תזכורת: מחאת המגזר העסקי
(צילום: משה מזרחי, שחר גולדשטיין)
חברות ההלוואות בין עמיתים פנו למדינה בבקשה לאפשר להם להשתתף בתכנית מתן ההלוואות לעסקים קטנים ובינוניים ולמשקי הבית בערבות מדינה, שיצאה לדרך בעקבות הקורונה. אחדים מהגופים וגם איגוד לשכות המסחר פנו לשר האוצר משה כחלון ולנגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, בבקשה להתיר לגופי האשראי שאינם בנקאיים להעניק אשראי.
בפנייה של הגופים שאינם בנקאיים ושל נשיא איגוד לשכות המסחר, עו"ד אוריאל לין, נאמר כי עסקים רבים אינם זוכים לקבל את ההלוואות שביקשו מהבנקים, החוששים מאי החזר של חלק מההלוואות. מנתוני משרד האוצר עולה, כי עד כה הוגשו כ-33 אלף בקשות של עסקים לקבל הלוואות, אולם רק לכשני שליש מהם, כ-22 אלף עסקים, אושרו ההלוואות.
בדיוק את המקום הזה מבקשים למלא כעת – לטובת אותם עסקים שסורבו לקבל את ההלוואה שביקשו – גופי האשראי החוץ בנקאיים. בחברת בלנדר, של היזם גל אביב, מציעים את המודל שפיתחו בחברה כדי לאפשר מתן הלוואות מהירות. "בשונה מהמערכת הבנקאית שבה כל לקוח נבדק באמצעות פקיד, בבלנדר תהליך הבדיקה קורה באופן אוטומטי על פי פרמטרים מוגדרים מראש וטכנולוגיה מתקדמת", ציינו בחברה בפנייתם למשרד האוצר.
במכתבם הם כותבים של פי המודל שהם מציעים, "הלווים יכולים לקבל הלוואה באופן מכוון, זריז ואחראי. מכיוון שפרופיל הסיכון של ציבור העצמאים, השכירים והעסקים הזעירים דומה במהותו לפרופיל הסיכון של הלווים הרגילים של מלווי בלנדר". בחברה מבקשים להעמיד את רשת הביטחון הבסיסית גם באמצעות המודל של הלוואות בין אנשים, ו"זאת על בסיס מודל דירוג האשראי של הפלטפורמה, בריבית הוגנת ותחרותית, עם כריות ביטחון ושמרנות נוספות". בחברה מציעים אפשרות להעמיד הלוואות של עד מיליון שקל בריבית מקסימלית של פריים בתוספת 4.9% ואפשרות של פירעון מוקדם ללא עלות.
לשתף את הציבור בהלוואות
חברה נוספת שיצאה בפנייה לשר האוצר היוצא, משה כחלון, היא BTB. מנכ"ל החברה, שלומי תורג'מן, כתב לכחלון כי המערכת הבנקאית עובדת כיום, חרף התקופה הקשה של משבר הקורונה, "בשיטות חיתום ומימון המתאימות לימים כתיקונם ופונה לעסקים המסוגלים לקבל מהבנק מטריה ביום שמש".
תורג'מן אומר בפנייתו, כי "צריך וניתן לפנות גם למגזר העסקים הקטנים, אלה שאינם יודעים להעמיד בטוחות כנגד ההלוואה אבל מוכנים לעבוד קשה כדי לשמר את עסקם ולפרוע את חובותיהם. הכלי לכך הוא להשתמש בפלטפורמות של מימון חוץ בנקאי". הוא מציין כי בארה"ב הוכללו כבר גופים חוץ בנקאיים ובהן פלטפורמות P2P במתן ההלוואות. "אין צורך להרחיב על התרומה הרבה לשוק האשראי במהלך מסוג זה", קובע תורג'מן.
לדבריו, הגופים החוץ בנקאיים, כמו BTB יוכלו למנף את כספי הממשלה באמצעות הציבור ביחס של 70-30 או 80-20, כפי שתקבע הממשלה, שכן בהלוואות בין עמיתים הציבור ישתתף בהלוואות מסוג זה ויראה בערבות המדינה בטוחה נוספת להשקעתו."מניסיוננו עד כה, הציבור שמימון לבדו הלוואות ישמח להשתתפותה של הממשלה, יגדיל את השקעתו ויצטרף בהמוניו".
האוצר: החברות אינן מחזיקות ברישיון פעיל
אוריאל לין, שהיה בעבר יו"ר ועדת החוקה של הכנסת והממונה על ההכנסות במשרד האוצר, מציין כי "לבנק ישראל מוקנית סמכות מפורשת בחוק בנק ישראל להעמיד מימון לגופים פיננסיים שאינם בנקאיים בנסיבות חריגות, כאשר אין מחלוקת כי משבר הקורונה שפוגע ביכולת של המגזר העסקי והפרטי לקבל הלוואות, הינו מצב חריג".
בפניות אל שרי האוצר ובנק ישראל מבקשים בעלי חברות למימון חוץ בנקאי ואיגוד לשכות המסחר לאפשר בהקדם העמדת מימון לגופי האשראי שאינם בנקאיים מקרן ההלוואות שהקימו הממשלה ובנק ישראל וכך לאפשר לגופים הללו למנף את האשראי ולהעניקו למשקי הבית ולעסקים קטנים ובינוניים.
גורמים במשרד האוצר מסרו בתגובה: "המשרד פנה לכל הגופים החוץ בנקאיים בעלי רישיון פעיל למתן אשראי מורחב לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, להצטרפות לקרן להעמדת הלוואות בערבות המדינה לעסקים קטנים ובינוניים. שתי החברות הנדונות אינן מחזיקות ברישיון פעיל ולכן הצטרפותן אינה אפשרית".
