אין סימטריה בפיצויים: דין אשקלון לא כדין ת"א - ריאיון עם בעלי עסקים זועמים
(צילום: ירון ברנר)
"כל פעם שיש מבצע צבאי בסוף מגיעים לוועדת הכספים ומתחיל הדיון וחוסר ההלימה בין הנחיות פיקוד העורף והמדינה. לא סביר שהמעסיקים יממנו את ההיעדרות העובדים בעקבות ההנחיות ולא סביר שהעובדים יממנו את זה על חשבון ימי החופשה שלהם". כך אמרה הבוקר (ג') הגר יהב, מנכ"לית נשיאות המגזר העסקי, בריאיון לאולפן ynet בנוגע לוויכוחים החריפים לגבי מידת ואופן הפיצוי המגיע לעסקים שפעילותם נפגעה במבצע "שומר החומות".
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בתוך כך, חברי ועדת הכספים טענו בדיון בנושא היום כי "לא נאשר מתווה ללא מענה לנזקים העקיפים בישובים המרוחקים מעל 40 ק"מ מעזה ובערים מעורבות". זאת, לאחר שהוצג בפניהם המתווה של משרד האוצר שמפלה עסקים שנפגעו ונמצאים מעל ל-40 ק"מ מהרצועה.
מנהל רשות המיסים, ערן יעקב, הציג לוועדה את המתווה וציין כי "מעל ל-80% מהאזעקות היו ב-40 קילומטר ומעל ל-87% מהאזעקות בזמן העבודה היו בתוך טווח ה-40 ק"מ. בסוף, יש לדבר הזה גם מחיר, ומעל ל-40 ק"מ מדובר בלא מעט מיליארדים. צריך להסתכל מה עשינו עד היום וגם מה עושים קדימה - מאז 2006 לא פרצנו את המדיניות הזו. גם לדבר הזה צריך לתת משקל, כי מעל ל-40 ק"מ מדובר במספרים אחרים. בגין התשלום העקיף בטווח של עד 40 ק"מ בלבד, אנחנו מדברים על שני מיליארד שקל".
סגן הממונה על אגף התקציבים, אבי טמקין, ציין כי "החוסן של העורף קשור גם בגב הכלכלי. אנחנו מתמודדים עם עלויות משרד הביטחון, אובדן הכנסות ממיסים, וגם תשלום פיצויים. מתן פיצויים אחרים בגין המבצע הזה מעלים את התשלומים באופן דרמטי, הקפצה של עלות יום מלחמה מאוד משמעותי לאותו חוסן. השאלה אם אופן החלוקה הוא יציב לגבי הליכים ארוכים יותר, אם נייצר עלות גבוה לגבי המרכז, לאורך זמן זה משהו משמעותי".
בתגובה לדברים אלו, נתמחה ביקורת קשה מצד חברי הכנסת, נציגי ארגוני העסקים ונציגי הערים והישובים כלפי עמדת משרד האוצר. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, אמר כי "יש במבצע הזה תמונת מצב שהיא שונה ממבצעים קודמים, גם בהיקף הירי לאזורים מרוחקים יותר וגם לעניין המצב בישובים המעורבים, שם אנשים לא הלכו לעבודה ימים שלמים ויש מקומות שעדיין לא חזרו לעצמם".
רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים, הוסיף: "אם הפיצוי יוגבל ל-0 עד 40 ק"מ, לא ניתן יהיה לשלם שכר. אני בתפקידי לא אכריח אף מעסיק לשלם לעובדים שלו אם המדינה תתנער מאחריות. אם תתנו להחלטה הזו לעבור, אתם אומרים לכל מי שמעל 40 ק"מ - אתם לבד".
ח"כ עודד פורר: "אנחנו מדברים על 11 יום, זה לא אירוע שאפשר להקל בו ראש, בטח לא בתקופת פוסט-קורונה".
פיצויי קורונה ושומר החומות: שר האוצר ישראל כ"ץ בריאיון לאולפן ynet
(צילום: ניצן דרור, שחר גולדשטיין)
רועי כהן, לשכת אירגוני העצמאים והעסקים: "משרד האוצר ורשות המיסים בורחים מאחריות כלפי אזרחי מדינת ישראל, כאילו האנשים האלה היו בריביירה הצרפתית או בחוף הים. אנחנו הולכים ליצור תקדים מסוכן שלא תהייה הלימה בין הוראות הפיקוד לתשלום הפיצויים. בעל עסק ביבנה שאמרו לו בפיקוד העורף שהמבנה שלו מסוכן והוא צריך לשלם לשמונה עובדים, מה המדינה אומרת לו?! זה לירוק לו בפרצוף".
