בחירות רביעיות לכנסת בתוך שנתיים עלולות להתקיים באביב הקרוב, ועלותן המשוערת עלולה לעלות למשק ולתקציב המדינה יחד שלושה מיליארד שקל. המחיר הגבוה הזה, שיכול לשמש לרכישת מיליוני חיסונים לקורונה, יעיק על המשק, שמצוי במשבר העמוק ביותר מאז קום המדינה עם כ-900 אלף מחוסרי עבודה ו-80 אלף עסקים שכבר נסגרו, וכן על תקציב המדינה שגם כך בגירעון שיא של כ-13% מהתוצר.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
מחיר הבחירות המשוער הוא תרחיש אופטימי מינימלי, שנובע מכך שבשל המיתון ממילא מאות אלפים לא עובדים ולכן עלות יום השבתון תהיה נמוכה יותר. מנגד, העלות עלולה לזנק בשל הצורך לדלל את מספר המצביעים בקלפיות, ולכן להוסיף עוד מאות קלפיות על עובדיהן והציוד הנדרש להן. כמו כן, הפעם מתוכננת הצבת קלפיות גם בבתי אבות. הסכומים הנוספים יחושבו בפני ועדת הכספים לאחר שיוכרזו הבחירות וייקבע מועדן.
2 צפייה בגלריה
כך ייראו כל הקלפיות השנה? קלפי למבודדי קורונה מהבחירות בחודש מרץ
(צילום: ליהי קרופניק)
אם אכן לא תהיה הסכמה על אישור תקציב המדינה לשנת 2021, הבחירות יתקיימו כנראה בין החודשים מרץ למאי, 100-90 יום לאחר ההכרזה על הבחירות. באין תקציב מדינה מאושר, יהיה צורך לחוקק חוק מיוחד בכנסת שיאפשר את ההוצאה הכספית לבחירות, שכן התקציב לשלוש מערכות הבחירות הקודמות הרצופות אושר עוד כשהיה תקציב עד סוף 2019. רק ביום חמישי האחרון הפיץ משרד האוצר תזכיר להצעת חוק שיאפשר את ההוצאות המיוחדות ב"קופסאות" למקרה שתקציב 2021 לא יאושר עד סוף החודש.
כך מחושבת העלות
עלות יום השבתון למשק (ללא העלות לתקציב) הוערכה בשלוש מערכות הבחירות הקודמות ב-2.1 עד 2.3 מיליארד שקל. החישוב כולל את אובדן התפוקה במשק ואת עלות השכר הנוסף לשכירים, כיוון שיום השבתון הוא יום חופש בתשלום (ומחייב תשלום כפול בשכר למי שעובדים). העלות למגזר הציבורי, לפי חישובי משרד האוצר, הגיעה בבחירות הקודמות ל-700 מיליון שקל, ואת העלות למגזר העסקי העריכו בהתאחדות התעשיינים ב-1.4 מיליארד שקל. העובדה שיש מספר כה גדול של מובטלים כעת צפויה להוזיל הפעם את עלות יום השבתון בכ-100 מיליון שקל.
כמו כן, ביום שבתון אחד הפסד התפוקה במשק נאמד בכ-350 מיליון שקל, ורק חלק מאובדן התפוקה ניתן להשלמה בימים שלאחר יום השבתון. בחלק מהמפעלים לא יכבו את המכונות ואת התנורים ביום שבתון בודד, כפי שנעשה בשבתות ובחגים, ולעיתים הייצור נמשך גם באופן חלקי.
העלות הישירה לתקציב המדינה, ללא עלות אובדן התוצר ביום השבתון, תעמוד על כ-620 מיליון שקל לעומת 583 מיליון שקל עלות הבחירות ב-2 במרץ השנה: כ-350 מיליון שקל יוקצבו לפעילות ועדת הבחירות המרכזית, שכוללת הצבת קלפיות, הדפסת מאות מיליוני פתקי ההצבעה, שכר עובדים, שתוגברו החל בבחירות הקודמות, ומימון כ-3,000 מפקחים שיהיו בקלפיות, רבים מהם מצוידים במצלמות כדי לשמור על טוהר המידות. 270 מיליון שקל יוקצבו למימון המפלגות, לעומת 253 מיליון שקל לבחירות הקודמות. סכומים אלה לא כוללים הלוואות שהמפלגות יוכלו לקבל לבחירות.
מי שכן צפויים ליהנות מיום השבתון הם הקניונים, החנויות ובתי העסק, שיהיו פתוחים כנראה בחלקם – תלוי בהחלטות ועדת הקורונה. הפדיון שלהם צפוי להיות גבוה מהממוצע בימי שגרה, אך לא יגיע לשיאים שהיו בשלוש מערכות הבחירות הקודמות בעקבות הקורונה והגבלותיה. היקף המכירות ביום השבתון לבחירות, שהעריכו באיגוד לשכות המסחר בבחירות הקודמות, מתקרב למיליארד שקל, כ-5% יותר מביום רגיל. הפעם, בשל המיתון ומשבר הקורונה, ההכנסות צפויות להצטמצם כנראה לכדי מחצית. כמו כן, לא ברור אם עד הבחירות כבר יפעלו בתי האוכל - המסעדות ובתי הקפה - וייתכן שהיקף פעילותם יהיה עדיין מצומצם.
