"בלי בריאות אין כלכלה אבל בלי כלכלה לא תהיה בריאות". כך אמר היום נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון במסיבת עיתונאים מיוחדת שיזם, שנועדה להציג תמונת מצב עדכנית ולהסביר את צעדי המדיניות בהם נקט הבנק בימים האחרונים.
"המועד בו יסתיים המשבר תלוי בראש ובראשונה ביכולת של העולם להתגבר על הנגיף. אך עם זאת מדיניות נכונה היא זו שתכתיב את קצב היציאה מהמשבר ותקבע את גודל פגיעתו. מטרת העל שלנו היא לתמוך בככלה ובחברה כדי לעזר לחברה להגיע ליום שאחרי.
על פי הערכות הבנק, אם ההשבתה תימשך עד סוף אפריל עלות ההשבתה תעמוד על כ-50 מיליארד שקל, כ-3.5% תוצר. חודש נוסף כמעט יכפיל את העלות וזו תגיע לכ-90 מיליארד שקל (כ-6.4% תוצר).
במידה ויוחמרו ההגבלות שמטילה הממשלה, כפי שבוחנים ברגעים אלו במשרד ראש הממשלה, הנזק הכלכלי עד סוף אפריל יעמוד על 69.2 מיליארד שקל (כ-4.9% תוצר). אם ההגבלות החמורות יימשכו עד סוף מאי העלות למשק תעמוד על 126.8 מיליארד שקל (כ-9% תוצר).
"אני עומד בקשר הדוק מסביב לשעון עם ראש הממשלה"
"הכדור עובר כעת לידי הכנסת והממשלה", אמר ירון. "אני עומד בקשר הדוק מסביב לשעון עם ראש הממשלה ושר האוצר על התוכנית הפיסקלית שיציגו בקרוב. בנאום הכניסה שלי לתפקיד הדגשתי את החשיבות בהפחתת הגרעון והיחס בין החוב לתוצר, אולם אלו לא זמנים רגילים. זה הזמן לתמוך בעסקים, כדי לאפשר לעסקים לצאת מהמשבר כאשר המגבלות יוסרו. עלינו לסייע לאלו שנפגעו מכך שההכנסות של העסק שלהם יירדו ולסייע למי שפוטר.
"אני מברך על הצעדים הכלכליים שהאוצר נקט עד כה. ואולם על מנת להתמודד עם המשבר יהיה עלינו להקצות משאים בהיקפים גדולים יותר. גם במחיר של הגדלת הגרעון. לכן, ראוי שתוקם רשת ביטחון תקציבית משמעותית, בהיקף של כ-15 מיליארד שקל, כאחוז מהתוצר, לפחות כשלב התחלתי - סכום שייועד לצורך התמודדות נחושה של הממשלה עם משבר הקורונה ותמיכה בהישרדותם של עסקים קטנים ובינוניים.
"כנגיד בנק ישראל, אני נותן את הגיבוי המלא לממשלה ולכנסת לנקוט צעדים כאלה. אני קורא מכאן לחברי הכנסת ולמקבלי ההחלטות להתעלות מעל חילוקי הדיעות ולאשר בהקדם את התוכנית שיציגו ראש הממשלה, שר האוצר וצמרת משרדו, ולאפשר להם את גמישות הפעולה הנדרשת בהקדם האפשרי. עלינו לפעול באחריות, בנחישות, במהירות ובאחריות תוך הפגנת מנהיגות - המשק זקוק לוודאות".
עוד אמר הנגיד כי "בפרוץ המשבר, נקלעה המערכת הפיננסית לקשיי נזילות, והשקנו שלוש תכניות כדי לסייע בתחום זה. ראשית, הזרמנו נזילות לשוק האג"ח הממשלתיות, שנית, תמכנו בשוק המט"ח באמצעות מכרזי החלף. בהקשר זה אדגיש, שלא היה צורך למכור מט"ח בשוק, אבל הכלי בו השתמשנו הסתמך על הרמה הגבוהה של יתרות המט"ח שבנק ישראל מחזיק - כפי שתמיד הסברנו - לשעת משבר.
"שלישית, אתמול הודענו על תוכנית של רכישת אגרות חוב ממשלתיות בהיקף חסר תקדים של 50 מיליארדי שקל על מנת להפחית את עלויות האשראי עבור העסקים ומשקי הבית". מדובר בתוכנית הרכישה הרחבה אי פעם. לשם השוואה, ב-2009 יצא בנק ישראל בתוכנית רכישות של 18 מיליארד שקל כדי להקל על המשק בתקופת המשבר הכלכלי העולמי.
התוכנית נועדה להקל את תנאי האשראי במשק ובכך לתמוך בפעילות הכלכלית וביציבות הפיננסית. הרכישות יאפשרו לבנק להשפיע על תשואות האג"ח ובכך להוזיל את הריבית לטווח הקצר, מה שאמור להוריד את שיעורי הריבית שמשלמים העסקים ומשקי הבית.
