צפו: ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בהכרזה על תוכנית הסיוע החדשה להתמודדות עם משבר הקורונה
(צילום: לע"מ)
תוכנית הסיוע הכלכלית שהציגו שלשום (ה') ראש הממשלה ושר האוצר לא מנחמת את העצמאים ובעלי העסקים שנקלעו למצוקה בעקבות משבר הקורונה. "אם משהו לא ישתנה בקרוב, אני צופה זעקה מאוד גדולה, במקום כל ההפגנות 'הנחמדות' שהיו עד עכשיו", אומר בשיחה עם ynet איציק קדוש, בעלים של שתי מסעדות שף. העצמאים, ששבעי הבטחות מתוכניות קודמות, חוששים שגם הפעם יהיו דיבורים לחוד ומעשים לחוד. "כל עוד הכסף לא נכנס לנו לחשבון, שום דבר לא רלוונטי", מוסיף עצמאי אחר.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
קדוש (33), נשוי ואב לשניים עם תינוק בדרך, הוא הבעלים מזה כשבע שנים של המסעדה האיטלקית סורנטו והמסעדה הטורקית קמפניה, שתיהן בעיר מגוריו ראשון לציון. גם אשתו עובדת איתו במסעדה, כך שסגירת המסעדות הותירה את המשפחה ללא הכנסות כלל.
9 צפייה בגלריה
"כל החסכונות שהיו לי נאכלו, אם יסגרו אותי שוב לא יהיה לי מאיפה להביא". איציק קדוש ואשתו
"התחלנו להרגיש את הקורונה לקראת פורים כשההזמנות החלו להידלדל, עד שהגיע התאריך המקולל - ה-15 במרץ, כשהורו לסגור את כל המסעדות", הוא מספר. "ביום בהיר אחד מוחקים לך את כל העסק. ההשלכות היו הוצאת 60 עובדים יצאו לחל"ת באופן מידי, אבל ההוצאות השוטפות כמו שכירויות והתחייבויות המשיכו לרדת.
"זה לא ראוי לסגור אותנו בלי לתת פתרונות מול שאר הגופים", מציין קדוש. "בגלל שלא הכינו אותנו מראש, הייתי צריך לזרוק המון סחורות, בסכום של כ-30 אלף שקל. אם היו אומרים עוד שבוע סוגרים, הייתי יכול להיערך בהתאם, אבל הודיעו לנו על זה מהיום למחר". במשך חודש המסעדות היו סגורות לגמרי. לאחר מכן קדוש החל לספק שירותי משלוחים, אבל אלו היו לדבריו מאוד דלילים. "עבדתי שם בעצמי, אבל זה לא היה שווה כי אלו מסעדות שף, ואי אפשר לשלוח אוכל ברמה גבוהה כמו סטייק בטייק אווי".
לאחר פתיחת המסעדות מחדש, התנועה טיפסה לכ-70% ממה שהיה קודם לכן. "זה מעלה קשיים אבל אנחנו עושים הכל כדי לייעל את העסק שלנו ולעבור את התקופה הזו. אנחנו מבינים שזה לא רק אנחנו ושזה משבר עולמי, אז שחייבים להתמודד. כרגע אנחנו בסוג של תוכנית התייעלות שבועית, כל שבוע בונים את השבוע הבא וחוסכים המון בכוח אדם. הפכתי את המסעדה לאולם אירועים ואני מקיים חתונות עם 20 איש בפנים ו-30 אנשים בחוץ".
7 מיליון שקל מיסים - אף לא שקל סיוע
עד כה, לא קיבל לדבריו ולו שקל אחד מהסיוע שהובטח מהמדינה. אי לכך, הוא מטיל גם ספק בסיכויי קבלת הסיוע שהובטח כעת במסגרת התוכנית שהוצגה שלשום. "הכל שקרים. נכנסתי לאתר אבל היה רשום שלא הייתה לי שום פעילות עסקית בשנת 2018. איך זה ייתכן, אם שילמתי בעבור אותה שנה מיליון שקל מע"מ? ביקשתי הלוואות וסורבתי. כעת רואה החשבון שלי מתעסק בזה ומנסה להשיג לנו כספים. אני בעל עסק, ששילם מעל שבעה מיליון שקל מיסים מאז שהפכתי לעצמאי. אני לא מבקש שיתנו לי להרוויח, אלא מבקש רק תשלום על הוצאות קיומיות".
