בני זוג שנמצאים בהליכי גירושין לא הגיעו להסכמה בקשר לאופן חלוקת זכויות הפנסיה של הבעל: הוא דרש להכליל את הזכויות באיזון המשאבים כסכום חד פעמי מהוון, בעוד האישה ביקשה לקבל את חלקה מקרן הפנסיה מדי חודש כשהבעל יפרוש. בית המשפט למשפחה בחיפה קיבל לאחרונה את עמדת האישה והדגיש את התכלית הסוציאלית של הזכויות הפנסיוניות.
בני הזוג נפרדו ב-2017. לתביעה הכספית שהגישה האישה נגד בעלה במרץ 2019 צורפה חוות דעת מומחה בעניין הזכויות הממוניות, והוא הציע שתי אפשרויות לאיזון המשאבים. לפי האפשרות הראשונה, הבעל יעביר לאישה כ-570 אלף שקל לאיזון כולל של כל זכויותיו, כולל פערי ההשתכרות שנוצרו בין השניים במשך השנים וזכויות הפנסיה שלו.
לפי האפשרות השנייה, לאיזון פערי ההשתכרות יעביר הבעל לאישה כ-3,000 שקל מדי חודש במשך כ-3.5 שנים, וכשיפרוש מעבודתו ישלם לאישה כ-20 אלף שקל ואיזון הזכויות הפנסיוניות יהיה בתשלומים חודשיים מתוך הכספים שהבעל אמור לקבל מקרן הפנסיה.
האישה, שיוצגה על ידי עו"ד דורית ענבר סברדליק, עתרה לאמץ את החלופה השנייה ולבצע תשלומים חודשיים של הזכויות הפנסיוניות. היא הדגישה כי מטרתם של תשלומי הפנסיה היא לשמש כתחליף לשכר לצורך המחייה השוטפת. "הרעיון הוא בעל אופי ובסיס סוציאלי שמטרתו לדאוג לפרנסת בני הזוג בעת זקנה", כתבה.
היא הדגישה שלפי ,הפסיקה דרך המלך היא תשלום הפנסיה בתשלום חודשי, כאשר לא ניתן לכפות על הצדדים תשלום מהוון אלא במקרים חריגים.
הבעל, שיוצג על ידי עו"ד שרין סולן, עמד על כך שהאיזון יבוצע לפי החלופה הראשונה. הוא ציין כי זו החלופה העדיפה שכן היא מסיימת את היחסים הכלכליים בין הצדדים והתנגדות האישה נובעת רק מתוך רצון להפעיל עליו לחץ ולהמשיך להיות מעורבת בחייו.
אבל השופטת שלי אייזנברג קיבלה את עמדת האישה. היא הבהירה שלפי הפסיקה, בהעדר הסכמה אחרת בין בני הזוג אין לכפות איזון זכויות שטרם הבשילו. "פסיקת בתי המשפט לענייני משפחה יישמה עיקרון זה כדרך המלך כאשר רק בנסיבות מיוחדות הפעיל בית המשפט שיקול דעת והורה על היוון זכויות מידי", כתבה.

1 צפייה בגלריה
לאשהלאשה
(צילום: Shutterstock)

היא הדגישה כי הרעיון מאחורי תשלומי הפנסיה מבוסס על תכלית סוציאלית: דאגה לפרנסת בן הזוג ובני משפחתו בעת זקנה. הקדמת תשלום חלק מהפנסיה תפגע, ולו באופן חלקי, בתכלית זו.
לדבריה, בנסיבות המקרה אין סיבה לסטות מדרך המלך ולא צודק לכפות על הצדדים היוון זכויות פנסיה שיבשילו בעתיד, כאשר תשלום חודשי של חלקה של התובעת בפנסיה של הנתבע יסייע לשני הצדדים ויהווה מקור פרנסה עבורם למחייתם.


השופטת הבהירה שלתובעת אין זכויות פנסיה והיא תהיה תלויה בזקנתה בתשלום חלקה בזכויות הפנסיה של הנתבע באופן מוחלט, כאשר זכויות אלה הן העתודה הכלכלית שלה והביטחון הסוציאלי שלה.
עוד היא קבעה שעתירת התובעת לאמץ את החלופה השנייה אין בה משום אמצעי לחץ שכן היא מבקשת לממש את זכויותיה על פי הדין: "התרשמתי כי דווקא עתירת הנתבע להיוון, יש בה משום אמצעי לחץ על התובעת שאינה מעוניינת בסכום חד פעמי".
השופטת הדגישה שלפי החוק לחלוקת חיסכון פנסיוני התשלומים יבוצעו על ידי קרן הפנסיה ישירות לתובעת, ללא צורך בהתקשרות כלכלית מתמשכת בין בני הזוג.