כמעט 10 חודשים לאחר שמונה לראש ממשלה חליפי ושר הביטחון, האינטרסים הכלכליים החשאיים של בני גנץ, בשווי מוערך של מיליוני שקלים, נחשפים.
גנץ, כך עולה מהסדר ניגוד עניינים מעודכן, שהכין עבורו משרד המשפטים וניסח היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט עצמו. ההסכם נחתם סופית לפני כחודש, ולפיו גנץ מחזיק כיום באינטרסים בתחום אבטחת הסייבר, תקשורת הלוויינים, ננו טכנולוגיה, וייצור סוללות נטענות.
אחת האחזקות המעניינות ביותר של גנץ (0.55% בנאמנות) היא בחברת דיפ אינסטינקט (Deep Instinct) - חברת אבטחת סייבר באמצעות בינה מלאכותית. כפי שנחשף בעבר בכלכליסט, במסגרת הליכים בארה"ב התברר שנכון ליולי 2019 שוויה של דיפ אינסטינקט עמד על 200 מיליון דולר.
אלא שבפברואר 2020 גייסה החברה עוד 46 מיליון דולר מהקרנות Millennium New Horizon מניו יורק ו-Unbound הלונדונית. לצדן לקחו חלק בסבב גם LG ו-Nvidia שהשקיעה גם בסבב קודם של החברה כך שבהערכה זהירה שוויה עומד על כ-250 מיליון דולר. מה שמשקף לגנץ שווי מניות של 4.5 מיליון שקלים לפחות.
דיפ אינסטינקט הוקמה על ידי חלק ממייסדי חברת המימד החמישי, ובהם מנכ"ל החברה כיום גיא כספי, שנסגרה. שתי החברות קיבלו השקעות מהאוליגרך היהודי-רוסי ויקטור וקסלברג.
דיפ אינסטנקט פיתחה פלטפורמה המנתחת בזמן אמת תקיפות בנקודות תורפה בארגון. במאי 2019 הודיעה החברה הישראלית כי ענקית המחשבים HP בחרה לשלב את הפתרון שלה במערכת ההגנה של מחשביה.
וקסלברג השקיע בדיפ אינסטינקט 13 מיליון דולר באמצעות קרן השקעות בחברות טכנולוגיה שאותה ניהל עבורו איש העסקים הישראלי-אמריקני ירון איתן, לשעבר שותף עסקי ומקורב לאהוד ברק. איתן ישב בדירקטוריון דיפ אינסטינקט עד שנאלץ להתפטר במאי 2018 עם הטלת הסנקציות על וקסלברג.
על פי צווי חיפוש של ה-FBI במסגרת חקירתו של התובע המיוחד רוברט מולר לבחינת ההתערבות הרוסית בבחירות בארה"ב, וקסלברג ניהל את השקעותיו בעולם באמצעות CNTV שבה הוא שולט דרך חברת אחזקות בשם רינובה (Renova) הרשומה בשוויץ. במסגרת הכתבה בכלכליסט ביולי 2019, נשאלה דיפ אינסטינקט לגבי הקשר לוקסלברג ובתגובה מחקה החברה מאתר האינטרנט שלה את האזכורים הקושרים בינה לבין זרוע ההשקעות של וקסלברג. היא טענה כי וקסלברג מכר את האחזקה שלו לחברה שוויצרית.
פעילות מול משרד הביטחון
חברה מסקרנת נוספת שלגנץ יש אחזקות בה (2.37%), ולפי ההסדר גנץ עלול להיקלע בשל כך לניגוד עניינים משום שהיא פועלת מול משרד הביטחון שהוא עומד בראשו, היא גט סט (Get Sat) העוסקת בפיתוח, ייצור ואספקה של טרמינלים לווייניים. מדובר למעשה במעין אנטנות לתקשורת לוויינית לתחום האזרחי והצבאי, אלה יכולות להיות מוצבות בכלי רכב שונים, ממכוניות, דרך סירות ואוניות ועד כלי תעופה. לחברה משרדים ברחובות ובמדינת וירג'יניה שבארה"ב, בשכונת McLean היוקרתית. זאת משמשת ביתם של אנשי צבא וביטחון בשל קרבתה לעיר הבירה וושינגטון די.סי, כמו גם לפנטגון ולמטה ה-CIA.
