מצוינות בבנייה זו לא סיסמה ריקה מתוכן. מצוינות בבנייה היא דרך חיים של חברות קבלניות בכל התחומים. כל בניין משרדים, מחלף, בית ספר וגם הבית של כל אחד מאיתנו קשור לכך. על איכות הבנייה במקומות הללו אף אחד מאיתנו לא היה מוכן להתפשר, וכולנו רוצים להיות בטוחים שכל מבנה בישראל מהקטן ועד הגדול נבנה בצורה הטובה והבטוחה ביותר.
בגיליון שלפניכם תמצאו את חוד החנית של ענף הבנייה בישראל. קבלנים ותיקים וצעירים, חברות ענק וחברות בוטיק, עם מכנה משותף אחד – כולם מצוינים. לא רק בבנייה, כי אם בפעילות כולה. אבל ממה מורכבת המצוינות? האם מספיק רק לבנות עם חומרים טובים? האם אתר בנייה מסודר ובטוח הוא חזות הכול? ומה עומד מאחורי ההגדרה הרחבה הזו, שמזכה את הקבלנים בפרס הנחשק. שיחות עם גורמים שונים בענף הבנייה והתשתיות מעלות שורה של נושאים שמרכיבים יחד את הכותרת מצוינות בבנייה. להלן שבעה נושאים משמעותיים, הרגליים האיתנות שעליהן מבוססת המצוינות בבנייה אתמול, היום ומחר. שימו לב שלא מדובר ברשימה המדרגת מי חשוב יותר או פחות, אלא במכלול שלם של דברים שמרכיבים יחד את התמונה המלאה.
טכנולוגיה מתקדמת וחומרי בנייה חדשים
חלק בלתי נפרד ממצוינות בבנייה קשור להתקדמות הטכנולוגית בשלל תחומים; החל בשלב התכנון, דרך שלבי הביצוע, הפיקוח, הרישוי והבטיחות ועד לחומרי בנייה חדשניים וירוקים וגם שיטות מיחזור חכמות ויעילות. מה שאתמול היה מדע בדיוני, נמצא היום בפיתוח, ומחר עשוי לשנות את ענף הבנייה כולו. בהתאחדות בוני הארץ שמים את הדגש על התחום הטכנולוגי כבר מספר שנים, ובשיתוף משרדי הממשלה הרלוונטיים מקדמים ומסייעים לחברות הזנק (סטארט־אפים) שעוסקות בתחום הבנייה. מדובר ביוזמה בשם קונטק (contech), גוף שמוביל את בניית המערך הטכנולוגי של הענף, שותפות מלאה של התאחדות הקבלנים בוני הארץ עם משרד הכלכלה ומשרד הבינוי והשיכון.
"אם לפני 4.5 שנים, כשהתחלנו את הפעילות, היה מדובר בכ־10 חברות סטארט־אפ שעוסקות בתחום, היום אנחנו במקום אחר לגמרי, עם למעלה מ־200", כך מסביר צחי פלאטו, מנכ"ל קונטק, "אנחנו מסתכלים על כל התהליך של התכנון והבנייה ועל המבנה או התשתית כמוצר. החברות שאנחנו מלווים מוצאות פתרונות לנקודות רבות בעולם הזה". פלאטו מספר על שורה ארוכה של דוגמאות לפיתוחים שנמצאים בשלבים שונים, חלקם נשמעים ממש כמו מדע בדיוני: "בעולם התכנון יש חברה שעובדת על תוכנה שיודעת לעשות אופטימיזציה לתכנון שלד, תכנון אוטומטי ללא התערבות אדם. במקביל יש גם מערכת שיודעת לזהות טעויות בתכנון, שאם מגלים אותן בשלב הביצוע, זה המון כסף וזמן לתקן. חברות אחרות עובדות על בקרה תקציבית ובקרה על לוחות זמנים, נושא חשוב וכאוב בעולמות הבנייה והתכנון". בד בבד לא מעט חברות גם עובדות על החלפת ידיים עובדות במקצועות ותיקים ברובוטים או במכשירים מתקדמים: "יש לא מעט שיטות חדשות. למשל, רובוטים שיודעים להניח לבנים ולבנות קיר, רובוט שיודע לעשות טיח או עבודות צבע. זה דברים שיש היום ברמת אבות טיפוס, אבל זה הכיוון בעולם ודברים מתפתחים בקצב מהיר מאוד".
