בבית מתגוררים זוג בשנות ה-40 לחייהם עם שלושת ילדיהם (בני 9, 15 ו-17). הגבר עובד בהיי-טק והאישה מאמנת אישית ומנהלת סטודיו לצורפות.
הזוג התגורר בדירה, ורכש את הבית הפרטי הזה לצורך שיפוץ מאסיבי ומעבר למגורים בו.
כאמור, מדובר בשיפוץ מלא, שכלל את שדרוג כל קומת הכניסה, קומת המגורים והחצר. כמו כן, הוחלפו כל תשתיות האינסטלציה והחשמל, חדרי הרחצה פורקו ונבנו מחדש. הריצוף של קומת הרחצה הוחלף, ובקומת המגורים הותקנו פרקטים.
הפתחים שונו והפרופילים הוחלפו, לרבות התקנת חלונות אלומיניום ותריסים חשמליים. נבנה קמין שפועל על גז, מערכת-מיזוג אוויר מתקדמת, עבודת נגרות בהתאמה אישית בכל רחבי הבית.
המטבח הוחלף וכן הותקן מטבח חוץ בנוסף. נוספו שטחי אחסון נסתרים רבים בנישות, והוחלף כל הריהוט בבית ואובזר לגמרי כולל פרטי אמנות ושטיחים.
מיקום: רעננה.
סוג המבנה: בית פרטי עם ארבעה מפלסים. שטח המגרש 516 מטר ושטח המבנה 233 מטר בנוי. לבית ארבעה כיווני אוויר.
דיירים: זוג עם שלושה ילדים.
עיצוב פנים: נורית מור-יוסף.
משך השיפוץ: שלב התכנון נמשך כשנה וחצי, השיפוץ בפועל נמשך כארבעה חודשים.
סכום השיפוץ: 1.2 מיליון שקל.
היקף השיפוץ: שיפוץ מלא של קומת הכניסה, קומת המגורים והחצר. החלפת כל התשתיות בבית, לרבות אינסטלציה וחשמל.
איך זה נראה לפני השיפוץ?
כך זה נראה אחרי השיפוץ
כעת, לאחר השיפוץ, במפלס שבקומת הקרקע ישנה סוויטה לילד המתבגר וכן קליניקה ביתית. במפלס השני, ישנו החלל הציבורי שכולל את הסלון, המטבח, פינת האוכל, שירותי האורחים, שטחי אחסון ויציאה לחצר. במפלס השלישי יש חדר משפחה המשקיף אל עבר הסלון, שני חדרי ילדים וחדר רחצה. במפלס הרביעי ממוקמת סוויטת ההורים.
הבית נבנה במקור בסוף שנות ה-90'. "סגנון העיצוב המועדף על שני בני-הזוג הוא קלאסי ונקי, כשהגבר העדיף מראה יותר מודרני והאישה רצתה תוספת של חמימות", מתארת מעצבת הפנים, נורית מור-יוסף. "לכן, בסופו של דבר הוחלט על בית מודרני ומינימליסטי, עם סקאלת צבעים של שחור-לבן-אפור ונגיעות של עץ, לתוספת חמימות".
מרפסות הבית רוצפו מחדש וגם הגינה עברה שינוי מאסיבי. ניטעו עצים ונוספו שבילים. הדשא הסינתטי הוחלף בדשא טבעי. כמו כן, הוכנסו מערכות השקיה מתקדמות, צמחים ופרחים. סביב הבית הותקנו גדרות בפרופיל אלומיניום ושערים.
פתחי הבית לא שונו, אך כל הוויטרינות הוחלפו. כך גם לגבי כל דלתות הפנים ודלת הכניסה המרכזית.
בחלל הציבורי שבתוך הבית, חל שינוי בחלוקת הפנים. הקיר שהפריד את המטבח מהסלון נשבר, וכך גם כל הנמכות הגבס בוטלו, ליצירת חלל גדול ומרווח יותר.
