"כששואלים מה עוד אפשר לעשות שלא עשינו במיגור האלימות נגד נשים, התשובה ברורה: לא עשינו. נקודה", חורצת חגית פאר, יו"ר נעמת, ומטילה אשמה כבדה לפתחה של הממשלה.
בצדק. ב־2017 אישרה הממשלה תוכנית לאומית למיגור תופעת האלימות כנגד נשים. כמה לא מפתיע, שב־2021 התקציבים לא הועברו במלואם. "לא רק שהממשלה אינה עומדת במחויבות שלה עצמה, אלא שגם לא עברו תיקוני חוק נדרשים, שהובטח שיקודמו, כדוגמת החוק לאיזוק אלקטרוני של מפירי צווי הגנה", מוסיפה פאר. "אני מקווה, שלאחר הבחירות תורכב ממשלה יציבה ואחראית, שתיקח ברצינות את המשימה הלאומית החשובה והבסיסית הזו.
מאות אלפי נשים חיות בישראל במציאות של אלימות קשה, שמופעלת נגדן על ידי בני זוגן, כשהמספרים האמיתיים אינם ידועים. בשנה החולפת, שנת הקורונה, נרשמה לפי מוקדי הסיוע עלייה דרמטית של מאות אחוזים במקרי האלימות במשפחה בעקבות הסגרים הלוחצים והמשבר הכלכלי. אחד המקרים המזוויעים התרחש בערב ראש השנה 2020, כשאביעד משה ממצפה רמון ניסה לרצוח את רעייתו לשעבר, שירה איסקוב, באכזריות בלתי נסבלת. רק בנס נמנע הרצח בזכות התערבות אחת השכנות. איסקוב הפכה מאז לאחת מנושאות הדגל של המאבק באלימות גברים כלפי בנות זוגם, כשהיא מספרת את סיפורה המזעזע בפנים גלויות ופצועות.
בתחילת 2021 אירעו שני מקרי רצח מזעזעים: לטריסיה לני פוינטר מירוחם, נחנקה, על־פי כתב האישום, בידי בעלה, ודיאנה דדבייב מהיישוב נעלה נרצחה בדם קר ובאכזריות מזוויעה, כך על־פי כתב האישום, בידי בעלה, השוטר אמיר רז, לעיני ילדיהם הקטנים והמבועתים.
לצד אוזלת היד של הממשלה, גם מערכת המשפט מקלה לא אחת בטיעונים ובעונשים של הגברים האלימים. למשל עמדת סנגורו של רז, עו"ד משה אלון, שביקש לשלוח אותו שוב לבדיקה פסיכיאטרית, על אף שנבדק ויצא כשיר לעמוד לדין, ועוד טען, שמרשו רצח את דדבייב כחלק מהגנה עצמית. סנגוריו של משה, עורכי הדין אהרון רוזה ואלון דוידוב, ביקשו בעזות מצח מבית המשפט לפטור אותו מנוכחות בדיון, ואף העזו להטיל על איסקוב חלק מהאשמה לניסיון הרצח שלה. לדבריהם, היא "התגרתה בו בצורה מעליבה ומשפילה".
חובה: מסלול שיפוט מהיר
"אפשר וגם צריך לפרסם בתקשורת כל החלטה מקוממת של שופט וטיעון של עורך דין", מתייחסת לנושא אניטה פרידמן, יו"ר ויצו. "כדאי ששופטים ישפטו לחומרה במקרי אלימות במשפחה, ויבינו שהחלטותיהם הן מסר לגבר המכה הבא. מערכת המשפט צריכה לדאוג, שגברים מכים יחששו מעונשים, לכן יש להחריף את העונשים שלהם, וחייב גם להיבנות מסלול לשיפוט מהיר של עברייני אלימות במשפחה". פרידמן מדגישה את החובה לשים את הטיפול בגברים המכים בראש סדרי העדיפויות. "יש לצאת בהסברה מסיבית, להתאים את הטיפול למאפיינים הייחודיים של גברים אלו, ולגייס גברים שאינם במעגל האלימות, שייצאו נגד התופעה".
יו"ר נעמת ויו"ר ויצו מדגישות, כי אין בדעתן להוריד את הנושא מסדר היום. "נעמת תמשיך להזכיר לפוליטיקאים שלא די בהפרחת הבטחות וסיסמאות, כי הטרור מבית אינו פחות מסוכן מהטרור בחוץ", מדגישה פאר. "נעמת גם תמשיך להושיט יד לנפגעות אלימות, במסגרת הקו החם שלה, ובהפעלת המקלט המוגן עבור נשים וילדיהן. במקביל, בחברה כולה נדרשת יותר ערבות הדדית, שמשמעה פקיחת אוזניים ועיניים למה שמתרחש מאחורי חלונות מוגפים. נשים, החוששות מהאלימות, חייבות לפנות לסיוע מקצועי בלי חשש. והגיע הזמן שישראל תצטרף ל'אמנת איסטנבול' הבינלאומית להגנה על נשים מפני כל סוגי האלימות".
"ויצו", מצהירה פרידמן, "תמשיך להילחם במציאות הנוראה הזו בצינורות פוליטיים וחברתיים. השנה נפעל להעברתו בכנסת של חוק שיזמנו, המחייב הפניית גברים לטיפול במעמד מתן צו הגנה. הגיע הזמן להקים בכל עיר מרכז למניעת אלימות במשפחה, ובנוסף על מערכת החינוך להיכנס למקום הזה. נושא השוויון המגדרי ומניעת אלימות צריכים להיות חלק מתוכנית הלימודים הקבועה, ואנשי טיפול וחינוך חייבים לדעת לזהות סימני אלימות אצל נשים וילדים ואיך לפעול. לצערנו, כיום המדינה רואה בעיקר את אלו 'שמתחת לפנס', שהן המשפחות המטופלות ברווחה. צריך למצוא דרך לייצר אפיקים לזיהוי מאות אלפי נשים, שחוות אלימות, שלא עוברות דרך רשויות אלו. חשוב שנשים לא יישארו לבד עם האלימות, ולעולם לא לדבר עם בן הזוג הפוגע על פרידה, ולא להיפרד ממנו ללא ליווי מקצועי ותוכנית הגנה".
אם אישה בסביבתכם נמצאת במערכת יחסים אלימה, הפנו אותה לקו החירום של משרד הרווחה בטלפון 118 או 077-9208560, או התקשרו בעצמכם. המוקד מאויש 24 שעות ביממה. השירות בעברית, ערבית, רוסית ואמהרית.
