אחרי סגר ממושך, רוב המשק נפתח מחדש השבוע, אולם בתחושות מעורבות. מצד אחד הציבור הסתער על החנויות, ובעיקר על חנויות האופנה - והדבר בא לידי ביטוי מובהק בנתוני שימוש בכרטיסי אשראי מיום ראשון השבוע.
אלא שהפתיחה המחודשת מלווה בחשש גדול מצד הסוחרים מפני הסגר הבא, לצד בעיות מיידיות יותר, ובראשן מחסור גדול בעובדים.
כבר במהלך הסגר, לפני שהמשק נפתח מחדש, היה ברור שרשתות האופנה ובעלי המסעדות יתקלו בבעיות עם העובדים. אתמול, יומיים לאחר הפתיחה, ברשתות האופנה מדווחים על מחסור של יותר מ-30% במצבת העובדים הנדרשת להפעלה מלאה של החנויות.
לפי מנהלים ברשתות,העובדים לא מעוניינים לשוב בגלל מודל החל"ת, שמבטיח להם תשלום עד סוף יוני 2021 גם אם לא ישובו לעבודה. ברשתות הקמעונאות מנסים בשבוע האחרון להחזיר עובדים מחל"ת, אולם נתקלים בתגובות הנעות בין חוסר עניין לסרבנות, כולל מקרה אחד שבו עובד כתב למנהל: "התבלבלת, תתקשר אלי ביוני ואני אגיד לך אם אני חוזר".
ברשתות השיווק משוועים לעובדים, בניסיון לשמור על חווית הקנייה עד כמה שניתן תחת מגבלות הקורונה ולהקטין את התורים מחוץ לחנויות. בקניונים שעות העבודה לא קוצרו, והם פתוחים מתשע בבוקר עד תשע בערב. בשל המחסור בעובדים, הרשתות האריכו את המשמרות לעובדים שכן מגיעים.
"פתחנו את כל החנויות אבל עם פחות עובדים ויש לי בעיה במחסן הלוגיסטי", אמר יו"ר קבוצת האופנה בריל שחר תורג'מן. "אני לא מצליח להחזיר 12 מתוך 50 עובדי המרלו"ג מחל"ת. הם לא רוצים לחזור. יש להם חלת של 7,000 שקל בחודש, אצלי הם ירוויחו 8,500 שקל, אז למה שיחזרו בשביל 1,500 שקל? כסף ציבורי יורד לטימיון".
מנכ"ל קבוצת אינטר ג'ינס יעקב פרץ אומר דברים דומים. "יש לנו מחסור בעובדים, בעיקר מוכרנים. הצלחתי להחזיר רק 70% מהעובדים מחל"ת. היתר לא מעוניינים לחזור לעבודה". לדבריו, "כשאני מתקשר הם אומרים שהם נשארים בחל"ת עד סוף יוני וזה משרת להם אינטרס. העובדים האלה הרוויחו 8,000‑9,000 שקל בחודש ובחל"ת הם מקבלים אותו דבר. הם מעדיפים ללכת לים במקום לחזור לעבודה. התחלנו לנסות לגייס עובדים ובינתיים מי שחזר לעבודה עובד יותר שעות בכל משמרת".
לבעיה הזאת יכולות להיות השלכות גם עבור אותם עובדים שלא מעוניינים לחזור מחל"ת. אם מנהלי הרשתות יגלו שהם יכולים להסתדר בלי העובדים שיצאו לחל"ת, או עם פחות עובדים, הדבר עשוי להוביל לגל צמצומים. "עכשיו אני מסתדר מתוך אילוץ, אבל אם זה יסתדר, למה להחזיר את העובדים שבחל"ת?", אומר אחד הקמעונאים.