הקיר המערבי שפונה לחלל הציבורי נדבר, והוסב לוויטרינה עם פרופיל בסגנון באוהאוס, המשקיף אל המפלס התחתון. במפלס העליון, בוטל חדר הארונות, ועבודת הנגרות אפשרה חדר ארונות פתוח, ללא קירות, מה שטרם להגדלת השטח בצורה משמעותית.
במפלס החלון נפרץ הקיר, ונבנה גרם מדרגות לכיוון המפלס התחתון של הבית, המוביל אל יחידת המגורים של המתבגר, הכוללת חדר שינה וחדר רחצה נפרד. במפלס זה, ישנו גם חדר עבודה נוסף להורים, שנמצא מאוד שימושי בתקופת הקורונה.
האם נוספו שטחי אחסון לבית?
מור יוסף: "בהחלט. במפלס הציבורי, בסמוך לשירותי האורחים, תוכננה נישה לארון תקשורת וחשמל מרכזי ולצידה ארון שירות למעילים ולנעליים. בחלק התחתון, שמתחת לגרם המדרגות, הנישה נסגרה בנגרות מינימליסטית ומשמשת לאחסון מזוודות וחפצים נוספים".
מה היו האתגרים העיקריים בשיפוץ?
"אחד האתגרים המשמעותיים היה להישאר במסגרת התקציב שהוקצב בתחילת הפרויקט", מתארת מור-יוסף. "זאת, משום שבכל פעם צצו בלת"מים במערכות הנסתרות של הבית".
לדבריה, "תכנון מערכות החשמל ופיצול ארונות החשמל למספר מפלסים שונים היה מאתגר. היה צורך להסתיר אותם בעבודות נגרות ובחפצים משלימים כמו מראה על ציר, בקיר הכניסה לבית.
"גם מערכת המיזוג דרשה תכנון מעמיק, וכך גם התקנת הקמין. זאת, משום שהקמין הוכנס אל תוך נישה בין שני קירות ביציקת בטון. התכנון היה מאוד מורכב וקפדני, וכלל תוספת למזנון שלמרגלותיו, שבו יש חלל קירות נוח לצורכי תיקונים ותחזוקה".
העובדה שהבית בנוי ממפלסים עם חללים כפולים, הצריכה תכנון מורכב של מיקומי המעבדים של מערכת המיזוג. לשם כך, הם הוטמעו בעבודת נגרות, עם השארת פתחי שירות לצורכי תיקונים.
"הייתה דילמה לגבי מיקום פתחי האוורור לכיוון החלל המרכזי", מוסיפה מור-יוסף.
"זאת, משום שבעלי הנכס סירבו לבצע הנמכות תקרה כלשהן בחלל. לכן, הוחלט לבצע הנמכה באזור מוגדר אחד, מעל האי במטבח".
לדבריה, "החלל הגבוה יצא אתגר גם בשלב תכנון התאורה. זאת, על מנת שהארת חלל אחד, לא תסנוור או תפגע בשגרת החיים של מי שמשתמש במפלס גבוה יותר, הסמוך אליו".
על המטבח
המטבח מאוד מודרני וכולל קיר ארונות גבוהים בצבע שחור, במראה מינימליסטי וכל המשטחים הנמוכים בגוון לבן. סביב האי ניצבים שישה כסאות בר במראה מודרני, והותקנו גופי תאורה שחורים במראה נורדי מינימליסטי.
כיצד נבחרה צורת המטבח?
מור יוסף: "הלקוחות ביקשו שטחי עבודה ומקומות אחסון מרובים. הואיל והחלל לאחר שבירת הקירות, נותר כחלל צר יחסית ומאורך. הוחלט על העמדה בצורת האות "ר" כאשר אי גדול ורחב ידיים ממוקם במרכז המטבח, ויוצר מאין חציצה ויזואלית בין הסלון למטבח".
