בנק ישראל עדכן היום (רביעי) את ההערכה שלו לעלות הסגר, זאת בעקבות החלטת הממשלה לעבור לסגר מלא, החל ממחר בחצות ולמשך שבועיים. על פי הערכת בנק ישראל, עלות הסגר במתכונתו המלאה תעמוד על 3-3.5 מיליארד שקל לשבוע.
במשרד האוצר העריכו בישיבת הממשלה כי הנזק הכולל מסגר מלא בן שבועיים יעמוד על כ-4 מיליארד שקל, בתוספת הנזק מסגירת החינוך לגיל הרך שמוערך בעוד 2.3 מיליארד שקל.
במסגרת הסגר המעודכן, שאושר אמש, תצומצם הנוכחות במקומות עבודה, יסגרו מקומות עבודה שמקבלים קהל, ובראשם המסחר, השירותים האישיים והמלונות באיים הירוקים. בנוסף, הפעילות הפרונטלית בכלל מערכת החינוך, למעט החינוך המיוחד, תיסגר (לא כולל למידה מרחוק). היציאה מהבית לצרכים שאינם חיוניים תוגבל לק"מ אחד, וכן הופחת הסף המותר להתקהלות לחמישה אנשים בחלל סגור ול-10 אנשים בחלל פתוח.
עוד נקבע כי המסעדות, הסגורות לישיבה עוד מהסגר השני, יורשו לפעול רק במשלוחים. מרבית החינוך הלא-פורמלי (חוגים), פעילות התרבות ואולמות האירועים סגורים עוד מהסגר השני וצפויים להישאר כך. מכלול ההגבלות (כפי שמסתמן כעת, דומות בעיקרן לאלה שהיו בסגר השני). בתזכיר קצר זה נעריך את עלות הכניסה לסגר הדוק זה, על בסיס ניסיון העבר.
על סמך נתוני החשבונאות הלאומית (לשלושת הרביעים הראשונים) ואינדיקטורים נוספים, ההערכה היא כי שיעור הפעילות הממוצע שהיה בחודש אפריל, בו חל הסגר הראשון, עמד על 80%. יש לציין כי זה הממוצע לאפריל, כאשר בסוף החודש כבר החלו הקלות ובתחילת החודש חל חוה"מ פסח בו הפעילות ממילא נמוכה. לכן, ניתן להעריך שבשיאו של הסגר הראשון, לפני חג הפסח, שיעור הפעילות היה נמוך יותר. אחרי הסגר הראשון, כאשר נפתח המשק, הפעילות זינקה מהר כך ששיעור הפעילות הממוצע בחודשי הקיץ (לפני הסגר השני) עמד על 95%.
(צילום: שמוליק דודפור)
הסגר השני, שהחל בסוף ספטמבר, גרר פחות פגיעה בפעילות על אף שההוראות בו היו מחמירות ביחס לסגר הראשון. הפגיעה הפחותה בפעילות נבעה, ככל הנראה, מהיערכות של העסקים לעבודה מרחוק וקיום חלקי של ההנחיות. על פי הערכות, שיעור הפעילות הממוצע באוקטובר עמד לכל הפחות על 88%. משמעותו של כל שבוע בו הפעילות ברמה זו, להבדיל מפעילות מלאה, הוא הפסד תוצר של 3.2 מיליארד שקל.
על פי הערכות, העלות השבועית של הסגר הנוכחי תהיה גבוהה יותר מאחר שהאומדן לאוקטובר הוא ממוצע חודשי, והחל מה-19 באוקטובר החלו הקלות בסגר. כמו כן, הסגר באוקטובר היה בתקופת חגים בה ממילא הפעילות הכלכלית מצויה בעצימות נמוכה יחסית וכן מערכת החינוך סגורה. כעת, הסגר יחול כולו על ימי פעילות עסקית וחינוכית רגילה (ללא חגים). עם זאת, בשלב זה סביר שהעסקים במשק הוסיפו להיערך לפעילות בצל סגר. לכן, עומד הצפי של בנק ישראל לעלות של 3-3.5 מיליארד שקל לשבוע, בסגר הנוכחי.