עוד כיוונים שהטכנולוגיה יודעת להתקדם בהם ושייכים באופן ישיר לסוגיות המצוינות בבנייה, הם בטיחות, מעקב ופיקוח ואף חומרי בנייה חדשים: "יש מערכות שיכולות לפקח על אתר הבנייה, אם מהקרקע עם חיישנים ומצלמות על קסדות של אנשי המקצוע או על ידי רחפנים מהאוויר.
אפשר לזהות כשלים, לבחון מה נעשה באתר ולגלות דברים שפעם היו עולים עליהם אחרי חודשים. במקביל יש גם עולם שלם ומרשים של חומרי בנייה חדשים; חברות שמפתחות חומרים מבודדים יותר לבנייה ירוקה, חומרים שמשלבים אפשרות לקליטת אור השמש והמרתו לאנרגיה, בלוקים שעשויים ממלח ודברים נוספים שקשורים להדפסה בתלת ממד. יש גם כלכלה מעגלית, שמנסה לאתר איך ממחזרים מוצרי הבנייה מבניין שנהרס, ומשתמשים בהם בבניין החדש", אומר פלאטו ומוסיף, כי ענף הבנייה והתשתיות בדרך לשינוי טכנולוגי גדול שעשוי להוביל גם לשינוי בכוח האדם. "זה תהליך. בסופו של דבר, בכל העולם, כשנכנסה רובוטיקה, זה לא הקטין את כמות המועסקים, אלא שינה את הפרופיל שלהם. גיל ממוצע של פועל בניין עומד היום על 49, וזה רק עולה. מספר האנשים שמוכנים לבוא ולעבוד בענף רק קטן. מחויב המציאות לשנות את התמונה, והטכנולוגיה עושה את זה".
תכנון מסודר של ערי ישראל
מצוינות בבנייה נשענת על תכנון טוב ומוקפד. בעוד התכנון המפורט חשוב מאין כמוהו, הוא גם חייב לקבל מעטפת נכונה שקשורה לתכנון כולל וראייה אסטרטגית. לא רק הבניין הבודד, הרחוב או השכונה, כי אם תכנון מסודר של ערים, מחוזות ומדינה. בזמן שישראל השכילה לפני מספר שנים לקדם ולאשר תוכנית אסטרטגית לדיור לשנת 2040, ועומלת בימים אלו גם על פרקים נוספים לייעודי קרקע, שימושים שונים ואף תשתיות, מדובר בנושא שמחייב התייחסות רחבה הרבה יותר. חיים פייגלין, סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, מסביר: "כפי שיודע כל מנהל, תכנון צופה פני עתיד הוא הדבר החשוב ביותר להצלחת כל מיזם. כל ארגון חייב שיהיה לו תכנון אסטרטגי לטווח הארוך. ישראל צפויה להכפיל את מספר תושביה, כך שבשנת 2048 יחיו בישראל כ־18 מיליון תושבים. כולם יזדקקו לבתי מגורים, תשתיות הולמות, כבישים ועוד שירותים בסיסיים. לשם כך יהיה עלינו לבנות בפועל כ־3 מיליון דירות נוספות. כלומר, כל מה שנבנה בישראל במשך 100 שנות ציונות - יש צורך לבנות ב־30 השנים הקרובות, אך בסטנדרטים החדשניים והמתקדמים ביותר. המדינה הייתה חייבת לתכנן קדימה כבר לפני שנים, ברמת תוכניות המיתאר, כדי לתת מענה לתוספת המבוקשת של 9 מיליון תושבים חדשים לשנת היעד 2048. בנושא הזה כשלה המדינה, וזו הסיבה למשבר הדיור המתמשך כבר 13 שנה, לרבות הכפלת מחירי הדיור בעשור האחרון". פייגלין ממשיך ומציין, כי "ללא תכנון פיזי מיתארי והתאמה לצורכי גידול האוכלוסייה, הולך ונוצר לחץ של עודף ביקוש על היצע מגורים, הגורם להעלאה חריפה של המחירים. תכנון מיתארי לטווח ארוך משמעותו גם הבנה כי אין אפשרות להתמקד אך ורק בתחומי גוש דן, ולכן ישראל מוכרחה לתכנן ולבנות שתי ערים מטרופוליניות חדשות בגליל ובנגב. ערים אלו יגדירו אזורי ביקוש חדשים, ויציעו איכות חיים ורמת חיים גבוהה מאשר בגוש דן, כולל תשתיות מתקדמות, מבני ציבור, חינוך, תרבות, בריאות, נופש ופנאי ברמה גבוהה ביותר. רק בניית ערים חדשות וחכמות, במקביל להתקדמות בהתחדשות עירונית בערים הקיימות, יוכלו לענות לגידול הדמוגרפי ויאפשרו לישראל להפוך למדינה מפותחת ומשגשגת ממטולה ועד אילת".
