צפו: בהלת הקורונה פוגעת בעסקים הקטנים
(צילום: חגי דקל)
פורים בפתח והבלאגן סביב הקורונה חוגג. יותר ויותר גופים וחברות מודיעות על ביטול אירועים שהיו מתוכננים לחג בעקבות הבהלה מהנגיף ופרסום ההנחיות החדשות של משרד הבריאות. בין האירועים שכבר בוטלו: תהלוכות עדלאידע ומסיבות ענק של חברות הייטק ושל מעסיקים אחרים שהחליטו לא לקחת סיכון.
מדובר באירועים שמתקיימים הודות למספר רב של ספקים קטנים ושל בעלי מקצוע שנאלצים לספוג את הנזק הכלכלי בשל הביטולים. ניסינו לברר עם עורכי דין מתחום המשפט האזרחי-מסחרי מה יכולים לעשות מי שסופג הפסד כספי כתוצאה מהמצב, האם המדינה תפצה ומה אומר החוק.
כוח עליון?
על כוח עליון שמעתם? עו"ד אמיר זולטי, שותף במחלקה הבינלאומית של משרד ליפא מאיר המתמחה בחוזים, עסקאות מסחריות ובינלאומיות, אומר כי "חלק גדול מהסכמי ההתקשרות של ספקים (כמו בעלי קייטרינג, חברות ציוד הגברה, זמרים, אמנים ואחרים) עם מזמיני העבודה, כוללים סעיפי 'כוח עליון', שלפיהם צד להסכם פטור מביצוע התחייבויתיו אם קרו אירועים שאינם בשליטתו הסבירה ושלא היו ניתנים לצפייה מראש. לרוב, סעיפים אלה גם מפרטים רשימת אירועים הבאים בגדרו של 'כוח עליון', כמו מלחמות, רעידות אדמה, שריפות, פעולות איבה וכדומה".
כמו כן, מסביר עו"ד זולטי כי סעיף 18 לחוק החוזים (תרופות) קובע שצד להסכם יהיה מוגן מתביעת פיצוי או הפרה "בנסיבות שהמפר, בעת כריתת החוזה, לא ידע ולא היה עליו לדעת עליהן או שלא ראה ושלא היה עליו לראותן מראש, ולא יכול היה למנען, וקיום החוזה באותן נסיבות הוא בלתי אפשרי או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם עליו בין הצדדים". כלומר, אירועי "כוח עליון" יכולים ליצור גם פטור מקיום התחייבויות חוזיות מכוח החוק.
4 צפייה בגלריה
"גם אם יוכרו נסיבות 'כוח עליון', סביר להניח כי בתי המשפט יבחינו בין אירועים שבוטלו עקב הוראות מפורשות של משרד הבריאות לבין אירועים שבוטלו עקב החלטה עצמאית"
(צילום: AFP)
עו"ד אמיר זולטי: "גם אם יוכרו נסיבות כוח עליון, סביר להניח שביהמ"ש יבחין בין אירועים שבוטלו עקב הוראות מפורשות של משרד הבריאות (אירועים המוניים, כנסים בינלאומיים) לאירועים שבוטלו עקב החלטה עצמאית (לדוגמא, מסיבות של 200 איש)"
יחד עם זאת, יודגש כי ככל שהעניין יגיע להליך משפטי, בתי המשפט בישראל נוקטים בגישה ביקורתית כלפי ניסיונות להתנער מחיובים חוזיים, והגישה הכללית היא שכמעט את הכל ניתן לצפות מראש (כולל אפילו מלחמות ופעולות איבה, ולכן "תירוצי כוח עליון" מתקבלים רק במקרים חריגים ביותר).
עו"ד זולטי מוסיף כי "גם אם יוכרו נסיבות 'כוח עליון' במקרה זה, סביר להניח כי בתי המשפט יבחינו בין אירועים שבוטלו עקב הוראות מפורשות של משרד הבריאות (אירועים המוניים, כנסים בינלאומיים וכו') לבין אירועים שבוטלו עקב החלטה עצמאית (לדוגמא, מסיבות של 200 איש, נסיעה למדינה שלגביה לא הוצאה אזהרת מסע או הוראת בידוד בחזרה ממנה)".
