כיצד מתכוונת הממשלה החדשה להתמודד עם משבר הדיור? פועלים "בנחישות" – אבל רק למיתון עליית מחירי הדירות ולא להורדתם (בניגוד לממשלות קודמות); מתמקדים בהארכת פעילות הוועדה למתחמים מועדפים לדיור (הותמ"ל), שמעוררת מחלוקת כבר שנים; ומתמרצים קידום בנייה בפריפריה ובחברה הערבית, כולל קריאה להקפאת חוק קמיניץ שעוסק באכיפת בנייה בלתי חוקית. רגע לפני השבעת ממשלת לפיד-בנט הצפויה מחר (א'), נחתמו אתמול סופית ההסכמים הקואליציוניים שמציגים את קווי היסוד של הממשלה החדשה, אשר עוסקים, בין היתר, גם בשוק הדיור הבוער בישראל.
תחילה צריך לזכור כי ההסכמים ידרשו הסכמות תחת הסכם הגג של ימינה עם יש עתיד. בכל מקרה, ברור כי שרי השיכון, האוצר והפנים המסתמנים – זאב אלקין (תקווה חדשה), אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו) ואיילת שקד (ימינה) – יידרשו לשלב ידיים בצורה הדוקה על מנת להתמודד עם התחזיות לעלייה חדה במחירי הדירות; עם תוצאות משבר הקורונה שהוביל לירידה באישורי תוכניות מגורים, היקף שיווקי הקרקעות והתחלות הבנייה; ועם הבעייתיות שנוצרה לאחר פירוק מטה הדיור וחלוקת האגפים האמונים על הנדל"ן לשלושה משרדים שונים. סנכרון אמיתי יהיה דרוש גם מול שרים נוספים, בין היתר גם מול שרת התחבורה המסתמנת, מירב מיכאלי (עבודה), על מנת לקדם פרויקטים תחבורתיים שלהם משמעות רבה גם לגבי זכויות בנייה, כגון מיזמי הרכבת הקלה והמטרו, ומול שר המשפטים המסתמן, גדעון סער (תקווה חדשה), שיוכל לאשר קידום תזכירי חוק בתחומים שונים כגון פינוי בינוי, קבוצות רכישה ועוד.
3 צפייה בגלריה
שרי הפנים, האוצר והשיכון המסתמנים: איילת שקד, אביגדור ליברמן וזאב אלקין
(צילומים: הדר יואביאן, קובי קואנקס, כנס לשכת עורכי הדין)
"מיתון עליית מחירי הדיור", תוכנית ל-300 אלף דירות
בקווי היסוד של הממשלה נראה כי ראשי הסיעות מתכננים להתמקד בדיור בר השגה, התחדשות עירונית ודיור להשכרה ארוכת טווח – אבל ויתרו על הניסיון להוריד את מחירי הדיור, כפי שניסו קודמיהם. "יש לפעול בנחישות למיתון עליית מחירי הדיור, וזאת באמצעים מגוונים המתייחסים לכלל הגורמים המשפיעים על מחירי הדיור, ובהם נושא התחבורה ודיור בר השגה באמצעות חקיקה רלוונטית", נכתב. מיתון ולא הורדה, חרף התחזיות לעליית מחירים בשנה הקרובה. רק שלשום התייחס צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר, לסוגיית המחירים בכנס נדל"ן שנערך בתל אביב כשאמר: "אנו צופים עלייה עתידית במחירים של מכרזים ובמחירי הדירות".
עוד נכתב בקווי היסוד של הממשלה כי "שר הבינוי והשיכון יביא בתוך 60 יום מכינון הממשלה למועצת מקרקעי ישראל החלטת מדיניות רחבה וסדורה בנוגע לדיור בר השגה והתחדשות עירונית, וכן מדיניות כוללת בנוגע לתמהיל השיווק במחירים ברי השגה בבעלות ולהשכרה וצעדים חדשניים לטובת התחדשות עירונית, בשים לב לסוגיות חברתיות, כלכליות, ביטחוניות ובטיחותיות. בנוסף שר השיכון יביא לממשלה תוכנית שיווק של 300 אלף יחידות דיור, ובכלל זה מענה מימוני לטובת כלל התשתיות ומוסדות הציבור הנדרשים למימוש התוכנית".