בטיחות באתרי בנייה
הבטיחות בעבודה היא חלק בלתי נפרד מעולם הבנייה ומהשאיפה למצוינות. בהתאחדות בוני הארץ מקדמים את הנושא ואף השיקו תוכנית ייחודית, תוכנית הכוכבים, שמדרבנת חברות לפעול באופן משמעותי יותר בהיבט זה. רתימת כלל החברות בענף לתהליך שיפור הבטיחות היא אחת המשימות המשמעותיות של ההתאחדות. ניר ינושבסקי, סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ ויו"ר ועדת הבטיחות, מסביר: "איכות הבנייה היא מושג חמקמק. לא תמיד נזהה את איכות הבניין ורכיביו במבט הראשון, ודאי לא את מרכיביו הנסתרים מן העין. בכל ביקור באתר הבנייה העין הקבלנית נמשכת אל הקווים הישרים ואל ישרות המשטחים כדי לשפוט את איכות הביצוע. אבל לא כולם קבלנים מיומנים, ורבים נזקקים לפלס אמיתי כדי לבדוק מישוריות. אחת הדרכים היעילות ביותר לזיהוי איכות באה מעולם אחר ומקביל – עולם הבטיחות". לפי ינושבסקי, במקום שבו מקפידים על בטיחות, מדובר במדד מהימן גם לאיכות: "רמת הבטיחות קלה לזיהוי, גם לעין הלא מיומנת. במקרה הרע, קל לזהות את אוזני היד החסרים, הבורות הלא מגודרים, חיבורי החשמל הרופפים והשילוט החסר. גם פועלים שמסתובבים ללא אפודים זוהרים או קסדות, בולטים לעין. לעולם אתר בנייה שבו יופיעו הליקויים הללו יהיה אתר מבולגן וחסר סדר. במקרה הטוב, כשיש הקפדה על בטיחות - השילוט בולט, האפודים הזוהרים והקסדות נמצאים בכל מקום, הארגון והסדר באתר נותנים את הטון, וכך גם הפיגום המושלם וקרוסלת הכניסה החדשה". לדבריו, הקשר בין איכות לבטיחות הוא גם קשר תרבותי בסיסי, והבטיחות היא מרכיב משמעותי בעולם האיכות. "עבודה לא בטיחותית היא גם עבודה לא איכותית", הוא מצהיר ומזהיר, "ייתכן שזה קשור לתיאוריית 'החלונות השבורים'. תיאוריה הקובעת שמה שמתחיל בהזנחת התיקון של חלון שבור יחיד, יגרור במהלך הזמן גאות בפשיעה ובאלימות. גם בענף הבנייה ההזנחה של חובת ציוד המגן האישי, למשל, מחלחלת בתודעת העובדים כאומרת שהבטיחות לא חשובה פה, ואם כללי הבטיחות לא חשובים, אז גם כללי האיכות לא, וכך מתחיל מדרון חלקלק של זלזול בתקנות".
לטענתו, הכניסה לאתר הבנייה, הדרך שאותה עובר הפועל יום ביומו, היא מבחן האיכות המשמעותי והבסיסי ביותר. "הראה לי אתר מסודר ומדוגם, ואראה שם גם קבלן איכותי. הראה לי חוסר סדר וסכנה, ולעולם לא אצליח לראות שם קבלן איכותי. ברמה הבסיסית ביותר הבטיחות היא דרך וכלי לייצר איכות וסדר בעבודה, להימנע מהצורך בעבודות חוזרות ומפירוק חלקי עבודה לא איכותית. אז גם אם קשה לעיתים לזהות את האיכות, הביטו בבטיחות, אם היא טובה, כנראה הפרויקט מתנהל היטב".