במקרים שנבעו מהחלטה עצמאית ולא מהוראה מפורשת, "סביר להניח כי בית המשפט ייטה פחות להעניק פטור", מסביר עו"ד זולטי. "כדאי לציין, כי להבדיל ממקרים דוגמת צוק איתן, בהם המדינה (מס רכוש) מעניקה פיצוי לעוסקים שנפגעו, למעסיקים שעובדיהם לא הגיעו לעבודה וכדומה - אין תקדימים משפטיים לפיצויים בגין אירועים דוגמת אירוע הקורונה, וקשה להניח שהמדינה תפצה כאן, ודאי לא באופן נרחב".
4 צפייה בגלריה
ועדת השרים לטיפול בקורונה. "אין תקדימים משפטיים לפיצויים בגין אירועים דוגמת הקורונה, כך שלא בטוח שהמדינה תפצה כאן, ודאי לא באופן נרחב"
(צילום: יריב כץ)
ביטול אירועים של פחות מ-5,000 נוכחים
אולם, האם יש הבדל בין ספק שנשכר לאירוע של מעל ל-5,000 איש בין ספק שנשכר לאירוע המוני? עו"ד רם תורן שותף ומנהל המחלקה מסחרית במשרד גדעון פישר ושות' מציין כי "קיימת חובה להישמע להנחיות משרד הבריאות ועל מארגני אירועים לבטל נכון לכרגע אירועים המוניים והתקהלויות מעל ל-5,000 איש. משום כך, אין זה סביר כי מארגני האירועים יחוייבו בפיצויים כספיים כלשהם לספקים ולנותני שירותים בשל הביטולים שנעשו בהתאם להנחיות רשמיות של גוף ממשלתי".
הבעיה הנקודתית כרגע היא ביטול אירועים והתקהלויות שבהם אמורים להיות נוכחים מתחת ל-5,000 איש, על דעת המארגנים בלבד, בשל נקיטה ביתר זהירות. בהקשר זה מציין עו"ד תורן כי ספקים ונותני שירותים אשר ניזוקו מהחלטות של ביטול אירועים אלה, יוכלו לדרוש פיצוי בשל הפרת חוזה. "עם זאת, סביר שהמארגנים יטענו כטענת הגנה את טענת הסיכול. דוקטרינת הסיכול, המצויה כמנגנון הגנה בדיני החוזים, קובעת כי במקרה של הפרת החוזה בשל נסיבות שלא ניתן היה לצפות או למנוע אותן, נסיבות המוכרות כ'כוח עליון', לא יהא חייב המפר בתשלום פיצויים, ולא יידרש על ידי בית המשפט לאכוף את החוזה", מסביר עו"ד תורן. "לכן ההמלצה לספקים ולנותני שירותים שנפגעו מביטול האירועים היא לבחון את החוזה מול המארגן לגופו, ולבדוק בעיון רב את הוראותיו".
עו"ד גדעון לויט, ראש תחום משפט מסחרי במשרד שביט בר און גלאון צין ויתקון ושות', מסביר כי "בשל הודעת הארגון על התפרצות הנגיף, והכרזתו על מצב חירום המהווה על פי הגדרתו כ'אירוע יוצא דופן', ייתכן שניתן יהיה לראות בנסיבות ביטול החוזה של ספק או של נותן שירות כנסיבות המצדיקות ביטול ללא חבות באחריות. בתי המשפט קבעו כי יש לבחון בכל מקרה ומקרה את השפעתו של אירוע חריג על מהותם של העניינים החוזיים, בקובעם כי עמידה דווקנית על ביצוע החוזה יכולה להתפרש כחוסר תום לב".
צפו: ההנחיות החדשות של משרד הבריאות
(צילום: משה מזרחי )
האם הספקים יכולים לדרוש את הכסף שמגיע להם למרות הביטולים?
לדברי עו"ד עידן בן-יעקב מ-Ben-Yacov Law Firm המתמחה בנדל"ן, משפט מסחרי, השקעות בינלאומיות ועוד, הדבר תלוי במספר גורמים שונים כגון: מי הצד המבטל - הספק, המזמין או לפי הוראות משרד הבריאות, והאם קיימת התייחסות בחוזה לפיצוי בגין "כוח עליון".