מדובר בעלות הישירה בלבד בתקופת הסגר. היא אינה כוללת עלויות מתמשכות שייגרמו, למשל, מפשיטות רגל של עסקים ואבטלה מתמשכת. כמו כן, נספרו באומדן העלויות רק פעילויות שערכן הכספי מכוסה בהגדרות התמ"ג של החשבונאות הלאומית. כלומר, ההערכות אינן כוללות פגיעות כגון פגיעה בחופש התנועה של האזרחים, תועלת לפרטים שאינה מתומחרת בכסף (טיולים בטבע, ביקור משפחה), פגיעה בבריאות כתוצאה מדחיית טיפולים רפואיים לא דחופים, פגיעה חינוכית בילדים ועוד.
על פי ניתוח של אגף כלכלה ומיסים באיגוד לשכות המסחר, הטלת סגר על כלל ענפי המסחר והשירותים - פרט לממכר מזון, פארם, דלק, אופטיקה, תקשורת ומוצרים חיוניים לבית - יגרום להפסד פדיון יומי של כ-1.8 מיליארד שקל בממוצע.
מהניתוח עולה כי מגזר המסחר והשירותים, המהווה 69% מהתוצר העסקי, ומעסיק כ-73% מהמועסקים במגזר העסקי, שהם כשני מיליון עובדות ועובדים, מרביתו צפוי להיפגע כתוצאה מהמשבר, לאור היקפו ואופי פעילותו.
עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, אמר ל-ynet כי "הנזק של סגר כללי והרמטי לתקופה קצובה הוא ברור ומוחלט. אלו נזקים אדירים למגזר העסקי, למערכת החינוך, לחברה ולכל האוכלוסיות החלשות. לעומת זאת, התועלת של סגר מוחלט מפוקפקת. אין שום ביטחון שזהו הפתרון".
מרכז מאקרו לכלכלה, בראשות ד"ר רובי נתנזון, מעריך את הפגיעה הכוללת בכל התחומים לתוצר בישראל כתוצאה מהסגר השלישי וכל התקופה שתבוא לאחריו, בעת יציאה איטית הפעם של המשק מהסגר, שכבר החל לפני 12 יום ויימשך לפחות עוד שבועיים, בין 24.5 ל-35 מיליארד שקל.
לפי המרכז "למרות שאחוזי הפגיעה נמוכים מעט מבסגר השני, סך הפגיעה בתמ"ג גבוה יותר לאור היקף הפעילות הנמוך ממילא בתקופת החגים, בה התרחש הסגר האחרון".
עם זאת, אמר ד"ר נתנזון, כי "יש להדגיש שהפגיעה אינה מוגבלת לתקופת הסגר בלבד שכן ענפים רבים לא משתחררים מהסגר מיד אלא נותרים סגורים או מוגבלים מאוד בפעילותם גם חודשים לאחר סופו, כפי שקורה עד היום מאי-חזרת עסקים לפעילות מאז הסגר השני".
מהמחקר עולה כי בענפי המסחר, האירוח והאוכל, הפגיעה הראשונית הצפויה בתמ"ג במהלך סגר שלישי תנוע בין 60% ל-65% ועלולה להגיע לכ-5.9 מיליארד שקל בסגר של חודש ו-2.9 מיליארד שקל בסגר של שבועיים. בענפי המסחר, האירוח והאוכל הפגיעה בתמ"ג צפויה להגיע לכ-4.6 מיליארד שקל בתקופת ההגבלות שלאחר הסגר ולכ-10.57 מיליארד שקל פגיעה כוללת עם תקופת סגר של חודש. בנוסף, ענפי האומנות, בידור ופנאי ומשקי בית כמעסיקים, עלולים לספוג פגיעה מצטברת בסדר גודל של 8.7 מיליארד שקל.