3 צפייה בגלריה
הרובוט האוטונומי של חברת Okibo שיודע ליישם חומרי גמר על קירות ותקרות באתרי בנייה
(צילום: okibo)
הכשרת כוח אדם מקצועי
מצוינות בבנייה קשורה חד משמעית גם בכוח אדם מיומן, איכותי וזמין. בשנים האחרונות נוצרה בתחום זה מצוקה לא קטנה. בעוד אתרי הבנייה הופכים מתוחכמים יותר והפרויקטים מורכבים יותר, המחסור בעובדים מיומנים מורגש יותר. שי בירן, מנכ"ל הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה, מסביר: "ענף הבנייה מתאפיין בפעילות ענפה של קבלנות משנה. זה גורם לתמריץ שלילי בכל הקשור להכשרות מקצועיות. הקבלן יודע שאם יעסוק בהכשרת העובדים, זה יהיה על חשבון עבודות הביצוע, ומי שבעצם ירוויח מזה, יהיו הבאים בתור. זה מייצר כשל בסיסי בענף, כי מצד אחד יש צורך בכוח אדם איכותי, שעבר הכשרה משמעותית לאור התפתחות הענף, מצד שני אין תמריץ להכשרות ואין הכשרות מסודרות". בירן מדגיש, כי ככל שהיקפי הבנייה יגדלו, המצוקה תגדל בהתאם: "כדי להגיע למצוינות בבנייה, ובגלל המורכבות הגדולה של הפרויקטים, הצורך במיומנות גובר. זה גם חלק בלתי נפרד משיטות העבודה המתועשות שחודרות לענף. חשוב לזכור שהיעדר ההכשרה משפיע גם על תחום חשוב נוסף והוא הבטיחות. מצוינות, בטיחות ומיומנות הולכות יחד, וכולן נפגעות מכשל השוק הקיים".
כדי לטפל בכשל השוק שעליו מדבר בירן, נעשים לאחרונה צעדים משמעותיים שתכליתם יצירת תמריץ ומסלול רלוונטי להכשרות בענף. "הוצאנו קול קורא עם הממשלה, הקרן וההתאחדות, למימון הכשרות מקצועיות לעובדים באתרי הבנייה. אנחנו עושים עכשיו קמפיין בקרב המעסיקים כדי להציג בפניהם את הנושא. יש שני מסלולים, בראשון המעסיק מקבל מענק בתמורה לכך שיעשה הכשרה וחונכות מקצועית. המסלול השני מציע הכשרה במימון מלא של המדינה, בלי מענק למעסיק, על ידי זכיינים שהוסמכו לבצע את ההכשרות. זו סנונית ראשונה והתהליך נמצא בהתנעה, כשהמטרה היא המשך והנגשה של מסלולים נוספים להכשרה. בסופו של דבר אנחנו רוצים שזה יוביל להגעה של עוד אנשים מיומנים. ישנו גם מסלול נוסף של הקרן, שמאפשר לכל הקבלנים להגיש בקשות להכשרה והקרן מממנת עד 75% מעלותה. זו עוד דרך להגדיל את היכולת לתמרץ הכשרות מקצועיות".
רגולציה חכמה
חלק משמעותי שקשור למצוינות בבנייה עוסק בהליכי הרישוי ובבירוקרטיה הקשה, שאיתם מתמודדים הקבלנים יום ביומו. כשאתר הבנייה נמצא בשליטה מלאה של הקבלן ואנשיו, יש לא מעט דברים שהשגתם קשה יותר מכל בטון או פלדה. "השינוי שעל הממשלה לבצע כדי להכין את המשק למשימות הכבדות שיונחו לפתחו של ענף הבנייה והתשתיות בשנים הבאות, חייב לכלול רפורמה רחבה בצורה שבה מנוהלים הליכי תכנון ורישוי בנייה", כך מתריעה סגנית נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ ויו"ר הארגונים המקומיים שלה, ורד צרפתי. "לא ייתכן שבשנת 2021 יזמים מחכים שנים להיתר בנייה לאחר אישור התוכניות שלהם, ולא ייתכן שהליך אישור שימוש במבנה חדש כרוך עדיין בחיזור על פתחי פקידים לאורך חודשים ארוכים מגמר הבנייה. מדובר בבית שלנו, בביטחון שלנו, בכיס של כולנו, והמדינה לא יכולה יותר להתעלם מהצורך בתיקון".
