תזכורת: סערת התקציב מגיעה לכלכלנים - מה ישראל צריכה? ריאיון עם שלמה מעוז, יואל נווה ופרופ' דן בן דוד
(צילום: חגי דקל)
הגירעון העצום בקופת המדינה עתיד לגדול עוד ועוד השנה. אתמול (ד') פרסם משרד האוצר את הנתונים העגומים לחודש יולי, שלפיהם הגירעון המצטבר מתחילת השנה הגיע לשיא חדש של 70.2 מיליארד שקל, לעומת 24 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר בשיעור של 7.2% מהתוצר ביולי.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
"בעוד שהצורך להגדיל את תקציב החינוך ברור, חשוב לבחון האם הכרחי להגדיל את מסגרת התקציב - גם אם באופן חד-פעמי - כדי לממן זאת". כך אמר השבוע נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, בישיבת הממשלה בה אושרה הגדלת קופסת הקורונה שמאפשר חריגה מהתקציב בעוד כארבעה מיליארד שקל בשנת הלימודים הקרובה, כדי לאפשר את פתיחת שנת הלימודים.
מהו בעצם גירעון בתקציב?
העניין פשוט מאוד. ההכנסות פחות ההוצאות ותשלום החובות יוצרים את הגירעון (או העודף) בקופת המדינה. נשווה זאת למצבה הכלכלי של משפחה. אם הכנסות המשפחה נמוכות מהוצאותיה, הרי שחשבון הבנק שלה נכנס לאוברדראפט (משיכת יתר).
ככל שההוצאות עולות על ההכנסות, כך גירעונה גדל והפתרון המקובל הוא ליטול הלוואה, או לבקש סיוע מהסבתא (מדינת ישראל ביקשה וקיבלה בעבר ערבויות להלוואות ומענקים מארה"ב). אפשר כמובן גם למכור נכס, למשל מכונית שנייה במשפחה, כאשר מדינה יכולה, למשל, למכור (להפריט) חברה ממשלתית.
הסגר מאחורינו, אז למה הגירעון בתקציב ממשיך לגדול?
הוצאות הממשלה גודלות בחודשים אלו עוד, כמו בחודשים הקודמים, בשל הסיוע הגדול שניתן בשווי מיליארדי שקלים למגזרי המשק השונים והמענקים לעצמאים. זאת בעוד שהכנסות המדינה ממיסים קטנו במידה רבה נוכח הפעילות המצומצמת יחסית במשק והשבתת ענפים שלמים, כמו התעופה והבידור.
מה היה אמור להיות הגירעון אלמלא משבר הקורונה?
הממשלה קבעה לשנה החולפת גירעון של 2.9%, אולם גם ממנו הייתה חריגה משמעותית למדי. שנת 2019 הסתיימה עם גירעון בשיעור של 3.7% מהתוצר, שהם חריגה ב-12 מיליארד שקל. הגירעון בקופה בשנה כולה הסתכם ביותר מ-50 מיליארד שקל בסך הכל. לשנת 2020 לא נקבע יעד גירעון, שכן אין עד היום תקציב מאושר.
ממה החריגה נובעת? מי קובע את יעד הגירעון השנתי?
בסוף כל שנה - או בתקציב דו-שנתי, אחת לשנתיים - מאשרים הממשלה והכנסת את תקציב המדינה לשנה הבאה. נהוג, בכל העולם, שהתקציב הוא גירעוני, דהיינו שההוצאות גדולות מההכנסות. למרות זאת, כאשר הגירעון הוא נמוך אין זה מדאיג.
בדיוק כמו שמשפחה נוטלת הלוואה קטנה, למשל של 10,000 שקל, לצורך קיום שמחה משפחתית. גירעון כזה ניתן לכסות. אולם, אם משפחה ממוצעת תיקלע לאוברדראפט של מיליון שקל, מי שידאג במיוחד יהיה הבנק, שיימנע מלהלוות עוד כספים למשפחה הזאת.
