"היבוא צומח בשיעורים דו ספרתיים כל שנה. זה חד משמעית על חשבון התעשייה הישראלית", כך מסכם מנכל אסם אבי בן-אסאייג את שנת הקורונה 2020. בראיון שנתן ל-ynet אמר: "אני פטריוט ואוהב את הארץ שבה נולדתי", וזאת למרות שאסם נמצאת בבעלות נסטלה העולמית.
בן אסאייג מודאג ממצב התעשייה הישראלית וחושב שעידוד היבוא על חשבונה, פוגע בחוסן הלאומי: "רפורמת הקורנפלקס (רפורמה ביבוא מוצרי מזון יבשים מ.ק) הייתה נפלאה והעמיקה את התחרות (לפי נתוני משרד הכלכלה, הרפורמה לא הורידה מחירים מ.ק), אך עלינו להיזהר מאוד לא לפגוע בתעשייה המקומית בצורה אנושה, וכתוצאה מכך לפגוע בחוסן הלאומי שלנו.
"רמת הלאומיות בעולם שהתגלתה באירוע הקורונה תוך רגעי המשבר הקשים הייתה תקדימית. יש מדינות שונות בעולם ששקלו ברצינות לייצר רק עבור תושבי המדינה שלהם. לכן מדינת ישראל חייבת להתעורר, התעשייה המקומית חשובה לחוסן הלאומי. אם נסתמך על יבוא - נאבד מהחוסן שלנו".
אבל פסטה אתם מייצרים בחו"ל.
"אני מייצר חלק בארץ, אבל את צודקת, הרוב מיבוא. למה הפסקנו לייצר רק בארץ? בגלל כדאיות ייצור. כי מכונה אחת באיטליה מייצרת ספגנטי בלי לעצו.ר אצלי בכל שעה סוג אחר. זה מאוד לא יעיל. אני יכול לקנות מיבוא הרבה יותר בזול.
"אני חי בחברה שכמעט כל מוצר שאני מייצר היום בישראל אני יכול לייבא ממפעלי נסטלה בעולם. אנחנו כחברה חייבים לוודא שיש פה תעשייה למרות שעלויות הייצור פה גבוהות בהרבה מעלויות הייצור באירופה.
"התעשיין הישראלי מוכשר ביותר, אלא ששם המפעלים עובדים שבעה ימים בשבוע ופה חמישה, פה יש רגולציית כשרות ושם אין. פה יש פס ייצור שעליו מייצרים עשרות מוצרים, ושם פס שלם למוצר אחד. מעבר לכך שכר העבודה במזרח אירופה שונה משכר העבודה פה. כחול לבן תמיד היה יקר יותר בגלל מבנה המשק והמבנה החברתי שלנו.
"היה פה משבר מהקשים ביותר שהעולם ידע ב-100 השנים האחרונות, ואם נגיע למצב שבסוף צרפת מחליטה תיאורטית שכל מה שמיוצר בצרפת הולך למאמץ המלחמתי הצרפתי, ואלה אירועים שבהחלט ייתכנו, אז אנחנו חייבים לשמור על התעשייה שלנו, אסור לאבד אותה".
באיזה מובן המדינה צריכה להתעורר?
"מספר האנשים מהממשלה שביקרו באסם בקורונה ושאלו: כמה מלאי יש לך מזה, כמה חיטה אתה צריך, כמה קמח - היה אדיר. בגלל הלחץ המטורף שנוצר, זה היה תקדימי. לא זוכר כזה אירוע, לא בלבנון השנייה ולא בכל מבצעי צה"ל למיניהם. אלה אירועים שיכולים לפרוץ מבלי שנדע לצפות אותם, ולכן צריך לשפוט את הדברים לפי הביטחון הלאומי של מדינת ישראל".
הקורונה הייתה טובה לאסם, למעט השוק המוסדי
אסם מסכמת את 2020 כשנת הקורונה ושלב א' ברפורמת הסימונים האדומים עם עלייה במכירות במגוון קטגוריות, בזכות משבר הקורונה שבשיאו גרם לישראלים לאגור פסטה ולהתחיל לבשל, מה שהזניק מכירות רטבים וקמח, אך הביא גם לירידה במכירות חטיפי דגנים, כי אנשים הפסיקו ללכת לעבודה.
מכירות פסטה באסם צמחו ב-20%, נודלס ב-40% וקמח ב-30%. כל קטגוריית המוצרים היבשים עלתה במכירות ב-16% ורטבים ב-34%. במבה צמחה ב-6% לעומת כלל החטיפים שצמחו ב-2.5% בלבד, אך מכירות מנה חמה ירדו. מכירות תמ"ל, תרכובות מזון לתינוקות, ירדו השנה ב-3.5%, ככל הנראה כי נשים הניקו יותר, אך לפי אסם מותג מטרנה לא נפגע. מכירות השוק המוסדי (מסעדות, בתי מלון, בתי קפה, מקומות עבודה) נמצאות בירידה תלולה וייקח שלוש שנים עד שיתאוששו, כך צופים באסם.