דובי אמיתי, יו"ר נשיאות הארגונים העסקיים: "התאכזבתי שמנהל רשות המיסים לא ישב אתנו לפני שהוא מגיע לתקנות. אולי צריך לעשות מהלך דיפרנציאלי שמי שיותר קרוב לגדר יקבל יותר ומי שפחות אז פחות, זה היה נכון לעשות את זה איתנו, בואו נעשה את זה במשותף ולא נקבל החלטות מעל הראש".
שי ברמן, איגוד המסעדות: "כאשר יש טילים ואזעקות אנשים לא מגיעים למסעדות בשום מקום בארץ, לקחת את המודל של צוק איתן שהמרכז לא היה בכלל בטווח, זה רחוק מהמציאות".
ראש עיריית ראשון לציון, רז קינסטליך, שלח הערב מכתב לשר האוצר ולמנהל רשות המיסים בו הוא דורש כי גם עסקים בערים שמעבר לטווח ה-40 קילומטר יקבלו פיצויים על ימים בהם נשארו סגורים בתקופת הלחימה.
קינסטליך הדגיש במכתבו כי אנו אחרי תקופה קשה לבעלי העסקים בשל משבר הקורונה, שמנע מהם לפתוח את עסקיהם באופן רציף בשנה האחרונה. ״כראש העיר הרביעית בגודלה בישראל, אני חש מחויבות עצומה כלפי בעלי העסקים ועל הסיוע להם, ועל כן אני פונה אליכם בכדי לשקול לכלול במתווה הפיצויים את כלל העסקים שנפגעו בעקבות המבצע, הן בעוטף עזה והן והן ביישובי השפלה וגוש דן, וזאת כמובן בהתאמה לירידה במחזור העסקי של כל עסק״.
"עוד לא התאוששנו מהקורונה וקיבלנו נוק-אאוט"
עידו כהן, בעל מפעל גרין גלאס בחולון, סיפר בריאיון לאולפן ynet על משמעות הנזקים מהמבצע לעסק שלו: "המפעל שלי היה סגור במשך שבועיים. לא יכולנו לעבוד. אין לנו אמצעי מיגון בשום אזור בטווח הקרוב ומעבר לזה כל המבנה מאוד ישן, בן 50 שנה, שהטיל הכי קטן שנופל פה משמיד הכל. יש פה הזמנות שנעצרו, התבטלו וכאלו שלא הזמינו גם בגלל המצב. הפסדנו כמה עשרות אלפים וההוצאות ממשיכות".
עידו תקף את מדיניות המתווה המוצע כעת ואמר: "אני מצפה לפיצוי מהמדינה. במה אני שונה ממי שבדרום? בחולון הייתה נפילה, המבנה שנפגע שם זה במקרה הבנק שלי והוא הרבה יותר מסיבי ועמיד. אם מה שקרה שם היה קורה אצלי, לא היה נשאר זכר".
אורנה גבעון, בעלת מסעדת "בורגר בר המלכה" מבית "קפה יפו", הוסיפה והדגישה את הקושי במיוחד בתקופה זו, אחרת שנת הקורונה: "ביפו נשארנו פתוחים, אבל לקרוא לזה פתוחים עד היום זה לעג לרש. הקהל לא מגיע ואנחנו מקווים מאוד שזה יקרה, אבל עד אז אנחנו לא מוכנים להיות השעיר לעזאזל. עוד לא התאוששנו מהקורונה וקיבלנו מכת נוק-אאוט. העובדים עוד לא חזרו, ענף האירוח וההסעדה עובד בהיקף של אולי 30%. אני חושבת שצריך לתת על זה את הדעת, במיוחד בערים מעורבות ומתויירות כמו עכו, חיפה ויפו".
באשר לסוגיית המהומות והנזק הכלכלי שנגרם מהן, אורנה הדגישה כי היא "לא מקלה ראש בזה, אבל מדובר בקומץ קטן של אנשים. הרוב - יהודים, ערבים, נוצרים - לא באמת חי את זה. אבל מכיוון שיפו היא עיר מתויירת, אנשים לא מגיעים. זו שטות, דווקא עכשיו צריך להגיע יותר ולחזור לנורמה".
השתתף בהכנת הכתבה: רועי רובינשטיין
