איך מתמודדים עם משבר הקורונה, מה עושים עם המינוס, כמה משלמים על הדירה, איפה הייתה החופשה האחרונה ועל איזו הוצאה מצטערים במיוחד? אנשים מרחבי הארץ מספרים בגילוי לב על החיים עצמם. והפעם: משפחת שמעוני, בני ברק.
>> >> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בצילום: עפרה (42), יהודה (45), נועה (8). מחוץ לתמונה: תהילה (22), אוריאל (20), יאיר (16)
1 צפייה בגלריה
משפחת שמעוני, בני ברק
משפחת שמעוני, בני ברק
משפחת שמעוני, בני ברק
(צילום: אסי חיים)
הבית? בית בן שתי קומות. קנו את הבית בקומה השנייה, הוסיפו חדרים ושיפצו. עפרה: "בית כזה עם השיפוץ שעשינו יכול להגיע לארבעה מיליון שקל. קשה פה למצוא מגרשים בבני ברק ובעתיד אולי נרכוש את היחידה למטה ואפשר יהיה להקים פה בניין".
בני ברק? עפרה: "אני נולדתי פה וגרתי פה כל החיים. זו עיר ממכרת. אני ממש אוהבת אותה. אני כל היום בחוץ בעבודה וכשאני חוזרת הביתה יש קאט, ואני בעולם אחר. השקט המשפחתיות, הבית, אין טלוויזיה, אין אינטרנט וזה כיף. אתה חוזר מהעולם החילוני לעולם אחר". יהודה: "אני יליד תל אביב. היום אני בני ברקי גאה. המוסדות חינוך של הילדים מצוינים וכל בתי הכנסת פה, החברה וההווי, אין שבת כמו בבני ברק".
מה עושים? יהודה: "אני בבוקר עוזר לעפרה בעסק עם כל ענייני הכספים ואחה"צ מלמד בישיבה בבני ברק. זו התרפיה שלי והכיף שלי ללמד חוזרים בתשובה בני 20-17. אני גם מדריך חתנים, מה זה נישואים, מה זה אישה והפסיכולוגיה שמאחורי". עופרה: "אני נשואה 23 שנה ולא זוכרת מתי רבנו. אי-אפשר להתעצבן עליו. אין כזו זוגיות". יהודה: "הכי חשוב זה להניח את האגו בצד". עפרה: "האמת שגם אין לי זמן למריבות, לא חבל על כל התהליך ואחרי זה להשלים".
עפרה? "התחלתי כמעצבת גרפית ואז פתחתי משרד פרסום במגזר הדתי חרדי. הייתי מגיירת מודעות, למשל בלי דוגמנית. הייתי עושה קמפיינים בעיתונות, בפשקווילים, ברדיו. יום אחד בתור לרופא שיניים ראיתי מגזין 'בניין ודיור' ושאלתי את עצמי למה אין כזה למגזר שלי. חזרתי הביתה והתחלתי לעבוד והוצאתי את מגזין 'דירה נאה'. מפה התגלגלתי גם לאירועים שהפקתי עבור אדריכלים וספקים וחיברתי ביניהם. ואז נולד גם מגזין 'בופה' של אוכל כשר, 'על השולחן' רק לחרדים. ואז הגיעו הפניות מהציבור החילוני ששאלו למה המגזינים האלה לא מופצים לכולם והחלטתי להתרחב. זה הצליח".
תפס? עפרה: "היום המגזין זה החלק הכי קטן. אדריכלים כל פעם היו שואלים אותי על איזה ספקים אני ממליצה והבנתי שלהמלצה שלי יש חשיבות כי ספק טוב זה משהו חשוב, וזה הוביל לזה שבניתי רשימה של ספקים טובים ואיכותיים שחייבים לעמוד בקריטריונים כדי להיות חלק מהרשימה. פיתחתי אפליקציה לאדריכלים ומעצבים, זו אפליקציה סגורה ואני מקדמת את האדריכלים, מפרסמת אותם ומממנת להם יחסי ציבור בתנאי שיעבדו עם הספקים שלי שמשלמים ריטיינר כדי להיות חלק מהרשימה. האדריכלים יודעים שהמומלצים שלי הם הכי טובים בתחום ואני מקבלת מאדריכלים אחרי כל עיסקה פידבק. אם ספק לא מספיק טוב - הוא בחוץ. ככה כולם מרוויחים. היום כבר יש רשימה של חברות שמתחננות להיכנס אבל בגלל שיש לי מספיק בקטגוריה מסוימת אני כבר לא מכניסה". יהודה: "היא דוהרת. קשה להבין מה שהיא עושה".
קורונה? עפרה: "העיצוב התחזק מאוד. כולם השקיעו בבתים ולא נשמנו מרוב עבודה. גם גיליתי שה-15 אלף שקל שאני זורקת על המשרד ממש מיותרים. אז אנחנו מוותרים עליו. לעומת זאת המגזין בופה נפל כי לא היו מסעדות ואני חושבת עכשיו איך להרים אותו חזרה".
חרדית? עפרה: "העבודה והקריירה לא קשורות לבית בכלל. בבית אני מנהלת אורח חיים חרדי ואפילו הילדים שלי לא יודעים בדיוק מה אני עושה". יהודה: "הבילוי שלנו זה שבתות בבית".
סדר יום? עפרה: "אני קמה ב-7 וחצי, אודי מביא לי נס קפה ואני מתחילה לעבוד מהמיטה". יהודה: "בעבר הייתי לומד מהבוקר והיא הייתה עם הילדים, מבשלת, כביסות וגם עבודה. אמרתי סטופ. אני אבשל ואת תתרכזי במה שחשוב. יש לה כל כך הרבה רעיונות ותכנונים שחבל שתשקיע את האנרגיה בלקחת את הכוס קפה מהמטבח. לפעמים יש לה רעיונות ב-2 בלילה והיא קמה ומתחילה לעבוד. המוח שלה רץ". עפרה: "הכי מצחיק שאני מוציאה שני מגזינים ומחליטה איזה כתבות יהיו ואני לא יכולה לקרוא טקסטים. יש לי הפרעת קשב ויהודה קורא ומסכם לי".
מצב כלכלי? עפרה: "לא מתלוננים. אני רואה לאן אני הולכת וזה נראה טוב מאוד. חיתנתי בת והייתי צריכה לקנות לה דירה בבני־ברק ואני רוצה לסדר את כל הילדים שלי עם דירה".
קניות? עפרה: "אני שונאת קניונים ושונאת למדוד בגדים. יש לי מישהי שאני מבקשת ממנה שתאסוף לי בגדים ואז אני באה ומודדת במרוכז. רכבים יותר עושה לי את זה. והיום אני על ב.מ.וו חשמלי וזה מפנק. יש לי נהג כי אני מנצלת את הזמן לעבוד". יהודה: "גם פה לקח לי זמן לשכנע אותה שתיקח נהג, חבל שתבזבז זמן על נהיגה".
חופשה אחרונה? יהודה: "היינו בוינה והיה מקסים. המקום היחידי שהיא משתחררת זה בחו"ל. בארץ גם בחופשה היא עובדת".
רוצים להשתתף במדור? כתבו ל: Assi-h@yedioth.co.il