כדי למנוע הרעה במאזן החוב של ישראל ועל מנת לאפשר למדינה לחזור לגירעון המוגדר כסביר, יהיה צורך לבצע בשנים הבאות התאמות בצד ההכנסות ובצד ההוצאות של המדינה. הפירוש של הדברים שאמר היום (שלישי) החשב הכלכלי במשרד האוצר, רו"ח יהלי רוטנברג, בתשובה לשאלת ynet, היא שכבר בקרוב יהיה צורך להגדיל את הכנסות המדינה ממיסים ולקצץ בהוצאותיה, מה שמכונה בלשון העם "גזירות כלכליות".
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
2 צפייה בגלריה
יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר
יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר
יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר
(צילום: מיקי נועם אלון)
מחירו הכלכלי המדויק של משבר מגפת הקורונה, בשנת 2020, התברר היום עם פרסום הדו"ח השנתי של יחידת ניהול החוב הממשלתי באגף החשב הכללי במשרד האוצר. החוב הממשלתי גדל בשנת 2020 ב-20% והגיע לשיא מאז קום המדינה של כמעט טריליון שקל - 984 מיליארד שקל במדויק. בראשית 2021 חצה החוב את טריליון השקלים. יצוין שבשנת 2019 הסתכמו חובות המדינה רק ב-823 מיליארד שקל.
גרוע מכך: יחס החוב הממשלתי והציבורי חזרו יותר מעשור לאחור - הגיע ב-2020 ל-72.4%, לאחר שירד עד ל-58% בלבד בשנת 2019, ערב משבר הקורונה. הפעם האחרונה שהיה כל כך גבוה הייתה בשנת 2010, אז עמד על 70.9%.
תכנון החוב של המדינה, הסביר רוטנברג, הוא כמו לתכנן מערכת טילים - הכל צריך לפעול נכון ובמדויק. באגף החשב הכללי עוקבים מדי יום אחרי ההתפתחויות בעולם הפיננסי ומתאימים את צעדיה של מדינת ישראל בנטילת ובהחזרת הלוואות על פי המתרחש בשווקים הפיננסיים, החל מעיתוי נטילת הלוואות בעולם ובארץ ועד למחזורן והחזרת החובות. "אין שום סכנה שמדינת ישראל לא תעמוד בהחזר חובותיה, למרות הגידול העצום בהם", אמר רוטנברג ל-ynet.
מנתוני הדו"ח השנתי, עולה כי הוצאות הריבית על חובות המדינה במיליארדי שקלים בשנת 2020 הסתכמו ב-38 מיליארד שקל, שהם 2.74% מהתוצר בישראל. בהוצאות הללו לא חל למעשה שינוי בשנת הקורונה, שכן הם היו בשנת 2019 38.1 מיליארד שקל, שהם 2.71% מהתוצר. זאת, למרות היקפי הגיוס הגבוהים מאש של הלוואות לאור משבר הקורונה והירידה בתוצר במקביל.

מקום טוב באמצע?

ישראל ממוקמת קרוב לאמצע הטבלה בהשוואה של שינוי החוב לעומת התוצר בין שנת 2019 לשנת הקורונה 2020. החוב לעומת התוצר גדל בישראל ב-12.4%, לעומת גידול של 28.2% ביפן, 27.5% בספרד ו-27% באיטליה. במצב דומה לישראל מדורגות גרמניה עם גידול חוב-תוצר של 13.8% וברזיל עם גידול של 11.9%. רק בנורבגיה נרשם קיטון בחוב בשיעור של 1.3%. עוד בתחתית מצויות צ'ילה עם גידול רק של 4.9% ודנמרק עם גידול של 5.1%.
2 צפייה בגלריה
ראש ממשלת נורבגיה ארנה סולברג
ראש ממשלת נורבגיה ארנה סולברג
רק בנורבגיה נרשם קיטון בחוב. ראש הממשלה, ארנה סולברג
(צילום: EPA)
הגיוס בשוק המקומי הסתכם בשנת 2020 ב-102 מיליארד שקל. סך החוב החיצוני של ישראל נכון לסוף שנת 2020 הוא 160.8 מיליארד שקל. זאת, בעקבות הנפקת אגרות חוב בשווקים הבינלאומיים. בשנים 1995 עד 2020 ביצעה מדינת ישראל 23 הנפקות בשווקים הבינלאומיים, ביניהם ארה"ב, אירופה, טייוואן ויפן. בשנת 2020 בלבד בוצעו שלוש הנפקות של 13 מיליארד דולר.
ישראל תמשיך להנפיק גם השנה אגרות חוב בסכומים לא מבוטלים כדי לממן את הוצאותיה בשל משבר הקורונה.
פורסם לראשונה: 12:50, 20.04.21