צפו: סיפורי הריבית ההיסטוריים
(צילום: אבי חי)
"הבנק ממש הורג אותנו עם הריבית". מי לא שמע את המשפט הזה מנוטלי הלוואות גם בימים האלה. אז יש לנו חדשות ישנות עבורכם: פעם הריבית הבסיסית של בנק ישראל, שעל פיה נקבעות רוב הריביות במשק, הייתה באמת רצחנית. שנים רבות שיעורה היה בן שתי ספרות. קשה ממש להאמין, אולם בשיאה הגיעה הריבית שקבע בנק ישראל לשיעור אסטרונומי של 34.6% בשנה. זה היה לפני 32 שנים. בימים אלה הריבית היא קיצונית בכיוון השני - ריבית שפל בכל הזמנים, שמלווה אותנו כבר, לסירוגין, ממרץ 2015, ושיעורה הוא עשירית האחוז (0.1%) בלבד.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
אולם, זאת רק תחילת סיפור הריבית במדינת ישראל. בטרם החל בנק ישראל לקבוע במועדים קבועים את גובה הריבית במשק, בשנת 1988, פקדה את ישראל אינפלציית השיא שהגיעה במחצית שנת 1985 ל-500% בשנה. באותם הימים, כאשר גם המשכורות וההוצאות קפצו במאות אחוזים, האמירה הריבית לשיאים שלא יאמנו.
בשנת 1985 גבו הבנקים על משיכות יתר בחשבונות הבנק ריבית רצחנית ממש, שלא תאמן, בשיעור של 771% לשנה, שמשמעותה הייתה שמי שנטל הלוואה של 100 שקל נדרש להחזיר לבנק בתום השנה 871 שקל! ואלה לא סיפורי אלף לילה ולילה.
בבנק ישראל אישרו לנו השבוע את הנתונים, אף שאז עדיין לא הייתה זאת "ריבית בנק ישראל", אלא ריבית שהבנקים גבו מלקוחותיהם. ב"שוק האפור", בימינו אנו, היו מקנאים בשיעורי ריבית מטורפים כאלה.
בשנת 1986, לאחר תכנית הייצוב הכלכלית, "צנחה" הריבית לשיעור שנתי של 444% לשנה, עדיין ריבית שקשה להאמין שנגבתה בבנקים בישראל על האוברדראפט. רק בשנת 1987 "נרגעה" הריבית ונחתה בשיעור, שנשמע גם הוא דמיוני כיום, של 61.5%. כאמור, אז עדיין לא קבע בנק ישראל ריבית אחידה במשק וממגזרים שונים נגבתה ריבית בשיעורים שונים.
מהי בעצם ריבית? בעולם נהוג לכנותה "מחיר הכסף" המדובר בסכום הכסף הנוסף המשולם על ידי אדם שלווה כסף למלווה תמורת הזכות שמעניק המלווה ללווה להשתמש בסכום הכסף שנתן לו, למשך תקופה מסוימת. הלווה מחויב לשלם למלווה את הסכום הנוסף - הריבית - בנוסף להחזרת קרן ההלוואה.
שנים רבות לפני שנוסדו ברחבי העולם בנקים מסחריים, שכל עיסוקם היה שמירה על כספי לקוחותיהם ומתן הלוואות בריבית למבקשים כסף כדי שיוכלו לקיים את עצמם - היו אנשים מלווים אלה לאלה כספים. הם היו קובעים כמה כסף יחזיר להם הלווה עם תשלום החזר ההלוואה וכבר אז כונו אותם אנשי עסקים "מלווים בריבית".
העיסוק הזה היה נפוץ שנים רבות דווקא בקרב יהודים באירופה, משום שמטעמי שנאה וגזירות על היהודים מנעו מהם השלטונות לעסוק במקצועות השונים. ודווקא העיסוק הזה הביא בעקבותיו לא פעם להתגברות השנאה ולגילויי אנטישמיות, כאשר היהודים הואשמו כרמאים, מושחתים וערמומיים.
נחזור לימינו אלה. הבנק המלווה בריבית הוא בוודאי לא מושחת ורמאי, אולם קשה למצוא לווים שאוהבים את הבנק שלהם, שגובה מהם ריבית על ההלוואות שהם נוטלים. גם כאשר מדובר באחוזים בודדים בלבד, כמו בעצם הימים האלה, הלווים תמיד יאשימו את הבנק שהוא "הרג אותנו עם הריבית".
מזה חמש שנים וחצי נהוגה בישראל ריבית נמוכה מאוד, הנובעת מריבית בנק ישראל, והיא נעה בין ספטמבר 2014 לדצמבר 2020 רק סביב שתי רמות נמוכות מאוד - 0.25% ו-0.1%.