תוכנן ארון שירות נוסף, הממוקם ליד ויטרינת היציאה לחצר. "בעלת הבית אוהבת שהכל מוסתר ומאוחסן והשיש הגדול נשאר נקי לחלוטין", מסבירה מור-יוסף. "לכן, כל מכשירי החשמל הקטנים (מיקסר, טוסטר, מכונת לחם זכו למקום ייעודי, בתוך הארונות). תוכנן ארון שירות בקצה המטבח שמכיל את שואב האבק האלחוטי ואת חומרי הניקוי, כך שלא יהיה צורך להתרוצץ בין המפלסים עם חומרי ניקוי".
במרכזו של המטבח, מוקם אי גדול במיוחד המשמש אף הוא לאחסון בחלקו התחתון, ובחלקו העליון, משטח עבודה גדול לצורכי אפייה וחיתוך, ושטח לישיבה ולאכילה.
על הסלון
"לפני השיפוץ, הבית היא מאוד חשוך ומאוד מיושן", מתארת מור-יוסף. "הוא אפיין את הבנייה של תחילת שנות ה-90', כלל הנמכות גבס מסיביות, קיר הפרדה גדול בין המטבח לסלון שסגר את חלל המטבח והפך אותו לחשוך ו'חנוק', וויטרינות מיושנות שכללו תריסי רפפה וכמות גדולה של ריהוט כבד. המטרה הייתה להפוך את החלל, לחלל מאיר ומרווח".
בסלון הקודם, כלל לא הייתה טלוויזיה בחלל, ואי לכך צורת העמדה של הריהוט בחלל, הייתה שונה. לצד הקיר שחצץ בין הסלון למטבח, מוקמה ספה.
"כבר במהלך תכנון הפרויקט, הוצגו מספר העמדות לחלל הציבורי", מפרטת מור-יוסף. "בסופו של דבר הוחלט, למקם את הטלוויזיה ליד הקיר הצפוני, וכנגזרת מכך הספות ושאר הריהוט הועמדו בהתאמה".
כל החלונות הוחלפו לחלונות במראה נקי, ופרופילים בצבע שחור. בסלון הוצבה ספה גדולה, ספת שזלונג נוספת ומפנקת, ולצידם פינת אוכל רחבת ידיים.
הקירות נצבעו בגוון קליפת ביצה. במרכז הסלון הונחו שני שולחנות אמורפיים בגווני עץ ושיש.
בסלון ממוקמת וויטרינה רחבת ידיים המאפשרת גישה נוחה ונעמה לחצר המערבית.
החצר משמשת כחצר שמתחברת לפנים הבית. החלל המקורה, ביציאה מהסלון חופה אף הוא באריח גרניט פורצלן אפור, הזהה לריצוף שבתוך הבית. זאת, על מנת ליצור המשכיות ואשליה של חלל מגורים גדול יותר.
מערך הריהוט מאפשר יציאה נוחה לחצר. משמאל ומימין קיימים שבילי גישה לכניסה הראשית, ולחצר האחורית, שגם הם חופו, באבן טבעית על סקאלת האפורים הכהים.
האם יש קירות כוח בדירה, לפי מה נבחר המיקום שלהם, ולפי מה סגנון העיצוב שלהם?
"אין קיר כוח בדירה, אך אפשר לומר שהקיר המרכזי בחלל הסלון שבו מוקמו הקמין והמזנון, הוא הקיר הדומיננטי".
האם היו רהיטים מסוימים שעברו חידוש והתאמה לסגנון החדש?
"כורסת הצ'רלי הישנה עברה ריפוד מחדש והותאמה לצבעי הבית, וממוקמת בסוויטת ההורים".
האם שונה גודל חדרי השירותים והאמבטיה? חלק בוטלו או אוחדו?
"חדרי הרחצה הישנים פורקו לחלוטין ומיקום חדרי הרחצה החדשים שונה לחלוטין".
מה היה השינוי בחדרי השינה: ילדים ומבוגרים, מה היה לפני ומה היה חשוב שיהיה אחרי?