צרפתי נוקבת בדוגמה קונקרטית מהשטח למהלך שיש לקדם בהקדם האפשרי: "הממשלה הקודמת קידמה סוף סוף חקיקה שתאפשר רישוי עצמי של בנייה על ידי אדריכל המתכנן את הבניין, במקום מתכננים שהם חלק מהפקידות העירונית. מדובר בהליך המוכר בעולם כולו ונעשה בו שימוש נרחב, וחשוב מכך - הוא מבטיח שהאדריכלים הטובים והמוכשרים ביותר יעבדו קשה, כדי שהבניינים שהם מאשרים יהיו הטובים ביותר. זו דוגמה מצוינת אחת לאופן שבו השינוי בתחום תכנון ורישוי הבנייה צריך להיראות. אסור שמאבקים פוליטיים יעצרו את הרפורמות הללו שוב. מצוינות בבנייה מתחילה ברגולציה חכמה".
התחדשות עירונית
התחום על שלל נגזרותיו הוא אחד הכיוונים המשמעותיים שאליהם צועד, או דוהר, ענף הנדל"ן למגורים בישראל. גם התוכנית האסטרטגית לדיור לשנת 2040 מסמנת את התחום הזה כמשמעותי ביותר להגדלת היצע הדיור, גם בעלי הדירות הישנות וגם הענף כולו מקדמים מאות מתחמים ביישובי הארץ. מצוינות בבנייה מתחדדת בעולם ההתחדשות העירונית, שמתאפיין בין היתר בפרויקטים המקודמים ונבנים בליבו של מרקם עירוני חי ותוסס.
"התחדשות עירונית היא המאיץ המשמעותי ביותר כיום לדירות ולתשתיות חדשות ומודרניות באזורי ביקוש. אולם התחום מצריך תכנון מיטבי וגם ביצוע מיטבי", מסביר סגן נשיא ויו"ר אגף מיסוי כלכלה וכוח אדם בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ, יהודה כתב. "כדי שזה יוכל לקרות - חייבים ללחוץ על הרשויות המקומיות לאשר יותר פרויקטים. החשש של גורמים מוניציפליים, כי תוכניות תמ"א 38 ופינוי-בינוי יביאו לעומס על התשתיות הקיימות, מוטעה. דווקא התחדשות עירונית היא זו שתוכל לפתור בעיות אלו ולנצל בצורה יעילה יותר את התשתיות הקיימות. עליהם להבין, כי עצירת תוכניות להתחדשות עירונית תוביל להתיישנות העיר, תקעקע את המצב הכלכלי והחברתי, ותעמיק את מצוקת הדיור. כמו כן היעדר התחדשות עירונית ימנע כניסה של אוכלוסיות צעירות, שהן עתיד העיר". כתב סבור שעל הממשלה לקדם הסכמי גג ייחודיים, המתמקדים בהתחדשות עירונית, מול כל רשות מקומית, ומוסיף כי הסכמים אלו חייבים לכלול תנאי בסיסי: "קווים לתכנון מיטבי לצד שיתוף ציבור אמיתי, זאת כתנאי להעברת הסמכויות ולאישור תקציבי. זו הדרך הנכונה וכך מגיעים למצוינות".
תשתיות
בשנים האחרונות, בשיחות עם קבלני תשתיות, עולה כמעט תמיד תמונה עגומה על האופן שבו מתנהלים חלק גדול מהגופים הממשלתיים והציבוריים – מזמיני עבודות ההקמה של התשתיות בישראל - בתחום זה. מצד אחד המשק חווה זינוק אדיר בהיקף התשתיות המוקמות, ובו בזמן הקבלנים מלינים השכם והערב על מדיניות בעייתית מול הגופים הללו. קבלני התשתיות חוזרים ואומרים כבר שנים ארוכות, שהתמונה הזו יכולה להשתנות לחלוטין. סגן נשיא ויו"ר אגף תשתיות בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ, צביקה דוד, מסביר כי אם יקבלו הקבלנים חופש ואפשרות יוזמה רחבה הרבה יותר בפרויקטי תשתית מכל הסוגים, המציאות הזאת תשתנה. "מצוינות מתחילה בניהול חכם", כך דוד. "לנהל חכם זה קודם כל לדעת להפעיל נכון את אנשים שאתה מנהל.
