צפו: בחזרה אל שוחד הבחירות של פלאטו-שרון
(צילום: משי בן עמי)
האם חלוקת מענקים בימי משבר הקורונה וערב הבחירות לכנסת פסולה? האם חבילת סיוע לעצמאים בעיצומה של מערכת בחירות בעייתית? בשנת 2000 דנה הכנסת בהצעת החוק של אופיר פז-פינס, לאסור בחוק חלוקת קמעות תמורת הצבעה למפלגות חרדיות. ב-2006 טענו מפלגות חילוניות, בראשות מרצ, כי חלוקת ספרי תהילים על ידי ש"ס לבוחרים מהווה שוחד בחירות.
בשבוע הבא יתקיימו שוב בחירות לכנסת וכמעט מדי יום נטען נגד מפלגות מסוימות, כי הבטחות לבוחרים מהוות שוחד בחירות, אך המורשע היחיד בישראל בעבירה הזאת כבר אינו בין החיים והוא הורשע בה לפני 42 שנים - כשהתשלום היה עדיין בלירות. מדובר באיש העסקים הצבעוני - פלאטו-שרון.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
פלאטו-שרון, שנידון למאסר בפועל על העבירה אך לבסוף קיבל רק עבודות שירות למשך שלושה חודשים ול-15 חודשי מאסר על תנאי, היה טיפוס מיוחד מאוד. צבעוני, סלבריטאי, שהגיע לארץ הן כציוני ואוהב ישראל, אבל גם כמי שחמק מחקירות וחשש ממאסר במדינות אחדות באירופה, בעיקר בצרפת ובאיטליה. גם בארץ הסתבך פלאטו-שרון שוב ושוב, אולם לרוב הצליח להיחלץ, די בערמומיות ובחוכמה, מתסבוכות, אישומים שונים, טענות לחובות ולתשלומים ש"שכח" לבצע. כך מחד.
אולם מאידך, פלאטו-שרון היה איש חביב ואדיב מאוד, שהתחבב על רבים דווקא בשל אורח החיים הראוותני והבזבזני שלו - שכלל תרומות לנזקקים, לבתי כנסת ולמוזיאונים. אישיותו הנוצצת במסיבות חברתיות בלטה תמיד, הוא היה מוקד בכל אירוע וטקס שבהם השתתף, תמיד לבוש היטב ומוקף במעריצים ובעיקר במעריצות.
האיש הססגוני והשנוי במחלוקת הזה החזיק גם בכמה שיאים, שאחד מהם הוא התחמקותו המדהימה בתחפושת, עם שיער צבוע בבלונד, לישראל, מרודפיו ביבשת אירופה. ויש גם שיא אחר שלו, שכנראה לא יישבר לעולם: הוא זכה בבחירות לכנסת מטעם מפלגתו "פיתוח ושלום" בשני מושבים. הבעיה שרשימתו הכילה רק מועמד אחד - אותו עצמו. וכך נזרק לפח המנדט השני וחולק למעשה בין כל המפלגות. הוא זכור יותר מכל ממשפט מפתח אחד, שאותו נהג לדקלם בשפה עברית לא רהוטה, עם מבטא צרפתי כבד, כאשר שאל, בהיותו חבר כנסת, את בני הבית: "ומה אתה עושה בשביל מדינה?".
"מלך תעשיית המיחזור של פריז"
פלאטו-שרון נולד בשם שמואל שייביץ ב-18 בינואר 1930 בעיר לודז' שבפולין. רק לאחר מלחמת העולם השנייה שינה את שמו בישראל, כפי שסיפר לפני שנים אחדות, "למשהו עסיסי, מרשים ויהודי יותר".
בגיל שלוש היגרה אמו לצרפת והוא גדל עם סבו וסבתו בלודז'. כאשר היה בן שבע, ממש לפני כיבוש פולין על ידי הצבא הנאצי, היגר עם בני משפחתו לפריז. כבר בצעירותו היה פעיל ב"ליגת הקומוניסטים הצעירים", ובספרו האוטוביוגרפי "המעלית" סיפר כי עוד בבית הספר החל לעשות "כמה וכמה עסקים". בין השאר עסק עוד בשנות העשרה לחייו במכירת סיגריות ואחר כך החל לעסוק במיחזור חומרים. עד מהרה הלכו עסקיו ותפחו ובעיתונות הצרפתית הוא זכה לתוארו העסקי הראשון: "מלך תעשיית המיחזור של פריז".