לפי הסדר ניגוד העניינים של גנץ, גט-סט רשומה כספק של משרד הביטחון הישראלי ואף מחזיקה ברישיונות שיווק וייצוא מטעם אפ"י (אגף הפיקוח על יצוא בטחוני). "מדובר בחברה קטנה המספקת למשרד ציוד בהיקף לא גדול", נכתב בהסדר, אך גם צוין שהיא מעורבת לעיתים בפעילות של סיב"ט (האגף לייצוא ביטחוני) במסגרת ביקורי משלחות. לפי אתר המחקר IVC, החברה גייסה עד כה 2 מיליון דולר בלבד והוקמה ב-2013. עם זאת שוויה כיום לא ידוע.
"החברה אינה מטופלת בפרופיל גבוה ואינה מעורבת בעסקאות ממשלה לממשלה (עסקאות ייצוא ביטחוני הנעשות ישירות מול המדינה ולא מול היצואן)", נכתב בהסדר. לגבי הממשקים עם אפ"י נכתב כי "עליך להימנע מלטפל הן בעניינים הנוגעים לחברה עצמה והן בעניינים הנוגעים לשיווק ולייצוא הביטחוני של ציוד מהסוג שאותו מספקת החברה".
"נציין כי איננו רואים מניעה שהחברה תיטול חלק בפעילות השגרתית של אגף סיב"ט, כפי שהיא מתקיימת כיום", נכתב בנוסף. "מנגד נבקש כי ככל שיעלה בעתיד צורך לקבל החלטה חריגה לגבי גט-סאט, כגון שילובה בעסקאות ממשלה לממשלה או מעורבות חריגה אחרית, תיערך התייעצות מוקדמת עם היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט (עורך ההסדר, ת.ג וה.ר)".
מנלדלביט, כך נראה, לא רוצה לקחת סיכונים מיותרים לאור פוטנציאל ניגוד העניינים של גנץ. הוא הורה לו לפנות לוועדה למתן היתרים, שליד מבקר המדינה, על מנת שתקבע ותחליט האם גנץ יכול בכלל, כל עוד הוא שר בטחון, להמשיך להחזיק במניות של גט-סאט, או שעליו למכור אותן.
השקעה בננו-טכנולוגיה
עוד אחזקה של גנץ (100%) היא בחברת ייעוץ פרטית בשם BG Prime) BGP). פעילות חברה ייעוץ הופסקה ב-2019, בסמוך לכניסתו של גנץ לפוליטיקה. אלא שלחברה יש עדיין נכסים כלכליים, לאור פעילות עבר של גנץ טרם כניסתו לממשלה.
על פי ההסדר BGP זכאית לפי חוזה תיווך להכנסות שוטפות עתידיות מחברת מלודאה (Melodea) הישראלי, שאותה חיברה בעבר לחברה שוויצרית בשם סיג (Sig Combibloc). מלאודה, שגייסה מאז הקמתה 2 מיליון דולר, היא חברת ננו טכנולוגיה. היא מפיקה צלולוז ננו-קריסטלי - חלקיק טבעי מפסולת תעשיית הנייר. העסקה שלה, בתיווך גנץ, הייתה עם סיג השוויצרית שהיא יצרנית מכונות מילוי אריזות משקאות שוויצרית. שווי העסקה לא ידוע. בשלב זה לחברה של גנץ אין עדיין זכאות לדמי תיווך. אלא שהפוטנציאל קיים, ועל כן מנדלבליט קבע שעל גנץ להימנע מכל מעורבות ישירה או עקיפה בנושאים הקשורים לחברה - הן בממשלה והן במשרד הביטחון.
חברה נוספת לפי ההסדר, שמצב פעילותה לא ברור, היא פאוור מי טק שפעילותה היא ייצור סוללות לטעינה מיידית. גנץ מחזיק בה 1.16%. החברה הוקמה ב-2014 ומפתחת סוללת גיבוי לטלפון הנייד. לפי אתר IVC החברה גייסה 2 מיליון דולר בטרם הפסיקה לפעול. ב-2017 פורסם שהחברה תשתף פעולה עם יצרנית הסוללות המובילה אנרג'ייזר, אולם לא ברור האם הדבר יצא לפועל. אתר החברה לא פעיל היום ודפי הלינקדאין של מייסדיה מעידים שעברו לתפקידים ופעילויות אחרות.