3 צפייה בגלריה
ראשי מפלגות הקואליציה החדשה
(צילום: יואב דודקביץ', קובי קואנקס, שרון צור, הדר יואביאן, AFP)
עדיין לא ברורה לעומק אותה תוכנית לשיווק 300 אלף דירות, אך היא ככל הנראה מוצעת על רקע מחירי הדיור המאמירים והירידה בהיקף שיווקי הקרקעות בשנה החולפת על ידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), שעושה בתקופה זו מאמצי שיווק, לעיתים גם של קרקעות לא מתוכננות. אשר לדירות להשכרה, חברת דירה להשכיר הציבה יעד נמוך למדי של כמה אלפי דירות להשכרה בשנה על רקע ההיצע הנמוך בקרקעות מדינה, אולם התשתית להקמת פרויקטים מסוג זה קיימת, לצד גופים מוסדיים שנכנסים לשוק. נזכיר שהמדינה הציבה יעד להקמה של לא פחות מ-2.6 מיליון דירות עד שנת 2040, לקראת היקף אוכלוסייה של 16 מיליון איש ב-2050.
קבינט הדיור חוזר, חוק הותמ"ל יוארך
סיעת תקווה חדשה צפויה לקבל את תיק הבינוי והשיכון, כאשר השר המסתמן הוא, כאמור, זאב אלקין, שלפי ההסכמים גם ישמש יו"ר קבינט הדיור (שפוזר עם פירוק מטה הדיור הלאומי במשרד האוצר, לאחר סיום הקדנציה של שר האוצר לשעבר, משה כחלון). בין היתר מתכוונים במפלגה לקדם ולתקצב תוכניות לאומיות לחיזוק ופיתוח הצפון, ובכלל זה תוכניות ייחודיות לפיתוח רמת הגולן והעיר קצרין.
בעיקר מתייחס ההסכם לחוק הותמ"ל, שפועל כהוראת שעה ותוקפו פג לפני כשנה, כמו גם הסכמים של סיעות נוספות. על פי ההסכמים, הצדדים מסכימים לתקן את החוק לבניית מתחמים מועדפים לדיור, במסגרתו מאושרות תוכניות בנייה רחבות היקף בהליך מזורז, שיקבעו בו כי פעילות הוועדה תימשך ארבע שנים נוספות, וכן שבסמכות שרי הפנים והאוצר להאריך פעילותה בצו בשתי תקופות נוספות בנות שנה כל אחת.
על פי ההסכמים, הצדדים מסכימים לתקן את החוק לבניית מתחמים מועדפים לדיור, במסגרתו מאושרות תוכניות בנייה רחבות היקף בהליך מזורז, כך שפעילות הוועדה תימשך ארבע שנים נוספות
גם סיעות ימינה ויש עתיד מתייחסות לחוק הותמ"ל: "יתוקן החוק לבניית מתחמים מועדפים לדיור, כך שיקבעו בו כי פעילות הוועדה תימשך ארבע שנים נוספות ובסמכות שרי הפנים והאוצר להאריך את פעילותה בצו בשתי תקופות נוספות בנות שנה כל אחת". גם ההסכם עם סיעת רע"מ מתייחס לחוק הותמ"ל וקובע כי הממשלה תאריך את תוקף פעילות הוועדה, וכן קובע כי היא תתמקד בתחום ההתחדשות העירונית ואף תרחיב את סמכויותיה מעבר לתחום הדיור ותתמקד במתחמי תעסוקה. כמו כן, קובע ההסכם כי "תוענק לרשויות המקומיות סמכות להעביר כל תוכנית מהוועדה המחוזית לותמ"ל במידה שהיא לא תטופל תוך 12 חודשים מיום הגשתה".
