מספר הנרשמים החדשים בשירות התעסוקה מתחילת החודש עומד כבר על 660 אלף איש. יחד עם המובטלים לפני המשבר מדובר על 815 אלף, שיעור אבטלה של כ-20%. 90% מהנרשמים במארס הם עובדים שיצאו לחל"ת, אולם ההערכות הן שלפחות 20% יהפכו בהמשך למפוטרים, וכך לאחר שנחזור לשגרה יצטרך המשק להתמודד עם כ-300 אלף מובטלים.
לדברי מנכ"ל שירות התעסוקה רמי גראור, שוק העבודה כבר החל להראות סימני חולשה בשנה שעברה, שהתפרצו במלוא עוצמתם כעת. "ראינו שמעסיקים החלו לשבת על הגדר ולקלוט פחות עובדים, וכמות המשרות הפנויות ירדה. הענקנו אשתקד 300 שוברים למעסיקים למימון תוכניות הכשרה וחפיפה לעובדים חדשים, אך רק 150 נוצלו, דבר שהיווה פרמטר לחולשה בשוק", הוא אומר ל"ידיעות אחרונות" ול-ynet.
בשירות התעסוקה הבחינו שבכל אותם גופים שזיהו אצלם קצת חולשה לאחרונה, הוציאו כעת עובדים לחל"ת במהרה. "ההתנהגות הזו מראה ששוק העבודה נכנס למשבר בנקודה הרבה פחות טובה ממה שנדמה", אומר גראור.
אך לא רק מספר המובטלים מטריד, אלא גם העובדה שמחצית מהנרשמים בשירות התעסוקה במשבר הזה הם עד גיל 34. החשש הוא מהתרחיש באירופה אחרי משבר 2008: בספרד עד לפני שנתיים אבטלת הצעירים הייתה 20%. לצעירים אין ניסיון תעסוקתי, וללא הכשרה מקצועית מתאימה הם עלולים להתקשות להשתלב בשוק העבודה שלאחר המשבר, שיהיה מכווץ יותר, ויעדיף בעלי ניסיון.
איך השוק ייראה אחרי המשבר?
"הרבה זמן מדברים על כך ששוק העבודה נמצא בתהליך שינוי שכולל ביטול מקצועות מסוימים. המשבר יזרז את השינוי. נראה יותר תהליכי אוטומציה ומתן שירות מרחוק".
אתם מוכנים לקליטת המובטלים?
"שירות התעסוקה מוכן יותר למצב הזה מלפני חצי שנה, ולא נאכזב".
יש לכם בעיית תדמית על השירות שאתם נותנים. איך תתמודדו עם זה?
"יש לנו כוח אדם איכותי, ובחלק מהדברים התדמית לא מוצדקת. בכניסתי לתפקיד ב-2018 קיבלתי אישור למנות סמנכ"ל שירות לקוחות, תפקיד שלא היה מעולם. אנו מגבשים תפיסת שירות כוללת עם יעדים ומדדים, ואני בטוח שכאשר ניישם את התוכנית החדשה, ניתן שירות הרבה יותר טוב".
בשירות התעסוקה החלו לפני המשבר לגבש תוכנית חדשה לטיפול במובטלים. המשבר יהאיץ את יישום התוכנית, שהפיילוט שלה החל לפני כחודשיים. היא מצריכה השקעה של כ-140 מיליון שקל. אם לפני המשבר באוצר לא מיהרו להגדיל את התקציב, סביר שהמשבר יאיץ את ההחלטה להשקיע בתוכנית. "התחלנו לדבר איתם לפני המשבר, והיום בטוח שנגיע לעמק השווה כדי ליישם את התוכנית בדרך הכי יעילה שאפשר", אומר גראור.
החידוש המרכזי הוא חלוקת המובטלים לשלוש קבוצות, כשכל קבוצה מקבלת טיפול לפי צרכיה. החלוקה נעשית לפי מספר פרמטרים ובראשם: מקצוע, השכלה, גיל ומקום מגורים, והאם זה הביקור הראשון של המובטל בשירות התעסוקה בשנים האחרונות.
1. השמה ישירה: עובדים מיומנים במקצוע מבוקש כמו היי-טק או פסיכולוגים, ואז רק צריך לשים דגש על ההשמה שלהם. המטרה היא למצוא להם עבודה תוך שלושה חודשים. יסייעו להם בשיפור קורות החיים, ובאיתור משרות ממאגרים שונים שקיימים באינטרנט ולא רק ממעסיקים הפונים ללשכת התעסוקה. בנוסף יהיה שימוש בכלים טכנולוגיים לשיפור ההתאמה בין המועמד למעסיק לא רק לפי התפקיד המבוקש, אלא גם לפי כישורים ומיומנויות. רק משרות עם התאמה גבוהה יוצעו למועמד.
2. תמיכה בהשמה: לקבוצה זו משתייכים מובטלים במקצועות שחסמי הכניסה אליהם גבוהים, כמו משרות ניהול שבהן על כל משרה יש מתמודדים רבים. מי שעוד משתייך לקבוצה הם עובדים שהכישורים שלהם לא מספיק עדכניים. למשל, כלכלנים שעובדים רק באקסל ולא עם תוכנות חדשות. במסלול זה יעדכנו לעובדים את כישוריהם, כדי שיהיה להם ערך מוסף שיסייע להם להשתלב בשוק. הם יעברו הכשרות לשיפור מיומנויות, סדנאות ואימון אישי ע"י מאמנים תעסוקתיים.
3. הכשרה מקצועית: לקבוצה שייכות שתי אוכלוסיות: צעירים עד גיל 40 ללא מקצוע מסודר, שצברו מעט מיומנויות וכישורים. השנייה היא עובדים מעל גיל 40 שהביקוש למקצועם דועך, ונותרו להם לא מעט שנים בשוק. שיבוצם במקצוע שבירידה (למשל פקידי דלפק, טלרים ותופרים) עלול להביא לכך שבעתיד יפוטרו שוב, ולכן עדיפה הסבה. יינתנו גם ייעוץ פסיכולוגי וקורסים בהסרת חסמים, למשל עברית לדוברי רוסית ואמהרית.
אם המשבר יחריף ייתכן שיידרשו פתרונות כמו בחו"ל למובטלים חסרי ניסיון: העובד מגיע לניסיון של חצי שנה, שבמהלכה המעסיק משלם לו חלק מהשכר ושירות התעסוקה מסבסד את היתרה. בסוף התקופה המעביד מחליט אם להעסיקו. גם אם לא, העובד צבר ניסיון, והמעסיק הרוויח עובד בעלות נמוכה לתקופה של חצי שנה.