"האופציה הפשוטה היא אם קיימת התייחסות לכך בחוזה, ואז פועלים בהתאם להסכם בין הצדדים. ניקח לדוגמא אירוע של חתונה של 300 משתתפים - לפי ההנחיות העדכניות של משרד הבריאות ניתן לקיים את האירוע כמתוכנן, אך בעקבות בהלה ציבורית או סיבות אחרות מאשרי ההגעה לא חצו את רף ה-50 איש, והזוג ביטל את ההסכם עם עמדת הקוקטיילים (הספק). במקרה שכזה, שבו לא ניתנה הוראה לפי צו ממשרד הבריאות, הדבר ככל הנראה יהווה הפרת חוזה על ידי המזמין שכן לא ניתן להגדיר את הדבר כסיכול חוזה לפי חוק החוזים והספק יהיה זכאי לפיצויים מהזמין", מסביר עו"ד בן-יעקב.
4 צפייה בגלריה
"לאלה המתקשרים בימים אלו, מומלץ לכלול בסעיפי 'כוח עליון' באופן מפורש את נגיף הקורונה"
(צילום: AFP)
מה לגבי תום הלב של הצדדים ופיצוי מטעם המדינה?
עורכי הדין עמית מור ואלעד לוי, שותפים במחלקת ליטיגציה מסחרית במשרד נשיץ ברנדס אמיר, אומרים כי "לדעתנו הקורונה נכנסת בגדרי 'כוח עליון' ובנסיבות אלה יש כללים משפטיים המאפשרים לצד לחוזה להשתחרר מחיובי החוזה אם ביצוע החוזה הפך בלתי אפשרי כתוצאה מהתרחשותו של מאורע חריג, שבמקרה שלנו הוא הקורונה.
עוה"ד עמית מור ואלעד לוי: "חשוב להתייחס לתום לב הצדדים בקיום ההסכם. ככל שקיימת אפשרות לדחות את מועד הארוע, ראוי שהצדדים יעשו כן. בנסיבות החריגות של התפשטות הקורונה, ייתכן מאוד שיש מקום להתערבות המדינה בדרך של פיצוי באמצעות חקיקה מיוחדת"
"לכאורה בלבד ומבלי להיכנס לדוגמא ספציפית כזו או אחרת, הרי שאם אין התייחסות בחוזה לגבי ביטול במקרה שכזה, אזי המקור ממנו ניתן לקבל מידע האם ניתן לקיים אירוע או לא - הוא משרד הבריאות, אשר נכון למועד כתיבת דברים אלה, אוסר על התקהלות של מעל 5,000 איש. כלומר, אירוע הכולל פחות ממספר אנשים אלה לכאורה ניתן לקיימו ואין סיבה לבטלו, אלא בהתאם להוראות ההסכם והוראות הדין (הכללי והספציפי לנסיבות), ולכאורה יתכן קושי בהוכחת הטענה כי מדובר בביטול מחמת 'כוח עליון'.
"עם זאת", מוסיפים עו"ד מור ולוי, "חשוב מאוד להתייחס לתום לב הצדדים בקיומו של ההסכם ביניהם. למשל, ככל שקיימת אפשרות לדחות את מועד הארוע, הרי שראוי שהצדדים יעשו כן אם זה אפשרי. בנסיבות המאוד חריגות של התפשטות הקורונה והסכנה שהיא מציבה בפנינו, ייתכן מאוד שיש מקום להתערבות המדינה בדרך של פיצוי באמצעות חקיקה מיוחדת, כפי שנעשה בדומה למנגנונים במקרים של מצב חירום".
לבסוף, עו"ד לויט מוסיף כי "לאלה המתקשרים בימים אלו הייתי ממליץ לכלול בסעיפי 'כוח עליון' באופן מפורש את נגיף הקורונה. בנוגע לחוזים בינלאומיים, חשוב לשים לב לקיומם של סעיפי 'כוח עליון' הכוללים אירועים חריגים, הפוטרים את הצדדים מהתחייבויותיהם החוזיות האחד כלפי משנהו, ולוודא שאלה כוללים בין היתר התפרצות מחלות, אפידמיה, פנדמיה וכו'".