צפו: פרופ' אבי שמחון על התייקרות הדירות
(צילום: משה מזרחי, ירון ברנר)
אנשי הוועדה, שיושבים במשרד הפנים, ממתינים בציפייה להארכת תוקף פעילותה, אולם ההצעה תידרש להתקבל בוועדות הכנסת השונות ולעבור אישור במליאה. בנוסף, צפויות התנגדויות מצד ארגונים ירוקים ואזרחיים שטוענים כי אין צורך בוועדת "על" מעל ועדות התכנון המחוזיות, שמאשרת תוכניות ענק על חשבון שטחים חקלאיים. בכנס של מרכז הנדל"ן שלשום התייחסה לכך סיגי בארי, מתכננת הוותמ"ל, כשאמרה כי "למחוז יש חוכמה מרחבית שאי אפשר לקחת ממנו. אבל למינהל התכנון בכלל והותמ"ל בפרט יש חוכמה רוחבית. אנחנו עובדים עם הרשויות והיזמים בצורה הדוקה, ומנגד יש לנו את הראייה הארצית ביכולת לרתום גורמים לפיתוח תשתיות".
בארי הוסיפה כי "החיבור הזה מועיל גם בהנעת תהליכים וגם בגיוס משאבים. אנחנו עובדים היום על אדי החוק הישן – מה שנכנס בצנרת ועבר הפקדה, הטיפול בו נמשך. יש 52 אלף יחידות דיור שנמצאות בתהליך סטטוטורי". במרכז השלטון האזורי, שם התנגדו נחרצות לפעילות הותמ"ל, עדכנו השבוע כי לאחר שיחה עם ראשי המפלגות בנושא, במסגרת ההסכמים הקואליציוניים יתמקדו בתוכניות בתחום ההתחדשות עירונית, התעסוקה והמגזר הערבי והחרדי – ולא רק בבנייה באזורי הביקוש על חשבון שטחים פתוחים.
"להקפיא אכיפת בנייה לא חוקית": סערת חוק קמיניץ
במסגרת ההסכם שלה, קוראת רע"מ לממשלה לפעול להגדלת יעד השיווק של יחידות הדיור במגזר הערבי ל-10,000 דירות, קריאה שצפויה ככל הנראה לאתגר את רמ"י, שאין בידיה מספיק קרקעות מדינה להיקף כזה. כמו כן, היא קוראת לממשלה לפעול לחתום על לפחות חמישה הסכמי גג עם רשויות מקומיות ערביות, קריאה שעשויה לאתגר את משרד האוצר שכבר טען בעבר כי יש לעצור תקציבים להסכמי גג נוספים.
סעיף נוסף מתייחס לסערה שהתעוררה סביב חוק קמיניץ וקורא לממשלה "לפעול לתת פתרון הולם למצוקת הדיור והקרקעות ובעיות תכנוניות ביישובים ערביים, תוך הפעלת אמצעי אכיפה מקובלים ומידתיים לצורך יישום וביצוע של תוכניות המתאר. במסגרת זאת תבחן הממשלה תוך 120 ימים את הצורך בתיקונים הנדרשים לתיקון 116 לחוק התכנון והבנייה, זאת בשים לב לאינטרס הציבורי הכולל ולעקרונות המינהל התקין".
לפיכך קוראים ברע"מ להאריך את "ההקפאה של האכיפה בגין בנייה בלתי מורשית, במתכונת מתווה ממשלת נתניהו מחודש נובמבר 2020, וזאת עד סוף שנת 2024. במקביל יפנו קרש הממשלה וראש הממשלה החליפי ליועמ"ש הממשלה במטרה לבחון ביטול קנסות ועיצומים שכבר ניתנו בגין בנייה לא מוסדרת של מבני מגורים. במסגרת תוכנית החומש ייועד תקציב ייעודי להסרת חסמים תכנוניים".
כפי שפורסם ב-ynet, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה במשרד המשפטים (אזרחי), עו"ד ארז קמיניץ שעל שמו קרוי החוק, התייחס לסערה סביב הדרישה לבטל את החוק והבהיר: "החוק בא להתמודד עם תופעה שהוגדרה 'מכת מדינה'. חבל שזה ילך לפח. המדינה השקיעה מיליונים בחברה הערבית והדרוזית כדי לשנות את המציאות הקיימת. הציבור שם פשוט לא רואה את זה. הוא רק רואה שבאים להרוס".
