גלית בן שמחון, היזמית שהקימה לפני שנתיים את Panthera (פנתרה), חלל עבודה משותף בתל-אביב שמיועד ליזמיות וחברות שבראשן עומדות נשים, רוצה להפוך את הנשים שמגיעות אליה לחלל לפנתרות, בדיוק כמו בג'ונגל. "לא אכפת לי איזו פנתרה תהיי. תצודי יחד, תצודי לבד - העיקר תצודי ואל תפספסי הזדמנויות", היא אומרת. לטענתה, נשים צריכות להתחיל לצוד כי רק 5% מההון בעולם מוחזק על ידן. "נתנו מספיק זמן לעולם הגברי להתנהל לפי הערכים שלו והגיע הזמן שניקח את השליטה", אומרת בן שמחון, והיא רוצה שזה יקרה עכשיו - ומציגה גם אסטרטגיה ותוכנית פעולה.
את פנתרה הקימה בן שמחון (58) יחד עם בת זוגה לימור דהאן. המיזם מכוון לכך שלנשים תהיה אפשרות לתקשר אחת עם השנייה וכדי שנשים יעשו כסף ויתפסו עמדות מפתח. "זה דומה ל-WeWork אבל גם שונה לגמרי. נכון שהמודל העסקי מבוסס על שכירת מקום בחלל, אבל נשים באות כדי לקבל את רובד התוכן שאנחנו מעניקות פה. זה קמפוס לניהול מעשי באמצעות סדנאות, נטוורקינג, מפגשים. אנחנו מלוות את הנשים בעסקים שלהן ומקיימות על בסיס שבועי מפגשים מקצועיים עסקיים, מאסטר קלאס ואסטרטגיה שעוזרים לנשים לעשות כסף. המטרה שלנו היא לחבר בין נשים וכסף.
"אנחנו מאמינות שכשלנשים יש כסף זו השפעה. עם כסף אפשר להיות בנקודות מפתח, להחליט ולהשפיע על עצמך ועל הסביבה שלך. ונשים היום נמצאות בחולשה נוראית. לפי מחקרים, 3%-5% מההון בעולם מוחזק על ידי נשים וזה אומר שאנחנו בקטסטרופה מבחינת עמדות מפתח בכירות ועמדות השפעה. נתנו מספיק זמן לעולם הגברי להתנהל לפי ערכים שהוכתבו באופן טבעי מההיסטוריה, שגברים הם ציידים ונשים הן רחם, אבל אנחנו כבר לא צריכים לצוד ולנשים יש את כל היכולות והכישורים. בגלל זה גם קראנו למקום פנתרה כי לפנתרה יש את האיכויות שלכרישים אין. האיכות הנשית מאוד חסרה והעולם צריך איזון".
לדברי בן שמחון, לא רק שהמצב לא משתפר - יש אפילו הידרדרות. "נשים לא מצליחות לגייס כסף. בשנה שעברה הייתה הידרדרות משמעותית ומיזמים של נשים בכל העולם גייסו 1.4% בלבד מכל ההון שגויס. נשים נחסמות כבר בשלב הראשוני ולא מגיעות לשלבים המתקדמים וזו אחת הסיבות שאנחנו בתהליך של הקמת קרן הון סיכון שתשקיע במיזמים נשיים. יש לנו כבר שותפים ונגייס 50 מיליון דולר שיושקעו בעסקים מגוונים חברתית. אני עושה פה כל שלושה חודשים כנס השקעות ומחברת בין יזמיות למשקיעים. אני יכולה לתת 30 יזמיות היי-טק עם מוצר מדהים שלא הצליחו לגייס כסף כי נחסמו כבר בשלב הראשון".
לא ישקיעו בטכנולוגיה טובה רק בגלל שזו אישה?