כאשר מלאו לו 25 שנים, היה בבעלות היזם היהודי צי של עשרות משאיות, שהובילו סחורות שונות בכל רחבי צרפת. הוא התעשר והחל לקנות מפעלי תעשייה, הקים רשת של מסעדות ובתי קפה והפך לאחד מגיבורי חיי הלילה של החברה הגבוהה בפריז.
אך פלאטו-שרון לא הסתפק בכך והחל לעשות עסקים חובקי עולם במדינות אחרות ובין השאר ביבשת אפריקה. עוד לפני שהגיע לגיל 40 היה מיליונר של ממש, כאשר בבעלותו שורת חברות בתחומים שונים ורשת של בתי מלון ובניינים בכל רחבי אירופה, בארה"ב, בדרום אמריקה ובאפריקה.
מרשויות החוק בצרפת היישר לעיר המקלט הישראלית - הכנסת
ואז באה ההסתבכות הראשונה שלו עם שלטונות המס בצרפת. פלאטו-שרון הבין שהוא בדרך לחקירות, ואולי גם גרוע מכך, ומיהר לעלות ב-1973 לישראל. בכסף הרב שהביא עמו החל מיד בפעילות עסקית רחבה, תוך שהוא רוכש וילה מפוארת בסביון, המקום שבו התקבצו אז מעט מעשירי ישראל.
עד מהרה הוא קנה את חברת לוינסקי, כדי להקים את התחנה המרכזית בתל אביב, נכנס לשותפות עם הקבלן המפורסם והמצליח אברהם פילץ, לצורך הקמת קניון הענק המהודר והראשון בישראל, הדיזנגוף סנטר, והיו מי שתיארו אז את פלאטו-שרון כמי שלוטש עיניו לכל עסקה ראוותנית שיש בה ראשוניות ויוקרה - תחנת האוטובוסים הגדולה בישראל, הקניון הראשון בארץ ועוד ועוד.
פלאטו-שרון חי טוב בארץ. ב-15 ביולי 1976 מספרת ידיעת רכילות בעיתון כי "שמואל פלאטו-שרון הקים מגרש טניס פרטי - השני בארץ - ליד בריכת השחייה שבגן הענקי של חווילתו בסביון". הידיעה מספרת כי פלאטו-שרון התקין גם מכונת טניס ובה 200 כדורים, אותם היא מעיפה אחד אחד לעברו של המשחק, "כך שאתה יכול להתבודד עם עצמך ומכונת הטניס, מבלי להתעצבן מניצחונם של יריבים".
אולם, כבר באותם הימים היה ברור שלצד הצלחתו בעסקים, יש גם מי שטוענים שאת חלקם הוא עשה שלא ביושר. כאשר הגיע כעולה חדש לישראל, ממש סמוך למלחמת יום הכיפורים, הוצא נגדו צו מעצר בינלאומי על ידי צרפת, שדרשה את הסגרתו. נטען בה כי ביצע בצרפת שורת מעשי מרמה ועבירות בסכומים גבוהים על חוקי המס.
ב-29 בדצמבר 1976 פלאטו-שרון עצור יומיים בתא מעצר משטרתי. פרקליטו, יצחק טוניק, לימים מבקר המדינה, מצליח לשחררו. הכותרת ב"ידיעות אחרונות": "פלאטו: מוזר להישאר במקום אחד, אני רגיל לנסוע הרבה".
פלאטו-שרון, חריף המחשבה, שוב מצא פתרון מקורי, עוד שיא ראשוני משלו: ב-1977, דווקא בשנת המהפך הפוליטי הגדול שיבוא, הוא החליט להתמודד בבחירות לכנסת התשיעית. זאת מתוך ידיעה שכחבר כנסת תהיה לו חסינות וכך לא יוסגר לשום מדינה אחרת. סיסמת הבחירות של המפלגה החדשה הייתה: "שמואל שרון - האיש הבודד לכנסת". בעניין הזה כתב העיתונאי הכלכלי דב גנחובסקי מאמר וכותרתו: "הכנסת איננה עיר-מקלט". אבל, זה לא עזר.
