במדד הסטרס, הסטודנטים דיווחו כי הקושי הגדול הוא הדאגה לבני משפחתם, אחריו הקושי הכלכלי, והבדידות במקום השלישי. הדאגה לבריאותם האישית צויינה בשכיחות הנמוכה ביותר, אולי בשל גילם הצעיר
מגפת הקורונה והלימודים בזום טרפו את הקלפים וחיזקו אף יותר את העומס הנפשי והכלכלי שבו נתונים הסטודנטים. במיוחד מי שהתחילו את לימודיהם השנה, ולא זכו ליהנות מהחוויה האוניברסיטאית של מפגש עם החברים ומאורח החיים הסטודנטיאלי
א' היה תלמיד שנה ראשונה במכללה באזור השרון. לא מהמצטיינים, אבל עם הרבה רצון לצלוח את הלימודים ולזכות בתואר הנכסף. עד כדי כך, שהוא נתפס מעתיק ונכשל במבחן. ועדת המשמעת של המוסד החליטה להפסיק את לימודיו, אבל א' לא היה מוכן להשלים עם זה.
הוא התפרץ לחדרה של המזכירה תוך השמעת איומים וגידופים על מנהלת החוג, רכן מעל שולחנה של מזכירת המכללה ובמשך כמה דקות לא הפסיק לצעוק, לקלל ולאיים עליה. המשטרה הוזעקה למקום, א' נחקר והוגש נגדו כתב אישום בגין תקיפה ואיומים. ההליך הפלילי נגדו הסתיים בסופו של דבר ללא הרשעה, אבל תוך הטלת עבודות לתועלת הציבור, והוא חוייב בפיצוי של 500 שקל למזכירה.
"המקרה הזה", מסביר עו"ד מוטי ארד שמשרדו מתמחה בתביעות נזיקין, "הוא אולי קיצוני, אבל מבטא את הסטרס המשמעותי שלימודים במוסד להשכלה גבוהה עלולים לגרום, ויכול להתפרץ במספר תצורות. צריך להבין, כי עבור מרבית הסטודנטים תהיה זו גם התחלה של חייהם כבוגרים עצמאים, כולל דאגה למחיה, שכר דירה, נסיעות, תשלומי לימוד ועוד. מלבד עומס כלכלי ולימודי שמוטל עליהם, הם נאלצים להתמודד גם עם הבירוקרטיה במוסד הלימודים ועם נגישות מוגבלת למרצים ולבעלי תפקידים מנהלתיים. ועם זאת אין שום הצדקה ושום הבנה לעניין ביצוע עבירות משמעת עקב כך".
ואיך המקרה של א' הסתיים?
"מלבד התלונה הפלילית המזכירה הגישה נגד הסטודנט גם תביעה אזרחית, שבה דרשה פיצוי בגין התנהלותו שגרמה לה להפרעה פוסט טראומטית משמעותית, וזיכתה אותה בפיצוי של 60,000 שקלים ממנו. כמו כן הוא נדרש להשיב למוסד לביטוח לאומי את מלוא התשלומים ששולמו למזכירה בסך של כ־70,000 שקל נוספים.
מחקר שבחן את מקורות הלחץ ודפוסי ההתמודדות של סטודנטים משבעה מוסדות אקדמיים בארץ, מעלה ממצא מטריד: מתברר, כי הסטרס מופיע בכל קושי שעולה בפניהם במסגרת הלימודים, בלי קשר לרמתו. הסטודנטים נוטים לפתח תפיסות לחץ: בין שזה לחץ מהלימודים, העבודה או לחץ מעצם השילוב של לימודים ועבודה. וכל זה מתרחש בלי קשר למקורות הלחץ שבו הם נתונים, כמו למשל עומס בשעות הלימודים או בשעות העבודה. ומה הם דפוסי ההתמודדות שלהם בסוגיה? המחקר מצא שהסטודנטים מתמודדים באופן משימתי עם מקורות הלחץ, ואילו באופן רגשי עם תפיסות הלחץ.
קורונה סטרס
מגפת הקורונה והלימודים בזום טרפו את הקלפים וחיזקו אף יותר את העומס הנפשי והכלכלי שבו נתונים הסטודנטים. במיוחד מי שהתחילו את לימודיהם השנה, ולא זכו ליהנות מהחוויה האוניברסיטאית של מפגש עם החברים לספסל הלימודים והמרצים ומאורח החיים הסטודנטיאלי.
באוניברסיטה העברית ערכו מחקר שמסכם את החיים בצל הקורונה. המחקר, שנערך על ידי פרופ' מרים שיף, פרופ' רות פת־הורנצ'יק ופרופ' רמי בנבנישתי (בתמיכת: רקטור האוניברסיטה העברית ודיקנט הסטודנטים), בדק בין היתר את התחושות והצרכים של סטודנטים באוניברסיטה העברית. המחקר נעשה בעיצומה של מגפת הקורונה ועם המעבר של האוניברסיטה להוראה מרחוק – בזום, והקיף 4,156 סטודנטים. הוא בחן את היקף החשיפה של הסטודנטים לנגיף, החשש לחלות או להדביק אחרים, דאגות כלליות ואישיות הקשורות לנגיף, חוויית הלמידה מרחוק ורמת ההתמודדות הנתפסת".
