צפו: ראיון עם הפרשן הכלכלי של רשת CNN
(צלם: שחר גולדשטיין)


"זה לא הזמן להדאיג את עצמנו בכמה אנחנו מלווים. האלטרנטיבה יותר גרועה". כך אומר בראיון לאולפן ynet העיתונאי והפרשן הכלכלי הבכיר של רשת CNN, ריצ'רד קווסט. לדבריו, "מוקדם עדיין לדבר על איך ישראל מתמודדת עם הגל השני", אולם הוא כן חושב שישראל פעלה היטב בתחילת ההתמודדות עם נגיף הקורונה.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
קווסט הוא מבכירי הפרשנים הכלכליים של רשת CNN בניו יורק, שם הוא מגיש את התוכנית הכלכלית היומית "Quest Means Business" (קווסט מדבר עסקים). הוא בעל תואר ראשון בהצטיינות במשפטים (LLB) מאוניברסיטת לידס, ובעברו היה כתב כלכלי של רשת BBC במשך 12 שנים.
4 צפייה בגלריה
ריצ'רד קווסט, פרשן כלכלי בכיר ברשת CNN בניו יורק
ריצ'רד קווסט, פרשן כלכלי בכיר ברשת CNN בניו יורק
ריצ'רד קווסט, פרשן כלכלי בכיר ברשת CNN בניו יורק
(צילום: ירון ברנר)
קווסט התייחס למשבר הנוכחי ולאי הוודאות לגבי מועד סיומו, וטען כי "חייבים להבין שהשפל הכלכלי נוצר על ידי האדם, על ידי סנקציות שבאמצעותן אנחנו סוגרים את הכלכלה וכופים על עצמנו את המיתון, ומהצד השני, כשאנחנו פותחים מחדש את הכלכלה, העושר יחזור והמיתון יגיע לסופו".
הוא מוסיף כי אינו מודאג מהמיתון "הטכני", לטענתו, שעתיד להיגמר בסופו של דבר. "אני הרבה יותר מודאג ממה כן יחזור, באיזו מהירות נתחיל מחדש, מה מדד הצמיחה שנצליח להשיג, וכמה עבודות שאבדו במהלך הווירוס לא יחזרו לעולם".
ממקום מושבו בניו יורק, מתאר קווסט את המשבר הכלכלי בארה"ב וטוען כי הנתונים על חזרה לעבודה בארה"ב טובים. "האבטלה יורדת, אבל לא הרבה. אז השפל, המיתון, יגיע לסיומו כשיום ירדוף לילה, אבל כמה בהיר יהיה היום הזה? זה יהיה העניין".

"תבזבזו, אל תדאגו"

