובר במצב הרגיל, שבו עובדים מהמשרד, ויש שוני מהותי בנסיבות".
- האם המעסיק אחראי לשלומו של העובד המבצע פעולות מהבית? זאת אומרת, אם העובד חש ברע, מובהל למיון וכדומה, או נופל חלילה בשעות העבודה מהבית ונחבל. מה הדין בענייני ביטוח וכיסוי עלויות?
"גם כאשר העובד עובד מהבית, הוא מבוטח בביטוח לאומי. אולם בכל זאת מומלץ למעביד לבדוק את הכיסוי הביטוחי שלו ביחס לעבודה מהבית של העובד".
עובדים רבים מרגישים בחודשים האחרונים שהעבודה השתלטה להם על המרחב הביתי ותוהים אם מישהו ישתתף בהוצאותיהם האישיות שגדלו, או שמא יוכרו לצורך הקלות במס. לדברי עו"ד נחום פינברג, מומחה בדיני עבודה, יש לבחון את הדברים לפי העניין:
ברכישת עזרים לעבודה, כגון מחשב, אוזניות, הארד דיסק, Wi-Fi נייד וכדומה - יכול העובד לבקש מהמעסיק להחזיר לו את העלות תמורת קבלה מבית העסק. הרי גם אם המעסיק רוכש את הציוד, הוא מגיש את ההוצאה להנהלת החשבונות. יש אפשרות שהמעסיק ירכוש בעצמו את הציוד הדרוש וישלח אותו לבית העובד.
לגבי הוצאות שמתווספות לעובד בביתו, כגון הפעלת מזגן, חשמל וכדומה, עו"ד פינברג מציע לא להתחשבן עם המעסיק, כאשר מול תשלומים אלה ממשיך העובד לקבל תשלומים לנסיעות או הוצאות רכב, שפחתו בפועל, אך המעסיק ממשיך לשלמם לעובד.
בכל מקרה הן לעובדים מהבית והן למעסיקיהם כדאי מאוד לשנן את הכללים הללו, כדי שלא ימצאו עצמם מופתעים ונפגעים בתום תקופת הקורונה.