יו"ר ההסתדרות: "מעסיקים פונים אליי ואומרים שחסרים להם עובדים"
(צילום: סנטרל הפקות)
מחירי סוף עונה, היצע תחילת עונה
התנועה הערה של הציבור ברשתות האופנה תרמה למצבם של הקניונים, שם שוכרים מדברים על מכירות טובות, קצת מעל הממוצע. ברוב הרשתות המכירות היו גבוהות בכ-20% ביחס למכירות ביום רגיל, אולם צריך לקחת בחשבון שמדובר בימים הראשונים לאחר הסגר והציבור עדיין מצטייד ומשלים חוסרים - ולכן גם עלייה זו עוד צפויה להתמתן.
מבחינת הצרכנים, השבועיים הקרובים הם אטרקטיבים ביותר. רשתות האופנה תקועות עם מלאי עודף ויש להן בין שבועיים לשלושה לסלק אותו מהמדפים לפני שיתחילו למכור בגדים לעונת האביב. בהתאם, המסחר נפתח מחדש במבצעי עומק ומבצעי סוף סוף עונה. אם בתקופה הזו בעונה רגילה ההנחות הגיעו ל-60% או 50%, כעת המבצעים מגיעים עד ל-70% הנחה. הפער הזה אינו הדבר המשמעותי ביותר עבור הצרכן - ההבדל הגדול באמת הוא בהיצע.
במבצעי סוף עונה רגילים, כבר כמעט לא נותרו מידות והצרכנים מסתפקים בדגמים שמכרו פחות. כעת, המדפים ברשתות האופנה עמוסים בכמעט כל הדגמים, הצבעים והמידות, ובמחירי סוף עונה. דווקא הדגמים הבסיסיים שנמכרים מדי שנה במבצעים הללו יאופסנו ככל הנראה במחסנים ויימכרו בשנה הבאה במחיר מלא.
אופנה, תרבות ומלונאות בראש
כצפוי, פתיחת המשק הקפיצה את השימוש בכרטיסי אשראי. מנתונים של חברת שב"א, המנהלת את מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי אשראי, עולה כי ביום ראשון נרשם זינוק של 29% בהיקף השימוש בכרטיסי אשראי לעומת יום ראשון שעבר. בסך הכל, ביום ראשון השבוע הוציאו ישראלים 1.34 מיליארד שקל בכרטיסי אשראי. מהנתונים שהגיעו לידי כלכליסט עולה כי דווקא הרכישות אונליין הן שהובילו את הזינוק. בעוד הרכישות הפיזיות בבתי העסק עלו ביום ראשון השבוע ב-17%, הרכישות אונליין קפצו ב-37% לעומת יום ראשון שעבר, ועמדו על 870 מיליון שקל.
יש כמה הסברים לתופעה: ראשית, תחומים שהיו סגורים - כמו מופעי תרבות ומלונות - נפתחו אתמול וחלק גדול מהרכישות בפעילויות אלה נעשה אונליין. גם חזרתם של עובדים רבים למקומות העבודה הפיזיים הגבירה את הרכישות המקוונות, שכן בחלק מהמקרים השעות הרבות בעבודה מאפשרות להם לבצע רכישות כאלו. עוד ניתן ללמוד מהנתונים שהרכישות המקוונות נמצאות במגמת עלייה הן מכיוון שמשבר הקורונה אילץ עסקים רבים להתחיל למכור אונליין והן מכיוון שאוכלוסיות רבות שלפני המשבר לא רכשו אונליין נאלצו לעשות זאת בעקבות המשבר וכעת כבר מורגלות לכך.
נתוני שב"א מספקים גם הצצה להיקף הרכישות בכרטיסי אשראי לפי ענפים. מהנתונים עולה כי פתיחת המסחר הקפיצה בעיקר את הרכישות בהלבשה והנעלה. היקף הרכישות בענף זה זינק ב-84% לעומת יום ראשון שעבר ועמד על 96.7 מיליון שקל. גם בהשוואה לתקופת טרום המשבר, לממוצע יומי בפברואר 2020, מדובר בנתון הגבוה ב-70%.
