על פי כל התחזיות, עשרות אלפי עסקים צפויים לקרוס במהלך השנה הקרובה בשל משבר הקורונה. מסתבר שגם להליך סגירת העסק יש משמעויות כלכליות ומשפטיות רבות, ולכן כדאי להיערך מראש ולבצע את ההליך בצורה נכונה.
לשם כך, הכנו עבורכם בסיוע עו"ד גלעד נרקיס, מומחה להתמודדות מול המערכת הבנקאית וחדלות פירעון, מספר כללים שיסייעו לבעלי העסקים שביניכם לצמצם נזקים במקרה שנאלצתם לסגור את מפעל חייכם או לגבש הסדר עם נושים.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עו"ד נרקיס מספר כי פנתה אליו בעלת חנות למוצרי קוסמטיקה שנקלעה למבוי סתום ולחוסר יכולת להמשיך ולנהל את החנות, לאחר שזו נסגרה במשך למעלה מחודש ימים בשל מגבלות הקורונה והוראות הרשויות. הפנייה נעשתה לאחר שקיבלה מכתב התראה מן הבנק בנוגע לפיגורים בהחזר הלוואותיה, ולמעשה לאחר שהבינה כי לא נותרה לה ברירה ובעתיד הקרוב היא תיאלץ לסגור את החנות. "חשוב להבין שבפני אדם או עסק הנקלעים לקושי כלכלי, קיימות מספר אפשרויות להתמודדות עם המצב ויש חשיבות גדולה גם כיצד לסגור עסק בצורה נכונה", אומר נרקיס.
כיצד על בעל עסק לנהוג בשעת משבר כלכלי על מנת לצמצם נזקים?
בשלב הראשון, יש לבצע מיפוי של כלל החובות הפתוחים תוך חלוקה לסוגים שונים ופירוט סכומי החוב לכל אחד מן הצדדים; יש להפריד בין חובות לבנקים, חובות לספקים, למשכירים, לעובדים ולצדדים שלישיים נוספים. בשלב הבא, מסביר עו"ד נרקיס, יש לבצע בדיקה מקיפה ולבדוק אם קיימים צ'קים בחוץ אשר הצגתם לפירעון ועלולים לגרור מצב של הגבלת החשבון.
לאחר מיפוי החובות וקבלת התמונה המלאה, אחת מהאפשרויות היא לנסות ולהגיע להסכמות ופשרות עם הנושים השונים ולהסביר להם את חוסר היכולת לעמוד בפירעון מלא של כלל ההתחייבויות, נוכח משבר הקורונה. "במקרים רבים עשויים הנושים להבין כי עדיף להם לקבל חלק מן החוב במסגרת פשרה מאשר להתנהל בהליכי גביה או חדלות פירעון במשך שנים ארוכות, כשהסיכוי לקבלת החוב יורד ככל שחולף הזמן".
איך מנהלים את המו"מ ועם מי קודם?
לדברי עו"ד נרקיס, האינסטינקט הראשוני שלנו הוא לנסות ולטפל בחובות הגדולים לפני הקטנים. "חשוב לדעת כי תשלום חובות לחלק מן הנושים תוך התעלמות מנושים אחרים, עלול להיחשב כהעדפת נושים במידה ותוגש בקשה לחדלות פירעון, באופן שעלול לגרור ביטול ההסכמים אליהם התחייב החייב לפני ההליך. לכן, מומלץ ככל האפשר להגיע למתווה מוסכם כולל עם כל הנושים.
מבחינת "סדרי העדיפות", כמובן שיש חשיבות בראש ובראשונה להגיע להסדרים עם נושים האוחזים בצ'קים של החייב ולנסות שהללו יסכימו להימנע מהפקדת הצ'קים, שכן החזרתם עלולה לגרום לחייב להיות מוגבל, דבר שרק יקשה על ניהול המו"מ עם הבנקים ונושים אחרים".
בניהול המו"מ עם הבנקים, מדגיש עו"ד נרקיס, חשוב לפרוס בפניו את המצב לאשורו, לבקש פריסה של יתרות החוב בדרך של הלוואות הסדר ולבקש מחילה על חלק מן החוב (כדאי לזכור כי לקראת סוף שנה, הבנקים נוטים להעניק הקלות שונות ולכן יסכימו לעתים לוויתורים על חלק מיתרות החוב, ובלבד שישולם עד סוף שנה).
כמובן, ככל שקיימות לחייב טענות שונות ואמיתיות הנוגעות לחוב הנטען, עליו לעמוד על טענותיו במסגרת הליכים משפטיים שינקוט. במסגרת הליכים אלו, יש לדרוש מהבנק מסמכים שונים, כגון מכתבים שנשלחו בעבר, הסכמים שונים שנחתמו בין הצדדים, פרוטוקולים שונים של ישיבות שהתקיימו וכמובן דפי חשבון ולוחות סילוקין לצורך בחינת החוב לאשורו.
"חשוב לבקש להיפגש עם נציגים מוסמכים בבנק (אשר בהתאם לנהלי בנק ישראל, מחויבים להסכים לקיום פגישה ולהמצאת המסמכים הנדרשים ללקוח)".