בעניין השפה העברית, שבה טרם שלט, אמר פלאטו-שרון כי בכנסת ידבר תחילה בצרפתית וביידיש "ובעוד שלושה חודשים כבר אדבר בעברית". במשך שנים דיבר עברית בשגיאות, אך דווקא היא זו שהייתה חביבה על שומעיו והייתה מושא מוצלח לחקיינים.
מילות הקסם של פלאטו-שרון: אנטישמיות ודיור מוזל
פלאטו-שרון ידע לפנות אל הבוחרים הישראלים בשני תחומים: "יש להציל את פלאטו-שרון מהתנכלותה האנטישמית, כביכול, של מערכת המשפט הצרפתית", וגם: "פלאטו-שרון יגבש תוכנית לפתרונות דיור מהפכניים, שבמסגרתה ישכיר דירות זולות לאלפי מעוטי יכולת".
בעת מערכת הבחירות עשה פלאטו-שרון פעולות שונות שהבהירו את כוונותיו לתרום לחברה ולנזקקים מכספו הפרטי. לצורך מערכת הבחירות הוא גייס את "קבלן הקולות" יעקב חלפון ואת שבתאי קלמנוביץ, שכונה "יד ימינו", וכעבור שנים נידון למאסר באשמת ריגול חמורה.
אולם, פלאטו-שרון גילה נמרצות יתר בעת מערכת הבחירות ולמעשה הציע פתרונות דיור לקבוצות בוחרים, שכונו "הבטחות שווא", אך גרמו לבוחרים להצביע עבור מפלגתו.
למשל: ב-18 באפריל 1977 מבשרת ידיעה קטנה בעיתון, כי "המיליונר פלאטו-שרון, המנסה לזכות ב'כרטיס כניסה' לכנסת, הבטיח לממן הקמת 4,000 מקומות ישיבה באצטדיון החדש של מכבי יפו".
ב-26 ביוני הכותרת היא: "מה שפרסמתי אמת. פלאטו קנה קולות". אותה ידיעה מספרת כי עיתון בשפה הרוסית תובע חוב כספי מפלאטו-שרון עבור פרסום תמונות-שער שלו. על פלאטו-שרון היו עוד תלונות כי לא שילם לגורמים שונים עבור מערכת הבחירות. ברוב המקרים התלונות הסתיימו בלא כלום.
אולם, ב-4 ביולי מבשר העיתון כי "בית המשפט עיקל את משכורתו של ח"כ פלאטו וההקצבה לסיעתו. הצו ניתן לבקשת עורך שבועונים בשפה הרוסית, הטוען כי חבר הכנסת הפר הסכם עמו ולא שילם לו תמורת פרסומים אוהדים אודותיו במערכת הבחירות".
קצת לפני כן, ב-6 ביוני מבשר העיתון כי פלאטו-שרון היה אחרון הממליצים אצל הנשיא על מנחם בגין. המהפך הושלם, וכבר ב-21 ביולי זוכה פלאטו-שרון ב"תמורה" שכה ציפה לה לתמיכתו בבגין. הכותרת ב"ידיעות אחרונות" מכריזה: "אזרח ישראלי שעבר עבירה בחו"ל - לא יוסגר למדינה אחרת".
מהסערה בצרפת ועד ההרשעה בישראל
ב-29 בנובמבר 1978 מספרת ידיעה בעיתון כי "4,200 אזרחים בצרפת תובעים 100 מיליון דולר מח"כ פלאטו". ב-4 במאי 1979 מבשרת ידיעה על המשפט בצרפת, שבו עומדים לדין 28 נאשמים במשפט ההונאה הגדול שנפתח, אך הנאשם העיקרי נעדר ממנו.
בפתיחת המשפט קרא השופט את רשימת ההרשעות הקודמות של פלאטו. הכותרת של הידיעה היא: "בטחנו בפלאטו, הערצנו אותו ורצינו להיות כמוהו". ב-23 במרץ 1980 העיתון מבשר כי "נציג צרפתי מגיע לבקש הסגרת פלאטו. הח"כ מגיב: 'הצרפתים רוצים להסיח הדעת ממגעם עם אש"ף'".
בינתיים הבטחות הבחירות של פלאטו-שרון, שנחשדות כשוחד בחירות, מביאות להעמדתו לדין בגין עבירות של שוחד בחירות. ב-31 במאי 1979 הכותרת בעיתון היא: "לראשונה בתולדות מדינת ישראל מואשם חבר כנסת בעבירת שוחד בחירות: פלאטו-שרון מואשם בשיחוד אלפים כדי לקבל את קולותיהם".
