בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל לאחרונה עתירה של דיירים בבני ברק והורה לעירייה לפנות בית כנסת שהוקם ללא היתר בנייה. מדובר בקרקע בבעלות העירייה ברחוב אברבאנל 48, אשר הייעוד שלה מוגדר כשטח ציבורי והיא מיועדת לשמש פארק ירוק לכלל תושבי העיר. בית הכנסת "דרכי שמואל" משמש את ה"פלג הירושלמי" מהציבור הליטאי.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
תחילת הסיפור בנובמבר 2018, אז פרסמה העירייה הודעה ברבים כי הפולשים שבנו את בית הכנסת יפונו. בהודעה שפרסמה הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה נכתב: "לפני תקופה התעוררה העיר למציאות בלתי נתפסת - במטרה לקבוע עובדות בשטח, הונחו מספר מבנים יבילים ואף בניית קבע על שטחים בבעלות עיריית בני ברק, שמטרתם שטח ציבורי בלבד (שטחים ירוקים), במחטף שבית המשפט אף קבע כי אין לו כל היתכנות חוקית שהיא. יובהר כי על פי חוק התכנון והבנייה, הגדרת שטח ציבורי פתוח (שצ"פ/שטח ירוק) היא שטח השייך לכלל הציבור ומיועד לשטחי גינון, חורשות ומתקני ילדים, ולהן בלבד.
"שטחים אלו הם רכוש הציבור, כאשר תפקיד הרשות המקומית להגן עליהם ולשמור על ייעודם המקורי. עיריית בני ברק - מחלקת האכיפה - מודיעה באופן שאינו משתמע לשתי פנים: השתלטות על שטחים המיועדים לגינות משחקים היא חציית קו אדום. חלק גדול מהפולשים כבר פונו ובמקומם אף הואצו הליכי הקמת גינות ופינות ירוקות לרווחת התושבים בהתאם לייעודן החוקי של שטחים אלו על פי חוק. כל הפולשים כולם ללא יוצא מן הכלל יפונו כחובתה של הרשות, כהכרעת בית המשפט וכהוראת מנהל התכנון ומשרד הפנים".
העירייה ו"הפלג הירושלמי" סיכמו, אך בית הכנסת לא פונה
בעקבות החלטת העירייה לפנות את מבנה בית הכנסת, קמה מחאה ציבורית בקרב ציבור "הפלג הירושלמי", במסגרתה פורסמו הודעות מחאה ברחובות העיר ובעיתונות החרדית. המחאה כללה התבטאויות קשות ביותר כלפי העירייה. לאחר מכן פורסם בעיתונות החרדית כי העירייה הגיעה, כביכול, להסכמה עם הנהגת "הפלג הירושלמי", לפיה בית הכנסת יפונה - ובמקביל העירייה תכשיר שטח אחר עבור אותו בית כנסת.
בעקבות ההחלטה לפנות את בית הכנסת, קמה מחאה ציבורית בקרב "הפלג הירושלמי". לאחר מכן פורסם בעיתונות החרדית כי העירייה הגיעה, כביכול, להסכמה עם ההנהגה, לפיה העירייה תכשיר שטח אחר לבית הכנסת
אלא שגם כעבור שנה המתחם לא פונה - ולכן דיירים המתגוררים בסמוך הגישו עתירה נגד העירייה, באמצעות עוה"ד חנוך ארליך ואביחי יהוסף ממשרד חדד רוט שנהר ושות. בעתירה נטען, בין היתר, כי נמנעת מהם הגישה לשטח הציבורי המיועד לרווחתם ונגרמים להם נזקים כגון רעש, לכלוך ועוד, הגורמים לירידת ערך דירותיהם. העותרים טענו כי "השארת בית הכנסת על השטח הירוק היא פעולה שלטונית בלתי סבירה, ואין להשלים עם אף תוצאה מלבד השבת השטח לידי הציבור בהתאם לתכליתו התכנונית".
עוד נטען כי "טענות העירייה, לפיה היא מתקשה לפנות את בית הכנסת והיא נזקקת לסיועו של בית המשפט בעניין, חוטאת לאמת". לטענתם, העירייה פנתה למשטרה בדצמבר 2018 וביקשה ממנה לחדול מפעילותה לפינוי הפולשים. העירייה מצדה טענה כי העותרים הגישו את העתירה מתוך ניסיון להפעיל לחץ על האופוזיציה בנושא אחר שאינו קשור לסוגיה ודרשו לבטלה על הסף.
עוד נטען כי אנשי העירייה החלו לפעול בהליכים לפינוי בית הכנסת, "אך לצערה הם נתקלו בהתנגדות עזה מצד המשיבים (העותרים - ה.צ) והציבור המשתמש בבית הכנסת, עד כדי חשש ממשי לשלום הציבור. חשש זה אילץ את העיריה לפנות למשטרת ישראל אך הדבר לא הועיל שכן המשטרה נרתעה מלסייע לעירייה".
"העירייה התנערה באופן מלא מאכיפת החוק"
סגן נשיא בית המשפט המחוזי, השופט חגי ברנר, קבע כי אומנם בית המשפט לא נוהג להתערב בענייני רשות מקורית, אולם "במקרים חריגים בהם הוכחה התנערות מלאה או הימנעות בלתי סבירה מאכיפת החוק על ידי הרשות, או כאשר סדרי העדיפויות שהרשות הציבה לעצמה בענייני האכיפה נגועים באי חוקיות, בחוסר סבירות קיצוני או בפגם חמור אחר אשר יורד לשורש העניין, אזי בית המשפט ייאלץ להפעיל את סמכות הביקורת השיפוטית המסורה לו". במסגרת פסק הדין נקבע כי יש לקבל את עתירת התושבים ועל העירייה לפנות את בית הכנסת בתוך 90 יום.
עו"ד צבי שוב, מומחה בנדל"ן ובתכנון ובנייה, מסביר כי מדובר בפסק דין חריג, שכן "בדרך כלל בית המשפט לא מתערב בשיקול דעת של הרשות ונותן לה לנהל את תחומה בהתאם לשיקול דעתה. אלא שבמקרים חריגים, כמו במקרה המתואר, כאשר הוכח שהעירייה התנערה באופן מלא מאכיפת החוק וסדרי העדיפויות שהציבה נגועים באי חוקיות ובחוסר סבירות, אז בית המשפט יתערב".
לדבריו, "מוטלת חובה על העירייה לוודא כי השימוש בקרקע הציבורית נעשה כדין, ולהשתמש בסמכותה ובכוחה השלטוני למניעת שימוש שאינו עולה בקנה אחד עם השימוש המותר לפי היתר הבנייה ותוכנית המתאר. במקרה זה העירייה התנערה לחלוטין מחובתה לנהוג בדרך זו, ולא מנעה את השימוש הבלתי חוקי במקרקעין. נוכח מחדלה זה, נאלצו התושבים לפנות לבית המשפט".
בסופו של יום, מוסיף עו"ד שוב, "מתפללי בית הכנסת קבעו עובדות בשטח ועשו דין לעצמם בהקימם את בית התפילה על מקרקעי הציבור. רבות דובר על החומרה היתרה שיש לייחס למעשיהם של אלה אשר עושים דין לעצמם ומעמידים הן את הציבור והן את גורמי הממסד הרלוונטיים בפני עובדה מוגמרת של מבנים החורגים מתוכניות הבנייה המאושרות".
מעיריית בני ברק נמסר בתגובה: "העירייה קיבלה לידיה את פסק הדין, תלמד אותו ותחשב את צעדיה בהתאם להחלטות בית המשפט".