איציק, בעל שתי מסעדות: "התחלנו לעצור משכנתאות ולהיעזר בהורים. אנחנו חוזרים מהם עם קניות וכל יום שישי אנחנו אוכלים אצלם, רק לא לבזבז".
החשש הגדול כעת הוא מפני סגר נוסף. "כל החסכונות שהיו לי נאכלו בתקופה הזו, אם יסגרו אותי שוב לא יהיה לי מאיפה להביא", הוא אומר. "התחושות שלי כבעל עסק הן שזנחו אותי. יושבים בממשלה אנשים מנותקים מהמציאות. אני עצמאי, יזם בנשמה. תנו לי לקום בבוקר ולעבוד. אתמודד עם כל מה שיקרה, אבל אל תסגרו לי את מקום העבודה. התחלנו לעצור משכנתאות ולהיעזר בהורים. זה גומר אותך מבפנים. אנחנו חוזרים מהם עם קניות וכל יום שישי אנחנו אוכלים אצלם, רק לא לבזבז כסף. כל הכסף שהיה לנו בצד נגמר".
תוכנית הסיוע שפרטיה פורסמו שלשום לא מרגיעה אותו כלל. "לפי הפרסומים, התוכנית תאפשר לי לקבל 15 אלף שקל לחודשיים, כלומר 7,500 שקל בחודש. אם השכירות שלי היא 50 אלף שקל בחודש, וההוצאות הקבועות עומדות על 100 אלף שקל, כיצד הסכומים הללו יעזרו לי? התקשרתי אתמול לכל הספקים שלי והודעתי שאני מבטל את כל ההוראות קבע. אני לא רוצה שום החייבות מעבר למה שאני חייב. עם 80-70 אנשים שמגיעים אלי בערב, אני לא צריך שיווק והורדתי את כל הפרסום מאתרי קידום מסעדות".
"אני רוצה להגיד דבר אחד לממשלה", מוסיף קדוש. "הקורונה תחלוף, אבל הנזקים שייגרמו פה לכלכה לא יעלמו בתוך שנה-שנתיים. העסקים הקטנים והבינוניים הם הגלגלים של הכלכלה. אם אנחנו נקרוס, כל המדינה תקרוס. זה לא נורמלי מה שעושים פה ואני לא יודע את מי זה משרת. קרוב משפחה שלי בארצות הברית מקבל כל שבוע 1,500 דולר בלי לשאול אותו כל שאלה. קודם כל נותנים לו את הכסף כדי להתמודד ולעבור את המשבר. אני מאוד מקווה שההפגנות יעלו שלב, כי רק אז אנשים יתעוררו".
המחאה עולה שלב
הערב (שבת) מתכננים ארגוני העצמאים הפגנה בכיכר רבין בתל אביב. "אנחנו מבינים דבר אחד פשוט, בלי העצמאים אין משק ואין שכירים", אומרת לילך ספיר (49), נשואה ואם לשניים, ראש מטה המאבק של איגוד המסעדות והבעלים של מספר מסעדות בארץ ובעולם. "אנחנו היחידים שיודעים לייצר מקומות עבודה ולייצר מיסים והכנסות למדינה. כשאין ודאות ואין ביצוע גם של המעט שהובטח, העצמאים נופלים ומפילים איתם את כל המשק".
ספיר היא הבעלים של הפיקוק, מיניבר ושחקי שחקי בתל אביב. המשבר פגש אותה עם שובה מברלין, שם יש לה מסעדה עם השף מאיר אדוני. "זאת תקופה מטורפת", היא מספרת. "שבוע לפני פתחנו את ים ירושלים. היינו באמצע עבודה על קייטרינג חדש בלונדון ומסעדה חדשה בקייב".
לילך, בעלים של מסעדות בארץ ובעולם: "אנחנו לא לוקחים כסף הביתה. קודם דואגים לעובדים ומכסים חובות"
ההשלכות הורגשו מיד. "כל ההכנסות נעצרו, מכל העולם. אנחנו ארבעה חודשים בלי הכנסות וחיים מחסכונות, שתודה לאל יש. גם כשפתחנו את המקומות שלנו בארץ בסוף מאי, והם עובדים טוב חמסה, אנחנו לא לוקחים כסף הביתה. קודם דואגים לעובדים ולספקים ומכסים חובות על חודשיים וחצי אחורה בהם היו לעסק הוצאות ולא היו הכנסות".
