ציפוי שפיתח סטארט-אפ ישראלי הוכח כיעיל נגד קורונה ועמיד לאורך זמן. כך טוענת החברה, ביו פאנס, מחממת הפוד טק "קיצ'ן" של שטראוס ורשות החדשנות.
הפיתוח נועד במקור למפעלי מזון, לחיטוי מפני סלמונלה וליסטריה, והוכח, לטענתה, כעת, כיעיל גם נגד נגיפים, וכפתרון למיגון מרחבים ציבוריים כמקומות עבודה, מפעלים, תחבורה ציבורית, חנויות ובתי חולים.
מדובר בפולימר שניתן לשלב בצבע, והוא קושר אליו כלור - המשמש לחיטוי נגד הנגיף - ומונע את הצורך בחיטוי יומי. המוצר ישווק כצבע להתזה על קירות ומשטחים.
ביו פאנס הוקמה ב-2017, לאחר ששטראוס רכשה עבור החממה את הידע מחברת המסחור של המכון הביולוגי בנס ציונה. במקור פיתחה ציפויים למניעת זיהום בחיידקים כמו ליסטריה במפעלי מזון, שיעילותם הוכחה בבדיקות תחת תו תקן בינ"ל 22196 ISO.
כעת החליטה החברה לבחון את יעילות הציפויים גם נגד נגיפים דוגמת קורונה. הבדיקה בוצעה במעבדתו של פרופ' מחמוד חליאל, מומחה לנגיפים באוניברסיטת בן גוריון. בגלל הקושי להשיג נגיף קורונה, הבדיקה בוצעה על נגיף ההרפס, שהוא עמיד בהרבה מקורונה - והציפוי, כך טוענים היוזמים, השמיד אותו.
החברה נמצאת לפני התחלת ייצור של החומר במפעלי כימיקלים וצבעים בארץ, לקראת שיווקו תוך מספר חודשים.
מדינות רבות החלו להשתמש בחומרים מבוססי כלור כאמצעי לחיטוי משטחים ציבוריים. הציפוי של ביו פאנס מפחית את תדירות החיטוי הנדרשת
בהמלצות ארגוני בריאות וסביבה, מדינות רבות החלו להשתמש בחומרים מבוססי כלור כאמצעי לחיטוי משטחים באזורים ציבוריים מפני קורונה. לפי הדיווח, הציפוי האנטי מיקרוביאלי של ביו-פאנס מפחית משמעותית את תדירות החיטוי הנדרשת. עוד היא מפתחת מנגנון לבדיקת רמת הכלור בציפוי, כדי להתריע מתי יש לחדשו.
עופר שוהם, מנכ"ל ביו-פאנס, אמר ל-ynet: "עד לאחרונה התמקדנו בחיידקים מחוללי מחלה, כמו סלמונלה וליסטריה. כעת זיהינו צורך במענה מיידי וזמין ליצירת מנגנון חיטוי אשר יאפשר חזרה בטוחה לסביבות העבודה, ולכן בשבועות האחרונים צוות הפיתוח שלנו פעל בכפוף להנחיות משרד הבריאות, לוודא שהטכנולוגיה יעילה גם נגד הנגיף".
מעבדת הפיתוח של החברה נמצאת במתחם ביו גב בקמפוס גבעת רם שבירושלים, ונהנית מתמיכת החברה לפיתוח ירושלים. החברה זכתה למענקי פיתוח מהרשות לחדשנות, וגייסה סכומי כסף נוספים ממשקיעים אסטרטגיים מחו"ל.