"היה חשוב לבעלי הבית לשמור על מינימליזם ולא להעמיס על החדרים", מפרטת מור-יוסף. "לכן, כל מפלס החדרים לרבות המדרגות, חופו בפרקט עץ אלון טבעי ובהיר. הצבעים שנבחרו לריהוט והאווירה של החדרים הינם בעלי אופי נעים ושקט.
"נער החדר אובזר בריהוט בהיר ובאקססוריז באפור ושחור מעושן. ואילו לחדרה של הבת, נבחר ריהוט בהיר, והקירות חופו בגוון ורוד מעושן. חלומה של הילדה, היה לשלב ערסל בחדרה, והגשמנו לה אותו".
האם נוספו לבית חדר, פינת עבודה, פינת קריאה או כל פינה אחרת שלא הייתה קיימת?
"חדר המשפחה שעוצב בצורה כזו שגורמת לחמימות והרגשת פינוק בבית. חלל זה עבר מהפך של ממש, מחדר שהיה מלא בארונות אחסון, ושימש כמעין מחסן עבור הדיירים הקודמים, לחדר משפחה חמים ומשפחתי".
לדבריה, "הקיר המערבי נהרס לשם יצירת חלון ויטרינה גדול, בפרופיל באוהאוס, שמשקיף לעבר הסלון ופינת האוכל. נבחרו ספות מרבץ מפנקות, בגווני שחור ורוד מעושן ואפור. העובדה שהן מודולרית, מאפשרת לשנות את הסידור שלהן בקלות, והן גם משמשות לאירוח, בעת הצורך. כמו כן, תוכננה ספרייה, בשחור גרפיט המשולבת קוביות עץ, להנחת ספרים".
מה היה חשוב לדיירים, מניסיון בחיים בבית הקודם, שגרם להם להתעקש שיהיה בבית החדש?
מור יוסף: "לבעלי הבית היה חשוב שימוקם אי גדול במטבח שכל בני הבית יכולים לשבת סביבו בו זמנית, אחד מול השני ולא בשורה. ואכן, האי במטבח הפך להיות מרכז הבית וגם שמגיעים אורחים מבחוץ, באופן אוטומטי מתיישבים שם. זאת, למרות שהסלון פתוח וקרוב. זאת משום שהאי מאוד מזמין, רחב וגדול ונותן אופציה לשבת בנוחות וליצור קירבה.
"כמו כן, בחדר הרחצה של ההורים במקור היה ג'קוזי שבוטל ובמקומו מיקמנו אמבטיה פרי סטנדינג, כי היה להם חשוב שבכל הבית הגדול הזה שמכיל מספר מקלחות, תישאר גם האופציה לאמבטיה מפנקת כשזקוקים לזה.
"עוד פינה שהייתה חשובה להם במיוחד היא יצירת חלל משפחתי. חלל זה משמש לאירוח חברים צעירים של הילדים ומהווה אזור פינוק ורביצה בבית".
מאז האכלוס, מהם הפידבקים שקיבלת? מהו השדרוג המשמעותי עבורם, ששינה עבורם את אורח החיים בבית, בעקבות השיפוץ?
מור יוסף: "הפינה בבית שהכי בשימוש והכי מקרבת את בני המשפחה זה האי במטבח. הוא בהחלט מרכז הבית. סביבו כולם נפגשים.
"כמו כן, הגינה הרחבה שתוכננה בצורה כזו שהיא נקייה ומינימליסטית כמו כל עיצוב הבית. ופינת האוכל שחשבנו לוותר עליה אבל ההחלטה להשאירה ולמקם אותה בצמוד לסלון, הייתה בדיעבד בחירה נכונה עבורם".
האם היה משהו שהם לא רצו, התעקשת עליו, ובסופו של דבר הדיירים הודו לך על כך?
"פינת האוכל, ללא כל ספק. בתחילה, בעלי הבית חשבו לוותר עליה, ולרכוש קונסולה מתקפלת. ואולם, לאחר שבירת הקירות בחלל הציבורי, הוכנה סקיצה נוספת ללקוחות, בהם מוקמה פינת האוכל בחלל המרכזי.
