התפשטות הקורונה על פעילות משק: הנחיות הקורונה החדשות שפורסמו אמש (שבת) מותירות בידי המנהלים את ההחלטה אם להפעיל את מקום העבודה תוך כדי העדפת עבודה מהבית.
מול ההנחיות המעורפלות המצטרפות לאיסור על התקהלות של למעלה מ-10 אנשים ולהנחיה על שמירת מרחק של שני מטר בין אדם אחד לשני - המעסיקים והעובדים עומדים נבוכים: עובדים לא יודעים אם הם חייבים ללכת לעבודה, מעסיקים מתלבטים האם להפעיל את העסק ובאיזו מתכונת, לא ברור האם מעסיקים יכולים לחייב עובדים להגיע במידה ומקום העבודה עומד בהנחיות החדשות, האם הורים שנשארים בבית עם ילדיהם שאינם במסגרות החינוך חייבים לעבוד כרגיל ומה יכולים מעסיקים לעשות במקרה שאצלם אין אפשרות לעבודה מהבית.
"ההנחיה הכללית של הממשלה היתה להימנע ככל האפשר מהבאת עובדים למשרדים, ולאפשר לעובדים לעשות את עבודתם מהבית, וזה צריך להיות הקו המנחה את המעסיקים - עובדים שיכולים לעבוד מהבית, המעסיקים צריכים לא רק לאפשר זאת, אלא להורות להם לנהוג כך", אומרת עו"ד שירה להט, שותפה במשרד יגאל ארנון ושות' ומומחית בדיני עבודה. "אלא שכמובן לא כל העובדים יכולים לעבוד מהבית, ולחלק גדול ההוראה הזו אינה מעשית".
מי צריך להגיע לעבודה?
אפשר לחלק את העובדים והמעסיקים לכמה קבוצות, מסבירה להט:
מעסיקים שהוחלט על סגירת העסק שלהם - מקומות בילוי, חדרי כושר, קניונים, וכו': במקרים כאלה, ברור שהעובדים לא צריכים ולא יכולים להגיע לעבודתם, כי מקום העבודה אינו פעיל. במקרים החריגים בהם למעסיק יש עסקים נוספים שממשיכים לפעול, הוא יכול להציע לעובדים לעבור לשם, אבל אלה מקרים חריגים.
מקומות עבודה שבהם לא ניתן לשמור על ההנחיות (10 אנשים או מרחק שני מטר): גם כאן, העובדים לא צריכים להגיע לעבודה, אלא אם המעסיק ימצא פתרון לקיום המגבלות האלה. למשל, המעסיק יכול להחליט על עבודה במשמרות, כך שבכל פעם תעבוד קבוצה קטנה של עובדים, וכו'.
עובדים המטופלים בילדים קטנים: ככלל, עובדים אלה לא קיבלו פטור מהגעה לעבודה. ברור שבפועל המעסיקים יצטרכו להתחשב בעובדים אלה, ומצד שני, צרך לזכור שמי שלא מגיע לעבודה לא זכאי לשכר. ההוראות שאיפשרו לראות בהיעדרות הורים לילדים בבידוד כימי מחלה לא חלות במקרה של סגירת מוסדות החינוך, והממשלה תצטרך לתת על כך את הדעת בהמשך.
מפעלים המוגדרים כ"משק לשעת חירום": ממשיכים לעבוד כרגיל, תוך שמירה על הוראות משרד הבריאות בהתאם לנסיבות.
האם מעסיק יכול לחייב עובד להגיע לעבודה אם העובד חושש להידבק?
"תחילה ומעל הכל אבקש להדגיש, כי למרות שגודל המשבר והשלכותיו אינם ידועים בשלב זה, המעסיקים והעובדים גם יחד נדרשים לגלות איפוק, סבלנות וסובלנות ביחסי העבודה שלהם", אומר עו"ד שבתאי (שבי) מיכאלי, ראש מחלקת דיני עבודה במשרד ליפא מאיר ושות'.
לדבריו, "אין ספק שהמשבר יחלוף לו בשלב כלשהו, ואז המעסיק ועובדיו הם שישארו יחד במערכת יחסים נמשכת, והאופן שבו התנהגו זה לזה בתקופה זו יכתיב את המשך יחסיהם לאחר המשבר. כך מצדו של המעסיק, נדרש הוא לגלות איפוק וריסון בפיטורים או בפגיעה הכלכלית בעובדים ולשקול חלופות פחות פוגעניות.
"מנגד, העובדים נדרשים לגלות אף הם איפוק וריסון, ולא לעמוד באופן דווקני על זכות כזו או אחרת, שנדמה להם שיש להם על פי משפט העבודה המגן. זו עת לשיתוף פעולה בין המעסיק לעובדיו תוך התחשבות זה בצרכי זה. כמו תמיד, ובוודאי בעתות משבר, רצוי לתת דגש ליחסי העבודה ולא רק למשפט העבודה", אומר מיכאלי.
"אם עובד חושש מהדבקה ולכן לא מגיע לעבודה ואין אפשרות עבודה מהבית, הוא יכול לסכם עם המעסיק על חל"ת (חופשה ללא תשלום). קשה לצפות מקרה שמעסיק יכפה על עובד להגיע לעבודה בנסיבות כאלה, ופיטורי עובד שלא הגיע לעבודה עלולים להיות בעייתיים. לסיכום, בנסיבות שלא ניתן לעבוד מהבית והמעסיק או העובד חוששים מהדבקה ולכן אינם מעוניינים שהעובד יגיע לעבודה, דרך המלך היא להסכים על חל"ת. הואיל וחל"ת כפופה להסכמת המעסיק והעובד, ייתכן שעובד שיסרב לחל"ת וגם להגיע לעבודה יהיה צפוי לפיטורים מוצדקים", הוא אומר.
מה לגבי עובדים שיכולים לעבוד מבחינת הרשויות, אך בגלל שהילדים בבית לא מצליחים לעשות כן?
"ההמלצה שלי היא להיות סבלניים וסובלניים כלפי העובדים. במקרה כזה ראוי ונכון להידבר עם העובד, ולהגיע להבנות כיצד ניתן לעבוד באופן אופטימלי תחת המגבלות הקיימות, לרבות נוכחותם של הילדים בבית והצורך לטפל בהם", אומר מיכאלי.
"כך למשל, ניתן להגיע להסכמות כדלקמן: לדחות את ביצוע חלק מהעבודה לשעות הערב והלילה (להתחלק עם בן / בת הזוג בשעות העבודה), לסכם על חל"ת (חופשה ללא תשלום) חלקי או מלא וכיוצ"ב הכל בהתאם לאיזון בין צרכי המעסיק לצרכי העובד".