אוצר מהעבר: ההיסטוריה של נגידי בנק ישראל. צפו
(צילום: שחר גולדשטיין)
זה נשמע כמו התפקיד הסולידי ביותר, השקט, כמעט משעמם, נטול שערוריות. מה כבר יכול לקרות אצל נגידי בנק ישראל והמועמדים לתפקיד הכלכלי הבכיר הזה? אז זהו. ההיסטוריה של נגידי בנק ישראל והמועמדים לכהונה הרמה היא רצופת שערוריות, מאבקים, התפטרויות ופיטורים, מברקים עלומי שם, חשד לגניבה ואפילו ריצוי עונש מאסר בכלא.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
66 שנות קיומו של בנק ישראל לוו, כך מתברר, בסיפורי מתח, חלקם כאלה שקשה להאמין שהתרחשו, שליוו את מינוי כל אחד מעשרת נגידי בנק ישראל עד היום. רבים ראו עצמם מועמדים לתפקיד הכלכלי הבכיר ביותר במגזר הציבורי. מועמדות חלקם נגמרה רע. הכהונה הנחשקת נובעת, בין השאר, משום שבידי נגיד הבנק המרכזי נתונות סמכויות רבות בניהול המשק הישראלי, בעצם החשובות ביותר.
14 צפייה בגלריה
תפקיד רב סמכויות: נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון ורה"מ בנימין נתניהו
(צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)
בימים אלה, שבהם הממשלה משותקת כבר חודשים ארוכים, כאשר היחיד שפועל למעשה במישור הכלכלי במשק הוא הנגיד הנוכחי פרופ' ירון אמיר, חשבנו שזה המועד הנכון להזכיר את סיפורי המתח, שליוו חלק נכבד מהמערכות למינוי נגיד חדש. אולם, קודם כל נבהיר מהו בעצם תפקיד נגיד בנק ישראל.
נגיד הבנק המרכזי הוא כלכלן המתמנה לעמוד בראש בנק ישראל לתקופה של חמש שנים, עם אפשרות הארכה לקדנציה נוספת של חמש שנים. זהו אחד התפקידים היחידים שאת המכהן בו ממנה נשיא המדינה, כאשר הממשלה היא רק הממליצה בפניו על מועמדה.
הנגיד הוא האחראי לניהול המדיניות הכלכלית ובראש ובראשונה עליו לחתור ליציבות מחירים במשק, באמצעות ניהול המדיניות המוניטארית, שבה נכללת קביעת גובה הריבית במשק, מדיניות שער החליפין הקובעת את שווי השקל מול המטבעות הזרים וניהול כל יתרות מטבע החוץ של המדינה. הנגיד אחראי גם על הפיקוח על הבנקים בישראל ומתן רישיון לכל בנק המבקש לפעול בארץ.
יותר מכך, על פי חוק, תפקידו של הנגיד הוא להיות גם היועץ הכלכלי של ממשלת ישראל ומתוקף תפקידו הוא משתתף בכל ישיבות הממשלה שבהן מתקיימים דיונים בנושאים כלכליים בעלי חשיבות גבוהה.
אולי לא שמתם לב עד היום, אולם חתימתו של נגיד בנק ישראל מתנוססת על כל שטרות הכסף של המדינה המונפקים בעת כהונתו. לכן רוב שטרות הכסף שבמחזור נושאים כיום לא את חתימת הנגיד הנוכחי, פרופ' אמיר ירון, כי אם את חתימת קרנית פלוג, הנגידה הקודמת, שבימי כהונתה הונפקו רוב שטרות הכסף מהסדרה החדשה.
14 צפייה בגלריה
חתימתה של קרנית פלוג מתנוססת על השטרות שהונפקו בתקופתה כנגידת בנק ישראל
(צילום: רויטרס)
בדצמבר 1954, עם הקמת בנק ישראל, למעשה די ביוזמתו, מונה לעמוד בראשו דוד (שכונה "דולק") הורוביץ, שכיהן כנגיד תחת שלושה שרי אוצר, לוי אשכול, פנחס ספיר וזאב שרף. הורוביץ החזיק בשיא משלו, כאשר בשל הצלחתו הוא לא הוחלף עד שנת 1971, ומחזיק בשיא שלא יישבר על פי החוק כיום, המאפשר לכהן לכל היותר תקופה של 10 שנים. הורוביץ היה, אגב, חבר משלחת הסוכנות לעצרת האומות המאוחדות ב-1947 וכיהן גם כמנכ"ל משרד האוצר.