ב-2 באוגוסט 1979 הסירה הכנסת את חסינותו של פלאטו-שרון. ב-10 באוגוסט: "כתב האישום נגד פלאטו שרון הוגש לביהמ"ש בירושלים".
ב-14 בספטמבר 1979, כמעט שנתיים וחצי אחרי הבחירות, מתחיל המשפט של פלאטו-שרון. ב-19 בנובמבר הכותרת בעיתון מבשרת: "מועמד לכנסת המבטיח סיוע בדיור על חשבונו - מציע שוחד, טוען הסניגור בנאום הפתיחה במשפטו של ח"כ שמואל פלאטו-שרון. התביעה הסכימה למחוק את הסעיף של 'קשר לביצוע פשע' מכתב האישום".
כבר ב-18 בדצמבר מתגלים קשיים במשפט. הכותרת מבשרת: "עד התביעה במשפט פלאטו-שרון חזר בו מהודעתו - הוכרז עד עויין. הנתנייתי ג'ו סרוסי, שסיפר במשטרה, כי תמורת קולות בבחירות הובטח לו מימון להקמת מועדון אגרוף, טען כי אינו יודע עברית". ב-24 בדצמבר - עדות מטלטלת: "'הבטיחו לי 5,000 ל"י בעד 300-400 קולות', העיד תושב דימונה במשפט פלאטו-שרון".
ב-15 באפריל 1981 אירוע היסטורי בישראל. חבר כנסת מורשע לראשונה בשוחד. בית משפט השלום בירושלים הרשיע את פלאטו-שרון במקצת האישומים שיוחסו לו בשוחד בחירות. הכותרת למחרת היא: "פלאטו-שרון יושעה כנראה בקרוב מן הכנסת". הפרשן המשפטי, עו"ד יחיאל גוטמן, כותב באותו היום: "גזר הדין נגד פלאטו לא היה מבית הלל".
18 צפייה בגלריה
גזר דין ראשון מסוגו בישראל - ח"כ מורשע בשוחד בחירות. 16.4.1981
(ארכיון "ידיעות אחרונות")
ב-11 במאי 1981 דן אותו בית המשפט לתשעה חודשי מאסר בפועל. הכותרת בעיתון היא: "צופים לחידוש בקשת צרפת להסגרת פלאטו". ב-12 במאי השעתה ועדת הכנסת את פלאטו-שרון מכהונתו כחבר כנסת, אולם הוא עתר לבג"ץ בטענה כי פסק הדין אינו סופי ואף ערער עליו. ועדת הכנסת החליטה להותיר את ההשעיה בעינה, אולם בג"ץ אפשר לפלאטו-שרון להמשיך בכהונתו כחבר כנסת. האירוניה: הבחירות לכנסת העשירית התקיימו ארבעה ימים לאחר מכן.
ב-5 ביולי 1981 הכותרת מבשרת: "היום - הדיון בבקשת פלאטו לדחות המאסר. אם לא תתקבל הבקשה - עשוי הח"כ לשעבר להישלח השבוע לכלא". בית המשפט הסכים לדחות את תחילת ריצוי העונש ופלאטו-שרון כלל לא ישב בכלא, אלא ריצה בסופו של דבר עבודות שירות.
רק ב-12 ביולי 1983 הסתיים הליך הערעור בבית המשפט המחוזי. הכותרת היא: "נדחה ערעור פלאטו-שרון. הורשע שוב בשוחד בחירות. בית המשפט קבע כי הח"כ לשעבר צריך לרצות תשעה חודשי מאסר מ-1 במרס - אך הוא הודיע שיערער לבית המשפט העליון". כן, זה עוד לא הסתיים.
רק ב-28 ביוני 1984 הכותרת מבשרת על סוף הסיפור: "פלאטו-שרון הורשע שוב בשוחד-בחירות - ונידון ל-3 חודשים". "זה לא צודק, באמת שלא", הגיב הח"כ לשעבר לאחר הדיון בבית המשפט העליון. "היום אני מתחיל מלחמה שלי נגד כל מפלגות ישראל", אמר בשיחה לכותב מדור זה. עונשו של פלאטו-שרון הומר לבסוף בעבודות שירות - שריצה כפקיד אפסנאות במשטרה.