קיבלת סיוע מהמדינה?
"דמי אבטלה לעצמאי קיבלנו רק על חודש אפריל, וקיבלנו פיצויים על מרץ אפריל, שניהם באיחור מטורף כמובן. במאי היינו סגורים 26 יום לבקשת המדינה, אבל הפעימה הרביעית ששר האוצר הוציא משאירה אותנו בחוץ. בשונה מהפעימה השלישית שבה אם הפסדת מעט קיבלת מעט ואם הפסדת הרבה קיבלת הרבה - ואחרי הבטחות רבות של הממשלה לפצות אותנו על מאי שבו 90% מהזמן היינו סגורים בהוראת מדינה, גילינו לפני שבוע שהפכו את הכללים".
לדבריה, "אנחנו לא נהיה זכאים לפיצוי על מאי ובעצם מענישים אותנו על זה שפתחנו והחזרנו עובדים מאבטלה - במקום לתגמל אותנו על זה. כללי הפעימה השלישית צריכים להישאר קבועים לכל זמן שבו סגרו אותך. כל יום סגירה מצריך פיצוי. המדינה חייבת להבדיל בין השקעה להוצאה. הפעימות הן השקעה עם החזר ודאי. כל שקל שנותנים לעצמאי חוסך 10 שקלים של דמי אבטלה לעובדים שלו".
"במקום לעודד אותנו לפתוח, להחזיר עובדים, לייצר הכנסות למדינה - אומרים לנו פיצוי על הפסדים רק למי שנשאר סגור. זה מסר מסוכן מאד"
תוכנית ההצלה של הממשלה לא מנחמת אותה. "היא שוב משאירה בחוץ את כל מי שהחליט לא לפטר עובדים ולהשאיר את העסק פתוח למרות שאין רווח", אומרת ספיר. "עצמאי שמסתכל על פעימה רביעית ואילך מבין דבר אחד: הממשלה מעדיפה אותנו סגורים ומפצה רק אם אתה סגור. זה הפוך ממה שהכלכלה צריכה כדי להתאושש. במקום לעודד אותנו לפתוח, להחזיר עובדים מאבטלה, לייצר הכנסות מע"מ למדינה - אומרים לנו פיצוי על הפסדים רק למי שנשאר סגור. זה מסר מסוכן מאוד".
היא גם סבורה ששינוי הפרמטרים בכל פעימה גרם לחוסר ודאות בקרב העצמאים. "משק בלי ודאות הוא מסוכן", היא מוסיפה. עם זאת יצוין, כי התוכנית הכלכלית שהוצגה שלשום אמורה לפי ראש הממשלה ושר האוצר לייצר יותר ודאות לציבור העצמאים.
"ממשלת ישראל נהגה בקמצנות עד היום. קמצנות בהחלטות וקמצנות בביצוע", אמרה ספיר. "כתוצאה מכך אנחנו בין המדינות עם הכי הרבה עסקים שנסגרים והכי הרבה מובטלים ועכשיו גם מככבים לרעה בבריאות. עשרות אלפי אנשים בכיכר במוצאי שבת יבהירו לממשלת ישראל שככה אנחנו לא ממשיכים".
"כל עוד הכסף לא נכנס לנו לחשבון, שום דבר לא רלוונטי"
היוזמה לקיים את ההפגנה היא של איגוד הברים, ומשם היא התרחבה לארגונים נוספים שהבטיחו את השתתפותם. "בגדול אנחנו רוצים פיצויים מיד או שאנחנו יוצאים למלחמה", אומר מיקי קורדובה (41), מפיק ובעלי מועדון "גגרין" בתל אביב וחבר באיגוד.
מיקי, מפיק ובעל מועדון: "כל יום שעובר אנחנו יותר ויותר מאמינים שנראה אש ברחובות כמו בהפגנות בחו"ל"
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר האוצר, ישראל כץ, אמנם הצהירו בין היתר כי במסגרת התוכנית שפורסמה שלשום תשולם בשבוע הבא ל-400 אלף עצמאים מקדמה של 7,500 שקל על חשבון המענקים הקרובים, אך לדברי קורדובה, "כל עוד הכסף לא נכנס לנו לחשבון, שום דבר לא רלוונטי".