רק מינוי הנגיד הבא עדיין לא לווה בשערוריות ועבר בשקט. משה זנבר היה סגן ראש אגף התקציבים במשרד האוצר ויועץ כלכלי לשר האוצר האגדי פנחס ספיר. ערב מינויו לנגיד ב-1971 הספיק לכהן זמן קצר כשר בפועל למסחר ותעשייה.
"במה מאשימים אותי"?
ופה הגיע זמנה של השערורייה הראשונה. שר האוצר היה יהושע רבינוביץ, שביקש, יחד עם ראש הממשלה יצחק רבין, למנות באוקטובר 1976 את אשר ידלין לנגיד בנק ישראל השלישי. הכל יכול היה להתנהל על מי מנוחות, אלמלא הגיעו שמועות למשטרה על תשלומי שוחד שקיבל, כביכול, ידלין. המשטרה דיווחה על השמועות לממשלה ופתחה בחקירת החשדות, אך לא נמצא להן בסיס.
הדרך למינויו נפתחה? דווקא לא. מתווכת קרקעות, בשם חווה ארליכמן, העבירה מידע חדש למשטרה, לפיו ידלין ביצע עבירות שטרם נחקרו שעניינן מרמה ושוחד. אמנם לטענתה לא נמצאו תחילה עדויות נוספות, אולם היועץ המשפטי לממשלה דאז, אהרון ברק, חשד שמשהו לא תקין והורה על פתיחת חקירה "ללא הגבלת זמן". הממשלה החליטה בכל זאת למנות לנגיד את ידלין, שהכחיש מכל וכל את החשדות נגדו וטען שהכל שקר.
ביום שישי, ה-15 באוקטובר 1976 הדהדה הכותרת הראשית ב"ידיעות אחרונות": "אשר ידלין נוטה לא לוותר מרצונו על מועמדותו לנגיד בנק ישראל". ביום ראשון, ה-17 באוקטובר, הממשלה החלה להפנים שמשהו לא תקין עם מועמדה לנגיד. הכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות" בישרה: "הנטיה בממשלה: למנות משנה לנגיד ולדחות את ההכרעה בעניין אשר ידלין".
למחרת, ב-18 באוקטובר הייתה כבר תפנית בכותרת הראשית בפרשה שהסעירה את המדינה: "הנשיא נתבקש לעכב אישור מינויו של ידלין - מחפשים מועמד חדש". ב-19 באוקטובר עדיין היתמם אשר ידלין וכותרתו של העיתון הייתה: "במה מאשימים אותי? - שאל ידלין, וחוקרו השיב: שוחד בסכומים גבוהים".
בעת שהמשטרה עצרה מספר מקורבים של ידלין ואף הצליחה להשיג נגדו עד מדינה, הבינו בממשלה שמינויו לנגיד אבוד, והחלו לחפש מועמד אחר. ידלין נעצר עד תום ההליכים וכאשר הבין שיש נגדו כבר עדי מדינה וכי סיכוייו לנצח במשפט נמוכים, הגיע להסדר טיעון ונידון לחמש שנות מאסר. כך בילה בכלא בדיוק את התקופה שאמור היה לשבת בה על כורסת נגיד בנק ישראל.
כעת יצא שר האוצר יהושע רבינוביץ למסע חיפושים אחר מועמד חדש. הוא לא היה צריך להרחיק ממשרד האוצר והחליט למנות את מי שכיהן כמנכ"ל משרד האוצר וקודם לכן כראש אגף התקציבים, ארנון גפני.
פרשת ויסות מניות הבנקים
כהונתו של גפני לא הייתה שקטה ובמהלכה אירעה אחת הפרשות הכלכליות המסעירות בימי המדינה - תחילת ויסות מניות הבנקים. בסיוע הנהלות הבנקים, הועלו מדי יום שערי המניות שלהם והספורט הלאומי היה השקעה ורווח מהעליות המדהימות בשערי מניות הבנקים, עד שאלה קרסו במפולת הבנקים. גפני כיהן בחמש שנותיו כנגיד תחת ארבעה שרי אוצר, שהתחלפו בזה אחר זה - יהושע רבינוביץ, שמחה ארליך, יגאל הורוביץ ויורם ארידור.
גם תקופתו של הנגיד הרביעי, משה מנדלבאום, לא הייתה שקטה וגרוע מכך, היא נסתיימה בהדחתו. מנדלבאום היה תלמיד ישיבות חברון ופוניבז', וחתנו הוא כיום מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן.