ומהי ריבית בנק ישראל?
תחילה קבע את גובה הריבית נגיד בנק ישראל, אולם בעשור האחרון קובעת אותה ועדה מוניטארית בת שישה חברים, שבראשה עומד הנגיד. זאת למעשה הריבית המהווה את אמצע המרווח שבין שיעור הריבית, שבו מלווה בנק ישראל כסף לבנקים המסחריים - כן, גם הם לווים כספים - לבין שיעור הריבית שבו בנק ישראל לווה כסף מהבנקים המסחריים. שער הריבית שבנק ישראל גובה על ההלוואות גבוה משער הריבית שהוא משלם על פיקדונות הבנקים. נקודת האמצע שבין שני השערים האלה היא ריבית בנק ישראל ולשיעורה יש השפעה עצומה על ערך הכסף במשק כולו.
כך, למשל, נקבעת ריבית הפריים - שבה מרבים הבנקים להשתמש בהלוואות ללקוחותיהם - על פי ריבית בנק ישראל, בתוספת 1.5%. המשמעות: היום ריבית בנק ישראל עומדת רק על 0.1% אולם ריבית הפריים היא 1.6%. אם הבנק, למשל, מלווה כספים בריבית של פריים פלוס אחוז וחצי, הרי שההלוואה תהיה בריבית של 3.1%. אנחנו, הלקוחות, לא נקבל לכן לעולם הלוואה בריבית קרובה אפילו לשיעור של 0.1%, ריבית בנק ישראל הנכונה להיום.
הריבית משפיעה מאז ומעולם על כל מה שמתרחש במשק. כדי שהכלכלה תונהג לא על פי גחמות הפוליטיקאים, נהוג בעולם להעניק עצמאות מוחלטת לבנק המרכזי, שקובע את גובה הריבית במשק. למשל, אם כעת יש מיתון כבד, בנק ישראל יכול להוריד את הריבית לאפס אחוזים ולמנוע אפילו שברירי ריבית שיקבל מי שמחזיק את כספו בבנק. המשמעות תהיה הגברת הצריכה והנעת המשק הרבה יותר אולי מצעדים שתבצע הממשלה.
וכך, הלכנו אחורה ובדקנו לא רק את גובה הריבית במשק, אלא גם הניסיונות של ממשלות ישראל בעבר להתערב בשיקולי הריבית.
כך, למשל, נועדו ב-23 בדצמבר 2001 ראש הממשלה אריאל שרון, שר האוצר סילבן שלום ונגיד בנק ישראל דאז, ד"ר דוד קליין, והודיעו על הפחתה בריבית בשיעור של 2%. לאחר ההפחתה עמדה הריבית על 3.8%, שהייתה הנמוכה ביותר עד אז בישראל. מינואר 2001 הופחתה הריבית בתוך חודשים אחדים בשיעורים הנשמעים היום כדמיוניים - ב-4.6%. למעשה הייתה כאן מעין "עסקת חבילה", שבה הבטיח הנגיד להוריד את הריבית בשיעור עצום ובתמורה משרד האוצר התחייב לבצע שינויים במדיניות מטבע החוץ, כולל ביטול הפיקוח על מטבע החוץ.
6 צפייה בגלריה
מינואר 2001 הופחתה הריבית בתוך חודשים אחדים בשיעורים הנשמעים היום כדמיוניים - ב-4.6%. עמוד השער של "ידיעות אחרונות" ב-21.12.2001
(ארכיון "ידיעות אחרונות")
היחסים בין הנגיד לשר האוצר היו מתוחים למדי, אך התנהלו גם בהומור. הכותרת הראשית ב-24 בדצמבר 2001 ב"ידיעות אחרונות" בישרה: אריאל שרון: "אין לי". שר האוצר סילבן שלום: "באתי לוודא שהריבית אכן יורדת".
היו אלה חודשים סוערים מאד במשק הישראלי. הכותרות הראשיות באפריל 2002 בישרו בזו אחר: "מס על הבורסה" (24 באפריל), "הגזירות והדאגה" (25 באפריל), "הדולר כמעט חמישה שקלים" (26 באפריל), "האינפלציה חוזרת" (16 במאי).
ואז, מי יחלץ את המשק מהמצוקה?
