משרד האוצר, ההסתדרות ונשיאות המעסיקים והעסקים בישראל הגיעו היום (רביעי) להסכמות לגבי אופן התשלום בעבור ימי הבידוד. לפי ההסכם, ימי הבידוד ירדו ממכסת ימי המחלה של העובד והתשלום עבור הימים יהיה כקבוע בחוק. העובד יישא בעלות היומיים הראשונים והמדינה והמעסיקים יתחלקו את העלות של יתר הימים, כך שבסופו של יום סך העלות יתחלק בין העובד, למדינה ולמעסיק. על מנת להשלים את הליך חקיקת ההסכמות, הצדדים פנו לבג"ץ בבקשה להאריך את ההסדר הקיים. ארגונים המייצגים עצמאים ועסקים קטנים עשויים להתנגד בשל ההחלטה שאינה מבדילה בין עסקים קטנים לגדולים.
ההסכם התגבש יום לפני המועד שנקבע על ידי בג"ץ, בעקבות עתירה שהגישה עו"ד ליאת תבל מטעם "סל שירותי סיעוד" והתאחדות התעשיינים.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
המתווה עליו סוכם קובע כי עובד בבידוד יוכל לנצל ימי מחלה על חשבון תקופת הבידוד. התשלום בעבור ימי המחלה יהיה בהתאם לקבוע בחוק: 0% מערך יום מחלה על היום הראשון, 50% מערך יום מחלה על היום השני, 50% מערך יום מחלה על היום השלישי ו-100% החל מהיום הרביעי לבידוד. המדינה והמעסיקים יתחלקו את עלות הבידוד הנותרת שווה בשווה.
כמו כן, סוכם כי ההסתדרות לא תכריז על סכסוכי עבודה ולא תנקוט בצעדים ארגוניים בדרישה להרחבת הזכאות. עם זאת, ההסתדרות תוכל להגיע להסכמים מיטיבים לעניין ימי הבידוד, לפיהם המעסיק יהיה רשאי בין היתר, לשלם לעובד 100% מערך יום מחלה, החל מיום הבידוד הראשון. המדינה לא תשפה את המעסיק על החלק המשלים להסדר המיטיב.
לדרישת המעסיקים, ההסכמות לא יחולו על עובדים ששבו מנסיעה פרטית לחו"ל. חלה חובת רישום בדבר הבידוד באתר משרד הבריאות. המעסיק יפעל כדי לסייע לעובד בהגשת הדיווח.
אין ימי מחלה? המדינה תפצה, חלקית
כמענה לעובדים שאין ברשותם מכסת ימי מחלה, הוסכם בין הצדדים כי העובדים יקבלו תשלום עבור ימי הבידוד, בהתאם לחלוקה הבאה: 0% מהשכר על היום הראשון, 50% מהשכר על היום השני, 50% מהשכר על היום השלישי, ו-70% החל מהיום הרביעי והלאה. תשלום זה ימומן במלואו על-ידי המדינה.
על מנת להשלים את הליך חקיקת ההסכמות, הצדדים פנו לבג"צ בבקשה להאריך את ההסדר הקיים ב-28 ימים. השיפוי למעסיקים יינתן רטרואקטיבית גם עבור חודש אוקטובר.
שר האוצר, ישראל כץ: "בימים קשים אלו אנחנו נדרשים יותר מתמיד לתת הגנה מלאה וביטחון לכל אחד/ת מהעובדים. אני מברך על ההסכם שגובש, תוך שיתוף פעולה חשוב בין הגורמים, שיסייע באופן ישיר ובלתי מתפשר למגזר העסקי. מדובר בלקיחת אחריות משמעותית, מצד מדינת ישראל, על השלכות משבר הקורונה".
יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, הוסיף: "מאז פרוץ המשבר, הוכחנו יותר מפעם אחת כי רק שיתוף פעולה אמיתי בין הצדדים, יכול להחזיר את התקווה ולחזק את החברה הישראלית מבפנים. אנו לא יודעים כמה זמן המשבר הזה עוד ילווה אותנו, אבל אנו כן יודעים שהפערים ראויים לגישור. על כולנו להמשיך ולעשות את המקסימום כדי שהמשק יחזיק מעמד ויעלה למסלול שיאפשר את שיקומו וצמיחתו. ההסכמות שהושגו, על אף חילוקי הדעות, במייצרות איזון ראוי בעולם יחסי העבודה".
יו"ר נשיאות המעסיקים ונשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר: "אני שומע את הקולות שדורשים שכל ימי הבידוד יהיו על חשבון המדינה או על חשבון העובד, אבל מתוך תחושת אחריות לאומית, הסכמנו לנשיאה משותפת בנטל, בכפוף לכך שגם המדינה תישא חלק משמעותי מהעלויות. זהו צעד אדיר שמסייע למגזר העסקי שהתחיל בעתירה שהגשנו לבג״צ בתחילת משבר הקורונה נגד ההכרה בימי הבידוד כמחלה, ומסתיים בלקיחת אחריות של המדינה".