בנוגע למדיניות הסיוע הממשלתי והגדלת הגירעון, טוען קווסט כי "זה לא הזמן להדאיג את עצמנו בכמה אנחנו מלווים. אני חושב שבסך הכל בארה"ב מדובר על 13 טריליון דולר שהתווספו בצורה כזו או אחרת, אז אנחנו מדברים על סכום משמעותי, אבל האלטרנטיבה אפילו יותר גרועה.
4 צפייה בגלריה
מחאת העצמאים בעקבות משבר הקורונה
מחאת העצמאים בעקבות משבר הקורונה
מחאת העצמאים בעקבות משבר הקורונה
(צילום: טל שחר)
"אל תבין אותי לא נכון", מוסיף קווסט, "יהיה רגע שבו נצטרך להסתכל על ההלוואות שנעשו, גם אם זה אומר להעלות מיסים, אבל כשאתה נלחם באש אתה לא דואג מכמות המים שאתה משתמש בה ועלות נזקי השריפה. תבזבזו, אל תדאגו, הזמן לדאוג לגבי זה עוד יגיע במהרה".
קווסט טוען כי מדיניות נדיבה של הממשלה נחוצה בצורה מיידית על מנת לתמוך באזרחים, אולם בשלב הבא, צריך יהיה להבין מה הדרך הנכונה ביותר לתמוך ולעודד את הכלכלה לשם צמיחתה מחדש. "בוא ניקח לדוגמה את ארה"ב, שבאופן מכוון שלחה כסף לכל האנשים במדינה. זה היה בסדר באותו רגע, אפילו שמיליארד דולר הלכו לאנשים שנפטרו, למשל, אבל אז יש לך את השאלה של מה השלב הבא של עידודים?
"חלק מהבנקים בישראל וברחבי העולם עשו כל מני דברים לא שגרתיים על מנת לייצר גדילה ולמנוע מאנשים להגיע לפשיטת רגל. אבל עכשיו עולה שוב בעיה, כי אנחנו בשלב השני של המשבר, מה הצורה הנכונה של העידודים ההכרחיים? אנחנו בנקודה בה כלכלות הן סוג של תמיכת חיים, אבל איזה סוג של עידוד הכי טוב לקידום? זה יהיה שונה בין הכלכלות השונות, אבל זה עוד משהו שיצטרך להיעשות".
לגבי היתרונות היחסיים של ישראל במאבק עם המשבר הכלכלי, טוען קווסט כי תעשיית ההייטק המפותחת אכן עשויה לסייע לישראל להקטין את הפגיעה הכלכלית. "מה שלמדנו זה שהדיגיטציה האיצה את תהליך העבודה מהבית, הצורך במשרדים כבר לא גדול. העובדה ששנינו מדברים בשיחת וידיאו, כבר מעידה על הבדל. ישראל בקדמת הבמה בטכנולוגיות מהסוג הזה, ומנקודת המבט הזו, זה יהיה יתרון עבורה. אבל לישראל יש גם בעיות אחרות הקשורות לסוגיות ייצור, עניינים עם השכנים שלה, צורכי הגנה. כל ההיבטים האלו עושים את תהליך השיקום הכלכלי לקשה יותר".
בנוגע למדיניות של ראש הממשלה בנימין נתניהו, טוען קווסט כי "כשנתניהו סגר את הכלכלה, סירב להכניס אנשים חזרה לארץ ללא בידוד וסגר את הדלתות, כולם אמרו שהוא משוגע. יש שיח כלשהו לגבי מה שישראל עשתה, כאילו לא סבלתם כמו שאחרים סבלו. עכשיו המבחן הוא את מי תכניסו חזרה, איך אתם הולכים לפתוח באופן מלא. סוגיות כאלו ישפיעו על ישראל כמו שהן ישפיעו על מדינות אחרות. אני חושב שאתם במקום טוב, אבל לא הייתי אומר שבמקום נוח".

"מגיע לישראל ציון לשבח על השלב הראשון"

לדבריו, "הגל השני לא מנוהל על ידי אף אחד. מוקדם מדי לדבר על איך אנחנו מתמודדים בגל השני, אבל אני חושב שכן מגיע לכם ציון לשבח על השלב הראשון. כן, כולם חשבו שאתם משוגעים כשסגרתם את הכלכלה, אבל כמו שראש הממשלה נתניהו אמר בזמנו, ישראל היא מדינה מאוד קטנה והיכולת של אדם אחד להגיע ולהדביק את השאר היא גדולה.
4 צפייה בגלריה
מודדים חום לקהל עצרת בחירות של דונלד טראמפ טלסה אוקלהומה ארה"ב
מודדים חום לקהל עצרת בחירות של דונלד טראמפ טלסה אוקלהומה ארה"ב
52 אלף מקרים חדשים של קורונה ביממה אחת בארה"ב. מודדים חום לקהל בעצרת בחירות של דונלד טראמפ
(צילום: רויטרס)
"האם איבדתם את הדרך לאחר מכן? זה נתון לוויכוח", הוא מוסיף. "אבל אם תסתכלו על ארה"ב, פה היו 52 אלף מקרים חדשים ביממה. זה לא יכול להיות מוסבר בפשטות על ידי כמות גבוהה של בדיקות, שאכן קיימות, אך לא בכמות כזו גדולה. אז ארה"ב באמת ובתמים הולכת לאחור".
אם משווים את ישראל למדינות באירופה כדוגמת גרמניה, צרפת או אנגליה, שבהן יש התפרצויות מקומיות, קווסט טוען כי אצלנו כל התפרצות מתפשטת במהירות לכל הארץ, בגלל שמדובר במדינה קטנה. לדבריו, "אם המטרה היא לפתוח את הכלכלה מחדש ולהבין שהמשבר יטופל על ידי השירותים הרפואיים, אז אנחנו הולכים בדרך הנכונה, חוץ מארה"ב. אם המטרה היא להביס את הווירוס, אז אנחנו לא. יש לנו עוד כברת דרך להבסת הווירוס.
"רק צריך להסתכל על מה קורה עכשיו באוסטרליה. מדינה שנלחמה בוירוס ועשתה זאת בהצלחה, עד שבמדינת ויקטוריה הייתה התפרצות שהגיעה מבתי מלון בו שהו אנשים, והיו להם 50-70 מקרים חדשים, ולפתע מדינת ויקטוריה באוסטרליה נמצאת במשבר אמיתי שוב. אותו דבר לגבי ישראל, זה יהיה קל מאוד לאבד את היתרונות שהשגנו", מוסיף קווסט.