מנדלבאום מונה לנגיד הרביעי בינואר 1982, אך לא השלים חמש שנות כהונה, בשל אי מניעתו את ויסות מניות הבנקים, הליך שהתגבר בימי כהונתו. ב-21 באפריל 1986, עם פרסום דו"ח ועדת השופט משה בייסקי, בישרו הכותרות ב"ידיעות אחרונות": "רעידת אדמה במערכת הבנקים" ו"ראשי הבנקים ונגיד בנק ישראל אינם ראויים לתפקידיהם. עליהם לפרוש תוך 30 יום".
פרופ' מיכאל ברונו שמונה ב-1986, עם הדחת מנדלבאום, היה הנגיד החמישי ואחד משלושה האחראים לאחת מהתוכניות הכלכליות המזהירות בעולם, יחד עם שר האוצר שמינה אותו, יצחק מודעי, וראש הממשלה, שמעון פרס. האינפלציה דהרה ל-500% ותוכנית הייצוב שהגו השלושה - והורידה את האינפלציה במהירות לרמה של 14% ואף לחד-ספרתית - נלמדת כיום בחוגי הכלכלה באוניברסיטאות בכל העולם. בימי נגידותו כיהנו לא פחות מארבעה שרי אוצר בחמש תקופות - יצחק מודעי, משה נסים, שמעון פרס, יצחק שמיר ושוב יצחק מודעי - אולם הוא לא היה השיאן, אלא הנגיד שמונה אחריו.
עידן חדש: יבוא נגידים מארה"ב
ב-1991 מונה פרופ' יעקב פרנקל, לאחר ששהה שנים רבות בארה"ב, לנגיד השישי ועד היום הוא נחשב לאחד הנגידים המשפיעים ביותר על כלכלת ישראל. קודם למינויו היה פרופסור לכלכלה בשיקגו, היועץ הכלכלי הראשי ומנהל מחלקת המחקר של קרן המטבע הבינלאומית, חבר במועצת שבע המדינות המתועשות (G7) ובמועדון ה-30 (G30). מינויו לנגיד בנק ישראל נחשב אז להישג גדול. פרנקל כיהן תחת שרי האוצר יצחק מודעי, אברהם שוחט, דן מרידור, בנימין נתניהו, יעקב נאמן, מאיר שטרית ושוב אברהם שוחט. שיא בפני עצמו.
בתקופתו הונהגה רצועת הניוד של השקל מול סל המטבעות (רצועת האלכסון) ובוצעו מהלכים רבים בתחומי אחריות בנק ישראל. ב-16 בדצמבר 1991 הייתה הכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות": "בנק ישראל מוריד הריבית בניסיון לבלום ההאטה במשק". למחרת, ב-17 בדצמבר, בישרה הכותרת הראשית על המהלך העיקרי שביצע פרנקל בשנת כהונתו הראשונה: "שינוי במדיניות שער החליפין: חוזרים לפיחות זוחל בשקל". בכך נוסדה "רצועת האלכסון" המפורסמת.
בתקופת כהונתו הסתיר פרנקל המלצה של דו"ח ועדת זוסמן, שהמליצה על העברת האחריות לקביעת גובה הריבית במשק לידי ועדה מוניטארית, החלטה שאימץ רק בראשית העשור האחרון הנגיד סטנלי פישר.
פרנקל היה לנגיד הראשון שכהונתו הוארכה בעוד חמש שנים, אולם הוא התפטר בשנת 2000, שנה לפני סיום כהונתו. הצלחתו הגדולה הייתה בייצוב האינפלציה בשיעור נמוך, כמקובל במדינות המפותחות, וביום העצמאות בשנת 2002 הוענק לו פרס ישראל לכלכלה. עם זאת, מתח עליו מבקר המדינה ביקורת על כי משך כספים בגין פדיון ימי מחלה והוצאות אש"ל והוא נאלץ להחזיר מאות אלפי שקלים למדינה. אל יעקב פרנקל עוד נחזור.
קליין במקום נאמן
בשנת 2000 מונה ד"ר דוד קליין, שהיה במשך שנים בכיר בבנק לאומי, לנגיד בנק ישראל השביעי. גם כאן לווה המינוי בשערוריה שאינה קשורה לקליין. ראש הממשלה אהוד ברק ביקש למנות את פרופ' יעקב נאמן לנגיד בנק ישראל. מינוי נגיד נעשה לרוב על ידי ראש הממשלה ושר האוצר גם יחד.
