אוהבים שווארמה? בעתיד לא בטוח שיהיה לכם קל למצוא אותה, אם בכלל. סגירתן של מסעדות שווארמה רבות, שנחשבות לצרכניות גדולות של בשר הודו, החמירה את המשבר בקרב מגדלי ההודים. בענף נוצרו עודפים גדולים, המגדלים מוכרים את ההודים בהפסד, וחלקם אף ויתרו על גידולם.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
מגדל הודים מקבל 6.30 שקל לק"ג לפני שחיטה, בעוד שרשתות המזון מוכרות שווארמה הודו טרייה במחירים שבין 50 ל-70 שקל לק"ג. כמו כן, הציבור שינה במשך השנים טעמים, הוא מעדיף בשר עוף בצריכה ביתית וענף ההודים התכווץ.
צרכנים רבים צורכים הודו רק בשווארמיות אף שהוא בריא יותר ‑ מכיל פחות שומן ויותר ברזל ביחס לבשר עוף. נתוני מועצת הלול מלמדים שכיום הצריכה לנפש של בשר הודו היא 5.4 ק"ג בשנה, בעוד שלפני עשור היא עמדה על 13.4 ק"ג לשנה. מדי שנה אנחנו צורכים 500 טון בשר עוף ורק 90 טון הודו. מספר המגדלים הפעילים כיום הוא רק 80 לעומת כ-400 לפני עשור ויותר.
אליעזר ארד, מנכ"ל סקציית מגדלי ההודים ומגדל הודים מעין הבשור שבעוטף עזה, אמר לממון ול-ynet כי "הקורונה הרעה את מצבנו. סגרו המון מסעדות שווארמה שצרכו כמויות גדולות של בשר הודו. השוק המוסדי קטן ונוצרו עודפים של בשר הודו. אנחנו מגדלים הודים בהפסד מוחלט, ויש מגדלים שהפסיקו לגדל. מספר המגדלים ירד במשך השנים.
"אני חושש שבעתיד הענף לא ישרוד", הוסיף ארד. "המרוויחות הגדולות הן הרשתות. זה אבסורד. שלחו לי צילומים מרשתות מזון שגובות 70 שקל לק"ג. הרשת קונה לכל היותר ב-25 שקל, ואני כמגדל מקבל רק 6.30 שקל לק"ג הודו. זה משאיר אותנו בלי פרנסה.
"יש מגדלים מעוטף עזה עד רמת הגולן, ובכל בקעת הירדן, אלה מקומות שבהם אין למגדלים הרבה חלופות להכנסה. אם היו מחלקים נכון את הרווח לאורך שרשרת היצור, כולנו יכולנו לחיות".
