מחירי החמאה יעלו? ועדת המחירים של משרדי החקלאות והאוצר המליצה לשרים להפסיק לפקח על מחיר חמאה ולאפשר לשוק לקבוע את המחיר. הוועדה ממליצה לשרים לשנות את אופן הפיקוח על חמאה בחפיסה מקביעת מחיר מקסימום לדיווח על רווחיות ומחירים. כלומר, היצרנים והקמעונאים ידווחו על מחירי החמאה למדינה אך ינקבו בהם בעצמם. כיום מחיר חמאה מפוקח מרבי עומד על 3.94 שקלים ל-100 גרם.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
הוועדה ממליצה כי תוקף השינוי יהיה כל עוד הפטור ממכס על חמאה מבוטל. עם תפוגת הוראת השעה יחזור הפיקוח על המחיר, בכפוף למנגנון העדכון השוטף למחירי מוצרי החלב ובהתאמות הנדרשות למחיר האחרון שנקבע טרם הוצאתו מפיקוח.
עקב כך, אם השרים יאשרו את ההמלצה, לא ייקבע מחיר מרבי לחמאה בחפיסה, מקומית או מיובאת, אך הוועדה תמשיך במעקב אחר רמת הרווחיות ומחירי החמאה בשוק. לאור זאת, הוועדה ממליצה לקבוע כי יצרנים ויבואנים בעלי נתח שוק כספי הגבוה מ-20% ב-12 החודשים שקדמו לדיווח ידווחו לוועדה אחת לשנה נתונים על מחירים ורווחיות, בהתאם לדיווח החל כיום על יצרני מוצרי החלב. על רשתות השיווק הגדולות (כהגדרתן בחוק המזון) חל צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, במסגרתו נקבעה חובת דיווח בעניין רווחיות קמעונאים גדולים ממכירת מוצרי מזון המצויים בפיקוח מחירים, ובהם חמאה.
חברי הוועדה ציינו כי פתיחת השוק צפויה להגביר את התחרות בענף ולהוביל לירידה בנתח השוק ובכוח השוק של חברת תנובה בשוק החמאה. במצב זה, החשש כי היצרנים בשוק החמאה ישיגו רווחיות עודפת נחלש, וכך מצטמצם הצורך בקביעת מחיר.
כל זאת למרות שהוכח כי המרווח של היבואנים בחמאות הייבוא גדול מהמרווח של היצרנים המקומיים וכי רובם מוכרים במחיר הפיקוח ומעלה. בהחלטת הוועדה נקבע כי: "יתכן כי בטווח הקצר הסרת פיקוח תביא לעליית מחיר מסוימת, וזאת לאור הצורך בהתארגנות היבואנים ובקיומן של עלויות התחלתיות, אולם נראה שגם אם תתרחש עלייה שכזו ניתן להניח שהיא לא תימשך לאורך זמן לאור היעדר המגבלות על הגדלת הייבוא והמחיר העולמי הנמוך יחסית לישראל".
ההיצע גדל ומספר חמאות הייבוא היקרות עלה
לאחר ביטול המכס על חמאות מיובאות בפברואר 2020, נרשמה עלייה במגוון המוצרים בכלל שוק החמאה. היצע המוצרים בשוק גדל בממוצע מ-28 ל-50, עלייה 32%, על פי השוואה בין 10 חודשים לפני ואחרי ביטול המכס.
המוצרים לא הביאו לירידה במחירים בשוק. להיפך: רבות מהחמאות נמכרו במחיר גבוה, אם כי הגיעו ארצה גם חמאות במחיר מפוקח, אחרי שבמרץ 2020 קבע המפקח על המחירים במשרד החקלאות כי גם חמאה מיובאת צריכה להימכר במחיר מפוקח.
בחודשים האחרונים אומנם חלה ירידה במחיר הייבוא, אבל מבחינה של המחירים לצרכן עולה כי הפער במחיר בין המוצרים המיובאים למקומיים לא בא לידי ביטוי במלואו במחירים לצרכן, מה שעשוי להעיד על כך שמרווח השיווק גבוה יותר בחמאות המיובאות. כלומר, בעקבות פתיחת השוק, חל בישראל שינוי במגוון ובכמות החמאה הנמכרת, אך לא הורדת מחירים.