שר האוצר באותם הימים, אברהם (בייגה) שוחט זעם. הוא חשב שנאמן לא מתאים וכאשר ברק התעקש למנותו זעקה ב-16 בנובמבר 1999 הכותרת הראשית ב"ידיעות אחרונות": "שוחט איים על ברק: אם תמנה את נאמן לנגיד אני הולך". כאמור, ברק ויתר וד"ר קליין הרוויח נגידות. אגב, ביום מינויו של קליין בישרה הכותרת הראשית ב"ממון": "דוד קליין: אוריד את הריבית. אפקט קליין - הדולר ירד ב-0.5% לשפל של 4.082 שקל". שער שנחשב כיום לגבוה ביותר.
ב-1 במאי 2005 התרחש אירוע נדיר בישראל. אזרח זר, אמנם יהודי דובר עברית, עלה לארץ באותו היום, המשיך למשכן נשיאי ישראל, ומונה לנגיד בנק ישראל השמיני. היה זה הפרופסור סטנלי פישר, הנגיד השני המתמנה לאחר שלא שהה בארץ שנים רבות. הראשון היה יעקב פרנקל ואל השלישי עוד נגיע.
מינויו של פישר היה הישג בלתי רגיל לישראל. הוא נחשב לאחד הכלכלנים המובילים בעולם. הוא כיהן, בין השאר, כסגן נשיא והכלכלן הראשי של הבנק העולמי, כמשנה למנכ"ל קרן המטבע הבינלאומית וכסגן יו"ר סיטיגרופ, הבנק המסחרי הגדול בעולם דאז. אגב, פישר שהה בישראל בין השנים 1962 ל-1965, אך לא היה בעל אזרחות ישראלית. מינויו לנגיד לווה בכבוד ובשמחה רבה. כותרת "ממון" העידה על כך ב-2 במאי 2005: " קבלת פנים חמה לסטנלי פישר: הבורסה בת"א המריאה לשיא".
גם כהונת פישר, כמו זאת של פרנקל, הוארכה, אולם גם הוא לא השלים את עשר שנות הכהונה, אלא שמונה שנים. התפטרותו הביאה לאחר מכן למינויו על ידי נשיא ארה"ב, ברק אובמה, לכהונה הרמה של המשנה לנגידת הבנק המרכזי של ארה"ב (הפדרל ריזרב), ג'נט ילן. לפני חודשיים בחרה בו אסיפת בעלי המניות של בנק הפועלים כדירקטור בבנק.
שובו של הנגיד
עם פרישתו, החלה אחת הפארסות הגדולות בתולדות מינוי נגיד בנק ישראל. ראש הממשלה בנימין נתניהו לא רצה במינויה של ד"ר קרנית פלוג, המשנה לנגיד פישר, לנגידה, וכך החלו להיזרק שמות לאוויר. לפתע שב ועלה שמו של הפרופסור יעקב פרנקל, כלכלן נחשב מאד בעולם, שעמד להיות הנגיד הראשון בישראל שייבחר מחדש, 13 שנים לאחר פרישתו, לכהונה נוספת.
ב-24 ביוני 2013 בישרה הכותרת הראשית ב"ידיעות אחרונות": "שובו של הנגיד". אולם, ערב כינוס הוועדה הבודקת ומאשרת את מינוי הבכירים ביותר בשירות הממשלתי, שבה לככב בתקשורת פרשה שנחשפה ב-2006 ב"ידיעות אחרונות". כאשר שב הפרופסור פרנקל מהרצאה בפני נשיאי שבע המדינות המתקדמות בעולם, הוא נתפס במפתיע בעת נחיתת ביניים בהונג קונג, כאשר יצא מחנות בדיוטי פרי בנמל התעופה, בחשד שיצא מבלי לשלם על חליפון (תיק לנשיאת חליפה שלא תתקמט).
פרנקל הכחיש מכל וכל את הטענה, טען שהפרסום אינו נכון וסיפר כי עוכב בנמל התעופה כיוון שצעד בטעות במסלול בתוך שדה התעופה המיועד לפקידי ממשל בכירים. אולם, משרד המשפטים בהונג קונג הבהיר כי פרנקל נתפס כאשר ניסה, כביכול, לצאת מהחנות מבלי לשלם. פרנקל טען כי כלל לא ננקטו נגדו הליכים וכי שוחרר מיד, אולם התברר שהובא בפני שופט. חודשים אחדים לאחר מכן בוטל כתב האישום נגדו, לא לפני שהיו חילופי גרסאות בין משרד המשפטים לפרנקל האם הוא התנצל ובתמורה לא מוצה עמו הדין. ב-8 באוגוסט פורסמו בהבלטה בעמוד הראשון בעיתון גרסאות פרנקל ומסמך רשמי של השלטונות בהונג קונג.
