פרופ' אבי שמחון, היועץ הכלכלי של ראש הממשלה, התייחס באולפן ynet לעלות התוכנית הכלכלית שהציגו ראש הממשלה ושר האוצר, המוערכת בסכום משמעותי של 15 מיליארד שקלים, ואמר כי "לא תהיה העלאת מיסים". זאת על אף ההערכות של בנק ישראל ושל כלכלנים בכירים במשק שבשנים הקרובות לא יהיה מנוס מהעלאת מיסים כדי לממן את תוכניות הסיוע.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
לטענת שמחון, "העלאת מיסים זה דבר לא נכון. מה שיקרה עכשיו זה שהממשלה תיקח הלוואה בשוק ההון ואין לנו שום בעיה להסתדר עם זה. לא צריך העלאות מיסים ולא צריך להדאיג את הילדים והנכדים שלנו. היתרון הגדול של ממשלת ישראל הוא ששוק ההון מאמין בה, ולכן אנחנו מקבלים הלוואות בריבית מאוד נמוכה. התוצאה של זה תהיה שנטל החוב, כמה שזה באמת יעלה לאזרחים, יהיה מעט מאוד. אנחנו יכולים להסתדר עם זה ואנחנו לא רואים שום העלאות מיסים בשנים הקרובות".
למרות דבריו של שמחון, יש לציין כי מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, אמר בריאיון ל-ynet רק בשבוע שעבר כי "ב-2022 יש לגבש תקציב שבו יינתן משקל להקטנתו. זה יהיה חייב לכלול העלאת מיסים וגידול איטי יותר בהוצאה הציבורית".
גם אתמול, בריאיון של כלכלנים לאולפן ynet לאחר פרסום התוכנית החדשה, אמר ד"ר מיכאל שראל, כלכלן בראש פורום קהלת לכלכלה, כי "אין שום סיבה להגדיל עוד ועוד את הגירעון ולחלק מתנות לאנשים כאשר הכיסוי שלו יפגע בכולנו כי כולנו נצטרך אח"כ לשלם הרבה יותר מיסים שיפגעו בצמיחה וברווחה". גם הכלכלן שלמה מעוז הוסיף כי "יבוא יום ואלה שעובדים ועמלים ישלמו את החוב".
על הביקורות על התוכנית אומר שמחון כי "התגובה שלי היא שאנחנו עכשיו בעת חירום, אין לנו זמן. אין לנו זמן לחכות חודשיים עד הבחירות. ואחרי הבחירות הרי יגידו רגע, זאת ממשלת מעבר, אוטוטו תהיה ממשלה חדשה. זאת אומרת שייתנו את הכסף בעוד חצי שנה. מי שנמצא במצוקה קשה לא יכול לחכות לא חודשיים ובוודאי לא חצי שנה".
-אבל המשבר נמשך כבר שנה, אז התזמון של התוכנית קצת מוזר.
"לא, לא, לא. יש כל הזמן תוכניות. הרי כל חודשיים-שלושה אנחנו באים עם תוכנית חדשה ואנחנו עושים את זה בהתאם למה שאנחנו רואים שמתפתח. ברור לנו למשל שעכשיו אנחנו נמצאים במצב קשה שאף אחד לא צפה לפני שלושה חודשים. מישהו חשב אז שיהיו כמעט 1,200 חולים קשים בבתי החולים? מעט מאוד אנשים חשבו כך. קורים עכשיו דברים שלא צפינו, זו עת חירום ואין לנו דקה לבזבז".
על הביקורת של בנק ישראל על התוכנית אומר שמחון כי "ממש לא נכון להגיד שמדובר בביקורת חריפה. קודם כל נגיד בנק ישראל הוא היועץ הכלכלי של הממשלה, לא של ראש הממשלה. זה נכון שבנק ישראל לא היה מעורב בכל השלבים של הכנת התוכנית, אבל יש חלקים בתוכנית שעליהם כן דיברנו עם בנק ישראל ואנחנו יודעים שהוא דווקא כן תומך בהם. אכן היו גם דברים שבנק ישראל אמר שהוא לא כל כך אוהב ואנחנו ננסה לשנות אותם בהמשך.