הממצאים העלו כי 10.7% מהסטודנטים (444 איש) היו בבידוד עקב חשש להידבקות. תשעה סטודנטים (0.2%) מתוכם נדבקו בקורונה.
כשני שליש מהסטודנטים שנשאלו (65.8%) השיבו שהם חוששים מהידבקות לפחות במידה בינונית. וכמעט כולם (93%) השיבו שהם חוששים לפחות במידה בינונית מכך שבן משפחה או חבר יחלה בקורונה.
ההיבט המדאיג ביותר את הסטודנטים בכל הקשור לנגיף היה העמימות סביב הסיום של מצב החירום: שני ההיבטים הנוספים שהדאיגו אותם במידה שווה הם: "ההתפשטות המהירה של הנגיף בעולם", ו־"המגבלות שהוטלו על חיי היומיום". במדד הסטרס, הסטודנטים דיווחו כי הקושי הגדול הוא הדאגה לבני משפחתם, אחריו הקושי הכלכלי, והבדידות במקום השלישי. הדאגה לבריאותם האישית צויינה בשכיחות הנמוכה ביותר, אולי בשל גילם הצעיר.
ויש פן נוסף למגפה הנפשית הזאת: כמי שמשרדו מייצג לקוחות סטודנטים רבים שפנו אליו במהלך שנת הקורונה, עו"ד מוטי ארד טוען, כי חייהם הלחוצים ורבי המשימות של הסטודנטים ככלל ובשנת הקורונה בפרט - הופכים אותם לאוכלוסייה המועדת לתאונות. בין שמדובר בתאונות דרכים, תאונות עבודה, תאונות ביתיות עקב הלמידה מרחוק או תאונות שונות בשטחי הקמפוס. עם החזרה לשגרה, הוא מסביר, מובן שפציעה פיזית הדורשת החלמה ממושכת, נושאת השלכות קשות על הסטודנט, הבאות לידי ביטוי בין היתר בהפסד חומר לימודי, הפסד שכר ממקום העבודה, הוצאות רפואיות ניכרות ולעיתים אף פגיעה בלתי הפיכה המותירה אותם עם נכות שתשפיע על כל מהלך חייהם ואף על עתידם המקצועי. סטודנטים רבים, בשל גילם הצעיר, ולרוב בשל היעדר ניסיון בהתמודדות עם תביעות לנזקי גוף, אינם מודעים לזכויותיהם לפיצוי בשעת פציעה. כמו כן הם אינם מודעים לחובותיהם, אשר הפרתם עלולה להביא לחיובם בפיצוי, ומאידך לזכויותיהם העשויות לזכותם בפיצוי.
כל הדרך לפיצויים
על מנת לסייע לסטודנט שנפגע לצאת מהברוך וממבוך הכללים בנושא ביטוח נגד תאונות אישיות ובתביעות נזקי גוף, ביקשנו מעו"ד מוטי ארד להשיב על מספר שאלות הנפוצות בנושא ואשר יש להם נגיעה לחיי סטודנט.
לגזור ולשמור:
האם הסטודנט מבוטח אוטומטית נגד תאונות אישיות במוסד האקדמי שאליו הוא נרשם?
"עקרונית, כל סטודנט מבוטח במסגרת ביטוח אחריות של הנהלת המוסד".
האם זה כולל גם פעילות חוץ לימודית ברחבי הקמפוס? כמו הפגנות, מסיבות, פעילות חברתית או ספורט עצמאי?
"כמובן. כל מה שקורה בשטח הקמפוס ושייך לו, נמצא תחת האחריות של המוסד האקדמי. במקרים בהם יש מישהו ספציפי כמו מרצה או איש אחזקה שגרם ברשלנות לפגיעה בסטודנט, האחריות לכך חלה גם עליו".
האם תביעה נזיקית שוללת את הזכות לתבוע נזקים מפוליסת ביטוח תאונות אישיות של סטודנטים?
"מדובר באחד המקרים הבודדים בדיני הנזיקין בהם מקבל הנפגע מעין 'פיצוי כפול'".
סטודנט שנפגע במסגרת עבודתו, את מי הוא תובע?
"סטודנטים רבים נאלצים לעבוד בשורה של עבודות שלא מציעות תנאים בטיחותיים אופטימליים. בין אם מדובר במלצרות, אבטחה, בניין, מכירות פרונטאליות וכו'. תאונות עבודה הינן שכיחות למדי, ומאחר ולפציעה משמעותית יש השלכות קשות עבור הסטודנט, ישנה חשיבות יתרה בהכרת הגורמים מהם זכאי הסטודנט לתשלום עקב פציעתו".
תסביר בבקשה.
"במקרה של תאונת עבודה הסטודנט צריך להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי שיקבע לו אחוזי נכויות זמניות ונכות צמיתה, ובהתאם לכך - הוא יהיה זכאי לקבל מענק או קצבה חודשית.