"מי שהיום משיג כסף זה אנשים עם קשרים עסקיים, והחונטה של קרנות ההון סיכון לא נותנת הזדמנויות לנשים כמו לגברים כי אין להן קשרים עסקיים. אנחנו עסוקות בפנתרה בייצור קשרים עסקיים ונטוורקינג, זה הדבר הכי חשוב. אנחנו מתכנסות כדי ללמוד את חוקי המשחק ולפתח מיומנויות שאין לנו כיום. תעוזה זו מיומנות שצריך ללמוד וגם ביטחון עצמי ולקיחת סיכונים - ואת כל זה אנחנו מלמדות פה, כולל תודעה מגדרית. היום נשים נשאלות שאלות כמו 'איך תסתדרי עם הילדים?', שמעת פעם גבר שמגיע לקרן ושואלים אותו 'איך תסתדר עם הילדים?'. את הגברים שואלים שאלות על חזון, על ייעוד, איך תכבוש את העולם. הם עושים את זה בתת מודע, לא בזדון. לנשים יש סימני שאלה, היא חוקרת, היא מעמיקה. גברים זה תשובות בסימני קריאה. בקרנות ש-94% מהן גברים - כשאישה רוצה לחקור ולא מדברת בסימני קריאה היא נתפסת כלא מקצועית".
עולם של גברים
אבל בן שמחון היא לא דוגמה טובה. היא כיהנה בעבר כסמנכ"לית בחברות הפניקס, yes ו-AIG, ואף שימשה כיועצת אסטרטגית לחברות שונות, מסטארט-אפים עד חברות לואו-טק. "גדלתי בעולם עסקים גברי וסיגלתי לעצמי מיומנויות כי הייתי בין הבודדות. המערכת שינתה אותי והפכה אותי לגברית בהתנהגות. אני יודעת לקחת ולכבוש ואני יודעת את השפה, אבל רוב הנשים לא ככה. אני לא רוצה שהן יהיו גברים כדי להצליח בעסקים אלא שייקחו את האיכויות המדהימות שלהן של הכלה, תקשורת, הנעה לייצר אימפקט, וימנפו וישתמשו בהן ככוח. העולם חסר באיכויות נשיות והוא חסר עכשיו. לא עוד 10 או 20 שנה ולא לחכות לכל מיני חוקים לשוויון מגדרי בשכר, עכשיו!".
זו לא טעות לבודד נשים ולצייר את המציאות כשדה קרב?
"אנחנו מנצחות אחרת, בלי קרב ובלי דם. יש שיטות של מלחמות שמנצחים לפני שיוצאים לקרב ואלו השיטות שלנו".
מה ההבדל בין נשים לגברים באיך שעושים עסקים?
"קודם כל סוג התקשורת. נשים נותנות מקום לדיאלוג וצריכות דיאלוג, הן צריכות להבין ולהיות משוכנעות. יש להן אמת מקצועית והן לא מוותרות על הערכים שלהן. גברים לעומת זאת לפעמים מעקמים את הדברים כדי שיתאימו לבוס, כדי לצאת בסדר, כדי שיראו בו שחקן צוות. זו כמובן הכללה לצורך הדיון, אני לא נגד גברים וחשוב שיהיו פמינסטים שיעזרו לנשים להתקדם ויש מגמה כזו. החשיבות היא להביא לעולם הערכים העסקי, החברתי, הציבורי, הממשלתי ערכים שכמעט ולא קיימים. זה לא חייב לשנות את העולם, מספיק שאשנה את המשפחה שלי, את הקהילה שלי ואז את העיר שלי וכך מעגלי השפעה יתרחבו".
איך הסתדרת בעולם עסקים כל כך גברי?