"המלחמה תהיה גם ברחובות וגם מול רשויות המיסים", הוא מוסיף. "כל יום שעובר אנחנו יותר ויותר מאמינים שנראה אש ברחובות כמו בהפגנות בחו"ל. הפגנות שמתגבשות עכשיו יהיו יותר גדולות מההפגנות של 2011, אז עוד לאנשים היה פשוט לא קל להתמודד עם המצב הכלכלי, עכשיו לאנשים כבר אין כסף לאוכל. "זה כבר דלק רציני. כל יום שעובר אנשים נעשים יותר רעבים כי הכסף עדיין לא מגיע והעבודה לא חוזרת. יש תחושה שהממשלה כבר הכניסה את עצמה למערבולת שאי אפשר לעצור".
קורדובה מספר כי הקורונה הגיעה כחצי שנה לאחר שפתח עם שותפתו מועדון חדש, בהשקעה של מיליונים. ההשלכות, הוא מוסיף היו עצירה מוחלטת של הפעילות, כולל ביטול הופעות שהוזמנו מחו"ל וביטול כרטיסים שנרכשו, הוצאת עובדים לחופשה ללא תשלום או פיטורים, וגירעון תקציבי שהגיע ליותר מחצי מיליון שקל.
"בהתחלה ניסינו להבין תוך כמה זמן נוכל לחזור לפעילות, באיזה אופן ולפרוס תשלומים", הוא מוסיף. "לקחנו הלוואות ועצרנו המון תשלומים לספקים שמכירים אותנו שנים ויודעים לסמוך עלינו. לא יכולנו לבנות כלל אסטרטגיה כי האופק לא היה ברור וגם כרגע עדיין בעייתי מאוד. אנחנו לא יכולים לחזור לפעילות מלאה ועדיין נדרשים לשלם את כל ההוצאות, ביניהם כמובן המיסים למדינה".
שבתו רעב למשך תשעה ימים
שותפתו לעסק, אנה וולצוק (39), הצטרפה לשביתת הרעב שקיים הבעלים של מועדון הבארבי בירושלים ושבתה רעב למשך תשעה ימים. "בסוף פשוט הגענו למסקנה שהמדינה לא סופרת אותנו ולכן אנחנו צריכים לשנות אסטרטגיה. הגענו לכנסת מספר פעמים, היינו כבר בקשר ישיר עם המון אנשים בוועדות ובממשלה. הגענו עד ליועצת ראש הממשלה לעסקים קטנים ובינוניים והצלחנו ליצור התקדמות שסייעה להמון עסקים אחרים, אבל אנחנו עדיין עוף מוזר ולנו שום דבר לא עזר", אומר קורדובה.
"כל מתווה שכרגע מוצג מבחינתו הוא גזר דין מוות לעסק שהיה מצליח מאוד"
"אנחנו בית לאומנות ויש לנו צרכים מיוחדים כמו למשל תפוסת קהל גבוהה. פחות מ-300 איש באירוע אצלנו הוא הפסד כלכלי. כל מתווה שכרגע מוצג מבחינתו הוא גזר דין מוות לעסק שהיה מצליח מאוד וגידל אחריות כלכלית בתקופה של שבע שנים. אנחנו חייבים לפתוח ולקבל פיצוי הולם על התקופה".
"התקופה האחרונה גרמה לי להבין שאין עתיד במדינה הזאת. מצד אחד הממשלה לא עושה מספיק כדי למנוע את מגפת הקורונה ומפילה את האחריות לגמרי על האזרחים ומצד שני אין כל תמיכה כלכלית. מספרים לנו סיפורים על איך הביאו בדיקות מחו"ל אבל בתכלס לא השתמשו בהן, במקום לנקוט בצעדים לקדם את מערך הבריאות חונקים את התושבים כלכלית ומחסלים את התרבות והעסקים הקטנים והבינונים".
"יש לנו עובדים שהגיעו לפת לחם"
וולצוק, שותפתו של קורדובה ואמא לילדה בת 19, מספרת: "בסוף שנת 2019 עברנו לחלל חדש, גדול פי ארבעה מהחלל הקודם. השקענו בהקמה, שיפוצים ורישיון עסק. נטלנו הלוואות אבל התוכנית הכלכלית שלנו לא כללה את הקורונה. בינתיים החובות לספקים נערמים. יש אמנם הנחיות שמאפשרות לפתוח ברים לדוגמה, אבל אנחנו לא בר שכונתי וזה לא כלכלי לנו. בינתיים אנחנו מנסים לגרד כמה שקלים ופועלים במתכונת מצומצמת.