במידה והסטודנט נפגע במקום עבודתו ויוכח כי תנאי העבודה היו בלתי בטיחותיים, שלא היו אמצעי מיגון ולא ניתנה לו הדרכה מתאימה - הוא צריך להגיש תביעה נגד המעסיק שלו בתביעה נזיקית 'רגילה' בה יצטרך להוכיח את רשלנות המעביד".
סטודנט נפגע בתאונת דרכים שאירעה באשמתו, האם הוא זכאי לפיצוי?
"שאלת האשם בכל הנוגע לתאונות דרכים רלוונטית אך ורק לנושא הנזק שנגרם לרכב. כלומר, לנזקי הרכוש. בכל הנוגע לנזקי גוף, חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע, כי מי שנפצע בתאונת דרכים זכאי לפיצוי בגין נזקיו - בין אם התאונה אירעה באשמתו, ובין אם לא. חשוב לציין, כי לא ניתן לתבוע במסגרת תביעה אחת הן את נזקי הרכוש (דהיינו הנזק שנגרם לרכב) והן את נזקי הגוף".
מתי שאלת האשם בכל זאת רלוונטית: סטודנט שנסע ברכב עם נהג ללא ביטוח חובה בתוקף. האם הוא זכאי לפיצוי?
"החוק מחייב לעשות ביטוח חובה לכל רכב שעולה על הכביש. עקרונית, כל מי שנפגע בתאונת דרכים זכאי לפיצוי על נזקי הגוף. במקרים בהם נהג הרכב לא היה מודע להיעדרו של ביטוח חובה, ניתן לתבוע את קרנית - הלא היא הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים. יש לשים לב כי ישנה חשיבות רבה לחידוש ביטוח החובה במועד. זאת מכיוון שלאחר שקרנית משלמת לנפגע התאונה, היא לרוב מגישה תביעה נגד נהג הרכב הלא מבוטח בקשר לכספים ששילמה לנפגע".
מה קורה כשסטודנט נפגע כהולך רגל בתאונת פגע וברח?
"במקרה שאין את פרטי הרכב הפוגע, הוא יכול לתבוע את קרנית כמו גם במקרה שהוא נפגע כנוסע ברכב שהנהג שלו לא עשה ביטוח חובה".
סטודנט נפגע בתאונה ואיבד את יכולתו לעבוד בעבודה המכלכלת אותו לתקופה ממושכת. האם ניתן לדאוג לסטודנט לכסף למחייה עד למועד סיום התביעה?
"פעמים רבות מי שנפגע בתאונת דרכים, זקוק לפיצוי מיידי על מנת לממן את הטיפול הרפואי והוצאות המחיה. המצב קשה שבעתיים אצל סטודנטים אשר אין להם חסכונות או אמצעים שיאפשרו מחייה בכבוד במהלך ההחלמה.
לצורך כך, החוק מאפשר לדרוש מחברת הביטוח 'תשלום תכוף' שמטרתו לסייע במימון ההוצאות הנ"ל. יצוין כי מדובר במנגנון המיועד לתביעות על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים בלבד.
'תשלום תכוף' הינו תשלום מיידי המשולם לנפגע תאונת דרכים על חשבון הסכום הסופי שייפסק לו בסיום הטיפול בתביעתו. או בלשון החוק: 'עד להחלטה הסופית בעניין הפיצויים'. מטרתו של 'תשלום תכוף' הינה מקור סיוע ראשוני, מהיר וזמני לנפגע או לתלוייו (במקרה של תאונות קטלניות בהן הנפגע נהרג) עד למתן פסק דין בתביעתו לפיצויים ו/או קבלת הפיצוי הסופי במסגרת הסכם פשרה מול חברת הביטוח".
בעל תפקיד מנהלי במוסד הלימודים, טוען לנזק נפשי משמעותי עקב התפרצות מילולית של סטודנט בעקבות תקלה ו/או קושי מנהלי. האם הסטודנט יחויב בפיצוי?
"התשובה הקצרה היא - כן. סטודנט, היזהר בדבריך".
הורי סטודנט סובלים ממצב סיעודי. האם נטל כלכלתם ונשיאה בשכר של מטפל צמוד, מוטל על ילדם הסטודנט?
"כמובן שלא מצופה ואף לא יכול להיות מצופה מסטודנט לשאת בשכר מטפל ולסעוד את הוריו. אנשים רבים מבוטחים בביטוח הכולל כיסוי למצב סיעודי במסגרת קופת החולים, אף מבלי ידיעתם.
חשוב לציין כי עם הפנייה למימוש פוליסת סיעוד, התביעה עלולה להידחות אף אם אין ספק כי בעל הפוליסה נמצא במצב סיעודי. חשוב לא לקבל את דחיית התביעה כסוף פסוק.
למרבה הצער בשנים האחרונות מדיניות התביעות של תאגידי הביטוח נעשתה כל כך אכזרית ומנוכרת, עד שאין סיכוי לשכנע אותם לחזור בה ממכתבי דחייה. מאידך, הגשת תביעה לבית המשפט עשויה ליצור 'מוטיבציה' אצל המבטחת להכיר בקיומו של מצב סיעודי, ולשלם את התגמולים עוד בטרם 'התניע' תהליך הטיפול בתיק".
