הקורונה בישראל: מנכ"ל שירות התעסוקה באולפן ynet
(שמוליק דודפור)
המוסד לביטוח לאומי מתמודד בימים אלה עם האתגר הגדול ביותר שלו מאז ומעולם: להספיק לטפל במעל חצי מיליון תביעות אבטלה חדשות בתוך פחות מחודש, שהתווספו בגלל משבר הקורונה. זאת לעומת ימי שגרה שבהם מטפל הארגון ב-80 אלף מובטלים הזכאים לדמי אבטלה.
הסיטואציה הנוכחית מגיעה גם בעיתוי רגיש, רגע לפני חג הפסח. ערב החג יחול ב-8 באפריל, בעוד מועד התשלום של הביטוח הלאומי הוא ב-15 באפריל. בארגון מבטיחים כי יעשו מאמץ להקדים את התשלום לפני ערב החג, אולם ככל הנראה בחלק גדול מהמקרים יספיקו לשלם לפני החג רק מקדמה של 2,300 שקל בלבד, ואת יתרת הסכום המגיע לכל אחד רק לאחר החג.
המשימה העומדת בפני הביטוח הלאומי מורכבת מאוד, ולא רק בגלל מספר התביעות האדיר ולוחות הזמנים הצפופים. רבים ממגישי התביעות עושים זאת בפעם הראשונה ואינם בקיאים בפרוצדורה ובביורוקרטיה, ולא מודעים לפרטים השונים שעליהם להעביר. בנוסף, למרות המעבר לערוצים המקוונים, בסופו של דבר פקידי הביטוח הלאומי צריכים לאשר כל תביעה שמוגשת, דבר שגורם לעומס עבודה עצום. "עובדי הביטוח הלאומי נרתמו לעניין, והם עובדים כל יום עד 9 בערב וגם בימי שישי", אומר מאיר שפיגלר, מנכ"ל הביטוח הלאומי, ל"ידיעות אחרונות" ול-ynet. "על רקע העומס הביטוח הלאומי גם הוסיף 200 עובדים במוקדי המענה הטלפוני".
לדבריו, המשבר הנוכחי שונה ממשברים קודמים: "אנשים הפכו בהרף עין מאנשים עובדים עם ביטחון עצמי ועם יכולת וסיפוק בעבודה לאנשים במשבר. זה לא רק משבר כלכלי אלא גם נפשי, ולכן אנחנו רוצים להקל עליהם בתהליך". הביטוח הלאומי נחשב בימים כתיקונם לגוף כבד וביורוקרטי, אך הפעם בתוך ימים ספורים בוצעו מספר שינויים משמעותיים בתהליכי העבודה כדי שיהיה אפשר לקלוט ולשלם בזמן את כל התביעות.
"הצלחנו יש מאין ובאפס זמן לתכנת מערכת שמסוגלת לקלוט באופן מרוכז טופסי 100 מהמעסיקים (פירוט שנתי של שכר העובד, ע.א), ונשמח שמעסיקים יעבירו כך באופן מסודר את רשימת העובדים שיצאו לחל"ת במקום העובדים עצמם. במקביל פנינו לחמשת בתי התוכנה הגדולים העוסקים בהפקת תלושי שכר, כדי לקבל מהם את תלושי השכר של אותם עובדים באופן ישיר", מספר שפיגלר.
בנוסף, בביטוח הלאומי ביצעו רפורמות פנימיות בתהליך הגשת התביעות, כך שלפי הערכות הם מסתמכים בימים אלה על פחות פרמטרים לאישור תביעת אבטלה מאשר בתקופת שגרה כדי לקצר תהליכים. בעיה נוספת איתה התמודדו במשבר הזה היא הטכנולוגיה: המערכות של שירות התעסוקה והביטוח הלאומי לא רגילות לקלוט כמות אדירה של פניות בפרק זמן קצר כל כך. בתחילת השבוע שעבר המערכות של שירות התעסוקה אכן קירטעו והתקשו לעמוד בעומס הפניות. בשירות התעסוקה תיגברו את המערכות בעוד עשרה שרתים, וכך הצליחו לקלוט מיום רביעי שעבר 400 אלף פניות, ובסך הכל מעל 570 אלף פניות מתחילת מארס, 90% מהן של עובדים שיצאו לחל"ת.
באשר לביטוח הלאומי, אחת הדרכים להגשת תביעה נעשית דרך האתר "ממשל זמין" של המדינה, אך גם הוא סבל מעומס הפניות ולכן בביטוח הלאומי החליטו להסיר את האפשרות לשליחת קבצי PDF בעת ההרשמה, על מנת להקל על העומס. נכון לעכשיו הוזנו לביטוח הלאומי כ-350 אלף תביעות.
בשגרה כמחצית מהנרשמים לשירות התעסוקה זכאים לדמי אבטלה, אולם הפעם לפי הערכות הרוב הגדול יהיו זכאים לדמי אבטלה בשל ההקלות שניתנו ובראשן זכאות לדמי אבטלה ליוצאים לחל"ת מהיום הראשון, וקיצור תקופת הזכאות לדמי אבטלה מעבודה במשך 12 חודשים לשישה חודשים.
נראה שהגל הראשון של הנרשמים לקבלת דמי אבטלה מעט נרגע, אבל בהחלט ייתכן שעד סוף החודש יצטרכו להתמודד בביטוח הלאומי עם 700 אלף תביעות. האם שינוי שיטת העבודה וההקלות השונות יספיקו כדי לעמוד באתגר הדרמטי הזה? ימים יגידו. הביטוח הלאומי מתמודד במשבר הזה לא רק עם הסוגיות התפעוליות אלא גם עם סוגיה פיננסית. היקף התשלומים למקבלי קצבת אבטלה עומד בממוצע על 3־3.5 מיליארד שקל בשנה. לעומת זאת, במספרים הנוכחיים ההערכות הן שבחודש מארס הסכום יגיע לקרוב למיליארד שקל, ובחודשים שאחריו עלול לתפוח גם ל־3 מיליארד שקל בחודש. לכך יש להוסיף תשלומים נוספים שהמדינה מתכוונת להעניק למובטלים כמו מענק בסך 500 שקל. לביטוח הלאומי יש הסכם ישן עם המדינה ולפיו היא מעבירה לו מדי שנה את עודפי הגבייה, והם נרשמים כחוב של המדינה כלפי הביטוח הלאומי, כאשר עד היום הסכום כבר הגיע ל־250 מיליארד שקל. שפיגלר מנסה זה תקופה לנהל מאבק מול האוצר לגבי אותם עודפים, והוא היה רוצה להשאיר אותם אצלו ולהשקיעם. מאבק זה הוקפא על רקע היעדר ממשלה מתפקדת קבועה, והוזז כעת הצידה לאור המשבר הנוכחי.
בכל אופן, כרגע בקופת הביטוח הלאומי עודפים שוטפים (הגבייה עד למשבר הייתה גבוהה מהיקף התשלומים) בהיקף מוערך של 1־2 מיליארד שקל. בנוסף, הביטוח הלאומי מקבל תשלום ריבית על החוב של המדינה כלפיו בהיקף של מעל 8 מיליארד שקל. בשורה התחתונה: בחודשיים הקרובים יכול הביטוח הלאומי לעמוד לבד בזרם התשלומים האדיר. אם בעוד חודשיים היקף דורשי קצבת האבטלה יעמוד עדיין על המספרים הגבוהים של היום המדינה תצטרך להעביר לביטוח הלאומי אותם כספים עודפים שלקחה ממנו במשך כל השנים.