נתניהו וגנץ: "נישואים מתוך ייאוש"

קווסט התייחס לממשלת האחדות וטען כי "זה כשלעצמו לא חדש. היו לכם ראשי ממשלה ברוטציה בעבר. מה שצריך להבין זה את מערכת היחסים בין שני ראשי הממשלה האלו, עליהם אתה נסמכים. האם יש שיתוף פעולה? מוביל ומובל? האם אחד באמת הולך להחליף את השני? המדיניות צריכה להבטיח שיוכלו להיות זה לצד זה. לכן, יש סתירה בעניין הזה. בואו לא נשכח ששני הגברים הלו לא אוהבים אחד את השני, הם נלחמו אחד בשני כמה וכמה פעמים בבחירות.
4 צפייה בגלריה
ישיבת ממשלה
ישיבת ממשלה
"ידחפו אחד את השני מחוץ לדלת בהזדמנות הראשונה". ראש הממשלה, בנימין נתניהו, וראש הממשלה החליפי, בני גנץ
(צילום: אוליבייה פיטוסי)
"אי אפשר אפילו להגיד שאלו נישואים מתוך נוחות, אלו נישואים מתוך ייאוש, שנולדו מהעובדה שאף אחד לא רצה ללכת לבחירות שוב. לצרפתים יש משפט שכאשר הנשיא וראש הממשלה מגיעים ממפלגות שונות, זה כמו 'מגורים משותפים'. זה לא מגורים משותפים, זה גרוע יותר, זה לחיות יחד בלי הטבות. מטרת התועלתיות מעידה על כך שהם ידחפו אחד את השני מחוץ לדלת בהזדמנות הראשונה".
אתה מאמין שהסיפוח יכול לפגוע בישראל?
"בניגוד להעברת השגרירות, שהייתה סימובלית בעיקרה, הסיפוח נוגע ללב להרבה אומות ומדינות אחרות, ביניהן האיחוד האירופי. זה מעלה את השאלה איך מתמודדים עם זה והאם ההשלכות יהיו יותר רציניות במקרה הזה. זה מזכיר לי את המשפט 'זה יום טוב לקבור חדשות רעות', כלומר, בואו נעשה את הדברים האלה בזמן שכולם מסתכלים הצידה, על הקורונה ועל הכלכלה. יש בזה אמת מסוימת", טען קווסט.
"אני חושב שאם אתה רוצה לעשות משהו שהוא לא פופולרי בעיני אנשים אחרים, אתה עושה את זה עכשיו, כשהם יותר מדי עסוקים בלדאוג שהבית שלהם לא יתפרק מאשר להתעסק בסוגיות אחרות".
אתה יכול לדמיין את עצמך עולה על מטוס כמו בעבר?
"לא, כמובן שלא. דרך אגב, הטיסה הראשונה שלי היא ב-10 ביולי, זו התקופה הכי ארוכה ב-40 שנים האחרונות שלא טסתי לאנשהו. אני טס מניו יורק ללונדון וצריך לנחות שם ב-11 ביולי. זה הולך להיות שונה. השירות על המטוס יהיה שונה, המסכה בטיסה והבידוד שאחרי הנחיתה. אבל האם המטוס ימריא? כן. האם המנועים ימשיכו לעבוד? כן. האם הטייס ידע ויכיר את הדרך? כן. לכן, זו אותה טיסה".