כמו בישראל, כך גם בארה"ב ובמדינות ה-G7: משבר הקורונה הביא לעלייה באבטלה בכל שכבות הגיל, אולם הפגיעה המשמעותית ביותר ניכרת בקרב העובדים הצעירים, שעובדים בענפי המסעדות והשירות אשר נפגעו באופן הכי קשה בשל הסגרים ומגבלות התנועה.
כאשר הכתה המגפה, ברבעון הראשון של השנה, שוק העבודה של בני 15-24 עוד היה בשלבי התאוששות מהמיתון של 2007-2009. במדינות ה-G7 הצטמצם חלקם של הצעירים בשוק העבודה מ-11.2% בסוף 2019 ל-10% בסוף יוני השנה, כך על פי נתוני הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי. למעלה מ-6.4 מיליון בני נוער במדינות ה-G7 איבדו את מקום עבודתם במחצית הראשונה של 2020.
בארה"ב, הסבירות של בני דור ה-Z לדווח על אבטלה או אובדן הכנסה היתה גבוהה יותר מאשר בקרב כל בני הדורות האחרים. לפי מכון פיו (Pew Research Center), כ-50% מבני דור ה-Z דיווחו שאחד מבני הבית פוטר או הופחת שכרו בשל משבר הקורונה. בקרב בני דור ה-Y עומד על הנתון על 40%, אצל בני דור ה-X מדובר ב-36%, ובדור הבייבי בומרס דווח על 25%.
המדינות העשירות כבר מתחסנות. העניות לא
(צילום: ירון ברנר)
בעוד ששיעור האבטלה בארה"ב צנח מ-14.7%, כשהיה בשיאו לאחר מלחה"ע ה-2, ל-6.7% באפריל השנה, בקרב עובדים בשנות העשרה ובתחילת שנות העשרים לחייהם שיעור האבטלה נותר דו-ספרתי.
מעבר לפגיעה המיידית בהשכלה ובסיכויי התעסוקה שלהם, חוששים הכלכלנים לפגיעה ארוכת טווח בצעירים - ברמות ההכנסה, בגישה להכשרה, בסיכוי לקריירה ואף ברווחה הנפשית. נתונים מראים כי אבטלה בקרב בני נוער גורמת לנזק חמור וארוך טווח. ממחקר שערך המרכז למדיניות כלכלית (Centre for Economic Policy Research) שבלונדון עולה כי אפילו חודש אחד של אבטלה בקרב בני 18-20 יכול לעלות ב-2% מסך ההכנסה לכל החיים.