"עבדתי בגופים פיננסיים גדולים, חברות ביטוח, בנק. הייתי במסלול קריירה מאוד גברי והבנתי שנשים הרבה יותר טובות ונשארות מאחור. גם כי הן לא מודעות שמשאירים אותן מאחור, וגם מבחינת השכר. לא יכול להיות שאישה שעושה אותו תפקיד מקבלת 60% מגבר באותה משרה. גם במשרות ניהוליות נשים צריכות להשקיע הרבה יותר, להוכיח ולהתווכח כדי לקבל. נתקלתי בגברים שמגיעים ב-9 בבוקר ועוזבים ב-9 בערב ובנשים שמגיעות ב-9 בבוקר והולכות ב-4 אחה"צ ומביאות את אותן תוצאות וביצועים מדהימים. אבל המדידה היא של שעות ולא של ביצועים, וכל פעם שאישה מבקשת העלאת שכר הם מתחילים עם הסיפורים, ומאחר שאת מתחשבת ומוכנה לדחות את ההעלאה - את נשארת מאחור.
"הגבר בא, דופק על השולחן ומקבל, אבל האישה לא כי היא מבינה ומכילה. אז הבנתי שצריך ללמד את הנשים את חוקי המשחק. לא להיות גברים אבל לבוא מפוזיציה אחרת. לנסות להגדיר משימות ויעדים ואם את עומדת במשימות וביעדים את מבקשת העלאת שכר כי מגיע לך. לא לבוא מקורבנות ובכיינות כי קשה לך, אלא מתוצאות. בפנתרה אני פונה לנשים שמסרבות לגרסה הקודמת שלהן, לאי השפיות של עולם העסקים, ואני נותנת להן מודל הפעלה שרוצה להכין אותן לעולם העסקים טוב יותר".
מתי ההבנה הזו התפתחה אצלך?
"מוצאים את הייעוד בחיים אחרי הרבה מאוד נקודות שמסתכמות יחד. אני זוכרת בגיל 12 את אמא שלי חוצה את הכביש עם עגלה של מתנות של ועדים לעובדים ובכיתי. היא התגרשה ועבדה מאוד קשה, ואמרתי שלא אהיה בחיים תלויה בגבר, שאייצר כסף ולא יהיה מצב שאשאר לא מוכנה. שינויים קורים ואת צריכה להיות מוכנה, את לא יכולה להיתפס חלשה, בלי נכסים שיעזרו וישמרו עלייך, ואת לא יכולה לסמוך על אחרים שידאגו לך. בגיל 27 הבנתי שאני לסבית, יצאתי מהארון והבנתי שיש לי אהבה יתרה לנשים בכל המובנים. אני רואה מלא נשים מוכשרות ומדהימות חסרות ביטחון שלא נוגסות בביסים גדולים את החיים ולא באות לידי ביטוי ומשפיעות ומשנות את העולם שלנו. ולידן יש גברים בינוניים שמנהלים את העולם בחצי קלאץ' ולא בהצלחה יתרה.
"אני רוצה עולם אחר, עולם שבו האיכות הנשית היא חלק אינטגרלי, לפחות 50% ולא 20% ולא 10% ובטח לא 5%. חונטות גברים של הון שלטון דואגים אחד לשני ולא מורידים את השפע הזה. זו תכונה גברית - קודם כל אני, קודם כל מה יוצא לי מזה. אצל נשים זה ההפך, התכונה של אישה היא להביא ערך והיא לא תתנהל בעולם הזה בסוג של חזירות שרק אני ואני ואני, ושום דבר לא להחזיר חזרה. זה מתבטא במחקרים של מנהיגות ש-70% מתכונות המנהיג אלו תכונות של נשים ואין לנו היום את זה. אין לנו מנהיגים, יש לנו מנהלים ממוצעים שלא נותנים הזדמנויות לפרוץ קדימה וזו בעיה".
רגילה למשברים
לאחרונה זכה חלל העבודה של פנתרה בתואר הטוב ביותר בארץ וזה ריגש אותה מאוד כי זה היה סוג של הכרה בעבודה שהיא עושה. גם העתיד נראה מבטיח והיא במגעים לפתיחת סניפים בחיפה, ירושלים ובאר-שבע ומדברת עם זכיינים פוטנציאליים. אבל לא הכל היה ורוד בשנה האחרונה.