בעקבות פרסום הפרשה וכיכובה בכותרות הראשיות בכל כלי התקשורת בישראל, הודיע יעקב פרנקל לראש הממשלה ביולי 2013 כי הוא מסיר את מועמדותו לכהן שוב כנגיד, והפעם התשיעי.
המינוי שנפל בגלל שיחת טלפון
הפארסה נמשכה. נתניהו ולפיד לא הצליחו למצוא מועמד מוסכם מתאים ושמות רבים הועלו וירדו. ואז הם נשמו לרווחה (או חשבו כך) והסכימו על מינויו של כלכלן ישראלי בכיר, הפרופסור ליאו ליידרמן. ב-1 באוגוסט 2013 הדהדה הכותרת הראשית: "ליידרמן: תנו לי 100 ימים ותראו". ליידרמן הוכתר בתקשורת כנגיד הבא והכל ברכו ושמחו.
ואז הגיע טלפון מוזר, שתוכנו נודע לוועדה למינויים הבכירים. הכותרת בעיתון של ה-4 באוגוסט הייתה: "הטלפון שטירפד את המינוי". אישה ביקשה לדווח על נסיבות פרישתו של הפרופסור ליאו ליידרמן מתפקיד בכיר שבו שימש ב"דויטשה בנק". במקביל פרסם אחד מערוצי הטלוויזיה כי ליידרמן נוהג להיוועץ באסטרולוגית (אז מה? - שאלו רבים). בני משפחתו של הנגיד המיועד, שנחשב לכלכלן מהמובילים בישראל, ייעצו לו: "מה אתה צריך את זה? תפרוש מהמועמדות ותחזור לחייך השקטים". ליידרמן הסיר את מועמדותו.
נתניהו ולפיד יצאו לסיבוב נוסף של חיפוש מועמד. האם תהיה זאת מיכל עבאדי, שהייתה החשבת הכללית באוצר? אולי איש העסקים מריוס נכט? או ויקטור מדינה, שהיה בעבר מנכ"ל משרד האוצר והאיש מספר 2 בבנק ישראל? ואולי מריו בלכר, שהיה נגיד הבנק המרכזי של ארגנטינה דווקא בימיה הקשים?
הנגידה הראשונה
בתום סדרת ראיונות הופיעה ב-9 באוקטובר 2013 כותרת ראשית ב"ידיעות אחרונות" : "100 ימים בלי נגיד". כל אותו זמן הייתה בבניין מול משרדיהם של ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר לפיד ממלאת מקום הנגיד, ד"ר קרנית פלוג, אך השניים עשו כל שביכולתם לא למנותה לתפקיד. אחרי פארסה שנמשכה 112 יום, הבינו נתניהו ולפיד כי בעצם ממש מולם ניצבת מועמדת ראויה להיות האישה הראשונה שתכהן כנגידת בנק ישראל, והחליטו על מינויה של פלוג. הכותרת הראשית ב-21 באוקטובר 2013 הייתה בת מילה אחת: "הנגידה".
ואחרי כל ההשתלשלות הזאת, הפנימה פלוג, שהפכה בינתיים לפרופסור מן המניין בחוג לכלכלה באוניברסיטה העברית, כי גם בתום כהונה בת חמש שנים מחפשים נתניהו ושר האוצר משה כחלון מועמד אחר, והודיעה לראש הממשלה כי לא תתמודד לכהונה נוספת כנגידת בנק ישראל.
לאחר סדרת ראיונות מונה לנגיד בדיוק לפני שנתיים הפרופסור אמיר ירון. היה זה המינוי השלישי, כמעט ברצף, של כלכלן שנעדר שנים רבות מהארץ - אחרי פרנקל ופישר - לאחר שהייה של 27 שנים בארה"ב. רבים בארץ כלל לא הכירו את הפרופסור ירון, אולם כעבור שתי שנות כהונה ההישג הגדול שלו הוא אי היותו מעורב בשום שערורייה, תוך גילוי זהירות רבה בהערותיו לממשלה, גם אם ציין כי לא טוב הוא שמדינה פועלת ללא תקציב מאושר.
בחודשים האחרונים זכה הפרופסור ירון לשבחים רבים על כי הפך לגורם היחיד המנהל בימי משבר הקורונה מדיניות שמועילה למשק, בעת שהממשלה לא מתפקדת בתחום הכלכלי ולא אישרה תקציב ותוכנית כלכלית במשך שבעת חודשי קיומה.
