מבקר המדינה בדק: ייעול הליכי רישוי הבנייה
(קרדיט: משרד מבקר המדינה)
ברחבי הארץ ישנם "פילים לבנים" - נכסים שאינם בשימוש, אשר שימשו בעבר כמבני מגורים, מסחר או תעשייה, אולם זמן רב עומדים נטושים ומוזנחים ומהווים מפגע סביבתי, תברואתי, בטיחותי וחברתי. כדי ליצור תמריץ להשמשת מבנים אלו, כחלק מההתמודדות עם מצוקת הדיור, וכדי למנוע הפיכתם למטרד וסכנה לציבור, תוקנו פקודת העיריות וצווי המועצות המקומיות, ועודכנו הכללים להטלת ארנונה על נכס שנהרס או ניזוק אם אינו ראוי לשימוש, כך שלא יהיה פטור לצמיתות מתשלום ארנונה וכך יטופלו.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
ב-2016 פרסם משרד מבקר המדינה דו"ח בעניין טיפול הרשויות המקומיות במבנים שאינם בשימוש, וכעת שב ובדק את פעולות הרשויות המקומיות ומשרד הפנים לתיקון הליקויים העיקריים שהועלו בדו"ח הקודם. בדו"ח הקודם עלה כי משרד הפנים לא הנחה את העיריות להיערך לגביית הארנונה על נכסים שאינם ראויים לשימוש בהתאם לתיקון לפקודת העיריות שנכנס לתוקף בינואר 2015, ולא בדק אם הן מוכנות להפעלת התיקון ובפרט האם התארגנו לגביית ארנונה.
ביקורת המעקב העלתה כי משרד הפנים לא נערך לכניסת התיקון לצווים לתוקף בינואר 2021, לא בדק את מוכנות המועצות המקומיות והאזוריות להפעלת התיקון והתארגנותן לגביית ארנונה ולא גיבש תוכנית למעקב אחר יישום הוראות התיקון לצווים. אשר לתוכנית רב-שנתית להפחתת מספר המבנים שאינם ראויים לשימוש, הביקורת הנוכחית העלתה כי בשלוש רשויות מקומיות שנבדקו (חיפה, עפולה ומטה אשר) יש 1,017 מבנים שלא ראויים לשימוש בשטח כולל של 276,261 מ"ר. עם זאת, אין תוכנית רב-שנתית להפחתת מספר המבנים שאינם ראויים לשימוש והשמשתם היכולה לסייע בצמצום.
אשר לסיווג נכסים כלא ראויים לשימוש, בדו"ח הקודם עלה כי לא נקבעו קווים מנחים להגדרת נכס שאינו ראוי לשימוש, וההחלטה בדבר נשארה לפתחן של הרשויות המקומיות, שנתנו פרשנויות שונות להגדרה. ביקורת המעקב העלתה כי משרד הפנים לא פרסם קווים מנחים או עקרונות מסגרת לנושא.
"נכסים שאינם בשימוש - נטל כלכלי על הרשויות"
המבקר ציין לטובה כי ביוני 2020 חתם שר הפנים על צווים המחילים את הכללים להגבלה משמעותית של פטור מתשלום ארנונה על מבנים שאנם ראויים לשימוש, וזאת בניגוד לביקורת הקודמת ב-2016. כמו כן, בדו"ח הקודם נמצא כי עיריית חיפה לא חייבה בארנונה כמה נכסים. ביקורת המעקב העלתה כי העירייה מבצעת מעקב שוטף אחר מצבת הנכסים שבתחומה, כדי להבטיח שהנכסים הלא ראויים לשימוש בתחומה יחויבו בהתאם לפקודה.
בסיכום הדו"ח צוין כי נכסים שאינם בשימוש מהווים נטל כלכלי על הרשויות המקומיות ופוגעים בהתפתחות המרחב העירוני ובניצול היעיל של משאב הקרקע. לדברי המבקר, יישום ההוראות הקבועות בתיקון לפקודת העיריות ובצווי המועצות, יש בו כדי ליצור תמריץ להשמשת מבנים אלו, למנוע הפיכתם למטרד וסכנה לציבור ולהפוך אותם "מנטל לנכס". עוד מומלץ כי משרד הפנים וכלל הרשויות יגבשו תוכנית רב-שנתית להפחתת מספר המבנים שאינם בשימוש בתחומן והשמשתם.
ממשרד הפנים נמסר בתגובה: "טיוטת הצווים פורסמה להערות הציבור ולא התקבלו כאלה מהרשויות המקומיות. הצווים פורסמו ב-5.07.2020 ונכנסו לתוקף ב-21.01.2021 וזאת במטרה לתת לרשויות זמן להתארגן ולהיערך בהתאם לתיקון הצווים. נציין עוד, כי תיקון הצווים נועד לצורך השוואת המצב הקיים בעיריות מזה מספר שנים ומשכך לא היה מקום וצורך בהוצאת הנחיות כלשהן בעקבות תיקון הצווים, כשם שמשרד הפנים לא מוציא הנחיות לרשויות על כל תיקון חקיקה שמתפרסם ברשומות.
"הרשות המקומית הינה גוף סטטוטורי עצמאי אשר פועלת בהתאם לחוות הדעת של היועץ המשפטי שלה ואינה כפופה לפרשנות המדינה לדברי חקיקה. עיקרון זה נסמך על החוק ועל פסיקה שמתייחסת לנושא. נבהיר כי הגדרת 'מהו נכס שאינו ראוי לשימוש' אינה בטיפול וסמכות משרד הפנים ופקודת העיריות אף מגבה את הנושא. משכך משרד הפנים אינו מוציא הנחיות בנוגע לפרשנות חקיקה זו או אחרת. הגורם המוסמך לתת פרשנות לסעיף הוא היועץ המשפטי של הרשות ועליה לפעול כאמור בהתאם לחוות דעתו".