איך פנתרה עברה את הקורונה?
"בקורונה בכל מקום היה קשה אבל אני חושבת שאנחנו סבלנו יחסית פחות כי יש לנו קהילה מאוד חזקה והקשר של הנשים למקום חזק. נשארנו עם תפוסה של 50%-60% שבאופן יחסי זה עוד טוב לעומת חללי עבודה שירדו ממש לאפס. עברנו את זה בעיקר מהגרייס של ספקים שהיו מוכנים לדחות תשלומים".
היה לחץ או מצוקה?
"זה אין לי. אני מורגלת למשברים ויודעת לטפל בהם. אם אני נופלת אז הרוב יפלו. דווקא בקורונה היה הכי פחות קשה לי לעומת משברים עסקיים קודמים, כי הבנתי שזה לא תלוי בי. כשאין לך אשמה ואת יודעת שכולם עוברים את זה - זה משחרר. הפחד שאת כישלון וקיבלת החלטות לא טובות ולא נכונות, שהוא פחד עצום, לא היה קיים הפעם, ולכן התמקדתי בעשייה ובניסיון לנהל את המשבר. היה מאתגר אבל עברנו את זה כמו גדולות. אנחנו בתפוסה מלאה במשרדים ואנחנו מחזירות עכשיו את כל מה שחשוב. הכנסים, הסדנאות, האירועים".
מה את אומרת לנשים שמגיעות אלייך?
"אני מסבירה להן שלא יגישו לנו על מגש של כסף את מה שאנחנו רוצות ולכן הן חייבות להקים עסק משלהן. אם תהיי שכירה ותעבדי במנגנון הקיים הסיכוי שתגיעי לשפע, הצלחה וביטוי עצמי הוא מינורי. הדרך היחידה לייצר שינוי וביטחון כלכלי וחברתי הוא לגרום לנשים לפתוח עסקים ויפה שעה אחת קודם. גם אם את שכירה את חייבת במקביל לפתוח עסק משלך. שלא יקרה מצב שאת נשארת בלי כלום ובסוף מפטרים אותך כי את מבוגרת מדי, יקרה מדי או לא רלוונטית".
יש תוצאות?
"התוצאות פה פנטסטיות. הצמיחה של העסקים, כלכלית וגם חברתית, והביטחון העצמי שנשים מקבלות מדהים. כשיש ביטחון עצמי וידע קל יותר ליישם והן גדלות ב- 300%-500% בהכנסות. האימפקט מטורף. משברים בחיים תמיד יהיו ואני מלמדת אותן שתמיד מגיע משבר וצריך ללמוד לנוע קדימה ולנהל אותו. תמיד לתפקד, לעשות, לעשות ולעשות. להתחדש ולמצוא עוד ועוד דרכים - זו הדרך להתקדם בחיים ממשבר להצלחה. אבל זה לוקח זמן, ואני אומרת להן שאם הן רוצות להגיע לשפע כלכלי וליישם את החלומות שלהן - הן חייבות להתחיל עכשיו".
מי טו?
"אני חוויתי את זה גם כילדה וגם במהלך הקריירה. זה הלך לקצה כי מי טו התפוצץ בפנים לכולם כי הבינו שכמעט ואין אישה שלא עברה הטרדה מינית. ברור לי שזה קשה לראות את כל הגועל צף, אבל אני יודעת שבדור שלי כמעט כולן חוו הטרדה מינית. אני מאוד מקווה שבדור של הילדות שלי זה ייפחת".
מה את חושבת על יום האישה?
"זה תמיד טוב. זה יום שמוקדש להשראה ולנתינה ולאלה שפועלות כל השנה. מקווה שעוד כמה שנים לא נצטרך את זה ובמקום יהיה יום הגבר".