"אנחנו במצוקה מטורפת. יש לנו עובדים שהגיעו לפת לחם", מספרת וולצוק. "טכנאי, שהוא עולה חדש ושעבד על שכר אמנים, שזה לא עצמאי אבל גם לא שכיר, ושלא מקבל כלום. לא פיצויים ולא אבטלה. הוא עולה חדש ומקבל מהביטוח הלאומי חשבונות של 3,000 שקל חוב, 5,000 שקל חוב על התקופה שהוא לא עובד.
"עובד אחר שלנו, מנהל בר, בן 54, בשנייה שיסיים את החל"ת לא תהיה לו פרנסה. זה אדם שכבר 35 עובד בברים ובמועדונים והוא לא יודע מה הוא אמור לעשות, להיות שליח? לעבוד בסופר? מה מצפים שאנשים יעשו פה? לא כולם יכולים להחליף עבודה, וגם שם המשרות מוגבלות".
וולצוק, בעלת מועדון: "קיבלנו את המענק, אבל מדובר בסכומים מגוחכים ביחס לחובות שלנו"
בעקבות שביתת הרעב שלה, היא מציינת, קיבלה פניות ממספר חברי כנסת ויועצים, אבל בשורה התחתונה אין לדבריה תוצאות. "קיבלנו את המענק בפעימה הראשונה והשנייה, אבל מדובר בסכומים מגוחכים ביחס לחובות שלנו. זה מאוד מתסכל כי במדינות אירופה כן נתנו כספים ויש לאנשים מאיפה להביא אוכל לילדים ואופציה לשבת בבית.
ממה אנחנו חיים? מיצינו כבר את כל האפשרויות. הייתה התגייסות מאוד גדולה של הקהילה, אבל זה לא יכול לכסות חובות וזה לא סותר את המחויבות כלפינו. שילמנו המון מיסים כל השנים וכרגע אנחנו לא מקבלים שום דבר. אין לנו כל יציבות כלכלית ואנחנו לא רוצים לקבץ נדבות מהקהל שלנו.
"התחושה היא שהמדינה לא מכירה בחשיבות שלנו כמוסד תרבותי אלטרנטיבי, שמשמש כשגריר של ישראל גם בארץ וגם בחו"ל. אני מאוד מאוכזבת ואם נמשיך לקבל את היחס המזלזל הזה, נעבור לחו"ל ונקים שם קהילה של אומנים ומוזיקאים צעירים. היחס המזלזל הזה הוא לא רק כלפינו, הוא לכל הענף התרבות שמשלם המון מיסים ומעסיק המון אנשים. אם המדינה תנסה לעצור ריקודים, הופעות ומוזיקה, היא תקבל את זה מחוץ למסגרת ויהיו אירועים ומסיבות שאי אפשר יהיה להפקיד בהם על כלום ועשרות מוקדים.
"אי אפשר להתעלם מענפים שלמים כמו תרבות ותיירות. זה גם אטימות, גם בורות וגם חוסר אמפתיה. האמונה הישראלית הזו שמשותפת לכולנו היא שאיכשהו זה יסתדר, אבל זה לא יסתדר לבד. אם התשתית של ענפים תקרוס, השיקום ייקח המון שנים. אבל אנשים לא חושבים פה על הרגע שלאחר הקדנציה שלהם, אחרינו המבול".
אביב ברטלה (40) הוא הבעלים של אולפן פרטי להוראת עברית כשפה שנייה בשם UAB – Ulpan Aviv Bertele, שנמצא בתל אביב. "באולפן שלנו לומדים עולים חדשים ותושבים זרים מעל גיל 18 המגיעים לארץ לתקופות קצרות או ארוכות", הוא מספר. "רבים מהם בני זוג של ישראלים, אך יש גם דיפלומטים ובני משפחותיהם וסטודנטים זרים".