עוד לפי ההסכם, מוצגת דרישה להקפיא הריסת בתי מגורים במגזר הבדואי. "בהמשך להצעת החלטה שעלתה בממשלת נתניהו, הממשלה תאשר בתוך 45 ימים מיום כינונה החלטת ממשלה בעניין הכרה בשלושה יישובים בדואיים. במקביל, בתוך תשעה חודשים מיום כינונה תוצג בפני הממשלה לאישור תוכנית להסדרת התיישבות אזרחים בדואיים בנגב, וזאת על פי כל דין ובהתאם לאינטרס הציבורי הכולל בנגב", נכתב.
עוד נכתב בהסכם כי "במהלך תקופה זו, ובשם לב למסמך מדיניות ממשלת נתניהו בעניין תיקון 116 מחודש נובמבר 2020 תועבר הקשה לגורמי האכיפה להקפיא הריסת בתי מגורים שאוכלסו ובנייתם הסתיימה עד 1 בינואר 2021 במרחב העומד להסדרה בנגב, זאת למעט במקרים הבאים: בנייה בתשתיות לאומיות, בנייה מסכלת תכנון (מבנים שיושבים על תוואי דרך או שטחי ציבור בתוכנית), אכיפה תומכת הסדרה.
"תיקון עיוותים בזכויות חברי הקיבוצים והמושבים"
גם בסיעת כחול לבן מתייחסים למשבר הדיור בחברה הערבית. לפי ההסכם, הצדדים מתחייבים "לפעול על מנת לקדם תוכניות לאומיות אשר יתמכו בצרכים הייחודיים של האוכלוסייה הערבית וכן האוכלוסייה הדרוזית והצ'רקסית". כמו בתקווה חדשה, קוראת כחול לבן לקדם ולתקצב תוכניות לאומית לחיזוק ופיתוח הצפון. בנוסף, קוראת כחול לבן לממשלה להתחייב לקדם ולתקצב את תוכנית מעבר אמ"ן לנגב, בזמן שהפרויקט הלאומי נדחה שנים ארוכות, בין היתר בשל חילוקי דעות תחבורתיים בין משרדי האוצר, התחבורה והביטחון.
סיעת העבודה מתייחסת בהסכמים שלה לסוגיית המגזר הכפרי, אולי משום שהיסטורית רבים ממצביעיה שייכים למגזר זה. מטרת הסעיף המתייחס לקיבוצים ולמושבים בהסכמים היא, בין היתר, לאפשר קבלת הקלות בנייה בשטחי הקיבוצים ולבטל המלצות שמטרתן הייתה להקטין הטבות שניתנו למושבים.
"הממשלה תפעל לחיזוק המרחב הכפרי על ידי מתן אפשרות "רכישת זכויות לחברים על ידי אגודה חקלאית שיתופית בהתאם לתנאים שאושרו בהחלטה 1488 של מועצת מקרקעי ישראל ('חלופת האגודה'). עוד מסכימים הצדדים לתמוך בחקיקה אשר תפעל לתיקון עיוותים ואפליה בזכויות החברים בקיבוץ ובמושב על יחידות דיור שלהם בשטח (המחנה) הקיבוץ והמושב. זאת על בסיס השוואת התנאים עם החוכר בשטח העירוני", נכתב.
לדברי עו"ד דודו קוכמן, מזכ"ל האיחוד החקלאי, "ההסכמים הקואליציוניים באים לתקן עוול היסטורי ומבקשים להשוות את תנאי החכירה של המגזר הכפרי לעירוני ובתוך זה כלול גם רכיב התשלום על היוון הקרקע. רמ"י היא הגורם הדומיננטי ששולט על מעל 90% מקרקעות המדינה ולכן להחלטותיו יש השפעה קריטית על שוק הנדל"ן, כאשר המגזר הכפרי צריך להיות חלק מהפתרון למשבר הדיור ולהאמרת המחירים".
פורסם לראשונה: 08:28, 12.06.21