2021: יותר מוצרים אדומים באסם
אסם תקבל את פני 2021 עם קרוב ל-28% מוצרים מסומנים באדום לעומת 25% ב-2020, בשל כניסתו לתוקף של השלב השני והמחמיר יותר של הרפורמה. יחד עם זאת, רוב המוצרים של אסם עדיין לא מסומנים באדום בזכות מערך של שינויים שהחברה ערכה ועוד עורכת במוצרים שלה.
ב-2020 עודכנו 300 רצפטורות ממוצרי החברה, חלקם במהלך מדורג וחלקם במהלכים של שינוי מתכון, או הפחתה דרסטית של סוכר, מלח ושומן רווי. החברה הוסיפה דגנים מלאים וסיבים למוצרי פחמימות וכן הוסיפה חלבון למוצרים, כדוגמת מוצרי טבעול. לקראת 2021 החברה ערכה הפחתות ב-205 מוצרים לקראת השלב הבא של הרפורמה. לא כולם מוצרים חדשים, חלקם מוצרים שכבר עברו הפחתות לקראת השלב הראשון.
הצרכנים רוצים סוכר בבמבה נוגט
רוב ההפחתות - עברו בשלום אצל הצרכן הישראל, אך היו גם כישלונות. אחד מהם הוא חטיף במבה נוגט מופחת סוכר (כשפרי האלואן החליף חלק מהזוכר) שנמכר לצד במבה נוגט "הרגיל". "המוצר יצא למדפים בינואר ולא זז. קהל היעד אפילו לא ניסה אותו. אפילו לא הייתה קנייה ראשונה. בני הנוער אמרו לנו בכך אמירה מאוד ברורה: אנחנו רוצים להתפנק, שוקולד צריך להיות שמן כדי שהוא יהיה טעים. הפסקנו את הייצור אחרי חודשיים שלושה שהיה תקוע על המדפים".
גם השקת בייגלה דל מלח בשטוחים ושמיניות (לצד המוצר הרגיל) לא הייתה להיט. זאת הייתה הפחתה משמעותית במלח שהצרכן התקשה לקבל. המוצרים תפסו נתח שוק של 3% משוק הבייגלה וכ-7.5% מכלל המכר של אסם בבייגלה. לא הצלחה אדירה. בשלב ב' אסם הפחיתה עוד מלח במוצרים האלה. לעומת זאת, קרם קרקר במליחות מעודנת, שנמכר לצד קרם קרקר "הרגיל", מצליח יותר והגיע ל-30% נתח שוק בהשקה. ההפחתות שנעשו בהדרגתיות, למשל בביסלי בוסלטים, לא פגעו במכירות.
להיט: קטשופ ללא סוכר
הצמיחה הכי גדולה נצפתה בקטשופ: קטשופ מופחת סוכר ללא ממתיקים וללא סימון אדום קיים באסם כבר למעלה משלוש שנים והוא צמח במכירות ב-2020 ב-130% בהשוואה לצמיחה של 2.2% בכלל הקטגוריה. הוא הכפיל את נתח השוק שלו בכלל קטגוריית הקטשופ מ-5.3% ל-11% והיום הוא מהווה 16% מכלל מכירות הקטשופ באסם. ב-2021 הקטשופ יעבור הפחתה נוספת של סוכר ונתרן כדי שיתאים להגדרות הסימון התזונתי החדשות. גם הקטשופ הקלאסי ימשיך לעבור הפחתות אך יסומן במדבקה אחת אדומה של סוכר.
במפתיע, שינוי המתכון של דגני הבוקר פיטנס שקדים ודבש, כדי שהמוצר לא יסומן, הביא לעלייה של 19% במכירות. מותג דגני הבוקר קראנץ' מופחת סוכר מהווה 30% ממכירות מוצר הקראנץ' הרגיל וציריוס מתיקות מעודנת מהווה 12% ממכירות האני נאט צ'יריוס.
כל מותג פיטנס צמח ב-60% המשך פריחה של כמה שנים. בחמש השנים האחרונות הוא צמח מאוד: ומדגני בוקר נמתח לעוגיות תחליפי לחם, קרקרים. פיטנס גלגל 10 מיליון ב-2014 וכיום 100 מיליון שקל.
עוד מוצרים שצמחו: ויטמינצ'יק מופחת סוכר, פתיבר ופתיבר מופחת סוכר, מוצרי טבעול עם תוספת חלבון שצמחו ב-30% בעוד כלל שוק המזון צמח ב-9%. אסם גם השיקה השנה את סנסיישונל בורגר וקפסולות קפה סטארבקס.