אותו נגיד שהאמין לממשלה שתפעל להרגעת המשק ולכן הוריד את הריבית, שב להעלותה. הכותרת הראשית ב"ידיעות אחרונות" ב-30 במאי 2002 הייתה: "בקרוב שוב עלייה בריבית". ב-10 ביוני הדהדה הכותרת: "זינוק בריבית לבלימת הדולר". ב-13 ביוני: "הנגיד צפוי להעלות את הריבית לפחות ב-1%". ב-14 ביוני כבר איים הנגיד קליין: "נראה שאאלץ להעלות שוב את הריבית". ב-24 ביוני הכותרת בישרה: "הריבית שוב עולה", ובעמוד פנימי הוסבר שזאת ההעלאה השלישית בחודש אחד. וב-25 ביוני 2002 הכותרת ב"ידיעות אחרונות" צעקה: "הריבית זינקה ב-2%".
בעמוד הפנימי בישרה הכותרת כי לקוחות הבנקים יידרשו לשלם על הלוואות ריבית של 15%. וכך העלה הנגיד את הריבית בחודש אחד בלבד בשיעור כולל של 4.5%. מישהו בכלל יכול לתאר לעצמו בימים אלה העלאת ריבית אפילו במחצית האחוז?
הלכנו אחורה אל הטבלאות שהציג לנו השבוע בנק ישראל. מתברר שבכל שנות המדינה, עד 1988, קבע בנק ישראל שורה של ריביות בגבהים שונים - לתעשיינים, ליצואנים, לעוסקים בתיירות ולאנשים הפרטיים. רק ביוני 1988 קבע נגיד בנק ישראל לראשונה ריבית אחת, שכונתה "ריבית בנק ישראל", וגובהה היה 16.15%.
לא חלפו אלא חודשים מעטים, ומחשש לגל אינפלציה נוסף, אחרי השיא של 500% שנבלם בתכנית הייצוב הכלכלית המוצלחת ביולי 1985, העלה בנק ישראל את הריבית החדשה שלו לשיאים חדשים, למה שמכונה "ריבית נשך" ממש: בנובמבר 1988 האמירה הריבית לשיעור של 29.9%, בדצמבר 1988 היא קפצה לשיאה בכל הזמנים – 34.6%, וביוני 1989 עדיין הייתה זאת ריבית רצחנית בגובה של 24.5%.
הריבית נעה בחודשים הבאים בין 10.3% באוגוסט 1989 ל-19.0% בפברואר 1990 ול-24.15% בנובמבר 1991. רק בספטמבר 1993 ירדה ריבית בנק ישראל לראשונה אל מתחת לעשרה אחוזים ונקבעה על 9.45%, אולם כעבור שלושה חודשים בלבד שוב חזרה לריבית של שתי ספרות. רק במאי 2000 ירדה הריבית שוב אל מתחת לשתי הספרות ויותר לא עלתה מעבר ל-10%.
את הצלילה שלה לרמות קרובות לאלה הנהוגות עכשיו החלה הריבית בעיצומו של משבר הסאב פריים. הנגיד דאז, פרופ' סטנלי פישר, היה הראשון בעולם שהבין את משמעות המשבר החמור (האחרון לפני הקורונה) וכך החל להפחית את הריבית במהירות מרמה של 4.25% בספטמבר 2008 ל-0.5% באפריל 2009. כך ייזכר סטנלי פישר כמי שרשם בכל הפחתת ריבית מתחת ל-3.50% שיאים חדשים - 3.25%, 2.50%, 1.75%, 1.00%, 0.75% ו-0.5%, בשבע הפחתות ריבית רצופות.
הוכחה לחשיבות שראו בישראל למדיניות הורדת הריבית ניתן לראות בעיתון של 27 בינואר 2009, כאשר הוצנחה הורדת הריבית בישראל, לראשונה בתולדות המדינה, לאחוז אחד בלבד בכותרת ענק ב"ידיעות אחרונות" - הספרה 1% נמרחה אז על כל העמוד הראשון של העיתון.
וכך נותרה שאלה לא פתורה אחת בימים אלה: האם תוריד כבר בקרוב הוועדה המוניטארית, בראשות הנגיד הנוכחי, פרופ' אמיר ירון, שבדיוק השבוע מלאו שנתיים לכהונתו, את הריבית בישראל לראשונה ל"ריבית קצוצה" בשיעור של אפס אחוזים, כדי להניע את המשק ולגרום לעלייה בשער הדולר שירד לשפל?
ומי יודע, אולי יוריד בנק ישראל בקרוב גם לראשונה את הריבית בישראל לשיעור שלילי, שהונהג בשנים האחרונות ביפן ועל פיקדונות בבנקים באיחוד האירופי. איך אומרים החבר'ה? "ימים יגידו".
