פוטרתם? הענפים שמחפשים עבודה
(צילום: חגי דקל)
רק שלוש פעמים בעבר זה קרה שאחוז האבטלה הרקיע שחקים וחצה את רף ה-10 אחוזים. בפעם הראשונה היה זה ערב מלחמת ששת הימים, בפעם השנייה בעלייה הגדולה מברית-המועצות, ובפעם השלישית באינתיפאדה השנייה בתחילת שנות האלפיים. אך את מה שלא עשו המלחמות והפיגועים עושה עכשיו הקורונה: שיעור האבטלה בישראל זינק בחודש האחרון ליותר מ-25% - הגבוה בתולדות המדינה.
נכון להיום יש בישראל יותר ממיליון מובטלים, לעומת 160 אלף ערב הקורונה. מבדיקת ynet ו"ידיעות אחרונות" עולה כי זהו שיעור אבטלה שמגמד את כל משברי העבר שידע שוק העבודה הישראלי.
מיד לאחר קום המדינה התקרב אחוז האבטלה ל-10%. בשיאה של תקופת הצנע, כאשר הונהגה במדינה מדיניות תקצוב קשוחה, נמדד ב-1955 לראשונה שיעור האבטלה בשיטה הנהוגה גם כיום - והוא עמד על 7.2%. וזאת רק לאחר שהממשלה יצרה עשרות אלפי "עבודות יזומות", כמו נטיעת יערות וצביעת אבני שפה בכבישים, כדי להעסיק את אלפי המובטלים, רבים מהם עולים חדשים. ב-1967, ערב מלחמת ששת הימים, הכה במדינה "המיתון הגדול", שהקפיץ את שיעור האבטלה ל-10.4% ומנה קרוב ל-100 אלף מובטלים.
דווקא בימי מלחמת יום הכיפורים שיעור האבטלה היה הנמוך ביותר שנרשם אי-פעם - 2.6%. הסיבה: עובדים לא פוטרו, אלא שירתו בצבא חודשים אחדים, ומיד לאחר מכן הוזרם כסף רב למערכת הביטחון שהעסיקה חלק משמעותי משוק העבודה.
לדברי דוד ברודט, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר ועד לאחרונה יו"ר בנק לאומי עד לקורונה, משבר האבטלה החמור ביותר התרחש בתחילת שנות ה-90 לאחר העלייה הגדולה מברית-המועצות לשעבר. הגעתם של 400 אלף עולים בגיל העבודה בתוך שנה - רובם בלי ידיעת השפה - ועוד רבע מיליון בשנתיים שלאחר מכן, יצרה זינוק בשיעור האבטלה ב-1992 - 11.2%.
ואז הגיעה הקורונה
אף שהאבטלה ירדה בהדרגה בשנים שלאחר מכן, האינתיפאדה השנייה הקפיצה שוב את האבטלה, במיוחד בערים: בשנת 2000 עמד שיעור האבטלה על 8.0%, ב-2001 עלה ל-9.3%, ב־2002 חצה את ה-10%, וב-2003 הגיע לשיא של 10.7%.
את המשבר הפיננסי לפני עשור ישראל דווקא שרדה בהצלחה יחסית: בניגוד לארה"ב ולרוב מדינות אירופה, שיעור האבטלה בארץ הגיע ב-2009 ל-7.6% ומאז ירד בהדרגה, לפחות עד להתפרצות הקורונה לפני חודשיים.
היום מצב האבטלה בישראל קשה במיוחד, גם ביחס לעולם: במדינות רבות פורסמו רק נתוני המפוטרים ולא של אלה שהוצאו לחופשות ללא תשלום (חל"ת), שזו שיטה ישראלית ייחודית. אך גם בהתחשב בהבדלים בחישוב האבטלה מצטיירת תמונה מדאיגה אצלנו ביחס לעולם: שיעור המפוטרים בארה"ב הגיע ל-14.7%, בקנדה ל-13%, בנורווגיה ובצרפת ל-10%, ובבריטניה 7.5%.
אם לא מתייחסים לחל"ת, שיעור האבטלה בישראל עומד על 7.5% (300 אלף מפוטרים). הקושי הנוסף בהשוואה נובע גם מהעובדה שחלק מהעובדים שהוצאו בארץ לחל"ת עלולים לאבד את משרותיהם ולהצטרף למפוטרים.
"לייצר מקומות עבודה חדשים"
"קשה למדוד הפעם את שיעורי האבטלה. מעולם לא היה בעולם מצב קיצוני כל כך", מודה ד"ר גל זוהר, מנהל יחידת המחקר והמדיניות בשירות התעסוקה. "עברנו מהמצב הטוב ביותר באבטלה, בארה"ב ובישראל, למצב הרע ביותר".
בהתאם, מומחים מזהירים כי ההתאוששות תיקח זמן. לטענת ד"ר יעקב שיינין, מנכ"ל חברת "מודלים כלכליים", יהיה קשה להוריד כעת את שיעור האבטלה בישראל לממדים נמוכים. ההערכה: בסוף השנה, וכנראה גם אחריה, יהיו עדיין בישראל לפחות 10% מובטלים.
"הממשלה צריכה ליצור כעת פעילות והשקעות כדי לייצר בהקדם מקומות עבודה חדשים”, הסביר. “הממשלה חייבת לעשות כל שביכולתה להביא להשקעות חדשות במשק. חייבים להפוך את הבעיה להזדמנות”.