זהו בערך מצבה של מדינת ישראל היום, שמצויה בגירעון ענק וחשש מהורדת דירוג האשראי של המדינה, שיעלה מאוד את הריבית על ההלוואות שתצטרך ליטול.
זה מה שקרה לקופת המדינה?
בדיוק כך. הממשלה קבעה אשתקד יעד גירעון של 2.9%, אך חרגה ממנו. השנה החריגה תהיה גדולה בהרבה מכל יעד שהיה נקבע באותה סביבה (התכוונו לקבוע 2.5%). המונח גירעון מדבר על גירעון יחסית לכל התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) של המדינה.
איך קובעים בעצם את התקציב וגובה הגירעון?
כאשר מגבשים תקציב לשנה הבאה, יש להתבסס על מספר נתוני מפתח: קודם כל מה הוא שיעור הצמיחה הצפוי. מכאן תיגזר גביית המיסים, שגובהה קשור ישירות בהיקף הפעילות במשק.
כאשר יודעים מהו היקף ההכנסות, אפשר לתכנן את היקף ההוצאות, ההשקעות שהממשלה מתכוונת לבצע (למשל סלילת כביש חדש) וכדומה. המשמעות: המדינה קובעת מראש בכמה תחרוג בצד ההוצאות. כל חריגה מחייבת כמובן צעדים של הממשלה להחזרת התוואי למסלול שנקבע.
מהם הצעדים האפשריים?
יש שלושה צעדים עיקריים: הקטנת הוצאות הממשלה - דהיינו קיצוץ בתקציבים, שגורם כמובן לפגיעה בשירותים שהאזרחים יקבלו מהמדינה. העלאת מיסים - האזרחים יממנו את הגירעון מכיסם. ונטילת הלוואות - שגם את החזרתם יצטרכו האזרחים לממן בעתיד.
אז מה קרה עוד לפני משבר הקורונה, שהגירעון גדל באופן כה חריג?
שתי סיבות עיקריות היו לחריגה בשנת 2019: הראשונה, הוצאות גדולות מדי של הממשלה, בין השאר על תוכניות שהגה שר האוצר לשעבר, משה כחלון, כמו "מחיר למשתכן", והוצאות הכרחיות לא צפויות של מערכת הביטחון, בעיקר בתחום ההגנה מטילים.
הסיבה השנייה הייתה צמצום בגביית המיסים, שנבע גם הוא בחלקו מתוכניות של הפחתת מיסים, כמו בתוכניות ה"נטו" שיזם שר האוצר כחלון, וגביית מיסים מואטת מהצפוי.
מה שגרם השנה לתפיחת הגירעון נובע אך ורק ממשבר הקורונה?
רוב הגירעון העצום הוא אכן תוצאה של הוצאות הממשלה העצומות בגין משבר הקורונה והצמצום הדרסטי בהכנסות ממיסים בשל הסגר וצמצום הפעילות במשק.
אולם, סיבה נוספת היא חסרונו של תקציב מדינה מאושר וחוסר האפשרות לאזן את התקציב בצעדים שונים, שהיו מבוצעים אילו אושר תקציב מדינה ערב המשבר.
נוכל לצאת מהגירעון בעת הקרובה?
לצערנו, ממש לא. תוכניות הסיוע של הממשלה לאזרחים - חברות, עצמאים ושכירים - כבר אושרו עד לחודש יוני 2021, בעוד שלפי שעה התחזיות מדברות על מיתון עמוק, שמשמעותו ירידה גדולה בצריכה על ידי אנשים שאין להם די כסף, ולכן גם גביית מיסים נמוכה.
מהו בעצם מיתון?
האטה משמעותית בפעילות המשק בישראל, שנוצרה במעגל קסמים עולמי שקשה להיחלץ ממנו. הסגר ומיליון אזרחים בקירוב שנותרו מחוסרי עבודה, לצד חברות ועצמאים שהכנסותיהם קטנו ולכן צמצמו את הוצאותיהם - יוצרים מיתון מתגלגל במשק כמו כדור שלג, וזאת דווקא בימי הקיץ החמים, בהם הציבור יוצא לרוב לחופשות ומוציא הרבה כסף גם על קניות.