"הפעם החלוקה לא מתבצעת באופן אוניברסלי ודיברתי על זה אתמול עם הנגיד, והאמת שדיברתי איתו על זה גם קודם. מה שלא יכולנו לעשות בסבב הראשון של המענקים עכשיו אנחנו כן יכולים לעשות, בזכות שביטוח לאומי הצליח להקים מערכת שתאפשר לתת את המענקים רק לשבעה עשירונים של האוכלוסייה. זאת אומרת, האנשים העשירים ביותר לא יקבלו את המענק".
-אבל אתם לא בוחנים משקי בית, פרופ' שמחון, אתם בוחנים פרטיים. כך שיכול להיות שיש משק בית שההכנסה שלו גבוהה מאוד, אבל אחד מבני הזוג מרוויח בהתאם לקריטריון שקבעתם והוא כן יקבל את המענק הזה.
"תראי, דבר ראשון אנחנו כן יכולים להסתכל על משקי בית. דבר שני, אני אומר מראש, עם כל הרצון שלנו שהמערכת תהיה מושלמת וכולם יקבלו בדיוק מה שמגיע להם, זה אף פעם לא קורה. ברגע שיש מערכות שמערבות מיליוני אנשים אז יש אנשים שמקבלים יותר מידי ויש אנשים שמקבלים פחות מידי. הכוונה שהרוב המכריע יקבל בדיוק מה שאנחנו מתכוונים".
שמחון מוסיף לתקוף את הביקורת נגד התוכנית ואומר כי "מה אתם חושבים? שאפשר עכשיו לחכות עוד חצי שנה? שנגיד בנק ישראל ישב עם הצוות שלו ויגיד 'זה טוב, זה לא טוב, אולי נשנה פה, אולי נזיז שם'. זו לא התוכנית הראשונה שאנחנו מעבירים. גם בתוכניות הקודמות הייתה ביקורת, הייתה ביקורת של בנק ישראל, הייתה ביקורת של פקידי האוצר. פקידי האוצר רצו לתת הרבה פחות כסף קודם לכן. ואת יודעת, כל הזמן איימו עלינו - אם אתם תעשו מה שאתם רוצים, יורידו לנו את הדירוג, שוקי ההון, ונצואלה.
"ומה הייתה התוצאה? שכל הגופים הבינלאומיים שבחנו את התוכניות של ממשלת ישראל נתנו להם רק תשבחות. שוק ההון מאמין במדינת ישראל, לא הוריד לנו את הדירוג, למרות שהורידו את הדירוג להרבה מאוד מדינות מפותחות".
"התקציב לא קשור לטיפול בקורונה"
על הטענה שאם התקציב היה עובר ההתנהלות של הממשלה הייתה ברורה יותר ומוצלחת יותר, אומר שמחון כי "התקציב לא פותר שום דבר. כל המדינות, כולל גרמניה, אנגליה וכל מדינה שתחשבי עליה, העבירו תקציב, ויחד עם זה עשו קופסאות קורונה, זה לא קשור אחד לשני. התקציב מיועד לנהל את ההתנהלות השוטפת של הממשלה. קופסאות הקורונה, התוכניות האלה שאנחנו מדברים עליהן, הן תוכניות הרבה יותר גדולות מכל השינויים בתקציב שנועדו לסייע לאנשים.
"אני לא אומר שלא צריך תקציב, אני פשוט אומר שמבלבלים שני דברים שלא קשורים אחד לשני. התקציב, כבודו במקומו מונח, מעבירים אותו כל שנה, צריך להעביר אותו, אני בעד תקציב. מה שאני אומר זה שהתקציב לא קשור לטיפול בקורונה. אלה שני נושאים נפרדים".
-אבל למה לא עבר תקציב כאן, בישראל?
"תראי, עכשיו את שואלת אותי כל מיני דברים שקושרים לפוליטיקה. בגלל זה אני לא רוצה לדבר על זה. תקציב צריך לעבור בממשלה ואחרי זה בכנסת מערב תהליכים פוליטיים שאני לא רוצה להיכנס אליהם. זה לא תפקידי להיכנס לנושאים האלה. למה אין תקציב? איך יש תקציב? מה אין תקציב? זה פשוט לא התפקיד שלי. התפקיד שלי זה לייעץ לרה"מ איך אנחנו מסייעים לאנשים שנפגעו מהקורונה. זה מה שאני עושה וזו התוכנית שאנחנו מדברים אליה.