כיצד התמודד עם המשבר? "הסגר הכללי שהוטל במרץ, תפס אותנו בשבועיים האחרונים של הסמסטר", הוא מפרט. "סיימנו את הסמסטר דרך הזום ומיד הצענו קורסים ארוכי טווח וקורסים מזורזים און ליין. היה לי ברור שמעבר לאחריות על כ-100 תלמידים בסמסטר שחיים פה ומשוועים ללימודי העברית, יש פה צוות של שש מורות, חלקן כבר אמהות, והרכבת חייבת להמשיך לנסוע ויהי מה.
"מעבר לקורסים אונליין, צילמנו סרטונים לערוץ היו טיוב שלנו. ההתאמות שביצענו במהרה השתלמו לנו. אז נכון האולפן היה סגור, אבל יכולתי לפחות לספק פרנסה למורות שעובדות איתי והיו נאמנות לי לאורך הזמן. זה היה ברור לי מאליו שאני אשאר עם התחתונים ביד, אבל לפחות אוכל לשלם להן".
ברטלה לא היה זכאי למענק במסגרת הפעימה הראשונה. הוא כן היה זכאי להחזר מביטוח לאומי, אך זה התעכב ביותר מחודשיים. "אני חושב שזה מביך, לא מוסרי ואף לא חוקי שגוף כזה יעקל לך את החשבון על חוב של כמה חודשים, אבל ירשה לעצמו לעכב החזרים כשהוא זה שאמון על כך. רואה החשבון שלי אף הזהיר אותי שלא כדאי לדרוש זאת מהם כי הם עלולים להערים קשיים ולחפש אותך בסיבוב. מדובר בגוף שאמנם דחה את התשלומים של חודש אפריל אבל בחודש מאי פשוט גבה את התשלום הכפול של אפריל ומאי. מה עשינו בזה? אין לי מושג".
את הפעימה השנייה כן קיבל, אבל בחודש איחור. "רואה החשבון הודיע לי שעליי להוציא קבלה על כך, כלומר להצהיר על כך כהכנסה", הוא מציין. "לא ממש הבנתי מדוע. אם זה נקרא מענק, מדוע צריך להוציא על כך קבלה?".
נקודות האור בתקופה הזאת היו בעל הבית של הנכס שאותו הוא שוכר לטובת האולפן ושוויתר ביוזמתו על שכר הדירה לחודשים אפריל ומאי. "זה עזר לי להחזיק את הראש מעל המים", אומר ברטלה. "גם העובדה שעיריית תל אביב העניקה פטור אוטומטי לשלושה חודשים מארנונה עסקית ללא צורך במילוי טפסים. בזכות זאת הצלחנו לחזור ולפתוח את האולפן בקבוצות קטנות, תוך שמירה על המגבלות של משרד הבריאות".
תלמידיו, הוא מספר, הביעו אף הם הזדהות. "תלמידה מגרמניה סיפרה לי ששם הממשל נוקט בגישה מעניינת. אמרו 'המצב קשה, צריך להטיל הגבלות, אבל נעבור את זה ביחד'. אצלנו רק מהלכים אימים ומפחידים מסגר נוסף, במקום לעודד את הציבור. הייתי ילד במלחמת המפרץ ואני זוכר שאחת הסיסמאות הייתה 'נעבור גם את זה'. היום שמים עלינו, העצמאים, הציבור, הישראלים, פס אחד גדול ולא ברור מה יקרה בהמשך".
הוא מתלונן על חוסר שקיפות של הממשלה והיעדר הודעות מסודרות לציבור. "באירופה הממשלה מפרסמת הודעות לציבור בדבר ההנחיות. פה אנחנו ניזונים מהתקשורת, והכול פה בשיטת מצליח: ההגבלות וההנחיות משתנות ממש כמו מזג האוויר בלונדון. שם גם כשהשמש זורחת, עליך להצטייד במטרייה", הוא אומר.
"העסק שלי שורד בזכות התמיכה של התלמידים שלנו, ההתאמה המהירה למצב החדש ועזרתו של בעל הבית וגם כמובן עיריית תל אביב. לגבי הממשלה? זאת בדיחה. עכשיו מדברים על תוכנית החילוץ. אולי הגיע הזמן שמישהו יחלץ את הכספים שאנחנו שילמנו לביטוח לאומי כל השנים, ולא קיבלנו, ופשוט ייתנו אותם לעצמאים. באמת שכבר נמאס".
פורסם לראשונה: 08:10, 10.07.20