למה המיתון העולמי ישפיע עלינו?
הסיפור פשוט. כאשר בצרפת בעל מובטל לא קונה לאשתו יהלום, בשל המשבר הכלכלי, מלטש היהלומים מנתניה לא מייצא את היהלום לצרפת ומפטר עובדים. אלה לא יכולים לקנות את הבגדים והמקרר שתכננו. לכן בחנות הבגדים וברשת החשמל מפטרים עובדים - וכך הלאה. כל העולם הוא כפר קטן והמיתון מדבק לא פחות מנגיף הקורונה.
מה צפוי לנו כעת בקופת המדינה?
ירדנו בתוך חודשים מעטים מצמיחה של קרוב ל-4% במשק בשנת 2019 לצמיחה שלילית שתגיע השנה ל-7.2% על פי תחזיות האוצר. זאת בעצם ירידה ב-11%. במצב הזה המשק יקלע למיתון עמוק והממשלה תצטרך לממן את מצוקת העסקים והאזרחים עוד זמן רב. הגירעון לכן רק יעלה ויתפח. מצב עצוב ומדאיג.
אז מה אפשר לעשות עכשיו?
קודם כל לנסות להחזיר לפחות חלק גדול מכמעט מיליון מחוסרי העבודה לתעסוקה. הממשלה תצטרך להוציא הרבה כסף על הכשרות מקצועיות ומענקים למקומות העבודה.
בד בבד, הממשלה תצטרך להתחיל לחסוך בשנה הקרובה כסף והמשמעות היא פחות שירותים לאזרחים. כאשר יתאפשר, המדינה תצטרך בעוד שנתיים-שלוש לגבות יותר מיסים. וזה יהיה קשה מאוד, כאשר מצב האזרחים מחוסרי העבודה יהיה קשה.
למעשה, המדינה תפעל בדיוק כמו המשפחה באוברדראפט, שתיטול הלוואות לכסות את המינוס, תדחה רכישת מקרר חדש ותבטל רכישת מכונית חדשה. וזה כמובן מצער.
כך בדיוק צפויה לעשות הממשלה החדשה, שעומדת אם כך לפני משימה מאוד לא נעימה. יהיה על הממשלה לבצע בעתיד הלא רחוק שורת צעדים כלכליים שיכבידו על הציבור, כדי לצמצם את הגירעון העצום, חרף משבר הקורונה, שסיומו טרם נראה באופק.
מה קורה כאשר מדינה לא עומדת ביעדי הגירעון, כמו שקורה כעת?
במקרה כזה, קיים סיכוי גדול שחברות דירוג האשראי הבינלאומיות יפחיתו, לראשונה אי פעם, את דירוג האשראי של ישראל (כיום הדירוג בחברה בינלאומית אחת הוא AA- ובשתי האחרות A).
מה תהיה המשמעות של הפחתה כזאת?
הריבית על ההלוואות לממשלה תעלה, הוצאותיה יגדלו והיא תאלץ לגבות יותר מיסים ולבצע עוד קיצוצים בתקציב, כדי לעמוד בהחזר ההלוואות החדשות. בהחלט מצב לא נעים ודי נורא לאזרחי המדינה.
מה יהיה יעד הגירעון לשנים הבאות?
הממשלה הבינה כבר שיעד הגירעון שנקבע בעבר ממש לא יהיה ריאלי לפחות בשנתיים הקרובות. לכן - כאשר יהיה תקציב מדינה - ייקבע יעד גירעון חדש: במקום היעד המקורי של 2.5% שתוכנן לשנת 2020, היעד יהיה מינוס גדול, ששיעורו טרם ידוע.
פורסם לראשונה: 20:44, 05.08.20
