באופן תקדימי, בית משפט השלום בתל אביב קבע כי ניתוח להסרת חזה שעבר טרנסג'נדר שהפך מנקבה לזכר, יוכר כצורך רפואי וחייב את חברת הביטוח איילון לממן את הניתוח.
הגבר, שנמצא כיום בשנות העשרים לחייו, יקבל מעל שלושים אלף שקל לכיסוי הוצאות הניתוח שעבר להסרת החזה ועוד עשרת אלפים שקל למימון הוצאות משפט. זו הפעם הראשונה שמאושר ניתוח כאשר הנקבה היתה קטינה בזמן שהחלה את תהליך השינוי לגבר. משרד הבריאות מאשר ניתוחים רק לבגירים. כל טענות חברת הביטוח שהמקרה לא כלול בפוליסה כי מדובר במום מולד וכי הניתוח הוא למטרה אסתטית נדחו.
הצעיר היה בן 17 כאשר החל לקחת הורמונים לצורך תהליך של שינוי מין מנקבה לזכר. סמוך לגיל 18 ביצע את הניתוח לכריתת השדיים כחלק מהליך שינוי המין. באותו הזמן הוריו של הצעיר שילמו עבור ביטוח בפוליסה פרטית "בריאות מקיפה" של איילון. לאחר הניתוח, הצעיר ביקש מחברת איילון החזר על הוצאת הניתוח, אך החברה סירבה.
איילון טענה כי הפוליסה תקפה רק לניתוחים המתחייבים ממצבו הבריאותי של המבוטח ומצבו הבריאותי של הצעיר לא חייב כריתת שדיים, וכי נסיבות הניתוח היו נפשיות או פסיכולוגיות.
לעומת זאת, הצעיר ועו"ד הישאם שבאיטה ועדי ניר בנימיני, מהקליניקה המשפטית של התוכנית לזכויות אדם של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, טענו כי הניתוח נועד לתקן פגם ועיוות במצבו הפיסי הקודם של הצעיר, שלא אפשר לו להמשיך לחיות אתו, כאשר חלקו העליון של הגוף שלו נמצא בניגוד מהותי לזהותו האמיתית. כמו כן, עו"ד שבאיטה טען כי הניתוח לא בא לענות על צורך נפשי של הצעיר אלא על צורך קיומי של חיים לפי המגדר הנכון.
השופט משה תדמור ברנשטיין קיבל את עמדת הצעיר ופרקליטו עו"ד שבאיטה וקבע כי "החיוניות של הניתוח איננה נובעת מהצורך בשינוי המין הפיסי אלא מהצורך להתאים את הגוף להכיל את המגדר שאליו אדם שהוא טרנסג'נדר משייך את עצמו". עוד קבע השופט כי "הניתוח הוא מקרה ביטוח לאחר שהצעיר הרים את נטל ההוכחה שמדובר בצורך בריאותי".
חברת הביטוח טענה ספציפית נגד התובע כי הניתוח נבע מהפרעה נפשית של הצעיר. השופט דחה את הטענה הזאת אבל הדגיש כי חברת הביטוח אינה מייחסת דעה קדומה פסולה של הפרעה נפשית כלפי כל קהילת הטרנסג'נדרים כולה. השופט הדגיש כי מדובר במצע רפואי עצמאי של אי הלימה מגדרית הקשור לבריאות המינית ולא מצב נפשי, כך גם לפי ארגון הבריאות העולמי.
גם טענת חברת הביטוח כי מדובר בניתוח קוסמטי שלא חלה עליו הפוליסה נדחתה. בית המשפט קיבל את העמדה שניתוח לכריתת שדיים במסגרת הליך של התאמה מגדרית הוא ניתוח הכרחי להרבה מאוד גברים ואין מדובר בניתוח מטעמים אסתטיים. גם הטענה של חברת הביטוח שמדובר במום מולד נדחתה כי הזהות המינית נקבעת בערך בגיל שלוש.