מה חשוב לדעת בניהול משא ומתן עם הבנק?
עו"ד נרקיס מציין כי "במרבית המקרים המגיעים לטיפולנו, ניכר כי הבנק הוא הנושה העיקרי וככזה, הוא השחקן הראשי וה'מפתח' להתרת התסבוכת אליה נקלע הלקוח. כיום, עיקר המחלוקות עם הבנק נוגעות לשני נושאים מרכזיים: החזרת צ'קים והגבלת חשבון הלקוח, והעמדת הלוואות ומסגרות אשראי לפירעון מיידי. בבואנו לנהל מו"מ עם הבנק, חשוב לדעת ולהכיר את חובות הבנק כלפי הלקוחות, במיוחד בימי משבר קורונה המאתגרים".
הוא מזכיר כי "בכל הנוגע להגבלת חשבון והחזרת צ'קים, ראוי לציין כי על רקע משבר הקורונה, הושהתה הגבלת חשבונות בנק בשל צ'קים ללא כיסוי ולכן חשוב לבדוק בקפדנות את מועדי החזרת הצ'קים ואם הם נכללים בתקופת ההשהייה, להעלות זאת בפני הבנק.
"בנוסף, בנק ישראל נקט במגוון צעדים כדי להקל על משקי בית ועסקים לצלוח את תקופת המשבר, ביניהם דחיית תשלומי הלוואות ומשכנתאות, הקלות בעמלות ונטייה לנקוט בהליכי גבייה, כצעד אחרון. כמו כן, הוצאו הנחיות לבנקים בכל הנוגע להליכי גביית החובות ויצירת קשר עם הפונקציה לטיפול בגביית חובות".
עו"ד נרקיס מוסיף כי "הנחיות אלו מטעם הפיקוח על הבנקים משקפות את מגמת המפקח המבקש מהבנקים לפעול בהוגנות, בגמישות וברגישות. לאור הנחיות אלו, מומלץ להסביר ולנסות לשכנע את הבנק כי דווקא בימים אלו, כדאי להם להגיע להסדרים מיטביים ככל הניתן ובכך למזער את הנזקים של כל הצדדים".
מה לעשות אם המו"מ נכשל ואינו מניב הסדר פשרה כולל?
במקרה כזה, מציין עו"ד נרקיס כי יש לשקול כניסה להליכי חדלות פירעון. "אולם", הוא מדגיש, "חשוב לזכור כי הליך חדלות הפירעון, אינו 'תרופת פלא' ללא 'תופעות לוואי'.
"הליך חדלות הפירעון אומנם מזכה את בעל העסק בהקפאת ההליכים נגדו, אך הוא גם כרוך בהפקעת חירותו הכלכלית, במינוי בעל תפקיד לכינוס נכסיו ובהטלת מגבלות עתידיות, לרבות צו עיכוב יציאה מן הארץ, איסור לבצע עסקאות מסוגים מסוימים והטלת פיקוח מתמיד ודרישה למתן דין וחשבון על כל התנהלות עסקית.
"לכך מתווסף הכתם הדבק במי שהוכרז כחדל פירעון (הכוונה לפושט רגל- ל.ד), אשר עלול להקשות על שיקומו וחזרתו למסלול העסקים בעתיד. לכן, הפתיחה בהליכי חדלות פירעון חייבת להיעשות בזהירות ובמשורה ורק לאחר שכל הניסיונות להתמודד עם המשבר אליו נקלע החייב, לא צלחו", אומר נרקיס.
ומה חשוב לוודא אם מחליטים בכל זאת לסגור את העסק?
במידה והגעת למסקנה ולפיה הדרך הנכונה היא לסגור את הפעילות הקיימת, ראשית יש להגיע להסכמים עם כל הספקים ועם המערכת הבנקאית. עו"ד נרקיס ממליץ שכל הסיכומים אליהם מגיעים הצדדים יהיו בכתב, תוך התחייבות של הספקים כי לאחר שהם יקבלו את הסכומים המוסכמים לא יהיו להם דרישות עתידיות.
בנוגע להתנהלות מול הבנק בעת סגירת עסק ובעקבות זאת סגירת החשבון העסקי, "חשוב לדעת שצ'קים שניתנו מאותו חשבון ועדיין לא נפרעו, לא יוכלו להיפרע. לכן, סגירת חשבון הבנק צריכה להיעשות אך ורק כאשר בעל העסק בטוח שאין צ'קים שלו אצל צדדים שלישיים. במידה ויש או שעדיין לא בטוחים, מומלץ להמתין עם סגירת החשבון. בנוסף, יש לפעול מול הרשויות השונות על מנת לסגור את התיקים הפתוחים אצלם, או לפחות לדווח על היעדר פעילות", מוסיף עו"ד נרקיס.
בכל מקרה, באם התקבלה החלטה לסגור את העסק ובהמשך מחליטים לפתוח עסק אחר, מומלץ מאוד שלא לערב את הפעילות ואת החשבונות של שני העסקים. לסגור הרמטית וסופית את הפעילות הישנה ולפתוח במקביל את כל הקשור לפעילות החדשה.
פורסם לראשונה: 08:24, 06.11.20