אנשים מעל גיל 60 כבר יכולים להתחסן כנגד נגיף הקורונה, ובקרוב, כך יש לקוות, יצטרפו כולם. מה קורה אם עובד לא רוצה להתחסן? אילו סנקציות או הטבות יכול להטיל המעסיק? החקיקה עוד לא קיימת, אך בינתיים מומחים בדיני עבודה מסבירים מה אומר החוק הקיים ומעריכים מהן האפשרויות.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
אפשר לחייב עובד להתחסן?
לא, לכל אדם יש אוטונומיה על גופו ואפילו המדינה לא כפתה חיסון על אזרחיה. עו"ד תמר תבורי, יועצת בתחום הבריאות ממשרד יגאל ארנון ושות', מסבירה שחוק זכויות החולה לא מאפשר לכפות טיפול רפואי אלא במצבי חירום המוגדרים בחוק, וכי חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם מגפת הקורונה אינו קובע סמכות לחייב בחיסון.
עו"ד קליה קליין, שותפה ומנהלת מחלקת דיני עבודה במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ, מוסיפה שאם מעביד יחייב עובד להתחסן והאחרון יפתח תגובה אלרגית למשל, הוא עשוי לשאת באחריות לנזק. "יחד עם זאת", היא מציינת, "אין מניעה לעודד התחסנות בקרב עובדים באמצעות הענקת תמריצים שונים, כמו בונוסים, תווי קנייה וכו'".
עוד לא התאוששנו: בעלי העסקים שסוגרים בפעם השלישית
(צילום: משי בן עמי)
מותר לשאול עובד אם התחסן או בכוונתו להתחסן?
כן. זו סיטואציה קיצונית ומיוחדת, ולתשובה עשויה להיות משמעות לגבי תפעול מקום העבודה. למשל, בהכרעה האם להחזיר עובדים מהבית למשרדים, האם להמשיך לעבוד בקפסולות ולעשות ישיבות בזום, האם לקיים אירועי רווחה. בכל מקרה רשימה של עובדים מתחסנים מהווה מידע פרטי ויש לשמור על סודיותה.
עובד מסרב להתחסן. אפשר למנוע ממנו להשתתף בישיבות, לנסוע בהסעות או לשבת באופן ספייס?
לדברי עוה''ד אורלי אבירם ואלון נוי, שותפים מנהלים בנ. פינברג ושות' המתמחים בדיני עבודה, אסור להטיל סנקציות, אך מותר לקבל החלטות ענייניות שנובעות מהצורך להגן על עובדים שאסור להם להתחסן או על קהל אחר שהעובד בא עימו במגע. "אפשר למשל למנוע השתתפות פיזית בפגישה, עלייה להסעות ועוד".
עו"ד קליין מוסיפה ומזהירה שאם מעסיק ינקוט סנקציות כלפי עובד שמסרב להתחסן, יתאפשר לעובד לטעון שנפגעת זכותו לאוטונומיה על גופו ועשויות אף לעלות טענות על התעמרות שחושפות את המעסיק לתביעות.
מותר לפטר או להשעות עובד שמסרב להתחסן?
לדברי עוה''ד אבירם ונוי, התשובה תלויה בנסיבות. "במקרים שבהם סירוב להתחסן עלול לגרום לפגיעה במקום העבודה או לסיכון ממשי לסביבת העבודה, למשל אם מדובר במורה בבית ספר, רופא שמטפל בנשים בהיריון או טייס שלא יוכל לטוס למדינות האוסרות כניסה של לא מחוסנים - עשויה להיות לכך הצדקה. לעומת זאת, במקום עבודה רגיל, כשרוב העובדים יכולים להתחסן כך שמי שמסרב להתחסן לא יוכל להדביק אותם, יהיה קשה להצדיק החלטה לפטר ויש לשקול נקיטת צעדים אחרים להפחתת הסיכון למי שאינם יכולים להתחסן".
אפשר להזיז את העובד לתפקיד אחר, למשל שלא כולל מגע עם קהל?
לדברי עו"ד קליין, "אין פסיקה בנושא, אולם לעניות דעתנו, עובד שהימנעותו מחיסון עשויה לסכן אוכלוסייה בסיכון, לדוגמה עובד בבית אבות שמסרב להתחסן, ניתן להזיז אותו לתפקיד שלא יהיה במגע איתם, אם יש תפקיד כזה".
האם יש פסיקות בעניין?
עדיין לא, אך לדברי עו"ד מירב אורן, שותפה במחלקת דיני עבודה במשרד שבלת ושות', "ניתן ללמוד מפסיקה אחרת של בית הדין הארצי לעבודה שקבע בעבר שהמדינה לא רשאית לכפות על עובד לבצע בדיקה רפואית בניגוד לרצונו, אך אפשר שלסירובו יהיו השלכות. בכך למעשה הוכשרה האפשרות של הטלת סנקציות כתוצאה מסירוב לביצוע בדיקה רפואית. במקרה זה דובר במצב 'שגרה' וייתכן שמבחני הפסיקה בעת חירום יהיו מקילים יותר".
עו"ד קליין מוסיפה שבניסיון להיאבק במגפת החצבת עברו בכנסת הצעות חוק שהציעו לשלול נקודות זיכוי ממס להורים לילדים שלא חוסנו וכן למנוע את כניסתם למוסדות הלימוד, אולם ההצעות הללו נתקעו בוועדות ולא הושלמה חקיקתן.
לעובד יש תופעות לוואי עקב החיסון. מדובר במחלה על פי חוק?
כן. על פי אישור מחלה.
אילו הגבלות יכולות להיות מוטלות על מי שבחר לא להתחסן?
כדי לתמרץ אנשים להתחסן, מציינת עו"ד אורן, משרד הבריאות שוקל לנפק לכל מתחסן תעודה שתקנה לו יתרונות על פני לא מתחסנים, כגון: פטור מבידוד בעת חזרה מחו"ל, אפשרות לצאת ולהיכנס בחופשיות מאיי התיירות הירוקים, פטור מבידוד במקרה של מגע עם חולה מאומת, ועוד. ייתכן שבעתיד יישקלו גם הטבות תרבותיות, למשל כניסה לבתי קולנוע, לתיאטראות, לבתי מלון וכן לאירועי ספורט או לחדרי כושר.