-אם לא היו כאן עניינים פוליטיים אפשר היה להעביר כאן תקציב?
"שוב, אני לא רוצה להתייחס הזה. הנושא הזה מערב אספקטים פוליטיים ואני לא רוצה לדבר על דברים שקשורים לפוליטיקה".
יש לציין כי היום המליצה נציבות שירות המדינה להעמיד לדין משמעתי את שמחון יחד עם יועצת רה"מ טל גלבוע, בגין הפרה של האיסור להשתתף בפעילות פוליטית או בתעמולת בחירות. לפי התלונה, שמחון השתתף בכינוס בחירות שקיים ראש הממשלה בנימין נתניהו עם ארגון העצמאים "השולמנים". בפגישה קרא נתניהו לעצמאים להצביע לו, ולא להקים מפלגה עצמאית או לחבור למפלגה אחרת.
"גם נגיד בנק ישראל אמר שהתוכניות מתומחרות לא נכון"
ברקע הסערה המתמשכת במשרד האוצר וטענות הבכירים לשעבר נגד התנהלות הממשלה והשר ישראל כץ, אומר שמחון כי "בכל הטענות של הפקידים לשעבר וההתנפלות שלהם על השר כץ - ההפך הוא הנכון".
שמחון אומר כי "אני חושב שהשר כץ מתפקד מצוין. מאחר שאני מכיר את הנתונים אז אני אומר שההפך ממה שהם אמרו - הוא הנכון. למשל, הייתה שם טענה שהשר כץ ביקש מהם לעוות את הנתונים. מה שקרה זה שהם תמחרו גבוה בכוונה תוכניות בסכומים הרבה יותר גדולים ממה שהם היו צריכים לתמחר. אני בטוח שהם עשו את זה בכוונה, אלא אם כן זה ברשלנות.
"הממשלה אמרה להם - אנחנו רוצים להוציא על התוכנית הזאת 5.5 מיליארד שקלים. הם תמחרו את זה בכוונה ב'אובר', כך שלא יצאו 5.5 מיליארד שקלים. מה שקרה זה שגם אני וגם נגיד בנק ישראל באנו לראש הממשלה ולשר האוצר ואמרנו להם פעם אחר פעם - התוכנית הזאת מתומחרת לא נכון, הכסף לא יצא. באיזשהו שלב השר כץ הלך לשאול מרידור וקרן טרנר ואמר להם - נגיד בנק ישראל ואבי שמחון אומרים לי שהכסף לא יצא ושזה מתומחר לא נכון. אז מרידור הזדעק ואמר 'אומרים לי לזייף את הנתונים'.
"בדיעבד אנחנו יודעים כמה כסף יצא ואנחנו יודעים שגם נגיד בנק ישראל וגם אני צדקנו והם טעו, שלא נאמר שיקרו. אז הטענה כאילו שר האוצר ביקש מהם לזייף נתונים היא פשוט לא נכונה. זו טענה שערורייתית והגיע הזמן שמישהו יענה להם, זה לא נכון".
מרידור: "אמת דיברתי, דבריי משקפים התנהלות חמורה של השר"
בתוך כך, ראש אגף התקציבים לשעבר שאול מרידור, הגיב היום לדרישה של כץ שיפרסם התנצלות והבהרה כי הוא חוזר בו "מאשמת השווא על שר האוצר". מרידור כתב בתגובה כי "אומר באופן ברור: אמת דיברתי בכל דבריי אלה, ואוסיף ואומר: דבריי משקפים התנהלות חמורה של שר האוצר, אשר מקומה לא יכירנה במינהל ציבורי תקין".
עוד כתב מרידור כי "ככל ששר האוצר יבחר להגיש תביעה כפי שנרמז במכתבך, דומה כי יהא בכך כדי לתרום תרומה ממשית לחשיפת אותה התנהלות משחיתה ופסולה של השר, וכידוע, 'אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר'".
בבנק ישראל בחרו שלא להתייחס לדברים.