התנגדות חריפה של העסקים הקטנים
נשיאות המגזר העסקי, בראשות דובי אמיתי: "בעוד שהמגזר העסקי מדמם ועסוק בהישרדות לאור המשבר הכלכלי החמור בתולדות המדינה, משרד האוצר מודיע על הסכם שערורייתי ומביש במטרה לחוקק חוק עוקף בג"צ שמשמעותו דחיפת יד דורסנית לכיסם הריק של המעסיקים לטובת מימון ימי הבידוד של אזרחי ישראל, אשר יוביל לנזק חסר תקדים גם לעובדים שיאלצו לכלות את ימי המחלה שלהם על ימי בידוד ולא יוכלו בחורף הקרוב לנצלם בגין מצב רפואי אמיתי. המדינה מוחקת ברגל גסה את ימי המחלה של העובדים בישראל.
"אנו קוראים לראש הממשלה ולשר האוצר להתערב בעניין ולהנחות את פקידי האוצר שהוכיחו את ניתוקם מהמציאות הקשה, להעמיד מקופת האוצר את המימון הנדרש לימי הבידוד וקוראים גם ליו"ר ההסתדרות להתעשת ולשמר את ימי המחלה לימים שבאמת נזדקק להם ולא לעשות שימוש מסוכן בכלי הזה", הוסיפו בנשיאות.
"משרד האוצר מצא חוליה חלשה, שאינה מייצגת את המעסיקים במשק אלא רק את התעשייה הגדולה ומנסה לעשות מחטף מסוכן הן במועד שלו ובמיוחד בתוכנו, שיוביל לריסוק כלכלי של המגזר העסקי בדמות המשך הטלת הנטל הכלכלי הבלתי אפשרי של מימון ימי הבידוד על המעסיקים במקום על המדינה. נשיאות המגזר העסקי המייצגת את הרוב המוחלט של המעסיקים במשק, קטנים כגדולים, לא מסכימה ולא מתכוונת לשתף פעולה עם הסדר שמשמעותו תהיה כאוס בין העובדים למעסיקים שגם ישפיע בהשלכות רוחב על מצב התחלואה. בכוונותינו להודיע לבג״צ על התנגדותנו הנחרצת להסדר ולא לאפשר למדינה להשתחרר מהאחריות והמימון לימי הבידוד".
נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה, יוסי אלקובי: "התאחדות התעשיינים עשתה מחטף שאת מחירו ישלמו כל המעסיקים במשק. שוב, השבעים מקבלים החלטות בשביל הרעבים. מי שעדיין לא הבין, אין דין עסק קטן כדין עסק גדול. אם המדינה לא תתעשת - לא יישארו פה עסקים קטנים. מדהים שבימים כאלה, שמרבית העסקים הקטנים בישראל סגורים ומסוגרים, בעוד המפעלים הגדולים ממשיכים לעבוד, האוצר והתאחדות התעשיינים מתכננים איך להוציא מהם עוד כסף. לא יקום ולא יהיה. המעסיקים הקטנים לא ישלמו את ימי הבידוד של העובדים. האוצר צריך לשבת איתנו בנפרד. לא נקבל את המתווה הזה ולא נהסס לנקוט בכל הצעדים - גם ביטול ההסכמים הקיבוציים מול ההסתדרות".
נשיא להב, עו"ד רועי כהן: "מי בידוד - לא על חשבוננו! אין שום הסכמה למתווה שהוצע על ידי גורם שאינו מייצג את ציבור העצמאים והעסקים הקטנים, אלא מייצג את התעשיינים ואת העסקים הגדולים. אין דין מפעל תעשייתי עם 1,000 עובדים לדין מסעדה עם 10 עובדים. באיזו מדינה מתוקנת גורמים לנזק כזה גדול לציבור העסקים הקטנים עוד בזמן הסגר? זו פשוט חוצפה מצד משרד האוצר. אני קורא לראש הממשלה ושר האוצר להתעשת במהרה, לבטל את הסיכום הזה, ולא - נגיע לכנסת וכל חבר כנסת שיצביע בעד סיכום זה, אנו נדע לדיראון עולם האם הוא בעד העסקים הקטנים או תומך במתווה שיביא לקריסתם. ההסכם הזה נולד בחטא ונעשה את הכל כדי שיעבור מן העולם במהרה".
בר-דוד בתגובה לטענות ארגוני העסקים הקטנים: "ההבנות שיחוקקו בסוגיית ימי הבידוד, גובשו בעקבות החלטת בג"צ שניתנה בחודש יולי בהמשך לעתירה בנושא שהוגשה על ידי התאחדות התעשיינים. הן הפנייה והן ההחלטה הותירו את העובדים חשופים בהיבט הכלכלי ובהיבט הבריאותי, תוך סיכון ממשי כי חוסר הוודאות שנוצר, עלול להוביל להפרת הוראות הבידוד. ההבנות שהושגו בין הצדדים הן הבנות מאוזנות ואחראיות, אך מעל הכול יש בכוחן לשמר את המרקם החשוב והעדין בין המעסיקים, העובדים והמדינה. אנו תקווה כי ארגוני המעסיקים יתעשתו, ידעו להניח את המחלוקות בצד ולא יתנו למאבקי כוחות להכניע את עתידם של התעשייה והעסקים בישראל".