הסרת המכס על חמאה מיובאת ופתיחת השוק לייבוא חופשי הביאו לשינויים בשוק החמאה, ובפרט לירידה ניכרת בנתח השוק של החמאה המקומית, ולעליה מקבילה בנתח השוק של החמאות המיובאות מפולין, פינלנד, צרפת, איטליה, בלגיה ומדינות נוספות. עוד קודם לכן טרה הפסיקה למכור חמאה לשוק הקמעונאי (לצרכנים) ותנובה הפחיתה את כמות החמאה שייצרה. נתח השוק של המוצרים המקומיים ירד מכ-93% לכ-56% ובשוק צצו חמאות זולות אך כאמור: גם יקרות מאוד.
למרות שהמפקח על המחירים קבע כי חמאה מיובאת תימכר במחיר הפיקוח, המפקח איפשר לחלק מהיבואנים למכור חמאה במחיר גבוה. החברות שכנעו את מגנון הפיקוח, באמתלות שונות, שאלה חמאות מיוחדות והמפקח החריג אותן מצו הפיקוח.
בסה"כ, לפי נתוני סטורנקסט, המכר הכמותי של חמאות גדל בכ-29% בין 2020-2018, בהשוואה לגידול של 14% שוק החלב בכללותו. הגידול עשוי לנבוע מעלייה בביקוש, בעקבות הגדלת מגוון המוצרים במהלך 2020 כמו גם מהגידול בכלל המכר הקמעונאי בהשפעת מגפת הקורונה. בנוסף, לעמדת גורמי המקצוע במשרד האוצר, הגידול עשוי לנבוע גם מהיצע נמוך ומחסור במוצרי חמאה שהתקיים במהלך השנים 2019-2018, אז טרה הפסיקה למכור חמאה ותנובה הפחיתה מאוד את הכמויות שמכרה.
כך למשל, ב-2018 חלה ירידה משמעותית בנתח השוק של תנובה, בעל נתח השוק הגדול ביותר במוצרי חלב ובחמאה בפרט, מכ-88% בממוצע ב-2018 לכ-67% בממוצע ב-2019, כשבסוף שנה זו עמד נתח השוק שלה על פחות מ-50%. ב-2020 מגמה זו נעצרה ונתח השוק של תנובה שוב עלה.
במקביל, ברבעון האחרון של שנת 2020 החלה תנובה לשווק גם מוצר שמקורו בייבוא, תחת השם חמאת השף הלבן, שהגיע לנתח שוק של כ-10%, תוך זמן קצר מאוד. בסך הכל, בשנת 2020 עמד נתח השוק של כלל מוצרי תנובה על כ-51%.
לצד זאת, ספקים אחרים בשוק הגדילו את נתחי השוק שלהם. חברת טרה, שהקטינה משמעותית את ייצור החמאה לשוק הקמעונאי במחצית השנייה של 2018, חזרה בתחילת 2020 לשווק חמאה בחפיסה במחיר מפוקח ובסוף שנה זו, עמד נתח השוק של מוצר זה על כ-16%. נתח השוק של מוצרים מיובאים הנמכרים כמותגים פרטיים במחיר מפוקח גדל החל מ-2019 וכך גם נתח השוק של מוצרים המיובאים על ידי חברת וילי פוד. נתח השוק של מוצרים מקומיים הגיע ל-51% ב-2020.
מנכ״ל מועצת החלב, איציק שניידר, מסר בתגובה: "מדובר בהחלטה הנותנת פרס לייבואנים על חשבון הציבור. במקום לחייב יבואנים למכור חמאה במחיר מפוקח, מחירי החמאה ימשיכו להאמיר על חשבון הציבור. אני סומך על שר האוצר ושר החקלאות שלא ייתנו יד להחלטה כזאת הפוגעת באזרחי ישראל".
ליאור שמחה, מנכ"ל יצרני התאחדות יצרני החלב בישראל, הוסיף: "ההמלצה למעשה היא ביטול שומר הסף על האינטרס של כלל הצרכנים בישראל. החלטה זו תמוהה ביותר דווקא בימים אלה, שבהם נדרשים עוד ועוד מנגנוני בקרה ופיקוח על היבואנים ורשתות השיווק, וזאת בכדי לדאוג שהמחירים לא יתייקרו. בשנה שעברה כבר הרגשנו בכיס את העלייה הגדולה במחירי החמאה המיובאת והבנו כי ללא רגולציה מחמירה, כוחות השוק יעשו כרצונם ויעלו מחירים נטו בשם האינטרס העסקי. אנו סמוכים ובטוחים כי מקבלי ההחלטות לא ייתנו הטבה כל כך משמעותית לקומץ יבואנים".