"בסופו של דבר מיקמנו אותה בצמוד לסלון, לצד הוויטרינה הגבוהה עם הכניסה לבית . וזו הייתה בחירה שמשרתת אותם מאוד כיום. כמן כן, בתחילה ומבחינה תקציבית, לא רצו להחליף את כל המעקות של הבית, ולבסוף התרצו לשמחתי, והתוצאה בהחלט שידרגה את המראה הכולל של החלל".
עוד כתבות בנושא:
כיצד נבחרה פלטת הגוונים בבית?
מור יוסף: "פלטת הגוונים בכל הבית הייתה מראש על סקלה ניטרלית יחסית של שחור, לבן ואפור. העץ, נוסף להוספת חמימות. הוא בא לידי ביטוי במדרגות, בנגרות במטבח, בחדרי הרחצה ובפרקטים. בעיני, ה'ריקוד' בין השניים עובד נפלא, ותואם את העדפות העיצוב של בעלי הנכס.
"המטבח תוכנן מחדש בעל אופי מודרני חם, קיר ארונות גבוהים בצבע שחור, במראה מינימליסטי וכל המשטחים הנמוכים בגוון לבן. גם במטבח שולבו צבעים בנגרות בשחור ולבן, ויחידות של קוביות עץ 'מרחפות' על הקיר הדרומי".
סוויטת ההורים, חופתה אף היא בפרקט עץ אלון טבעי, ליצירת מראה חמים. מיטה רחבת ידיים בגוון אפור הועמדה במרכז החלל, ומשני צדדיה שתי שידות, זהות, בגוון ירוק מנטה בשילוב פרזול שחור.
גופי התאורה אף הם כמו בכל הבית, נבחרו בצבע שחור. והארונות בלבן נקי ומינימליסטי. וילון במראה פשתן טבעי, ופינת עבודה קטנה ומינימליסטית מוקמה מתחת לטלוויזיה, ומשמשת כמעין קונסולה לאחסון ופינת עבודה נוספת בבית בשעת הצורך.
לטובת מקומות אחסון לפרטי הלבוש, תוכנן ארון גדול ממדים בצורת האות ריש, בנגרות פרטית עד התקרה. במרכזו מונח ספסל לצורך הנחת פרטי לבוש והתארגנות נוחה ביומיום. לחדר זה נוסף חדר הארונות, שבמקור היה סגור כחדר ניפרד בתוך חדר ההורים.
חדר הרחצה הוסב לחדר רחצה רחב ידיים הכולל אמבטיה, מקלחת גדולה ומפנקת וארון כיור רחב במיוחד. הרצפה והקירות חופו באריח זהה, גרפיט שחור.
לאורך האמבטיה ישנה נישה, שבה שולבו אריחים שחורים בדוגמאות משתנות של שחור על שחור. נגרות אישית תוכננה בגוון אלון טבעי, בשילוב שיש מדוקק בצבע לבן.
"גם אצל הילדים, הדיירים ביקשו מראה נקי ומינימליסטי, וכך נעשה", מוסיפה מור-יוסף. "הארון תוכנן בנגרות אישית, בגוון לבן מעושן והוקמו נישות בנגרות. המיטות במראה נקי, בגווני האפור. פרקט עץ טבעי מחפה את הריצפה. לבקשת הילדה בת התשע, הקירות נצבעו בגוון ורוד מעושן, וערסל חמים הותקן במרכז החלל. בכל חדר, נוספו פרטי טקסטיל במראה נקי ורגוע יחסית".
לדבריה, "למרות שבעלי הבית אינם חובבי וילונות, חשבתי שיהיה מאוד נכון מבחינה עיצובית כן לשלב וילונות בחלק מהחללים. אי לכך, שולב וילון רחב ידיים בסוויטת ההורים, ובפינת האוכל המרכזית, בחלון גבוה במיוחד בו לא שולבו תריסים".
