מספר המשרות הפנויות בישראל, הסובלת מאבטלה קשה, ממשיך במגמת צניחה. עד לפרוץ משבר הקורונה היו בישראל במהלך שנת 2019 וראשית 2020 קרוב ל-100 אלף משרות פנויות. אולם, משבר הקורונה גרם למשרות רבות להתבטל, בשל סגירת עסקים והפסקת הפעילות של ענפים שלמים.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
מנתונים שפרסמה היום (א') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) עולה, כי בשיא משבר הקורונה, מאמצע מרץ ועד סמוך לסוף חודש אפריל, צנח מספר המשרות הפנויות עד ל-35 אלף בלבד. ניתן להעריך כי המשרות היו בעיקר בענפים שצמחו בימי משבר הקורונה, כמו מלקטי מוצרים במרכולים, שליחים ועובדים שעסקים נזקקו להם בתחום המכירות באינטרנט.
בחודש מאי עלה מספר המשרות הפנויות ל-45 אלף, ובחודש יולי היו כבר 52,500 משרות פנויות, לעומת 53,700 בחודש יוני. אולם, מדובר עדיין בכמעט מחצית ממספר המשרות הפנויות שהיו ערב המשבר ושנעו בין 95 אלף ל-103 אלף.
ערב המשבר היה שיעור המשרות הפנויות בישראל כ-3.4% מכלל המשרות, אולם הצניחה במרץ ובאפריל הביאה את השיעור עד לשפל של 1.65% בלבד. בחודש יולי השיעור היה עדיין נמוך והגיע ל-2.11%, לעומת 2.22% בחודש יוני, ירידה בשל ההתגברות המחודשת של התחלואה בקורונה.
הכי הרבה משרות פנויות - של מהנדסים
במשק חסרו 5,734 מהנדסים - מהנדסי מחשבים, חשמל, תעשייה וניהול ומכונות. מתוכם היו 4,142 מפתחי תוכנה. עוד חסרו במשק 2,044 הנדסאים וטכנאים, מהם 375 טכנאי רשתות ומערכות מחשבים.
3,399 מהמשרות הפנויות הן בסקטור המטפלים הסיעודיים במוסדות ובמשקי בית, בשל הצורך במטפלים רבים יותר, בעוד שמטפלים אחדים פרשו בשל החשש ממחלת הקורונה.
3,030 עובדי מכירות היו חסרים, בהם סוכני מכירות, נציגי מכירות, עוזרי מכירות בחנויות ומוכרים בסוכנים ובשווקים; 2,269 עובדי מטבח וניקיון במוסדות ובמשקי בית; 1,978 נציגי מכירות טלפוניים; 1,346 מלצרים ומוזגים, חרף המשבר במסעדות.
בנוסף, חסרו במשק 1,919 סתתים, טייחים, מסגרים, ועובדי שלד בתחום הבנייה, בין השאר כנראה גם בשל בעיה בהגעת חלק מהפלסטינים והעובדים הזרים לישראל. כך חסרו גם 913 בוני בתים, בנאים ומניחי בטון, 1,2967 נהגים וגם 1,023 מאבטחים, 911 פקידים ו-481 טבחים.
בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הסבירו כי משבר הקורונה השפיע על תהליכי עבודה בסקר המשרות הפנויות. במהלך אפריל חל סגר וצמצום בהיקף התחבורה הציבורית והדבר פגע באיסוף הנתונים בהשוואה לחודש רגיל. החל מחודש מאי איסוף הנתונים לא נפגע עוד.
בחודשים מרץ עד יולי לא נערכה זקיפת נתונים מהדיווח הקודם עבור עסקים שלא התקבל עבורם דיווח, מתוך הבנה שכמות המשרות הפנויות בחודשים הללו ירדה במידה ניכרת לעומת החודשים הקודמים. עסקים אלו הוגדרו כלא משיבים.
בשל השינויים החריגים שחלו בחלק מסדרות הנתונים בחודש זה כתוצאה ממשבר נגיף הקורונה, לא חושבו גם נתוני עונתיות ומגמה, שלא היה בהם טעם למעשה.