זינוק בפעילות נרשם גם בקרב הרכישות בענף המלונאות וסוכנויות הנסיעות. בענף זה זינק השימוש בכרטיסי אשראי ב-35% לעומת נתוני יום ראשון שעבר להיקף של 11.6 מיליון שקל. אולם הענף עדיין רחוק מהתאוששות וחזרה לשגרה. לשם השוואה, היקף הרכישות בו עמד בפברואר אשתקד על 37.7 מיליון שקל ביום בממוצע.
התאוששות נאה נרשמה גם בתחום הפנאי והבידור, עם פתיחת מופעי התרבות אחרי קרוב לשנה שבה היו סגורים כמעט לחלוטין. אמנם המופעים פתוחים כרגע רק לאוכלוסיית המחלימים מקורונה והמחוסנים, אבל נתוני יום ראשון מעידים על היקף רכישות דומה לתקופת השגרה - כ-3.5 מיליון שקל ביום.
לעומת זאת, פתיחת המשק כמעט ולא השפיעה על כמה ענפים אחרים. במכירות מוצרי חשמל וכלי בית נרשמה עלייה של 5% בלבד ברכישות לעומת יום ראשון שעבר, ככל הנראה משום שגם בתקופת הסגר חנויות רבות בענף נותרו פתוחות. גם בהיקף הרכישות בכרטיסי אשראי בדלק נרשמה יציבות: אף שהמסחר נפתח ואנשים רבים יותר שבו למקום עבודתם הפיזי, חל שינוי של פחות מ-1% בהיקף ההוצאות על דלק בכרטיסי אשראי.
בסך הכל, נתוני היום הראשון לפתיחת המשק הראו עלייה בפעילות הצרכנית, אולם בהחלט ייתכן שהם מושפעים מביקושים כבושים שהצטברו בתקופת הסגר. רק בעוד כמה שבועות - בהנחה שהמשק לא ייסגר שוב - יהיה אפשר לראות אם ישראל אכן חוזרת לשגרה, או שהמשבר הכלכלי מחלחל בצורה משמעותית אל הצריכה.
פגישת חירום ללא תוצאות
אחרי שהמסחר חזר לעבוד, האתגר הבא הוא הפתיחה המחודשת של המסעדות. אתמול בערב נערכה פגישת חירום בזום בין ראשי הענף לנציגי משרד הבריאות. השתתפו בה פרויקטור הקורונה פרופ' נחמן אש, ראש שירותי בריאות הציבור שרון אלרעי פרייס, השפים חיים כהן ואסף גרניט, מנכ"ל מסעדנים חזקים ביחד תומר מור, מנכ"ל איגוד המסעדות שי ברמן, הבעלים של קבוצת קפה קפה רונן נימני ובעלי פלאפל בריבוע גיא יקר. בסיום הפגישה עדיין לא גובש מתווה לחזרת המסעדות ובתי הקפה לפעילות, אף שעל פי מתווה היציאה מהסגר שקבע קבינט הקורונה, המסעדות אמורות להפתח בעוד כשבועיים, ב-7 במרץ.
בענף המסעדנות טוענים שלא כלכלי להם לפתוח בפחות מ-80% תפוסה. במשרד הבריאות מכוונים, לפחות כרגע, למתווה של 20% מהתפוסה בחלל סגור ועד 40% בחלל פתוח, הכל תחת מגבלות. המסעדנים הודיעו למשרד הבריאות שאם לא יימצא מתווה כלכלי בתוך 48 שעות, הם לא יוכלו לפתוח את המסעדות בזמן שנקבע - ומי שיפתח כנראה יאלץ להפר את ההנחיות כדי לשרוד.
לפתוח מחדש מסעדה זה אירוע מורכב יחסית, שדורש לעתים שבועיים הכנה מראש. אלא שבהיעדר מתווה כלכלי ברור, המסעדנים עדיין לא מתארגנים לפתיחה ולא קונים חומרי גלם. בנוסף, גם הם צפויים להיתקל באותה בעיה גדולה שעמה מתמודדים כעת באופנה: החזרת עובדים מחל"ת.