לאחר הכהונה בכנסת, שמנעה את הסגרת פלאטו-שרון לצרפת, כפי שתכנן, הוא חזר, עם רעייתו אז, אנט, לעסקים פרטיים. אולם, צו המעצר הבינלאומי נגדו נותר בעינו ופלאטו-שרון נחשב כעבריין נמלט. הוא נמנע למעשה מיציאה מישראל מחשש שייעצר במדינה אחרת.
את הטעות שלו הוא עשה באוקטובר 1985. הוא יצא לאיטליה משום שחשב ששמו לא מצוי עוד ברשימת העבריינים הנמלטים של האינטרפול, ומיד כאשר נחת ברומא הוא נעצר, לבקשת צרפת שדרשה את הסגרתו, שם היה צפוי לו מאסר ממושך.
ב-17 באפריל 1986 מדווח "ידיעות אחרונות": "כשפלאטו-שרון יצא לאיטליה, משטרת ישראל דיווחה עליו. שר המשטרה חיים בר-לב גילה כי היועץ המשפטי לממשלה הורה למשטרה להודיע לאינטרפול על יציאתו של שרון לאירופה. 'כחברה באינטרפול ישראל הייתה חייבת לנהוג כך'".
אך בהמשך עוד תתברר הטעות של האיטלקים: פלאטו-שרון הערמומי שוחרר בערבות ולרגע אחד לא חשב לתת את ההזדמנות לצרפתים לזכות בהסגרתו. הוא הודה בידיעה מ-15 באפריל 1985, כי "ברגע שנכנסתי לכלא, אני חושב איך אני לצאת".
הצרפתים כבר מכירים את המיליונר הישראלי הערמומי וממהרים לשגר מסר לאיטלקים. הידיעה בעיתון למחרת השחרור בערבות, ב-21 במרץ: "צרפת לאיטלקים - שימרו על פלאטו. הוא מסוגל לחמוק מידיכם". ממש חזו את העתיד.
18 צפייה בגלריה
הצרפתים כבר מכירים את המיליונר הערמומי וממהרים לשגר מסר לאיטלקים. 21.3.1986
(ארכיון "ידיעות אחרונות")
באפריל 1986 הצליח פלאטו-שרון להימלט לישראל, לאחר שהצטייד בדרכון מזויף. הוא התחפש, לבש בגדים צבעוניים שלא במידתו, שלא היו רגילים לראותו בהם, שכן הקפיד תמיד ללכת לבוש בחליפות מהודרות. גולת הכותרת: הוא צבע את שערו השחור והפך לבלונדיני, בעל חזות אחרת לחלוטין מזאת שבה הכירוהו. כך נחת בישראל.
העבריין הנמלט, זאת הפעם השנייה, הבין שההגנה הטובה ביותר עבורו תהיה אם שוב ייבחר לכנסת. סיסמתו, של מי שתמיד טען כי הוא פועל רבות למען ישראל, הייתה תמיד, בעברית המעט קלוקלת שלו, כלפי מי שהיה מצידו השני של המתרס הפוליטי: "ומה אתה עושה בשביל מדינה?".
הפעם, בבחירות לכנסת ה-10, לא הצליחה גם סיסמתו המוכרת להביא את העבריין הנמלט לתוך משכן הכנסת. הוא נשאר מתחת לאחוז החסימה, אחרי שבבחירות ב-1977, כמה אירוני, היה לו מנדט מיותר שנזרק לפח. גם לכנסת ה-11 התמודד פלאטו-שרון ושוב כשל.
ובינתיים, ב-23 במרץ 1988 מבשר העיתון, כי בית המשפט המחוזי בתל אביב אסר על פלאטו-שרון לצאת מהארץ וזאת לבקשת עו"ד ברוך גרוס, המייצג חברה צרפתית, שתובעת מפלאטו-שרון כספים. ההסתבכויות שלו לא נגמרו אף פעם. הנה: ב-3 במאי 1988: "פלאטו במעצר. הוא חשוד כי הוציא בעורמה, באמצעות מסמכים מזויפים, 9 מיליון דולר ממוסדות פיננסיים בשוויץ".
