השכר הממוצע במשק באוגוסט עלה באופן משמעותי יחסית לתקופה המקבילה בשנה שעברה והסיבה העיקרית לכך היא פיטורים והוצאות לחל"ת של עובדים ששכרם נמוך. באוגוסט הגיע השכר הממוצע ל-11,578 שקל, עלייה של 7.3% לעומת אוגוסט 2019. כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) שפורסמו היום (ד').
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עלייה כה גבוהה בשכר הממוצע במשק צפויה לגרום לעלייה של אלפי שקלים בשכר השרים, חברי הכנסת ובכירים במשק, אם לא תהיה חקיקה של הוראת השעה שהציע שר האוצר, ישראל כץ, לביטול ההעלאה האוטומטית בשכר בכירי הציבור כבר ב-1 בינואר הקרוב.
יצוין, כי בהשוואה לחודש יולי השנה נרשמה דווקא ירידה קטנה בשכר הממוצע, אז עמד השכר הממוצע על 11,651 שקל. הסיבה לכך היא תוספת של משרות בשכר נמוך לאחר היציאה מהסגר הראשון. עם זאת, הסגר השני צפוי להביא עימו קפיצה מחודשת בשכר הממוצע בספטמבר ואוקטובר.
לפי הנתונים, בראש טבלת מקבלי השכר הגבוה בישראל מצויים עובדי ענף המחקר המדעי והפיתוח עם שכר ממוצע של 28,660 שקל ברוטו בחודש, פי 2.5 מהשכר הממוצע במשק. אחריהם עובדי תכנות וייעוץ בתחום המחשבים עם שכר של 24,954 שקל. בכל ענף ההייטק השכר הממוצע הוא 24,270 שקל.
עובדי ייצור כלי תחבורה והובלה השתכרו באוגוסט 23,881 שקל ועובדי ייצור מחשבים ומכשור אלקטרוני ואופטי הביאו הביתה שכר של 23,203 שקל.
בענף המידע והתקשורת היה השכר הממוצע 23,044 שקל, בענף החשמל והמים 19,885 שקל ובשירותים הפיננסיים ושירותי ביטוח הגיע השכר באוגוסט ל-16,283 שקל.
בתחתית מקבלי השכר בישראל ניצבים עובדי שירותי אירוח ואוכל, שנותרו בעבודה בימי משבר הקורונה, עם שכר ברוטו של 5,869 שקל בחודש. השכר כאן עלה בשיעור ניכר, שכן רבים מאלה שנשארו בעבודה ולא הוצאו לחל"ת בענף המסעדות ובתי הקפה הם המנהלים ומקבלי השכר הגבוה יותר.
בשירותים שונים היה השכר באוגוסט 5,981 שקל, בשירותי ניהול ותמיכה 6,230 שקל, בענף החקלאות, הייעור והדיג הגיע השכר ל-7,177 שקל ובענף האמנות, הבידור והפנאי (ללא האומנים עצמם) השכר הגיע ל-7,342 שקל וגם כאן נרשמה עליה משום שרבים מהנותרים בענף, שרובו מושבת כבר חודשים ארוכים, הם בעלי השכר הגבוה יותר.
עוד מתברר מנתוני הלמ"ס, כי בשל משבר הקורונה חלה ירידה של 7.8% במספר משרות השכיר באוגוסט השנה לעומת החודש המקביל אשתקד ובסך הכל היו במשק הישראלי באוגוסט השנה 3,425,600 משרות שכיר, רמה שחוזרת חמש שנים אחורה. ביולי היה מספר משרות השכיר בארץ גבוה יותר - 3.482 מיליון משרות בסך הכל.
השרים יקבלו תוספת שכר? ההפחתה עדיין תקועה
הממשלה הייתה אמורה לאשר ב-25 באוקטובר את הפחתות השכר בשיעור של 10% לכל הנבחרים ולבכירי המגזר הציבורי. על פי תזכיר החוק, כפי שפורסם לראשונה ב-ynet, הרשימה כוללת את נשיא המדינה, ראש הממשלה, ראש הממשלה החלופי, שרים, סגני שרים, שופטים, דיינים, מבקר המדינה, נגיד בנק ישראל ומשנהו, ראשי רשויות וסגניהם ורבני ערים.
אלא שבשל מניעת מינויים שכחול לבן רוצה בהם על ידי הליכוד, כמו מינוי מנכ"ל למשרד המשפטים, שיהיה בוועדה הבוחרת את פרקליט המדינה, הטילה כחול לבן וטו על כל פעילות החקיקה של משרד האוצר.
המצב שנוצר הוא שבמשרד האוצר לא מכהן מזה חמישה ימים חשב כללי ולא ניתן להוציא אפילו שקל מקופת המדינה, שכן אין מי שיאשר את ההוצאה. כמו כן, לא מתאפשר להביא את תקציב 2020 לאישור הממשלה והזמן מתחיל לדחוק, שכן בעוד כחודש וחצי, עד ה-23 בדצמבר, חייבת הכנסת לאשר את התקציב בקריאה שלישית, אחרת הממשלה תיפול ויוכרזו בחירות.
כעת נוספה לאלה גם ההתנגדות להביא את אישור הפחתת שכר הבכירים לממשלה ולאחר מכן לאישור הכנסת, כאשר במקביל לא מובאת לממשלה הצעת האוצר למנוע ב-1 בינואר את העלאת שכר השרים וחברי הכנסת באלפי שקלים, על פי המנגנון האוטומטי.
בתוך כך, שר הביטחון לשעבר ויו"ר ימינה נפתלי בנט, העביר אתמול לחשבות הכנסת בקשה לוויתור על העלאת המשכורת המתוכננת (של אלפי שקלים לחודש) לח"כים החל מחודש ינואר הקרוב. על פי תחשיב שערך, מדובר בוויתור מוערך של כ-72 אלף שקל בשנה. "במדינת ישראל עסקים קרסו", כתב. "רבים איבדו את מקום עבודתם ומתקשים להביא לחם הביתה. כשהעם שלי סובל, אין זה ראוי להעלות שכר לשרים וח"כים".
היום עקץ שר האוצר ישראל כץ את בנט בציוץ בטוויטר: "בוקר טוב ליפיפייה הנרדמת נפתלי בנט. הנחיתי לקצץ משכרי ויזמתי את החוק להפחתת שכר הבכירים וביטול ההעלאה, עוד הרבה לפני שהתעוררת. העברתי בממשלה, ניסחנו את החוק וכעת כחול לבן מונעים אישור בממשלה. במקום לתקוף אותם על העיכוב, אתה תוקף באופן ציני את רה"מ ואותי? מוזר!".