לקבלני התשתיות בישראל יש קילומטראז' אדיר של ניסיון וידע. אבל אחד הפספוסים המרכזיים של המדינה הוא, שמי שמקבל החלטות רבות בתחום הם בכלל אאוטסיידרים - פקידים ואנשי תכנון שלא חוו את הבנייה עצמה כראוי.
יש לנו אין ספור דוגמאות של פרויקטי תשתית מכל הסוגים, שנתקעו, איחרו להסתיים, הסתבכו פיננסית, נעצרו בשל אי תיאום בין רשויות שונות ועוד. כשמדברים על מצוינות, צריך לדבר על שיתופי פעולה תכנוניים. הגיעה השעה שתכנון של כל פרויקט תשתיתי - גדול כקטן, יכלול הליך היוועצות בקבלנים. תנו לנו, הקבלנים בעלי הניסיון רב השנים, להציע לכם כלים להפוך את הפרויקטים שישנו את עתיד כל שכונה, עיר ומחוז, לטובים, חדשניים ומהירים יותר. לא פעם נדע לזהות כשל בתכנון, או יותר מכך, אפשרות לחסוך זמן, כסף ועוגמת נפש של המזמין, הקבלן והכי חשוב, של הציבור שאמור ליהנות מהתשתית החדשה".
כך בחרנו
אחת לשנתיים התאחדות הקבלנים בוני הארץ והקרן לעידוד ולפיתוח ענף הבנייה מקיימות את תחרות "המצוינות בבנייה". במסגרת התחרות מוענקים פרסים לפרויקטים הזוכים בתחרות בענף הבנייה והתשתיות, שבנייתם הושלמה במהלך השנתיים האחרונות. את הפרויקט החשוב הזה יזמה לפני כעשור מי שעמדה בראש מערך השיווק של התאחדות הקבלנים בוני הארץ, הגברת ז'ואל טל, והשנה החליטו מובילי התחרות לקרוא לה מעתה על שמו של היזם והקבלן רב הפעלים אורי דורי, זכרו לברכה. פרס זה הוא הגבוה ביותר בישראל בתחום הבנייה והתשתית, הניתן במסגרת 11 קטגוריות שונות. הקריטריונים להשתתפות בתחרות מחמירים ומבטאים איכות, דיוק, בטיחות, מורכבות הנדסית, התאמה לסביבה, שילוב טכנולוגיות, בנייה ירוקה ועוד.
הזוכים בפרס נבחרים באופן אנונימי על ידי חבר שופטים מקצועי, שזו הזדמנות חשובה לומר להם תודה גדולה על הזמן והיסודיות. חבר השופטים כולל את נציגי משרד הבינוי והשיכון, המועצה הישראלית לבנייה ירוקה, המכון הלאומי לחקר הבנייה בטכניון, לשכת האדריכלים, איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות בישראל, מכון התקנים הישראלי, לשכת שמאי מקרקעין בישראל ונציגים שלנו - חברי התאחדות הקבלנים בוני הארץ, הוותיקים והמנוסים, המוסיפים את המבט שהוא תוצר של ניסיונם האישי.
השנה, למרות מגבלות הקורונה, הופתענו כשקיבלנו פניות מהיקף אדיר של מועמדים מכל הארץ ומכל תחומי הבנייה והתשתיות. הפרויקטים נבחנו על פי מצגות שהוגשו בפורמט אחיד, ובהמשך נבחנו עשרות האתרים המועמדים על ידי השופטים בסיור פיזי מקיף בכל אתר. אני גאה להדגיש, כי השופטים התפעמו מיכולות הביצוע החדשנות והאיכות שמצאו בשטח. את התחרות יסכם אירוע מכובד ומכבד, כיאה לענף המהווה את הקטר של המשק בישראל, ובו נרים על נס את המצוינות של ענף הבנייה והתשתית המקומי. יש לנו, קבלנים, יזמים ואזרחי ישראל, במה להיות גאים.
יישר כוח לזוכים.