ב-10 במאי נעצרה גם המזכירה (שבעתיד תהיה אשתו): "הלכה למעצר", מבשרת הכותרת, ומספרת: "קודם נעצר הבוס, פלאטו-שרון, אחר כך לקחו גם את המזכירה שלו, קלרה חורי, חמישה ימים באבו-כביר. 'הייתי המומה. שעות ישבתי שם ובכיתי, לא יכולתי להירגע... החוקרים שאלו אותי: נכון שלא תעבדי יותר עם שרון? אני לא אתן להם את ההנאה הזאת'".
בינואר 1991, בסיומו של משפט שנמשך עשור שלם, קבעה השופטת הדסה בן-עתו שפלאטו-שרון ישלם 41 מיליון דולר לחברה צרפתית. בשנת 2000 הורשע פלאטו-שרון בבית המשפט המחוזי בת"א בכך שקיבל במרמה מחברה צרפתית 10 מיליון פרנקים צרפתיים ונגזרו עליו 11 חודשי מאסר בפועל, שאותם נאלץ הפעם לרצות בבית הסוהר הפחות גרוע מכולם, חרמון. הוא נדרש אף לשלם 1.2 מיליון דולר פיצויים לחברה הצרפתית.
ב-1992 ניסה פלאטו-שרון שוב את מזלו בכנסת כדי להיפטר מכל הנודניקים שרודפים אותו בחצי עולם, בחסות החסינות של ח"כ, ובמקום השני ברשימתו החליט לשבץ לא אחר מאשר יונתן פולרד. פלאטו-שרון פנה - על פי ידיעה ב-29 באפריל 1992 - לאן, אשתו לשעבר של פולארד, שתבקש ממנו להסכים. "לא יתכן שאם פולארד ייבחר כחבר כנסת, האמריקנים ימשיכו להחזיקו בכלא", סבר פלאטו-שרון. אך התוכנית לא יצאה לפועל.
18 צפייה בגלריה
היצירתיות בשיאה: פלאטו-שרון מנסה לשבץ את פולארד לרשימתו. 29.4.1992
(ארכיון "ידיעות אחרונות")
בינתיים, הצרות נמשכות. ב-17 במרץ 1992 הכותרת בעיתון היא: "בית המשפט נתבקש לפנות את פלאטו-שרון מהווילה בסביון". ב-27 בינואר 1998 עוד צרה: "פלאטו-שרון חשוד בהונאת ביטוח של 11.5 מיליון דולר. מעצרו הוארך".
ב-3 באפריל 2000 הכותרת מבשרת שפלאטו-שרון החל לרצות את מאסרו בכלא חרמון, עונש שנגזר עליו בגלל עבירות מרמה והונאה שביצע בצרפת שמונה שנים קודם לכן. ועדת השחרורים ניכתה שליש מעונשו "בגין התנהגות טובה". אולם, שלא תחשבו שמדובר בפראייר: הכותרת ב-4 במאי 2000 היא: "פלאטו שרון סרב לשלם פיצוי שהתחייב בעסקת הטיעון. אמור היה להעביר 1.2 מיליון דולר לחברה צרפתית שרימה ולכן הוקל עונש המאסר שלו. טוען: החברה כבר פוצתה".
ב-1996 שיטתו הפוליטית השתנתה. האיש שהמליץ ב-1977 בפני נשיא המדינה על מנחם בגין לראשות הממשלה, הצטרף לליכוד והתמודד בפריימריס, אך הגיע רק למקום ה-53 - ושוב נשאר מחוץ למשכן הכנסת.
פלאטו-שרון לא נסוג וניסה גם בבחירות לכנסת ה-16 להתמודד. הפעם קבע יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט מישאל חשין, כי הרשעתו בעבירה שיש עמה קלון לא תאפשר לו להיבחר שוב לכנסת ומועמדותו נפסלה. בינתיים, הדרישות נמשכות. ב-30 במרץ 2007 הכותרת בעיתון מבשרת: "התביעה בצרפת דורשת ארבע שנות מאסר לפלאטו-שרון".
הניסיונות לשפר את תדמיתו בשנים האחרונות
בשנותיו האחרונות הרבה פלאטו-שרון לתרום למוסדות צדקה ולנסות לשפר את תדמיתו. ב-5 במרץ 2006 הכותרת מספרת: "פלאטו-שרון רוצה לשכור את בניין מוזיאון ת"א שבו נערכה הכרזת העצמאות".
במגדל האשפוז בבית החולים בילינסון אף הקים את מוזיאון האמנות על שמו ובה תערוכה קבועה של עשרות העתקי ציורים מפורסמים ולגן בית החולים הוא תרם פסלים יקרי ערך.
גם רעיונות משוגעים היו נחלתו של פלאטו-שרון כל חייו. חלקם התגשמו וחלק מהם נותרו רק בבחינת רעיון או חלום. ב-17 באוגוסט 2005, למשל, הכותרת היא "בונים מגדלים באוויר - שמואל פלאטו-שרון יוזם הקמת קזינו באילי סיני". ואת זה הגה פלאטו-שרון ממש תוך כדי ימי ההתנתקות ופירוק ההתנחלויות ברצועת עזה.
ב-27 באוגוסט 2008 עוד רעיון המתפרסם בעיתון: "פלאטו-שרון לאהוד ברק: תן את הדירה באקירוב, קח את הווילה שלי בסביון". זה לא עבד. ואז באה הכותרת ב-18 באוקטובר 2010: "פלאטו-שרון הורס את האחוזה בסביון: יבנה במקומה שמונה וילות מפוארות".
במקביל הייתה לפלאטו-שרון תוכנית רדיו פופולארית בתחנת הרדיו "רדיוס", שבה לא בחל בשום התבטאות כלפי הממשלה ואזרחים שלא אהב. לתוכנית הייתה האזנה רבה ועד 2017 היא הייתה מהפופולאריות בתחנות הרדיו המקומיות.
בתחום הרומנטי נפרד פלאטו-שרון בסוף המאה הקודמת מרעייתו השנייה אנט. נישואיו בפעם השלישית, למזכירתו ועוזרתו הנאמנה במשך שנים, קלרה חורי, התקיימו רק שנים רבות לאחר שהזוג חי יחדיו. הכותרת בעיתון ב-25 באוקטובר 2015 היא: "חתונה בגיל 85".
החתונה שהתקיימה בשעות הצהריים במלון ריץ קרלטון בהרצליה, הייתה אינטימית במיוחד עם כ-50 אורחים, ביניהם ח"כ עמיר פרץ ואשתו אחלמה, השחקן זאב רווח והאחים אלון ודן פילץ, שותפיו של פלאטו-שרון בדיזנגוף סנטר. פלאטו-שרון כרגיל התבדח: "בדרך כלל אחרי 30 שנה אנשים מחפשים לברוח מזוגיות. אני עושה הפוך", סיכם החתן.
18 צפייה בגלריה
"בדרך כלל אחרי 30 שנה אנשים מחפשים לברוח מזוגיות. אני עושה הפוך", אמר פלאטו-שרון. 15.10.2015
(ארכיון "ידיעות אחרונות")
במשך השנים הפך הזוג למקובל מאוד באירועים חברתיים. פלאטו-שרון ונשותיו כיכבו שנים במדורי הרכילות. למשל, ב-28 באפריל 2003 סיפר העיתון על "קרב על הבית - שולפות ציפורניים - אנט פלאטו-שרון וקלרה חורי".
לפלאטו-שרון בת מנישואיו הראשונים ובן מנישואיו השניים לאנט. ב-3 בספטמבר 2018 נכתב בכותרת עצובה בעיתון, כי פלאטו-שרון בן ה-88 אושפז במצב קשה. ב-7 בדצמבר 2018 נפטר מאירוע לבבי קשה, כאשר הוא מורדם ומונשם וליד מיטתו שני ילדיו ורעייתו, שניהלו אחר כך קרב ירושה לא סימפטי במיוחד.
18 צפייה בגלריה
ב-7 בדצמבר 2018 נפטר פלאטו-שרון מאירוע לבבי קשה, כאשר הוא מורדם ומונשם וליד מיטתו שני ילדיו ורעייתו
(ארכיון "ידיעות אחרונות")
מאז אותה פרשה של שוחד בחירות שהביאה את פלאטו-שרון לרצות עונש של עבודות שירות - לא נשפטו עוד מועמדים לכנסת על שוחד בחירות. בינתיים, נחסכה גם חקירה חדשה שתבהיר האם חלוקת מענקים בתקופת משבר הקורונה, אילו בוצעו, היו בבחינת שוחד בחירות.
